פרק א' – כיצד פועל המדע?

אסטרונומיה היא מדע העוסק בטבע היקום. הראיות מלמדות כי האדם אינו נמצא בעמדה מרכזית או ייחודית ביקום, אלא הוא רק

המדע המודרני עלול להיות יקר מאוד. לדוגמא עלות מאיץ ההדרונים הגדול (LCH) ב- CERN, שבו התגלה חלקיק היגס ב- 2013,

מה המיוחד בשיטה המדעית? אין ספק כי מערכת זו של יצירת ידע שינתה לבלי הכר את המצב האנושי במהלך מאות

המדע מבוסס על תצפיות של עולם הטבע. כדי ליהנות מראיות מדעיות, התצפיות חייבות להיות כמותיות וניתנות לחזרה. לאחר מכן המדענים

במשך למעלה מ -100 שנים, אחת השאלות המסקרנות ביותר במדע של מערכת השמש הייתה: האם יש חיים בפלנטת מאדים? בעוד

  מעט מאוד מדענים יוצרים תיאוריות חדשות או מגלים חוקי טבע. העבודה של מדען מתבססת על איסוף נתונים וגיבוש הידע

במדע, ובמיוחד באסטרונומיה, קיימים מספרים ארוכים במיוחד לתיאור מרחקים, גילאים, טמפרטורות וצפיפות. בהחלט לא נוח לכתוב את המרחק שעובר האור

עיקר הראיות באסטרונומיה הן הנתונים תצפיתיים. ההסברים שמדענים מעניקים לנתונים העומדים לרשותם נקראים היפותזות. הם משלבים את המידע החדש העומד

  נראה כי הפיזיקה  מכילה מערך מבלבל של דברים שונים שניתן למדוד ולכמת – מסה, צפיפות, טמפרטורה, כוח, כוח, תאוצה

חישובים רבים במדע יכולים להיעשות באמצעות אומדן. האומדן מעניק לנו דרך מהירה לקבל תובנות באמצעות מספרים גסים או משוערים. גישה

מדענים מציגים את הראיות שלהם באמצעות מדידות. אנשים מציגים טענות רבות  בחיי היומיום. חלקן איכותיות וחלקן כמותיות. חבר יכול לומר

אין מדע בלי ראיות. משמעות הדבר היא שכאשר מדען מעלה טענה, הוא חייב לגבות את הטענה בנתונים תצפיתיים או אמפיריים.

מאז ימי יוון העתיקה, פיתחו מדענים מערכת של מחקר וידע הנקראית בימינו מדע. תפיסות בנוגע לטבע המדע דינמיות וזמניות ממש