דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

1.1 טבע המדע

מאז ימי יוון העתיקה, פיתחו מדענים מערכת של מחקר וידע הנקראית בימינו מדע. תפיסות בנוגע לטבע המדע דינמיות וזמניות ממש כמו המדע עצמו. כך למשל לא תופסים יותר את המדע כדטרמיניסטי ואבסולוטי כבעבר.

עם זאת יש היבטים ומאפיינים מרכזיים מוסכמים של המדע:

  1. זמניות הידע המדעי. הידע המדעי הוא גם  זמני וגם אמין. הוא אינו ודאי או מוחלט. הידע המדעי ניתן לשינויים מתמידים עקב תצפיות חדשות ופירוש מחדש של תצפיות קיימות. המדע רצוף שינויים, חלקם אבולוציוניים וחלקם מהפכניים. תיאוריות, חוקים והשערות מדעיות לעולם אינם יכולים להיות מוכחים באופן מוחלט ללא קשר לכמות התמיכה האמפירית בהן.  מספיקה ראיה עתידית מפריכה אחת שאיננו יכולים לחשוב עליה כיום כדי להבטיח שתיאוריה מדעית לעולם לא תהיה ודאית.
  2. הבסיס האמפירי של הידע וההסבר המדעי. ידע מדעי מבוסס או נגזר מתצפיות על הטבע. מאפיינים עיקריים שזוהו בבניית הסברים מדעיים הם: ראיות אמפיריות, נימוקים היפותטיים-דדוקטיביים (hypothetic-deductive), קוהרנטיות של רעיונות ורעיונות הניתנים לבדיקה.
  3. סובייקטיביות הידע המדעי. המדע מצד אחד שואף להיות אובייקטיבי ומדויק אך מצד שני המדע מתפתח מושפע ומונע על ידי התיאוריות המדעיות והחוקים המדעיים המקובלים לאותה שעה. זוהי תופעה בלתי נמנעת המרשה למדע להתפתח ועם זאת להישאר עקבי: עדויות קודמות נבחנות מפרספקטיבה של ידע חדש. סובייקטיביות אישית גם היא בלתי נמנעת. ערכים, רקע תרבותי וחברתי, התחייבויות תיאורטיות ודיסציפלינאריות של מדענים, אמונות, ידע קודם, הכשרה, ניסיון וציפיות המצטרפים להלך רוח ומצב תודעתי של המדענים משפיעים על עבודתם: איזה מחקרים הם עורכים, איך הם עורכים את מחקריהם, איך הם עורכים ומפרשים את תצפיותיהם. על פי זימן (Ziman)  זיהוי דפוסים קשור לסובייקטיביות ומהווה עמוד תווך של כל עיסוק מדעי. החושים הם הקשר היחיד בין המוח האנושי לעולם בו הוא חי. תפיסה חזותית, על פי הסכמתה האינטרסובייקטיבית (הסכמה הקיימת והמשותפת בין תודעות שונות), היא יסוד חיוני ביצירתו ותיקופו של ידע מדעי. התאמת דפוסים מספקת אמת מידה של הסכמה שלעולם אינה מוחלפת לחלוטין על ידי מתקנים יותר "אובייקטיביים" כדוגמת מכשור מכני.
  4. יצירתיות. ידע מדעי נוצר מהדמיון האנושי  וחשיבה לוגית. יצירה זו מתבססת על תצפיות על הטבע ועל היסקים. מדענים משתמשים בדמיון וביצירתיות שלהם במהלך מחקריהם המדעיים. בניגוד לאמונה הרווחת, מדע אינו חסר חיים, רציונאלי לחלוטין, או פעילות מסודרת לחלוטין. מדע כרוך בהמצאת הסברים ומבנים תיאורטיים הדורשת מידה רבה של יצירתיות מצד המדען. היבט זה של המדע ביחד עם טבעו ההיסקי מוביל להכרה  שישויות מדעיות כגון אטומים, זנים של בעלי חיים וכדומה, הם מודלים תיאורטיים ולא העתקים נאמנים של המציאות.
  5. הטמעה חברתית-תרבותית. המדע הוא מפעל אנושי המושפע על ידי החברה והתרבות שבו הוא מיושם. הערכים של התרבות קובעים איך ואיזה מדע נעשה, מפורש, מתקבל ומיושם. המדע מושפע מ: מרקם חברתי, מבני כוח, פוליטיקה, גורמים סוציו אקונומיים, פילוסופיה ודת. כמו כן המדע דורש תיעוד מדויק, ביקורות עמיתים ומכוון להיות בר שיחזור.
  6. תצפיות והיסקים. המדע מבוסס על תצפיות והיסקים. תצפיות נאספות באמצעות חושים או באמצעות הרחבה טכנולוגית שלהם. היסקים הם פרשנויות של תצפיות אלו. נקודות מבט של מדע עכשווי ושל המדען החוקר מנחים את התצפיות וההיסקים. נקודות מבט מרובות תורמות לפרשנויות תקפות מרובות של התצפיות. עם זאת למדענים אין גישה ישירה לרוב התופעות. תצפיות תמיד עוברות דרך המנגנון התפיסתי של המדענים ודרך מכשור מורכב, מפורשות במסגרת תיאורטית רחבה ומפורטת וכמעט תמיד מתווכות על ידי שורה של הנחות יסוד העומדות בבסיס תפקודם של המכשירים המדעיים.
