מהו אסטרוטופ?

אסטרוטופ – עבודת חקר באסטרונומיה המבוצעת, בדרך כלל, ע"י תלמידים בכיתות י"א, י"ב
במסגרת הלימוד בפיזיקה, או ע"י סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות.
האסטרוטופ נועד לענות על שאלת מחקר באסטרונומיה. הלומדים  מסתייעים בנתונים שנאספו ע"י
מכוני מחקר לאסטרונומיה בארץ ועולם, לומדים לנתח אותם ולהסיק  מסקנות.
האסטרוטופ – עשוי להעמיק את הידע הפיזיקלי והאסטרונומי של התלמיד והסטודנט,
ולהרחיב את יכולתו ליישם את חוקי הפיזיקה שלמד אל מעבר לסביבתו הקרובה.

שלבי הביצוע

אסטרונומיה הוא מדע רחב העוסק בנושאים רבים החל בתופעות המתרחשות באטמוספרת כדור הארץ, המשך בטכנולוגיות טילים ולווינים החוקרים את כדור הארץ מהחלל או מופנים אל החלל החיצון, המשך בירח שכנינו הקרוב. האסטרונומיה מבררת מרחקים בחלל, גדלים של גרמי שמים והתנאים השוררים בהם. תופעות הקשורות בהתפתחות מערכת השמש מובילות לשאלות הקשורות בהתפתחות היקום מחד והתפתחות החיים מאידך. תחומים רבים באסטרונומיה עוסקים בכוכבים וקבוצות כוכבים, כיצד הם פולטים אור? מה השדות המגנטיים השוררים בהם? ועוד.

קשה לדעת ממה להתחיל, ואף על פי כן צריך לבחור. בתהליך בחירת הנושא רצוי ללכת לפי מספר עקרונות:

א. בחירת שאלת מחקר המעניינת מסיבה כלשהי את התלמיד והוא מוכן להשקיע מאמץ כדי לענות עליה.
ב. יש סיכוי סביר שהתלמיד, בפרק הזמן העומד לרשותו, יצליח ליצור רקע סביר להבנת השאלה.
ג. המורה, או המומחים שהוא עומד עימם בקשר יכולים לסייע בהנחיית התלמיד.
ד. התלמיד יצליח בפרק הזמן העומד לרשותו לעבד נתונים להגיע למסקנות.

כיצד בוחרים נושא?
יש דרכים רבות. נמליץ על שלוש:

א. תמונת היום באסטרונומיה – מאגר תמונות מרהיבות באסטרונומיה. לכל תמונה מוצמד הסבר וקישורים אל אתרים מתאימים.

ב. עבודות זעיריות באסטרונומיה – מאגר זה כולל כ- 400 עבודות וממוין לפי נושאים. עבודות אלה בוצעו ע"י תלמידים בחט"ב.

ג. מאגר אתרים באסטרונומיה – מאגר זה כולל כ- 150 מושגים שונים באסטרונומיה. המאגר מחובר לנושאים והסברים נוספים ברשת.

הרקע לאסטרוטופ צריך לכלול מידע חיוני על האובייקט הנבחר.
א. מה ידוע כיום על האובייקט הנחקר.
ב. מהם החוקים הפיזיקליים (מכניקה, אופטיקה, פיזיקה מודרנית) שבעזרתם נאסף המידע.
ג. מהן הטכנולוגיות העיקריות בעזרתן נאסף המידע.
ד. מהי רמת הדיוק של המידע שנאסף.


כדי ליצור רקע מתאים לבניית העבודה רצוי לעיין בספרות רקע באסטרונומיה, החל בספרים ברמת מבוא, ובהמשך האסטרוטופ בספרים מקצועיים יותר. ניתן לעיין ברשימה ביבליוגרפית באתר.

לפני תחילת האסטרוטופ צריך כל תלמיד להגיש הצעת מחקר שתאושר ע"י המורה המנחה. הקפדה על הגשת הצעה מסודרת תחסוך בהמשך תסכולים רבים. יש להקדיש להכנת ההצעה 5 עד 10 שעות. הצעת המחקר צריכה לכלול את המרכיבים הבאים:

1. מהו האובייקט או הנושא הנחקר.

2. מהי מטרת המחקר.

3. תאור תמציתי של הרקע למחקר.

4. השערות המחקר.

5. מהי הטכנולוגיה או השיטה בעזרתה יבוצע המחקר.

6. רשימת אתרים, או מקורות אחרים שמהם יילקח המידע.

7. מהו תהליך עיבוד המידע שיבוצע ע"י התלמיד.

8. לוח זמנים לביצוע האסטרוטופ.

בשלב ההכנה של האסטרוטופ התלמיד בונה רקע ומנסה להבין את העולם אותו הוא חוקר, שאלות רבות עולות תוך כדי בניית הרקע. חלקן מתבררות כשאלות בסיסיות שבהן עוסק כל ספר מבוא בתחום. חלקן מתבררות כשאלות עמוקות יותר שלצורך הבנתן יש צורך להשקיע מאמץ רב והפתרון להן אינו בהישג יד גם של מומחים בתחום.שאלת המחקר צריכה להתאים לשלב שבו נמצא התלמיד בהבנת עולם האסטרונומיה. יש צורך להימנע משאלות רחבות מדי שלא ניתן להקיפן במסגרת אסטרוטופ, או שאלות מתקדמות שהרקע להן הוא מעבר ליכולתו של תלמיד בסוף תיכון. ככל שהשאלה תהיה ממוקדת יותר כך ניתן להעריך שהמחקר יצליח להשיג אותה. לעיתים שאלת המחקר משתנה תוך כדי המחקר. מתברר כי הממצאים וניתוחם עונים על שאלה שונה מזו שעליה ניסה התלמיד לענות בתחילת העבודה.

לדוגמא:
שאלה כללית מדי היא – מהם כוכבים משתנים? או מדוע כוכבים משנים את בהירותם?
לעומתה שאלה ממוקדת יותר – מהי עקומת האור אופיינית של כוכבים לוקים? כיצד ניתן לדעת את הרדיוס והמסה של כוכבים לוקים מניתוח עקומת האור שלהם?

במקרים רבים מצליחים תלמידים החוקרים תופעה להעלות השערות, על בסיס ציפיות שהם פיתחו. תלמידים יכולים להסביר את מופעי הירח, ליקויי חמה, הופעה של כתמים על פני השמש, סיבות להיווצרות זנב שביט, מקור אור השמש, הופעת פסים כהים בספקטרום השמש וכיוב'. להשערות חשיבות רבה בעמדת התלמיד כחוקר. תלמיד שהשערתו נתמכת או נסתרת על ידי תוצאות המחקר חש מדת עניין גבוהה יותר בהשוואה לתלמיד שלא נקט שום עמדה לגבי המחקר שהוא מבצע והמחקר עצמו לא מחזק או מערער עמדות שהיו לו לפני תחילת המחקר.דוגמאות להשערות שהעלו תלמידים בעבודות חקר באסטרונומיה, הדרך שבה נבחנו השערות אלה, וכיצד הן הופרחו או זכו לאישוש, ניתן למצוא במאגר עבודות תלמידים. יש לזכור שאלה עבודות שבוצעו ע"י תלמידים בחטיבת ביניים. יש לצפות שהשערותיהם של תלמידים בסוף תיכון תהינה בעלות אופי מדעי יותר, הנשען על הידע שבנו במהלך הלימודים.

