אסטרונומיה לכל בכנרת
החיים בכדור הארץ – האם אנחנו לבד ביקום? ביום שלישי 5.3.19, כ"ח אדר א' תשע"ט בשעה 17:00 באולם הכנסים 420 בניין
החיים בכדור הארץ – האם אנחנו לבד ביקום? ביום שלישי 5.3.19, כ"ח אדר א' תשע"ט בשעה 17:00 באולם הכנסים 420 בניין
חקר מאדים בעזרת חלליות החל באמצע שנות ה-60, בעשורים הראשונים של "מרוץ החלל". בזמן שברית המועצות ריכזה את מאמציה בחקר
לאורך שנות הששים והשבעים של המאה הקודמת לא הצליחו אסטרונומים להסביר את מקורה של קרינה רבת עוצמה המגיעה ממקורות מרוחקים
ההרצאה תעסוק במספר שאלות הקשורות להתפתחות כוכבים ויצירת חורים שחורים. נבחן כיצד אפשר לדעת על קיום חור שחור
כוכבים נולדים, מתפתחים ומתים. לתגובות הגרעיניות שממירות בכוכבים מסה לאנרגיה יש התחלה וסוף. השמש, למשל, בילתה כ-107 שנים בשלבי ההיווצרות
לטווח העצום בנגיהות (luminosity) של הכוכבים יש כמה השלכות חשובות. כוכבים בעלי נגיהות גבוהה נראים ממרחקים גדולים יותר מכוכבים בעלי
Landau vs Mazur
ביקום הנראה יש לפחות 100 מיליארד גלקסיות: ספירליות, אליפטיות ולא-סדירות, שחיות בקבוצות, בצבירים ובצבירי-על. קצב יצירת הכוכבים בהן תלוי בכמות
הבנת מקור האנרגיה של הקוואזרים היא אחת המשימות המאתגרות ביותר באסטרונומיה. בקוואזרים המאירים ביותר, אור רב פי 1,000 מזה של
הקוואזרים ממשיכים להעסיק את האסטרונומים יותר מ-50 שנה אחרי שהתגלו. ובכל זאת, גם בלי להבין עד הסוף את מקור האנרגיה
כל הראיות מצביעות על כך שבמרכז גלקסיית שביל החלב יש חור שחור על-מסיבי. למעשה, הראיות לחור השחור בגלקסיה שלנו טובות
אחת התכונות היסודיות של כוכב היא כמות האנרגיה הכוללת שהוא מקרין בכל שנייה. תפוקת האנרגיה הזו נקראת נגיהות (luminosity); הבהירות
הכוכבים נעים. אף שבמהלך חיי אדם לא מבחינים בכך, המיקומים של הכוכבים בשמי הלילה (וצורות קבוצות הכוכבים) משתנים. הספקטרוסקופיה מאפשרת
הספקטרוסקופיה חיונית להבנת הטמפרטורות של כוכבים. אפשר לחקור את הספקטרום של כוכב ולמדוד באיזה צבע הוא קורן הכי הרבה, ואז
אחת הדרכים לחקור את פנים השמש היא למדוד את האופן שבו היא רוטטת. השמש מתנודדת ורוטטת בתדירויות רבות, כמו פני
ההבנה שהשמש שלנו מופעלת בהיתוך גרעיני הביאה הקלה למדענים, שהיו מוטרדים מהפער בין הגיל הקצר שחושב לשמש כשהניחו שמקור האנרגיה
מיד מעל הפוטוספירה נמצאת הכרומוספירה (השם פירושו "שכבת הצבע"). הכרומוספירה היא שכבה של גז זוהר בצבע ורוד, שהטמפרטורה שלה עולה
אסטרונומים שמנסים לקבל תמונות חדות עומדים בפני דילמה. אפשר להגדיל את המראות, וכך לשפר את כושר ההפרדה התאורטי ביחס ישר
אסטרונומים זקוקים למידע כמותי על גופים רחוקים. התמונות של גרמי השמיים מעניינות כמובן, אבל עבודה אסטרונומית רבה דורשת מדידה
סוג הטלסקופ הראשון שנבנה היה הטלסקופ השובר (טלסקופ עדשות): עדשה משנה את כיוון קרני האור ("שוברת" אותן) כך שייפגשו במוקד.
אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.
עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.
מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.
עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.
משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