  7. תיאוריות מדעיות וחוקים מדעיים. תיאוריות מדעיות מבוססות ובעלות תימוכין רבים: תיאוריה מדעית היא מערכת הסברים בעלי עקביות פנימית. תיאוריות משמשות להסבר מערכים גדולים של תצפיות אשר נדמה שאינן קשורות ביותר מאשר תחום אחד של מחקר. לתיאוריות יש תפקיד מרכזי ביצירת שאלות מחקר והכוונת מחקר עתידי. תיאוריות מדעיות לעיתים קרובות מבוססות על מערך הנחות או אקסיומות ומניחות קיומם של ישויות לא ניתנות לתצפית.  תיאוריות לא ניתנות לבדיקה ישירה. מדענים יוצרים מתיאוריות חיזויים הניתנים לבדיקה ובודקים אותם כנגד נתונים. הסכמה בין ניבויים כאלו וראיות אמפיריות משמשת להגדלת רמת הביטחון בתיאוריות הנבחנות. תיאוריות וחוקים מדעיים הם סוגים שונים של ידע מדעי. חוקים מתארים יחסים מוכללים נצפים או נתפסים בין תופעות בתנאים מסוימים. תיאוריות הן הסברים מוסקים של תופעות ושל היבטים מסוימים של הטבע. תיאוריות וחוקים מדעיים לא מתפתחים זה מזה,  במובן של היררכיה, משום שהם סוגים שונים מובחנים, נפרדים ופונקציונאליים של ידע. תיאוריות לא מתפתחות לחוקים או ההיפך. תיאוריות יכולות להסביר חוקים, אך עם זאת לא כל החוקים המדעיים מלווים בתיאוריות המסבירות אותם. גם תיאוריות וגם חוקים מדעיים נתונים לשינויים. השערות מדעיות עשויות להוביל לתיאוריות או לחוקים תוך כדי ההצטברות של  ראיות תומכות משמעותיות וקבלה  על ידי קהילה המדעית.
  8. שיטות מרובות של מחקרים מדעיים. אין שיטה מדעית אוניברסאלית, צעד אחר צעד, שכל המדענים פועלים לפיה. מדענים חוקרים שאלות מחקר מתוך ידע קודם ותוך התמדה ויצירתיות. ידע מדעי מושג בדרכים מגוונות הכוללות בין השאר תצפיות, ניתוח, ספקולציות, מחקר ספרות מדעית וניסויים. המיתוס על שיטה מדעית אוניברסאלית בא לידי ביטוי באמונה שיש תהליך שבו צעדים מובנים אשר כל המדענים נוהגים לפיהם כשהם חוקרים באופן מדעי. המקור המודרני לתפיסה שגויה זו היא אולי עבודתו הפילוסופית של פרנסיס בייקון "הכלי החדש של המדע" (Novum Organum Scientiarum) שפורסמה בשנת 1620. בעבודה זו השיטה האינדוקטיבית (inductivism) הוצגה כמבטיחה ידע ודאי. לפי השיטה האינדוקטיבית פיתוח תיאוריה מתחיל מתצפית על הטבע או מניסוי, ניתוח התוצאות והסקת מסקנות מהן. היו תפיסות אפיסטמולוגיות נוספות מאז המאה ה – 17 שהתיימרו להבטיח ודאות כגון בייסיאניזם (Bayesianism), שהבטיח ודאות בהסתברות גבוהה, תורת ההפרכה (falsificationism) והיפותטי-דדוקטיביזם (hypothetic-deductivism). לפי תורת ההפרכה יש להתחיל מתיאוריה מדעית ולאחר מכן לערוך ניסויים לשלילת והפרכת התיאוריות המוטעות. לפי הדדוקטיביזם-ההיפותטי מחקר מדעי מתחיל מניסוח  היפותזה שניתן להפריך אותה באמצעות ניסוי. אם תוצאות הניסוי מפריכות אותה היא נפסלת ואם לא היא מתקבלת. חלק מתפיסות אלו, במיוחד האינדוקטיביזם (inductivism) ותורת ההפרכה (falsificationism), נפוצות בספרי מדע  ואפילו נלמדות בבית הספר, אולם תפיסה זו נזנחה באופן מפורש. כאמור אין שיטה מדעית יחידה אשר תבטיח התפתחות של ידע ודאי. אין סדרה אחת של פעילויות קבועות שתוביל את המדענים ללא טעות לידע אמיתי וודאי.
  9. תלות הדדית של המאפיינים המרכזיים של הידע המדעי. אף אחד מההיבטים הקודמים של המדע אינו יכול להיחשב בנפרד מהאחר. כך למשל זמניות הידע המדעי נובעת מהיצירתיות של המדענים ומהתפתחות המדע באמצעות תצפיות אמפיריות והיסקים. התפתחות המדע מושפעת על ידי התרבות והחברה שבה המדע נעשה כמו גם על ידי מבנים תיאורטיים וסובייקטיביות אישית של המדען.