נתונים באסטרונומיה ניתן לעבד בדרכים שונות, תוך שימוש במגוון תוכנות. נצביע על מספר שיטות, שאינן מכסות את כל מגוון שיטות המחקר.א. עיבוד תמונה לצורך מציאת עוצמת הארה

ב. השוואה בין תמונות באורכי גל שונים

ג. ניתוח גיאומטרי של ממצאים תצפיתיים

ד. בניה של עקומות אור

ה. השוואה בין משתנים וניסיון לבנות מודל מתמטי – חוקי קפלר
     כדאי לעיין בהצעות למחקר אשר מוגשות באתר זה

באינטרנט נמצאים אתרים רבים המכילים נתונים מדעיים על גרמי שמים רבים. כדי להקל את החיפוש אחר אתרים אלה ביצענו סקר מקדים של אתרים. ניתן למצוא אתרים במאגר האתרים. המאגר כולל עשרות אתרים, ובעתיד מאות אתרים באסטרונומיה הממוינים לפי נושאים. לכל אתר יש תיאור קצר, והמלצות על נושאים שניתן לחקור בעזרתו.

ניתוח הנתונים יעשה בהתאם לשיטת המחקר שבוצעה. הניתוח יכול להיעשות בדרכים שונות, כגון:א. מציאת מתאם בין תופעות

ב. מציאת קשר בין משתנים

ג. פיתוח מודל לתופעה

ד. גילוי של אורך הגל

הסקת המסקנות היא השלב שבו נבחנת שאלת המחקר. התלמיד צריך להחליט על בסיס הנתונים שאסף והניתוח שביצע, עד כמה התוצאות שאסף מתאימות לאחת ההשערות שהעלה לפני תחילת המחקר. יתכן שתמצאנה מספר השערות המאוששות, בעקבות הנתונים שנאספו ונותחו. עלול להיות שלא תמצא, אפילו השערה נכונה אחת. אפשר שתועלה השערה חדשה שלא שוערה לפני ביצוע המחקר.הסקת המסקנות ובחינת ההשערות, הן החלק המסכם את עבודת האסטרוטופ, יש לבצע אותן תוך התייחסות לכל חלקי האסטרוטופ שבוצעו עד כה, החל ברקע לשאלת המחקר וההשערות, המשך בהחלטה על שיטת המחקר, וגמור בדרך איסוף הנתונים, שגיאות המדידה וניתוח הנתונים.

הדיון המסכם נועד להבהיר את חשיבות האסטרוטופ. מה הייתה תרומתו להתפתחות הידע של התלמיד. כיצד הצליח התלמיד להתמודד עם שאלת המחקר, האם הצליח לענות רק על חלקים ממנה. מהי הביקורת שיש לו על תהליך העבודה וכיצד היה משפר את התהליך לו עמד לרשותו בתחילת המחקר הידע שבנה במהלכו. מחקר טוב נמדד גם בשאלות חדשות שהוא מעלה. שאלות שהחוקר לא העלה אותן בדעתו לפני תחילת המחקר. חשוב לכן לציין בסיכום האסטרוטופ אילו שאלות חדשות עלו בדעת התלמיד במהלך ביצוע האסטרוטופ. שאלות אלה עשויות לעודד ביצוע אסטרוטופים חדשים, או הרחבה של האסטרוטופ לעבודה גדולה יותר.

הצעות למחקר

  • כתמי-שמש והשדה המגנטי של השמש
  • גילוי סיבוב השמש בעזרת כתמי שמש
  • סיבוב השמש מגלילאו ועד היום
  • מחזורי פעילות השמש והשפעתם על כדור הארץ
  •  ליקוי לבנה ומדידת קוטר הירח

  • ליקוי חמה בפלנטות אחרות

  • ליקויים ומהירות האור

  • חוקי קפלר והגדרת המסות של פלנטות

  • מדידת המרחק אל הירח ואל לווינים מלאכותיים של כדור הארץ

  • גאות ושפל בכדור הארץ וקניבליזם ביקום

  • הערכת הסכנה של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ

  • שביטים

  • על מה מספר צבעו של כוכב
  • אוכלוסיות בעולם הכוכבים
  • ספקטרוסקופיה של כוכבים
  • ספקטרום רציף של כוכבים
  • ספקטרום קווי של כוכבים
  • ליקויים בעולם הכוכבים
  • מדידת גדלים פיזיקליים של כוכבים בעזרת ליקויים

  • על מה מספרים הצבעים של ערפיליות פלנטריות?
  • חישוב מסת קוואזרים ביקום
  • איך לשקול חור שחור?
  • אוכלוסיות כוכבים וערפיליות בגלקסיית שביל-החלב
  • עד כמה "כבד" החור השחור במרכז הגלקסיה שלנו?
  • זיהוי בריחת גלקסיות ע"י נר תיקני – סופרנובה
  • מדידת מרחק ומהירות בריחה של גלקסיות והקשר ביניהם
  • חיפוש של מבנה היקום בסקלה גלובלית בעזרת
  • תצפיות על גלקסיות רחוקות ברצועה קוטבית
  • התפרצויות גאמא ומיקומן
  • גילוי האטת הזמן בתנועה יחסותית ב- SS433 כוכב נויטרונים עם דסקת ספיחה וסילונים יחסותיים

מאגר אתרים

אסטרונומיה באורכי גל שונים

אסטרונומיה באינפרא-אדום:
מהו אור, כיצד הוא משמש למחקר אסטרונומי? אילו סוגי אור יש? זאת ועוד באתר הזה. האתר שם דגש (כמשתמע משמו) על אסטרונומיה בתחום האינפרא-אדום.

הספקטרום האלקטרומגנטי:
אתר הנותן הכרות ראשונית אם כי ברמה נאותה אודות הספקטרום האלקטרומגנטי. קיימת חלוקה לתחומי הספקטרום השונים עם הסברים רחבים על כל תחום.

היפר-פיסיקה: הספקטרום האלקטרומגנטי:
דף שהוא חלק מאתר נפלא, רחב ועמוק על פיסיקה. הדף הזה מכיל מידע על הספקטרום האלקטרומגנטי, תחומים וכל דבר שיכול להתקשר פיסיקלית לנושא. האתר בנוי כמפת מושגים להסביר את נושא הספקטרום ואת הפיסיקה בכלל. מתאים להרחבת ידע וסתימת חורים במפת המושגים של התלמיד והמורה, כהכנה לקראת ביצוע הפרויקט.

ה-Book של מערכת השמש:
כמו כל דוגמנית ראויה לשמה, גם למערכת השמש יש את ה-Book שלה. כאן תוכלו לקבל תמונות בפורמטים שונים ובגדלים שונים של כמעט כל גוף השייך למערכת השמש.

סימולטור למערכת השמש:
האתר נותן את היכולת למצוא כל גוף במערכת השמש על פי בחירתכם. מפרטים את מי מחפשים, באילו תכונות והמערכת בונה את התמונה הרצויה.

טלסקופ החלל האבל ומערכת השמש:
תפריט התמונות הראשי של צילומי מערכת השמש על פי טלסקופ החלל האבל. איכויותיו האופטיות המדהימות של הטלסקופ מבטיחות שאילו יהיו בין התמונות החדות והברורות ביותר שתוכלו למצוא.

Views of The Solar System:
מראות מערכת השמש הוא אתר מקיף הכולל מידע איכותי וכמותי אודות הגופים הקיימים במערכת השמש. האתר מסודר על פי המערכת הנחקרת ומכילה הרחבות לכל תחום.

כוכבי הלכת:
אתר מקיף הכולל את כל המידע הדרוש (כמעט) אודות מערכת השמש והגופים הכלולים בה. האתר מכיל הן נתונים כמותיים והן איכותיים וממוין על פי הנושא אותו מחפשים.

Welcome to the Planets:
אתר שהוא אוסף התמונות המקיף ביותר מכל תכניות המחקר הפלנטארי של NASA. האתר כולל מילון מושגים, תכניות לחקר מערכת השמש וחדשות.

אתר המשימה NEAR-Shoemaker:
החללית NEAR-Shoemaker היא החללית הראשונה והיחידה עד כה שהקיפה, חקרה, צילמה ונחתה על גבי אסטרואיד. כאן תוכלו למצוא פרטים על המשימה שהסתיימה בשנת 2001, לראות את תוצאות המשימה ולהתעדכן בחדשות בתחום.

מטרי מטאורים:
אתר המפרט את הסטטיסטיקה של מטרי מטאורים. תוכלו למצוא כאן את משך מטר הליאוניים:
אתר המפרט את תוצאות התצפיות על מטר הליאונידים בשנים האחרונות. משך המטר, קצב המטרה מקסימלי, משך IMO – ארגון המטאורים העולמי:
אתר של ארגון שנוצר כדי לענות על הצורך שעלה בשנים האחרונות למידע אודות מטאורים על ידי הציבור הרחב. תוכלו ללמוד כאן אודות מטרי מטאורים נבחרים, שיטות לצפיה בהם, תוצאות של תצפיות, מחקרים ותוכנות לשימוש בתחום.

דינמיקת מעכת השמש:
האתר מספק מידע ברמה גבוהה אודות כל הגופים המקיפים את השמש. אפשר למצוא כאן חלוקה לגופים השונים, מידע פיסיקלי וסטטיסטי על הגופים עצמם ועל הדנמיקה שלהם כחלק ממערכת פיסיקלית.

האגודה הפלנטרית:
אתר האגודה הפלנטרית. האגודה מרכזת חברים מכל העולם התומכים ומתעניינים במחקר פלנטרי. הם מסייעים במימון מחקרים ומפרסמים תוצאות של מחקרים. האתר מסחרי למדי. בכל פינה תתבקשו להצטרף כחברים ולתרום כסף. עם זאת, יש כאן מקורות מידע מעניינים אודות מבצעי מחקר במערכת השמש.

מסלולים:
מסלולי אובייקטים במערכת השמש. באתר מותקן ג'אווה אפלט המאפשר לקבל את המסלול של כל אובייקט שקיים במסד הנתונים (הגדול מאד) במערכת השמש.מהיכן הגיע השביט האלי? היכן האסטרואיד EROS? בבקשה לחפש.

תמונות של Mars Global Surveyor:
אתר המרכז את כל התמונות שצולמו על ידי החללית Mars Global Surveyor שחקרה את מאדים וצילמה מעל 100,000 תמונות. התמונות הללו שפכו אור חדש על נושאים רבים בחקר מאדים. המידע כאן מתאים למי שמבצע פרויקט בנושא כמו הימצאות מים על מאדים, סופות חול, מבנים שונים וכו'.

אסטרונומיה: שיווי משקל של לאגרנז':
דינמיקת הירחים במערכת השמש, טבעות סביב כוכבי לכת ותנועות נוספות במערכת הן דוגמאות לבעיה פיסיקלית מסובכת הקרויה בעיית שלושת הגופים, בה נדונה הדינמיקה של מערכת פיסיקלית בעלת שני גופים גדולים (שמש וכוכב-לכת) וגוף קטן מאד (ירח, גרגר אבק וכו'). האתר נותן מידע על הבעיה, פורמליזם מתמטי לפתרון וקישורים. מתאים למי שחוקר למשל את תנועת טבעות כוכב הלכת שבתאי או תנועת ירח.

נקודות לגראנז' מצפה MAP:
דינמיקת הירחים במערכת השמש, טבעות סביב כוכבי לכת ותנועות נוספות במערכת הן דוגמאות לבעיה פיסיקלית מסובכת הקרויה בעיית שלושת הגופים, בה נדונה הדינמיקה של מערכת פיסיקלית בעלת שני גופים גדולים (שמש וכוכב-לכת) וגוף קטן מאד (ירח, גרגר אבק וכו'). הנושא נדון כאן עם קישור לדף PDF המכיל את הניסוח המתמטי המלא של הבעיה. מתאים למי שחוקר למשל את תנועת טבעות כוכב הלכת שבתאי או תנועת ירח.