כל שיטה מדעית דורשת לכל הפחות מינוח מוגדר היטב, מדידות כמותיות שאפשר לחזור עליהן, וטענות שנתמכות בראיות.

שיטות מדעיות רבות כוללות כמה שלבים חיוניים. השלב הראשון הוא איסוף ראיות, בדרך כלל בצורת תצפיות או נתונים. הראיות יכולות להיות פיזיות, כמו סלעים שהובאו מהירח, או קריאות של מכשירים, כמו מדידות של אור שנאסף בטלסקופ. טענה שאין ראיות התומכות בה נקראת ספקולציה: ייתכן שהיא נכונה וייתכן שלא, אבל בלי ראיות אין דרך להוכיח אותה או להפריך אותה. בתחומי מדע כמו כימיה, פיזיקה וביולוגיה, ראיות מתקבלות פעמים רבות מניסויי מעבדה. באסטרונומיה, שבה רוב הגופים רחוקים מאוד, רוב הראיות מגיעות בצורת אור וסוגים אחרים של קרינה אלקטרומגנטית.

תרשים זרימה של שלבי שיטה מדעית: תצפית, שאלה, השערה, ניבוי, ניסוי ובחינת התוצאות. בפועל התהליך מסודר הרבה פחות.

השלב השני הוא ניתוח הנתונים, ובדרך כלל הוא כרוך בזיהוי דפוסים. לדוגמה, אסטרונומים עשויים לנתח את מיקומה של פלנטה בשמיים לילה אחר לילה ולזהות סדירות בתנועתה, או למצוא דמיון בהרכב הכימי של כוכבים באזורים שונים של הגלקסיה שלנו. החיפוש אחר דפוסים מסתבך מפני שהנתונים לעולם אינם מושלמים: מספר התצפיות תמיד מוגבל, ולכל תצפית יש שגיאה או אי-ודאות. הרעיון של חיפוש דפוסים בטבע הוא לב העשייה המדעית. תגליות מתחילות במחשבה סקרנית ושובבה.