מסע וירטואלי אל השמש:
אתר שהוא מסע ווירטואלי להכרת השמש. מאפיינים המצויים על פניה, תהליכים המתרחשים בה ושאר חומר הרקע הדרוש למי שרוצה להכיר את הכוכב הקרוב ביותר אלינו טוב יותר. החומר כתוב בצורה פופולרית ולכן לא יתאים כחומר רקע לפרויקט בעל אוריינטציה מדעית אך כחומר רקע להכרת השמש האתר מצויין.
מבט בלתי-מופרע אל השמש:
אתר בעל נתונים מדעיים יותר על השמש. הדף הוא חלק מאתר האינטרנט של חללית המחקר SOHO החוקרת את השמש וממוקמת בנקודת שוויון הכוחות בין כדור-הארץ לשמש והיא כלי המחקר החשוב ביותר של השמש כיום. קיימים קישורים לנושאים נופים הקשורים למבנה השמש.
SOHO:
אתר הבית של החללית SOHO. פרויקט SOHO מבוצע על ידי סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל האמריקנית למחקר משותף של כמה סוכנויות חלל נוספות לחקר השמש. החללית SOHO שוגרה ב-1995. האתר מכיל מדורים רבים המסבירים על המשימה, המכשור שלה, המחקר המדעי עצמו, ארכיון מידע המחולק לנושאים, קישורים לחדר חדשות ומאגרי מידע נוספים.
Helios – השמש:
אתר מרכז לימוד של נאס"א אודות השמש. מופיעים כאן תחומים רבים הקשורים לשמש: רוח השמש, השדה המגנטי שלה, פעילות השמש, אינטרקציה עם השדה המגנטי של כדור-הארץ וקרניים קוסמיות שמקורן בשמש. האתר אינו מכיל מידע כמותי אך מספק הסברים על ידי מדענים כרקע להכרת השמש.
רוח השמש – תיאוריה:
אתר מדעי-תיאורטי הנותן את המשוואות הדרושות להבנת היווצרות רוח השמש. האתר ברמה גבוהה ומכיל משוואות שמתאימות רק למי שעוסק באופן מקצועי בתחום או למי שמעוניין לבצע פרויקט ברמה גבוהה עם תמיכה מתמטית הולמת. הנושאים המכוסים כאן כוללים את מודל פארקר, השדה המגנטי של השמש ורוח השמש.
מרכז גודארד – השמש:
אתר המרכז לניתוח נתונים של השמש במרכז טיסות החלל ע"ש גודארד בנאס"א. כגו האמון על מחקר השמש ומפעיל את חללית המחקר SOHO, האתר הזה מאפשר גישה למקורות מידע רבים אודות השמש כולל הסברים על טיבם. האתר מספק גם חומר רקע על השמש ותוצאות המחקר וגם מהווה מקור מידע אמין לעבודה מדעית.
מנגינת רוח השמש – בארטלס:
אתר מדעי טהור, אך התוצאות מוצגות בדרך הכי לא צפויה בעולם המוסיקה. השמש ככוכב משנה את פעילותה ואת עצמת האנרגיה המופקת ממנה בכל רגע ורגע. מדען שמש בשם בארטלס החליט להלחין את פעילותה למוסיקה. התווים מצויים באתר. חובבי מוסיקה ונגנים ידעו להמיר את התווים למוסיקה, ואולי יוכלו להלחין פעילות שמש משל עצמם.
Space Weather:
תחזית מזג האוויר של השמש. כן, יש דבר כזה, אך לפני שניגשים לאתר שמביא את מזג החלל צריך להבין מה קוראים. זה תפקידו של האתר הזה  הוא מסביר מונחים ומלמד כיצד להבין את תחזית מזג החלל שהיא עצמה מוגשת באתר הבא:
Space Weather – NOAA:
אתר מזג-האוויר בחלל, מוגש על ידי SEC – מרכז מידע על סביבת החלל ו-NOAA שהיא הרשות הלאומית האמריקנית לחקר האוקיינוסים והאטמוספירה.
Space Weather גרפי:
אתר גרפי להצגת מזג-האוויר בחלל, ללא נתונים מספריים.
Space weather – On Line:
אתר המציג את מזג האוויר בחלל בזמן אמת. הוא מתעדכן לבדו בכל מספר דקות ונותן מידע שנאסף על ידי תחנות לחיזוי מזג-האוויר בחלל הפזורות בכל העולם. האתר כולל גם תחזית לגבי הפעילות הגיאופיסית של השמש לשלושת הימים הבאים ומצביע על אזוים החשודים כפעילים על השמש.
המגנטוספירה בזמן אמת:
אתר מדהים המציג את פעילות המגנטוספירה של כדור-הארץ בכל רגע נתון, נכון למספר דקות לאחור. ניתן לראות יפה על ידי וויזאליזציה את השפעתה של השמש על סביבת כדור-הארץ בחלל. מוגשים הסברים לגבי הנתונים, סרטונים המתעדים את השפעת התפרצויות שמש על המגנטוספירה כפי שהוצגו באתר זה עם התרחשותן ואתרים נוספים לעיון נוסף.
מרכז תחזיות מזג האוויר בחלל:
המקור הרשמי לתחזיות "מזג-אוויר" חללי ואזהרות. האתר מכיל מקורות מידע On-Line מלווינים שונים ומצפים שונים המנטרים את פעילות השמש והשפעת פעילות זו על סביבתו של כדור-הארץ ועל שכבות מגנטיות שלו. ניתן למצוא כאן מידע ארכיוני למספר שנים לאחור, כך שניתן להעזר באתר זה בחקר אירועים שאירעו גם בשנים עברו.
השמש באולטרא-סגול:
אתר הטלסקופ להדמיית השמש בתחום האולטרא-סגול הרחוק. האתר מכיל נתונים רבים בצורת סרטונים. האתר מסביר כיצד לקבל את המידע הנחוץ למשתמש ובאיזה אורך גל במדוייק. EIT יכול לצלם את איזור המעבר והקורונה הפנימית בארבעה אורכי גל: Fe IX/X – 171ang, Fe XII – 195ang, Fe XV – 284ang והאחרון הוא He II – 304ang. המערכת מצלמת אזורים פעילים, התלקחויות והתפרצויות, חורים בקורונה ונקודות חמות בקורונה.
התפרצויות שמש:
התיאוריה מאחורי התפרצויות שמש שהן ההתפוצצויות החזקות ביותר המתחוללות בתחום מערכת השמש. ניתן למצוא כאן הסברים על טיב ההתפרצויות, מדוע חוקרים אותם, קרני X קשות ומדוע הן נחוצות לחקר התפרצויות שמש.
המשרד לענייני מזג האוויר החללי:
האתר הוא חלק מהאתר של נאס"א ובעל אוריינטציה חינוכית מובהקת עם מידע מדעי שניתן לעשות בו שימוש לטובת מחקר מדעי, בוודאי ברמת בית-ספר תיכון. נתונים כאן הסברים על מושגים שונים ומצבי שמש עדכניים.
אוניברסיטת סטנפורד – השמש:
אתר של אוניברסיטת סטנפורד הקשור למקורות מידע אודות השמש. הדף הוא סיכום של קישורים רבים לאתרי אינטרנט הקשורים לחקר השמש ברחבי הרשת בסיווג לפי נושאים שונים.עוד ניתן למצוא כאן על פולקלור הקשור לשמש, אומנות שמש, תחזיות פעילות, מידע למורים, על השמש, פעילויות, שאל את המומחה, וחדשות.
מפתח התמונה היומית בנושא השמש:
הדף מכיל את כל תמונות היום באסטרונומיה שנושאן הוא השמש. הדף מכסה נושאים והיבטים שונים בשמש. מאחר והשמש היא הכוכב הקרוב ביותר אלינו, הבנת התהליכים המתרחשים על פני השמש יכולים לעזור בהבנת תהליכים אחרים המתרחשים על פני כוכבים אחרים.
פליטת מסה מקורונת השמש:
מה גורם לזריקת מסת קורונה מהשמש. האתר הזה מכיל דף אחד עם הסברים הכוללים קישורים לעוד מקומות בהם יש הסברים למונחים המוזכרים כאן. בכך מהווה הדף פתיחה טובה להבנת התהליך עם אפשרות להרחבה ניכרת של הידע.
דף הסבר על רוח השמש:
הדף נותן מידע ראשוני על המושג רוח השמש ובטקסט משובצים קישורים המאפשרים לקורא המתעניין להרחיב את הידע אודות המכניזם הגורם לרוח השמש ותופעות הקשורות בה.
תיאור מודל MHD – ההידרודינמיקה של מגנטיות:
התיאוריה הזו עומדת בבסיס ההבנה של התהליכים המתרחשים בקורונת השמש וברוח השמש ודרושים להבנת תהליכים הקשורים בהן.המודל עצמו אינו פשוט, אך האתר הזה מנסה לפשט את הדברים בצורה טובה.
ארכיון המידע של חללית מחקר השמש SOHO:
כל פרט ונתון אודות השמש סביר שיהיה לו איזכור כאן בהיות ה-SOHO הכלי העיקרי של האנושות כיום לחקר השמש.
אסטרונומיה 162 רוח השמש:
רוח השמש כולל הסברים על מרכיביה, תפקידים שלה והשפעתה על סביבתה ובפירוט רב יותר, השפעתה על כדור-הארץ. הדף הוא חלק מקורס אסטרונומיה המצוי ברשת, מה שמאפשר לקורא המתעניין להרחיב את הידע שלו.
מחזור פעילות השמש:
השמש פעילה במחזורים בני 11 שנה. בכל מחזור השמש מגיעה למקסימום הפעילות שלה דבר המתבטא בגורמים רבים וניתן להבחין בו על פי כמות כתמי השמש הגדולה הקיימת עליה בתקופות אילו. מהו המחזור הזה? ממה נגרם? ועוד.
ארכיון חללית המחקר SOHO:
דף גישה לנתונים שנאספו על ידי חללית למחק השמש SOHO ולתוכנות מיוחדות המאפשרות את ניתוח הנתונים הללו. באתר מופיע קישור גם להסברים אודות התוכנות והנתונים ומה ניתן לבצע בעזרתם.

דף הבית של מצפה הירח Carwell:
הדף מכיל נתונים לגבי שבעה ליקויי ירח אחרונים ושני ליקויי חמה. הנתונים התקבלו על ידי צוות תצפיתנים והם כוללים מידע אודות תזמון המכתשים של הירח. מידע זה משמש יחד עם ניתוחי סרטוני וידאו שתוצאותיהם מוצגים באתר מאפשרים לקבל מידע על צל כדור-הארץ על הירח ומכאן מידע על מבנה כדור-הארץ והגיאומטריה בין כדור-הארץ והירח.

סטטיסטיקות ליקויי ירח ושמש:
האתר מביא סטטיסטיקת ליקויים, החל משנת 1900 ועד 2035, כולל הסברים למונחים.

SOHO מצלם סיבוב לפני הליקוי:
תמונות של השמש כפי שצולמו על ידי מתקנים המוצבים על SOHO, החל מסיבוב אחד של השמש טרם ליקוי החמה של 1999.

הכל אודות ליקויי החמה של השנים האחרונות:
האתר מביא את כל המידע הקשור בליקויים של השנים האחרונות, החל מאיך לצפות וכלה בנתונים שהתקבלו. ניתן להסיק הן על הגיאומטריה של המערכת שמש-ירח-ארץ והן על תהליכים שהתרחשו באותו דף הבית של sdac:
מרכז נתונים מדעיים על השמש. כולל אפשרויות לקבלת תמונות נוכחיות וקודמות של השמש בתחומי ספקטרום שונים המאפשרים ראייה ל"עומקים" שונים. נתונים ממשימת TRACE (הקשר בין שות מגנטיים מקומיים והתנהגות הפלסמה) והסברים לגבי יישום הנתונים. מרכז נתוני השמש הכולל נתונים מקטלוגים רבים.

EIT מצלם ליקוי חמה:
דף המגיש צילומים של השמש בשעת ליקוי חמה כפי שצולמו על ידי מצפה השמש הלוויני SOHO בארבעה אורכי גל שונים. הדבר מאפשר ניתוח השמש כפי שהיא נראית בעומקים שונים, יחד עם תצלומי הקורונה שנעשו מכדור הארץ בשעת הליקוי, ניתן להסיק על תהליכים המתרחשים בשמש והשפעתם על הקורונה.

המרכז לליקויי חמה:
נתונים מנאס"א על ליקוי חמה בין השנים 1991-2030. כוללים נתונים המאפשרים לקבל נתונים על הגיאומטריה של המערכת שמש-ירח-ארץ בשעת הליקוי.קיים הסבר נוסף המתאר את דרך החישוב של הופעת ליקוי חמה.

המרכז לליקויי חמה על ליקוי 1999:
מרכז המרכז מידע מכל רחבי הרשת אודות ליקוי החמה של 1999. האתר הזה הוא ציון דרך מסויים לאור העובדה שהוא מתעד את ליקוי החמה הראשון שהיה אירוע המוני בימי חיי רשת האינטרנט ומכאן חשיבותו.

ליקויים על גופים אחרים במערכת השמש:
מאמר אודות ליקויי חמה כפי שהם קיימים על מערכות פלנטריות אחרות מלבד כדור-הארץ והירח. האם גם על פלנטות אחרות התופעה קיימת? באותה צורה? כיצד התופעה נראית שם? האם בכלל אפשר לדעת?

כימיית שביטים:
שביטים הם גופים ששרדו מאז ימי היווצרות מערכת השמש כמעט ללא שינוי. עם זאת, בהתקרבם אל השמש, תהליכים משמעותיים מאד מתרחשים בהם. המאמר באתר זה יוכל לתת הסבר ראשוני אבל ממצה, כולל הפניות למקורות מידע מפורטים יותר, אודות הכימיה המתרחשת בשביטים. האתר מתאים למי שחוקר את הריאקציות הכימיות המתרחשות בשביטים.

מושגי שביטים:
מי שקורא לראשונה מאמר בתחום חקר השביטים יתקל בהכרח בביטויים שאינו מכיר. האתר הזה הוא מילון למונחים המשמשים את חוקרי השביטים.המידע כאן כללי ומתאים למי שעורך היכרות מעמיקה ראשונה עם שביטים.

פרויקט הפלנטות החיצוניות באוניברסיטת קליפורניה:
אתר של פרויקט חיפוש אחר פלנטות חיצוניות באוניברסיטת קליפורניה. באתר מופיעים מאמרים מדעיים הקשורים בנושא, טבלת מערכות שמש חיצוניות (המפרטת את שם כוכב המערכת, מסת הפלנטה יחסית לצדק, נתונים לגבי גיאומטרית מסלול כוכב הלכת ומהירות ההקפה שלו) וחדשות בתחום. האתר מתאים לרוצה לבצע פרויקטבתחום מערכות השמש החיצוניות, למשל למי שרוצה למצוא את תצורת מערכת השמש הסבירה ביותר, או לבדוק האם מערכת השמש שלנו דומה לשאר או יוצאת דופן.

תכנית החיפוש אחר פלנטות חיצוניות בג'נבה:
האתר הוא אתר של אחת הקבוצות הפוריות והמתקדמות ביותר בחיפוש פלנטות מחוץ למערכת השמש שלנו. באתר מופיעה רשימה של מערכות פלנטריות יחצוניות כולל מידע מפורט למדי על כל מערכת, עקומות אור וכו'.