השלב השלישי הוא פיתוח הסבר לתוצאות הניתוח. הסבר כזה נקרא השערה, ולעיתים קרובות "השערת עבודה", כדי להדגיש שזו רק הצעה זמנית. תכונה חיונית של השערה מדעית היא שאפשר לבדוק אותה: צריכים להיות תצפית או ניסוי נוספים שיכולים לאשש אותה או להפריך אותה. מדענים מציעים השערות שונות, וניסויים כאלה מסננים את השגויות. לכל אוסף נתונים יש תמיד יותר מהסבר אפשרי אחד – וזו אחת הסיבות לכך שמדענים מתווכחים כל כך הרבה! לכן השלב האחרון הוא בחינה ביקורתית של ההשערות באמצעות בדיקות.

תצלום של כדור הארץ על ידי הצוות של
אפולו 12. צולם ב- 14.11.1969.
באדיבות NASA

כל תרשים זרימה של שיטה מדעית הוא פישוט של תהליך שבפועל יכול להיות מורכב ומבולגן. רק לעיתים נדירות תצפית אחת מפריכה השערה. ידע קודם משמש מסגרת לתצפיות רבות, ואם הידע הזה שגוי או חלקי, ייתכן שיעבור זמן רב עד שיופיע הסבר חדש. יש השערות שאי אפשר לבדוק עד שהמכשור ושיטות התצפית ישתפרו. ולבסוף, צירופי מקרים ומזל ממלאים תפקיד קטן אבל משמעותי בהתקדמות המדע.

לעיתים קרובות רעיון שמתחיל כהשערת עבודה של חוקר אחד עומד בבדיקות רבות ומתקבל באופן רחב. השערה שנבדקה שוב ושוב בהצלחה נקראת בדרך כלל תיאוריה, כדי לציין שהיא חזקה יותר מהשערת עבודה גרידא. המונח "תיאוריה" שמור בדרך כלל להסבר שמקיף מגוון רחב של תופעות. לדוגמה, אפשר לשער שאנשים שצופים הרבה בטלוויזיה סובלים מעודף משקל. ייתכן שיש ראיות שתומכות בהשערה הזאת, אבל לתובנה כזו לעולם לא יהיה מעמד של תיאוריה. מדוע? מפני שאנשים רבים שצופים הרבה בטלוויזיה אינם סובלים מעודף משקל, ויש סיבות רבות לעודף משקל. תיאוריה צריכה להיות רחבה בהיקפה ובתחולתה. דוגמה לתיאוריה מודרנית איתנה היא תורת היחסות של איינשטיין.

שיטה מדעית אינה יכולה להבטיח אמת, אבל אפשר להסיק בעזרתה מסקנות אמינות הרבה יותר מאלה של מערכות ידע אחרות. ככל שהראיות חזקות יותר, כך המסקנות אמינות יותר. זו אינה התרברבות סרק אלא מסקנה שמבוססת על היסטוריה ארוכה של התקדמות מדעית. אחת הסיבות לאמינות הזאת היא המאמץ הרב שמושקע באיסוף הראיות.