האנציקלופדיה למערכות פלנטריות חיצוניות:
אתר המרכז מידע רב לגבי מערכות פלנטריות חיצוניות. הוא כתוב באנגלית ובצרפתית. מכיל מדריך לגילוי פלנטות חיצוניות ושיטות לגילוי, קטלוג של פלנטות, מבצעי חיפוש, מפגשים ועוד מידע. האתר הוא נקודת יציאה לכל מי שרוצה ללמוד על התחום או מבולבל ואינו יודע לאן לפנות לקבל חומר.

נאס"א איימז:
אתר האינטרנט של החטיבה למחקר פלנטרי של נאס"א ולאסטרוביולוגיה בפרט. נאס"א העמידה לפני מספר שנים את מחקר האסטרוביולוגיה בסדר עדיפות גבוה. כאן תוכלו להתוודע למחקרים השונים בתחום ולערוך עימו הכרות.
מולקולות אורגניות ושביטים:
האם החיים הגיעו אל כדור-הארץ משביטים? האתר הזה דן בשאלה.
חיים במערכת השמש:
האם יש קישורים למקורות מידע אודות חיים מחוץ לכדור-הארץ:
הדיון אודות התפתחות החיים על כדור-הארץ והאפשרות לקיום

כוכבים וקבוצות כוכבים:
האתר הוא מעין פורטל לכל הנושא כוכבים וקבוצות כוכבים. מהן קבוצות כוכבים, מה מקור שמן, קטלוגים שונים וכיצד לזהות קבוצות כוכבים בשמים ובאיזה

מאגר מידע לצפאידים גלקטיים:
אתר קטלוגי לכוכבים משתנים מסוג צפאידים. יש באתר הסברים לגבי הנתונים, מהם הצפאידים ומה חשיבותם. קישור מאפשר לקבל מידע ממאגר מידע עצום של צפאידים הכולל את התאריכים הג'וליאניים, בהירות בפילטרים שונים וכ'. מתאים למי למחפש מידע כמותי לגבי כוכבים משתנים.

כוכבים צפאידים משתנים:
דף קצר המתאר בנקודות את חשיבותם של כוכבים משתנים מסוג צפאידים ואיזה מידע ניתן לקבל לגבי מרחק ומבנה היקום מידיעת נתונים על הכוכבים הללו.

האגודה האמריקאנית לתצפיות בכוכבים משתנים:
אתר האגודה מכיל מידע בתחום הכוכבים המשתנים. מהם הכוכבים הללו, מה החשיבות שלהם במדע ובמתמטיקה. יתן ליצור כאן מפות שמים, לקבל מידע על פירסומים ולקבל מידע כמותי לגבי הכוכבים המשתנים הכולל עקומות אור, מידע ספציפי דרוש, אזהרות וחדשות. בנוסף תוכלו להוסיף לאתר מידע שמדדתם בעצמכם.

האסטרונום און-ליין כוכבים משתנים:
אתר האינטרנט The Astronomer מרכז קבוצה גדולה ופעילה של תצפיתנים בכוכבים משתנים. האתר מכיל מידע על אובייקטים מעניינים הכולל תמונות ו/או עקומות אור.האתר מתאים למי שמחפש מידע אודות גוף מסויים יש לבדוק האם הוא בין הגופים המצויים כאן.

ארכיון המידע למדידת צפאידים ומהירויות רדיאליות של מקמאסטר:
האתר מכיל טבלאות של מידע לצפאידים גלקטיים וחוץ גלקטיים. הנתונים מצויים כאן בצורת ASCII. המידע הוא כמותי ומחולק ומכיל מידע עם הסברים לגבי מה כל עמודה בטבלה אומרת.

כוכבים כפולים לוקים:
כוכבים משתנים אינם משתנים בעקבות תהליכים פיסיקליים המתרחשים בקרבם. לעיתים הסיבה היא אחרת, למשל זוג כוכבים המסתובבים זה סביב זה ופעם בכמה

רשת הערפיליות:
אתר המכיל מידע על ערפיליות מכל הסוגים המאכלסות את היקום. יש כאן רשימה של ערפיליות, קישורים המובילים לצילום שלהן כולל הסבר קצר וקישורים לתמונות נוספות של הערפיליות הללו.
טלסקופ החלל האבל ערפיליות:
אתר האינטרנט המרכז את צילומי הערפיליות שצילם טלסקופ החלל האבל. התמונות מראות את הערפיליות בתחומי האור הנראה ובתחום האינפרא-אדום, כך שניתן לחקור את המבנה של הערפיליות. תמונות האינפרא-אדום חושפות גם את מה שנסתר מן העין בגלל צפיפות האבק בערפילית.