הסעיף הבא: 1.2 ראיות ←

הבא »
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 טבע המדע
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.6 אומדן
  • 1.7 ממדים
  • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
  • 1.12 סימון מדעי
  • 1.19 בדיקת השערות
  • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.21 תיאוריות מדעיות
  • 1.22 מערכות ידע
  • 1.25 מחקר מדעי מודרני
  • 1.27 האסטרונומיה כמדע
  • 1.28 קנה מידה בחלל
  • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
  • 1.5 שגיאות מדידה
  • 1.8 מסה, אורך וזמן
  • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
  • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
  • 1.13 דרכים להצגת נתונים
  • 1.14 לוגיקה
  • 1.15 מתמטיקה
  • 1.16 גאומטריה
  • 1.17 אלגברה
  • 1.18 לוגריתמים
  • 1.23 תרבות המדע
  • 1.24 הדמיות ממוחשבות
  • 1.26 תחומי האסטרונומיה
  • 1.29 קנה מידה בזמן
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 הסיבה לעונות השנה
  • 2.6 סולם הבהירות
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי הירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 חלוקת הזמן
  • 2.14 לוחות שנה שמשיים וירחיים
  • 2.15 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.20 האסטרונומיה היוונית
  • 2.21 אריסטו והקוסמולוגיה הגאוצנטרית
  • 2.12 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.13 חודש סינודי וחודש כוכבי
  • 2.16 סטונהנג'
  • 2.17 מצפים עתיקים
  • 2.18 ספירה ומדידה
  • 2.19 אסטרולוגיה
  • 2.22 אריסטרכוס והקוסמולוגיה ההליוצנטרית
  • 2.23 התקופה האפלה
  • 2.24 האסטרונומיה הערבית
  • 2.25 האסטרונומיה ההודית
  • 2.26 האסטרונומיה הסינית
  • 2.27 האסטרונומיה של המאיה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהה
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי העולמות
  • 3.14 הולדת המדע המודרני
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה המידה של מערכת השמש
  • 3.17 רעיון המסע בחלל
  • 3.19 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.20 הנחיתות על הירח
  • 3.21 תחנת החלל הבינלאומית
  • 3.22 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.23 טיסות חלל מסחריות
  • 3.24 עתיד חקר החלל
  • 3.18 מסלולים
  • 3.25 החיים בחלל
  • 3.26 הירח, מאדים והלאה
  • 3.27 חברות אנושיות בחלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 הפיזיקה היוונית הקדומה
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי הצבירה של החומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.17 קרינת חום
  • 4.18 חוק וין
  • 4.19 קרינה מפלנטות ומכוכבים
  • 4.20 חום פנימי בפלנטות ובכוכבים
  • 4.16 העברת חום
  • 4.21 תהליכים אקראיים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
  • 5.19 האטמוספירה והאוקיינוסים של כדור הארץ
  • 5.20 מזג אוויר ומחזור האוויר
  • 5.21 שינויים סביבתיים בכדור הארץ
  • 5.22 מערכת כדור הארץ–ירח
  • 5.23 ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח
  • 5.24 כוחות גאות
  • 5.25 השפעות של כוחות גאות
  • 5.26 חקר הירח לאורך ההיסטוריה
  • 5.27 פני הירח
  • 5.28 קרח על הירח
  • 5.29 מוצא הירח
  • 5.30 בני אדם על הירח
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקורי
  • 6.7 נוגה
  • 6.8 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.9 אפקט חממה בנוגה
  • 6.10 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.12 אגדות מאדים
  • 6.13 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.16 מחקר מאדים
  • 6.17 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.14 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.23 ירחי מאדים
  • 6.5 מסלולי מרקורי
  • 6.6 פני השטח של מרקורי
  • 6.11 חקר נוגה
  • 6.15 מאדים במבט מודרני
  • 6.18 מים במאדים
  • 6.19 כיפות הקוטב של מאדים
  • 6.20 שינויי אקלים במאדים
  • 6.21 טרפורמינג של מאדים
  • 6.22 חיים במאדים
  • 6.24 מטאוריטים ממאדים
  • 6.25 פלנטולוגיה השוואתית
  • 6.26 שכיחות המכתשים
  • 6.27 ספירת מכתשים
  • 6.28 אי-ודאות במדידה
  • 6.29 השדות המגנטיים של הפלנטות הארציות
  • 6.30 הרים ובקעים
  • 6.31 חקר פני הפלנטות במכ"ם
  • 6.32 מדידת מרחק וגובה בלייזר
  • 6.33 כבידה ואטמוספירות
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקי הגז
  • 7.3 עננים בענקי הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקי הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקי הגז
  • 7.6 היש חיים בענקי הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקי הגז
  • 7.11 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.12 גבול רוש
  • 7.15 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.17 משימת וויאג'ר
  • 7.18 פלנטת צדק
  • 7.19 הירחים הגליליאניים
  • 7.24 תופעות געשיות באיו
  • 7.25 שבתאי
  • 7.26 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.27 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.29 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.30 אורנוס
  • 7.32 נפטון
  • 7.10 המבנה של מערכות הטבעות
  • 7.13 תהודה והרמוניות
  • 7.14 כוחות גאות במערכת השמש
  • 7.16 הגיאולוגיה של הירחים הגדולים
  • 7.20 גנימד, ירח של צדק
  • 7.21 אירופה, ירח של צדק
  • 7.22 קליסטו, ירח של צדק
  • 7.23 איו, ירח של צדק
  • 7.28 אנקלדוס, ירח של שבתאי
  • 7.31 מירנדה, ירח של אורנוס
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.4 מבנה גרעין השביט
  • 8.5 הכימיה של השביט
  • 8.6 ענן אורט וחגורת קויפר
  • 8.7 חגורת קויפר
  • 8.8 מסלולי השביטים
  • 8.9 מהלך חיי שביט
  • 8.10 הגופים הגדולים בחגורת קויפר
  • 8.11 מטאורים וממטרי מטאורים
  • 8.13 אסטרואידים
  • 8.15 צורת האסטרואידים
  • 8.20 אירוע טונגוסקה
  • 8.21 איומים מהחלל
  • 8.23 פגיעות בצדק
  • 8.24 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
  • 8.3 תצפיות מוקדמות בשביטים
  • 8.12 הפרעות כבידתיות
  • 8.14 סקרים של אסטרואידים שחוצים את מסלול כדור הארץ
  • 8.16 ההרכב של האסטרואידים
  • 8.17 מבוא למטאוריטים
  • 8.18 מקורם של המטאוריטים
  • 8.22 הסתברות ופגיעות
  • 8.19 סוגי המטאוריטים
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית השמש
  • 9.9 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.10 התלכדות ויצירת הגופים במערכת השמש
  • 9.11 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.8 למה קרסה ערפילית השמש?
  • 9.12 שדות מגנטיים בפלנטות
  • 9.13 מוצאם של הירחים
  • 9.14 הגופים הקטנים והיווצרות מערכת השמש
  • 9.15 התפתחות הדרגתית וכמה קטסטרופות
  • 9.16 כאוס ודטרמיניזם
  • 9.17 פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • 9.18 תגליות של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.19 גילוי פלנטות בשיטת דופלר
  • 9.20 גילוי פלנטות בשיטת המעבר
  • 9.21 משימת קפלר
  • 9.22 גילוי ישיר של פלנטות
  • 9.23 תכונות הפלנטות החוץ-שמשיות
  • 9.24 מה מלמדים הסקרים של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.25 העתיד של חיפוש הפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה האלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.14 קווים ספקטרליים
  • 10.15 קווים ופסי פליטה
  • 10.16 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.17 חוקי קירכהוף
  • 10.18 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.19 הטלסקופ
  • 10.20 הטלסקופ האופטי
  • 10.21 גלאים אופטיים
  • 10.22 אופטיקה אדפטיבית
  • 10.11 ספקטרום תרמי
  • 10.12 תורת הקוונטים
  • 10.13 עקרון אי-הוודאות
  • 10.23 עיבוד תמונה
  • 10.24 מידע דיגיטלי
  • 10.25 טלסקופי רדיו
  • 10.26 טלסקופים בחלל
  • 10.27 טלסקופ החלל האבל
  • 10.28 אינטרפרומטריה
  • 10.29 שטח איסוף וכושר הפרדה
  • 10.30 מצפים בחזית המחקר