קופסה כחולה – קווזרים:
אתר המגיש ידע רב וחיוני להבנת התופעה הקרויה קוואזרים וגלקסיות פעילות. מהן, במה מתבטאת הפעילות שלהן? אילו הם הגופים המוכרים ביותר בקטגוריה הזו. האתר מפנה בקישורים גם למקורות מידע כמותיים כמו ספקטרום, תמונות בצבעים אמיתיים ותמונות הממחישות נקודות המועלות. ההסברים כוללים את מקורות האנרגיה של המפלצות הקוסמיות הללו, ואת תהליכי ההתפתחות שלהם.
קוואזרים וגרעיני גלקסיות פעילות:
האתר מרכז תמונות של קווזרים וגלקסיות פעילות וכולל הסברים אודות הגופים הללו באופן מפורט לכל גוף. נתונים גם גרפים של ספקטרומים של גופים נבחרים, השוואה ביניהם ומשמעויות של הנתונים.
צ'נדרה צופה על קווזרים:
אתר האינטרנט של לווין התצפית בתחום קרני ה-X, על קווזרים וגלקסיות פעילות. ניתן לקבל כאן תמונות של הגופים האמורים בתחום קרני ה-X וכן הסברים על הנושא.
אבולוציה קוסמית גלקסיות פעילות:
דף המהווה חלק מאתר רחב יריעה המהווה ספר אלקטרוני אודות האבולוציה של היקום. הדף הספציפי הזה דן בהתפתחות הגלקסיות הפעילות והקווזרים.
ספארי קווזרים:
אתר המסביר בדרך גרפית תופעות הקשורות בקווזרים ובגלקסיות פעילות, כמו התרחבות הספקטרום, סילוני החומר ומקור האנרגיה.
נקודות חשובות על קוואזרים:
האתר הוא דף קצר המכיל את הנקודות העיקריות אודות קוואזרים. חוק האבל, הגדרת הקוואזרים כקבוצה ותכונותיהם, משמעות האור המגיע מהם ומשמעות המרחק שלהם .
אלבום התמונות של צ'נדרה.
אמנם לא בלעדי לקוואזרים ולגלקסיות פעילות, אך מאחר וצ'נדרה הוא טלסקופ לתצפיות בתחום קרני ה-X, רוב ה"מטופלים" שלו יהיו גופים מהסוג הנדון. כדאי לבחון אם יש כאן את נושא העבודה שלכם.
מפתח קווזרים וקוסמולוגיה בפרחי-מדע:
דף המרכז את כל דפי תמונת היום באסטרונומיה בנושאי קווזארים, קרינות וקוסמולוגיה. מומלץ לעבור על הדף ולבדוק אם נושא העבודה שלכם מצוי כאן, דבר שיקצר את תהליכי החיפוש.
קטלוג ההסחה לאדום השני של QSO:
האתר מרכז בתוכו מידע שנאסף אודות QSO בכל הקשור להתפתחותם ולפונקציית ה-Luminosity שלהם (התפלגותם בחלל).. כפי שמרמזת ההקדמה, האתר מיועד למי שמבקש לבתע מחקר סטטיסטי ברמה גבוהה אודות קווזרים וגלקסיות פעילות.
שאל את המומחה המפץ הגדול:
אוסף שאלות ומקורות מידע אודות התיאוריה לגבי ההתחלה של הכל המפץ הגדול. כדי לענות על שאלות בסיסיות האתר הזה טוב. מעבר לכך, לכו למקום אחר.
מדריך אסטרונומי למפץ הגדול:
אתר המכיל הסברים אודות מבנה היקום והשערות לגבי ראשית הדרך. מהו היקום? האם הוא מתפשט ועוד.
התפתחות היקום:
מהמפץ הגדול ועד להיווצרות האנושות. אתר שהוא ציר קוסמולוגיה והמפץ הגדול:
מהו החלל, כיצד הוא החל? מה המבנה שלו? האם יש רק מבנה אחד אפשרי? מהן התיאוריות החילופיות? ועוד שאלות הקשורות ליקום בו אנו בראשית:
איך היקום החל? כיצד נוצר החומר ביקום כפי שאנו מכירים אותו כיום? האתר הזה עונה על כל השאלות גם בהסברים איכותיים וגם על ידי סרטונים קצרים הממחישים תהליכים. מהדף הזה תוכלו להמשיך ללמוד אודות מרק הקוורקים שהיה צורת החומר הראשונה ביקום, אל תקופת הקיפאון הגדול, ייצור אטומים, גלקסיות כוכבים, חתולים, בני אדם………
אתר משימת המחקר map:
המשימה ממפה את קרינת הרקע של היקום בתחום גלי המיקרו. הקרינה התגלתה על ידי פיסיקאים של חברת בל בשנות ה60- ונראתה להם אחידה בצורה מושלמת. אולם כדי ליצור יקום כמו שהוא נראה כיום היתה חייבת להיות בו חוסר אחידות מסויימת. המחקר הזה ממפה את חוסר האחידות הזו.
קוסמולוגיה חקר מבנה היקום:
הסבר ראשוני קצר על מהות תחום המחקר הקרוי קוסמולוגיה. לאחר ההסבר נתון אוסף של קישורים לאתרים באינטרנט על הנושא.
חורים שחורים:
מהי הפיסיקה שניתן ללמוד מקיומם של חורים שחורים ביקום? האתר מציג חורים שחורים שונים, מקורות מידע אליהם ומשמש בעצם כ"מדריך הטרמפיסט לחור-השחור".
NGC4261:
מאמר המתאר דרך נוספת כדי לברר באם גלקסיה מוכרת, הנראית כפולטת סילון האופייני לחור שחור, אכן מכילה את הגוף המסתורי הזה.
קורס 1020 חורים שחורים, קווזרים וגלקסיות פעילות:
תקציר הרצאה בקורס הניתן באוניברסיטת קולורדו בתחום החורים השחורים, קווזארים וגלקסיות פעילות. מקור מצויין למידע כללי.
קוסמולוגיה תצפיתית:
אתר המרכז מוקד ידע אודות קוסמולוגיה תצפיתית. האתר מקושר לאתרים רבים בתחום, ולמערכת של הרצאות העוסקות בקוסמולוגיה ובתצפיות.
היקום (ואם יורשה לי להוסיף האקזוטי):
אתר העוסק בכל הנושאים האקזוטיים ביותר של היקום.היקום בהיבטים שונים: מציאותי, מבנה חומרים, פיסיקלי. תיאוריות שונות, גם כאלו שאינן מקובלות בעולם המדעי אודות היקום, מבנהו והתפתחותו. באתר הזה יש להזהר שלא ליפול להסברים שאינם מבוססים דיים, אולם חשוב להיחשף גם לדעות שאינן מקובלות.

IPAC:
דף המאגד בתוכו קישורים לכל הקטלוגים העוסקים בתצפית אסטרונומית בתחומי האינפרא-אדום. תחום האינפרא-אדום מזהה מקורות חום, גם אם הם מוסתרים על ידי גורמים שונים כמו גז ואבק המפוזרים באזור וחוסמים את האור בתחום האופטי מלצאת. תצפיות אינפרא-אדום "מנקות" מההפרעות הללו.

מאגר הנתונים של IPAC בתחום 2 מיקרון:
דף קישורים לאתרי קטלוגים אסטרונומיים נוספים ברשת האינטרנט. אין כאן מכנה משותף מיוחד למעט העובדה שמדובר באסטרונומיה ושהדף עשיר מאד.

דף הבית של מצפה הטלסקופ הרובוטי בראדפורד:
הטלסקופ הרובוטי בראדפורד הוא טלסקופ אוטומטי לחלוטין. הוא ממוקם ביורקשייר, אנגליה. הטלסקופ עצמו מחליט מתי תנאי התצפית טובים מספיק לתצפית. כל מי שרוצה יכול להרשם ולבקש טלסקופ ולצפות בעצמים המעניינים אותו.

דף הבית של מצפה הכוכבים בסרו-טולולו, צ'לה:
זהו המצפה הבינ-אמריקני (CTIO) שהוא קומפלקס שלם של טלסקופים אסטרונומיים ומכשירים שונים הממוקם כ80- ק"מ מזרחית ללה-סרנה, צ'ילה בגובה של 2200 מטרים.

המצפה הדרום אירופאי:
זהו מצפה בין-ממשלתי, אירגון אירופאי למחקר אסטרונומי שבו חברות תשע מדינות. המצפה מפעיל מצפים אסטרונומיים בלה-סילה, צ'ילה והאירגון עצמו ממוקם ב-Garching, ליד מינכן, גרמניה.שני האתרים של מצפה הטלסקופים תאומי קק: NASA, Hawaii:מצפה תאומי קק. המדובר בזוג טלסקופים גדולים מאד בני 10 מטרים כל האחד הממוקמים על הר המאונה-קאה בהוואי במרחק של 85 מטרים זה מזה. הם יוצרים למעשה טלסקופ אחד בעל כושר הפרדה זוויתי של טלסקופ בן 85 מטרים. בנוסף הטלסקופים עובדים בטכנולוגיית אופטיקה משתנה המבטיחה תמונות ברורות מאד.

הגדולים באמת:
דף אינטרנט המכיל את הטלסקופים הגדולים ביותר בעולם העובדים בתחום האופטי, כולל קישורים אליהם, נתונים אודותיהם ופרטים נוספים.

מצפה הכוכבים דו-פונט בלאס-קאמפאלס, לה-סרנה, צ'ילה:
הטלסקופ פעיל משנת 1977 ובעל קוטר של 2.5 מטרים. המצפה מצויד במצלמות CCD, מצלמות IR וספקטוגרפים.