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.18 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.19 כתמי השמש
  • 11.14 התנגשויות ואטימות
  • 11.17 האטמוספירה של השמש
  • 11.20 מחזור השמש
  • 11.21 רוח השמש
  • 11.22 ההשפעות של השמש על כדור הארץ
  • 11.23 מקורות אנרגיה קוסמיים
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 שטף ובהירות נראית
  • 12.6 בהירות מוחלטת
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 פרלקסה של כוכבים
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטרלי
  • 12.11 טמפרטורה וסוג ספקטרלי
  • 12.13 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.14 נגיהות של כוכבים
  • 12.15 הגודל של כוכבים
  • 12.16 חוק סטפן-בולצמן
  • 12.17 מסת כוכבים
  • 12.12 הרכב הכוכבים
  • 12.18 שיווי משקל הידרוסטטי
  • 12.19 מיון כוכבים
  • 12.20 דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
  • 12.21 מדגם לפי נפח ומדגם לפי בהירות
  • 12.22 כוכבים בגדלים שונים
  • 12.23 להבין את הסדרה הראשית
  • 12.24 מבנה הכוכבים
  • 12.25 התפתחות כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת הלידה והמוות של כוכבים
  • 13.3 שכיחות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 כוכבים מפותחים
  • 13.18 ענקים אדומים
  • 13.19 כוכבים בענף האופקי ובענף הענקים האסימפטוטי
  • 13.20 כוכבים משתנים
  • 13.16 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.21 כוכבים מגנטיים
  • 13.22 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.24 ננסים לבנים
  • 13.25 סופרנובה
  • 13.26 לצפות במותו של כוכב
  • 13.28 כוכבי נייטרונים ופולסרים
  • 13.29 תורת היחסות הפרטית
  • 13.30 תורת היחסות הכללית
  • 13.31 חורים שחורים
  • 13.32 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.23 ערפיליות פלנטריות
  • 13.17 יצירת היסודות הכבדים
  • 13.27 סופרנובה 1987A
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 בני לוויה של כוכבים
  • 14.3 מערכות של כוכבים כפולים
  • 14.4 כוכבים כפולים ומרובים
  • 14.5 העברת מסה בכוכבים כפולים
  • 14.6 כוכבים כפולים ומסות של כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות כפולות אקזוטיות
  • 14.10 איך נוצרים כוכבים כפולים ומרובים
  • 14.11 הסביבה של הכוכבים
  • 14.12 התווך הבין-כוכבי
  • 14.13 השפעת החומר הבין-כוכבי על אור הכוכבים
  • 14.9 התפרצויות קרינת גמא
  • 14.14 המבנה של התווך הבין-כוכבי
  • 14.15 הכחדה והאדמה בגלל אבק
  • 14.16 קבוצות של כוכבים
  • 14.17 צבירים פתוחים
  • 14.18 צבירים כדוריים
  • 14.19 מרחקים לקבוצות של כוכבים
  • 14.20 הגיל של קבוצות כוכבים
  • 14.21 המבנה של שביל החלב
  • 14.22 ויליאם הרשל
  • 14.23 איזוטרופיה ואנאיזוטרופיה
  • 14.24 מיפוי שביל החלב
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דיסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים ספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.9 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.10 היווצרות גלקסיית שביל החלב
  • 15.11 גלקסיות
  • 15.12 הוויכוח בין שאפלי לקרטיס
  • 15.15 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
  • 15.8 החור השחור במרכז הגלקסיה
  • 15.13 אדווין האבל
  • 15.14 מרחקים לגלקסיות
  • 15.16 סיווג גלקסיות
  • 15.17 גלקסיות ספירליות
  • 15.18 גלקסיות אליפטיות
  • 15.19 גלקסיות עדשתיות
  • 15.20 גלקסיות ננסיות ולא-סדירות
  • 15.21 סקירה של מבני הגלקסיות
  • 15.22 הקבוצה המקומית
  • 15.23 זמן מעבר האור
  • 15.24 גודל ונגיהות של גלקסיות
  • 15.25 יחס מסה–אור
  • 15.26 חומר אפל בגלקסיות
  • 15.27 הכבידה של גופים רבים
  • 15.28 התפתחות גלקסיות
  • 15.29 יחסי גומלין בין גלקסיות
  • 15.30 היווצרות גלקסיות
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 היסט לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט לאדום קוסמולוגי
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 הקשר בין היסט לאדום למרחק
  • 16.6 מדדי מרחק לגלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 המבנה של היקום בקנה מידה גדול
  • 16.13 חומר אפל בקנה המידה הגדול ביותר
  • 16.14 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.16 גלקסיות פעילות
  • 16.18 גילוי הקוואזרים
  • 16.19 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.23 קוואזרים ככלי לחקר היקום
  • 16.22 מקור האנרגיה של הקוואזרים
  • 16.24 ההיסטוריה של יצירת הכוכבים ביקום
  • 16.10 התקבצות של גלקסיות
  • 16.11 צבירי גלקסיות
  • 16.12 סקירה של המבנה בקנה מידה גדול
  • 16.17 גלקסיות רדיו
  • 16.20 סוגים של עדשות כבידה
  • 16.21 התכונות של קוואזרים
  • 16.25 ההיסטוריה של התפשטות היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קדומות
  • 17.3 תורת היחסות והקוסמולוגיה
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העיקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת היסודות הקוסמית
  • 17.8 קרינת הרקע הקוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת הרקע הקוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות המרחב
  • 17.11 אבולוציה קוסמית
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
  • 17.13 הצפיפות הקוסמית הממוצעת
  • 17.14 הצפיפות הקריטית
  • 17.15 חומר אפל ואנרגיה אפלה
  • 17.16 גיל היקום
  • 17.17 קוסמולוגיה מדויקת
  • 17.18 עתידו של תוכן היקום
  • 17.19 גורל היקום
  • 17.20 חלופות למודל המפץ הגדול
  • 17.21 מרחב-זמן
  • 17.22 חלקיקים וקרינה
  • 17.23 היקום המוקדם מאוד
  • 17.24 מסה ואנרגיה ביקום המוקדם
  • 17.25 חומר ואנטי-חומר
  • 17.26 כוחות הטבע
  • 17.27 כוונון עדין בקוסמולוגיה
  • 17.28 העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה
  • 17.29 תורת המיתרים והקוסמולוגיה
  • 17.30 הרב-יקום
  • 17.31 גבולות הידע
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר ויורי
  • 18.7 העולם שלפני ה-RNA
  • 18.8 עולם ה-RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.14 פסיכרופילים
  • 18.21 חשיבות המים לחיים
  • 18.24 DNA ותורשה
  • 18.28 ברירה טבעית
  • 18.32 השערת גאיה
  • 18.33 החיים והסביבה הקוסמית
  • 18.13 תרמופילים
  • 18.15 קסרופילים
  • 18.16 הלופילים
  • 18.17 ברופילים
  • 18.18 אצידופילים
  • 18.19 אלקליפילים
  • 18.20 יצורים עמידים לקרינה
  • 18.22 מערכות הידרותרמיות
  • 18.23 צורן לעומת פחמן
  • 18.25 החיים כמידע דיגיטלי
  • 18.26 ביולוגיה סינתטית
  • 18.27 חיים במחשב
  • 18.29 עץ החיים
  • 18.30 אבולוציה ותבונה
  • 18.31 תרבות וטכנולוגיה
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרוביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.10 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.11 האם אנחנו לבד?
  • 19.15 תולדות החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.21 איפה הם?
  • 19.18 הדרך הטובה ביותר לתקשר
  • 19.7 לוול והתעלות במאדים
  • 19.8 המשמעות של חיים במאדים
  • 19.9 סביבות קיצוניות במערכת השמש
  • 19.12 עצמים מעופפים בלתי מזוהים (עב"מים)
  • 19.13 החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.14 משוואת דרייק
  • 19.16 פרויקטים חדשים בחיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.17 זיהוי של מסר
  • 19.19 השאלה של פרמי
  • 19.20 העיקרון האנתרופי
מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

כלי נגישות

גודל טקסט
הצהרת נגישות
by Studio Visuali
logo

אנחנו משתמשים בעוגיות

אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

מדיניות פרטיות

Visuali — Cookie Consent

עוגיות הכרחיות

עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

עוגיות פונקציונליות

מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

עוגיות אנליטיקה

עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

עוגיות שיווק

משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

גלילה לראש העמוד