דף אתר הבית של מכון טלסקופ החלל:
מה לא נכתב ונאמר על הפלא הטכנולוגי המרחף מעל האטמוספירה ומביא את קצות היקום למסכי המחשבים שלנו.

אתר ארכיון התמונות של טלסקופ החלל האבל:
התמונות ממוינות לפי נושאים, לפי אתר מצפה האיטלקי הלאומי גלילאו:
המצפה ממוקם באיים הכנריים ומצויד בטלסקופ בן 3.5 מטרים בתחומים האופטי וה-IR. הטלסקופ מצויד במצלמת CCD אופטית ומצלמת IR, ספקטרוגרף IR, אופטיקה משתנה וספקטרוגרפים בעלי רזולוציה גבוהה ופיזור נמוך.

אתר הבית של מצפה החלל בקרני X – צ'נדרה:
מאחר ואטמוספירת כדור-הארץ חוסמת קרינת X אין כל דרך לצפות אל החלל בתחום זה ממערכת קרקעית. במהלך השנים עלו פתרונות יצירתיים יותר או פחות, כמו בלוני תצפית. צ'נדרה הוא הפתרון האולטימטיבי מאחר והוא שוכן הרחק מעל האטמוספירה, והחלל כולו לפניו

אתר תצפיות לחובבים:
מופיעים קישורים למפות צפיה בכוכבים יעודיות לנושא מסויים, ולא מפות כוכבים כלליות למבינים בלבד.

המצפה הלאומי בקיט-פיק:
המצפה משמש לתצפית בתחום האור הנראה ובתחום האינפרא-אדום בשעות הלילה ולתצפיות על השמש במהלך היום. מותקנים בו שלושה טלסקופים גדולים לצפיית לילה ולצפייה בשמש מותקנים 19 טלסקופים אופטיים ושני טלסקופי רדיו.

אתר לעקיבה אחר לווינים:
אתר האינטרנט של heavens-above מיועד למי שרוצה לעקוב אחר לווינים בשמים. אך לא זו הסיבה שהצבנו את האתר החביב הזה כאן. הסיבה היא, שבעזרת האתר הזה תוכלו למקם את מיקומכם על פני כדור-הארץ בקורדינטות שמיימיות תוך בחירה מאוסף עצום של מיקומים.בחרו את האופציה "Select your location from our huge database " , חפשו את האות I כדי לקבל את ישראל, הקישו את שם היישוב בו אתם מעונינים וקדימה. אפילו מצפים בגליל מופיעים כאן.
היפר-פיסיקה:
אתר מדהים שבנוי כמפת מושגים בנושא הפיסיקה. המבנה המיוחד של האתר עוזר למי שמכיר פיסיקה ושכח פרטים להשלים את החורים שהתגלו בידע שלו. מבנה המפה עוזר לקשור קצוות לתחומי ידע שונים בפיסיקה הקשורים זה לזה.
אתר השירות למציאת מאמרים של נאס"א:
באתר זה תוכלו להיכנס למנוע חיפוש ולמצוא מאמרים מדעיים-אקדמיים בכל נושא שתרצו בתחום האסטרונומיה.
הספריה הממוחשבת של לוס-אלמוס:
לוס-אלמוס הוא אתר מחקר שזכור בעיקר משום המחקרים הראשונים שנעשו בו בתחום הפצצה הגרעינית. עד היום זהו מקום שמדענים חפצים להיכלל בשורותיו. הספריה שלו פתוחה לקהל הגולשים. כאן תוכלו לאתר מאמרים מדעיים בכל תחום כמעט.
החלפת רעיונות בין מורים:
אתר שהוא פורום של עוסקים בחינוך (חוקרים, מורים, סטודנטים ותלמידים) בנושא היקום. דרך האתר ניתן להחליף רעיונות, להתייעץ, לשאול שאלות ועוד בין כל העוסקים בתחום.
אתר אינטרנט של אגודה אסטרונומית המכיל כמויות מידע עצומות שמתאימות גם לחובבי אסטרונומיה שאינם מקצועיים. החל מאיך לבחור טלסקופ, דרך מה מקור שמות קבוצות הכוכבים וכלה באסטרונומיה "קשה". האתר מתאים למי שמנסה להרחיב את ידיעותיו בטרם יגש למלאכת המחקר ממש, על מנת לקבל רקע רחב יותר לגבי הנושא.
אסטרונומיה קלוקלת:
אתר הומוריסטי אבל רציני מאד. אסטרונומיה היא תחום שבו רב המסתורין על הנגלה ואין כמוהו להפצת "שמועות" ואינפורמציה לא נכונה, גם דרך סרטי קולנוע וחוסר ידע. האתר הזה מדגיש את השגיאות הנפוצות בתחום, מנתח סרטי קולנוע העוסקים בתחום ומתקן שגיאות מדעיות המופיעות בהן ומטפל בנושא התפיסות המוטעות בתחום בחן רב.
לראש הדף



הנחייה ותמיכה

אסטרוטופ הוא פרוייקט הדורש הנחיה שיטתית ומסודרת של התלמיד. רצוי שההנחיה תעשה על בסיס של פגישה שבועית או דו-שבועית בין המנחה לבין התלמיד המבצע את הפרוייקט. הפגישה נועדה לשתי מטרות עיקריות:

  1. מקצועית – ברור שאלות ודיון בנושאים הקשורים לביצוע המחקר.
  2. פדגוגית – כיוון של תהליך העבודה, בקרה של השלבים וקודמים, ועמידה בלוח זמנים של ביצוע הפרוייקט.

ההנחיה של התלמידים המבצעים את האסטרוטופ תעשה ע"י שני גורמים:

  1. מורה הפיזיקה
  2. התייעצות עם מומחים

ביבליוגרפיה

אסטרונומיה באורכי גל שונים

אסטרונומיה באינפרא-אדום:
מהו אור, כיצד הוא משמש למחקר אסטרונומי? אילו סוגי אור יש? זאת ועוד באתר הזה. האתר שם דגש (כמשתמע משמו) על אסטרונומיה בתחום האינפרא-אדום.

הספקטרום האלקטרומגנטי:
אתר הנותן הכרות ראשונית אם כי ברמה נאותה אודות הספקטרום האלקטרומגנטי. קיימת חלוקה לתחומי הספקטרום השונים עם הסברים רחבים על כל תחום.

היפר-פיסיקה: הספקטרום האלקטרומגנטי:
דף שהוא חלק מאתר נפלא, רחב ועמוק על פיסיקה. הדף הזה מכיל מידע על הספקטרום האלקטרומגנטי, תחומים וכל דבר שיכול להתקשר פיסיקלית לנושא. האתר בנוי כמפת מושגים להסביר את נושא הספקטרום ואת הפיסיקה בכלל. מתאים להרחבת ידע וסתימת חורים במפת המושגים של התלמיד והמורה, כהכנה לקראת ביצוע הפרויקט.

תוכן ספוילר