דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
9.18 תגליות של פלנטות חוץ-שמשיות
ראשי » פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית? » 9.18 תגליות של פלנטות חוץ-שמשיות

9.18 תגליות של פלנטות חוץ-שמשיות

השמש שלנו היא רק אחד ממאות מיליארדי הכוכבים שממלאים את הגלקסיה שלנו. היא לא כוכב ממוצע לגמרי – היא גדולה מרוב הכוכבים, ומעט עשירה מהם ביסודות כבדים – אבל היא גם לא חריגה: בסביבתנו הקרובה יש עשרות כוכבים דומים לה. כשיש כל כך הרבה כוכבים דומים, טבעי לשאול אם התהליכים שיצרו את כדור הארץ התרחשו גם במערכות האלה. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 חיפשו מדענים באור של כוכבים תזוזות דופלר, שעשויות להעיד שהכוכבים נמשכים קדימה ואחורה בידי הכבידה של הפלנטות שלהם. בהמשך החלו המדענים לחפש פלנטות גם לפי הליקוי הקל מאוד שהן יוצרות כשהן עוברות בדיוק לפני הכוכב שלהן. בעזרת שתי השיטות האלה גילו האסטרונומים אלפי פלנטות שמקיפות כוכבים קרובים. זו התקדמות דרמטית: עד 1992 לא הכרנו אף פלנטה מחוץ למערכת השמש, ועד 1995 לא הכרנו אף פלנטה סביב כוכב רגיל מלבד השמש; היום אנחנו מכירים אלפים. לפי הערכות שונות, לרוב הכוכבים בגלקסיה שלנו יש לפחות פלנטה אחת. תחום מדעי חדש פרץ לזירה.

הפלנטות הראשונות שהתגלו לא הקיפו כוכב רגיל. ב-1992 נמצאו גופים סלעיים בגודל של פלנטות, במסה של כמה מסות כדור הארץ, שמקיפים את הפולסר PSR B1257+12. פולסר הוא כוכב נייטרונים – שריד של כוכב שהתפוצץ – שמסתובב מהר ושולח פולסים קבועים של גלי רדיו. הגופים התגלו בטלסקופ רדיו: הדיוק המופלא של מדידות הזמן של הפולסים אפשר לזהות את הפלנטות לפי ההשפעה העדינה מאוד שלהן על זמן המחזור של הפולסר. הגופים האלה הם כנראה "דור שני": הם התלכדו מהשרידים של הכוכב שממנו נוצר הפולסר ושל פיצוץ הסופרנובה שלו. הם לא עוזרים לנו להבין את היווצרות הפלנטות באופן כללי, והסיכוי שיש עליהם חיים קלוש ביותר, אבל הם הראו שפלנטות יכולות להיווצר גם במקומות אחרים מלבד מערכת השמש שלנו.

הגודל של חמש הפלנטות הראשונות שגילה קפלר (Kepler-4b עד Kepler-8b), בהשוואה לצדק ולכדור הארץ.
באדיבות NASA

קהילת האסטרונומים נאלצה לחכות שלוש שנים נוספות, עד 1995, להכרזה על הפלנטה הבאה: 51 Pegasi b. הפלנטה הזו לא דמתה לשום דבר שחזו המודלים של אותה תקופה להיווצרות מערכות פלנטריות: היא הייתה גדולה (במסה של כמחצית ממסת צדק) וקרובה מאוד לכוכב שלה. חשבו על זה: ענק גז שמשלים הקפה סביב הכוכב שלו בתוך ארבעה ימים בלבד, פי 20 מהר יותר משמרקורי מקיף את השמש! עד הגילוי הזה, כל המודלים, שהתבססו על מערכת השמש שלנו, הניחו שענקי הגז נמצאים תמיד רחוק מהכוכב שלהם, והפלנטות הסלעיות קרוב אליו. המערכת הזו, ועשרות מערכות שהתגלו זמן קצר אחריה, הראו שפלנטות גדולות, שנקראות "צדקים חמים", יכולות לנוע במסלולים קטנים ממסלול מרקורי.

ציור: מיקומנו בגלקסיית שביל החלב. הריבוע הקטן ליד השמש מסמן את ה"שכונה" שבה התגלו רוב הפלנטות הראשונות, עד כ-300 שנות אור מאיתנו. כיום ידועות גם פלנטות רחוקות הרבה יותר.
באדיבות NASA/JPL-Caltech

בשנים שאחר כך למדו המדענים שפלנטות נמצאות במגוון כמעט אינסופי של מסלולים וסביבות, ושההנחות הקודמות שלנו על המקומות שבהם פלנטות "צריכות להיות" המעיטו במה שהיקום מסוגל ליצור. כיום מעריכים שלרוב הכוכבים, ואולי כמעט לכולם, יש פלנטות. אנחנו יודעים עכשיו שמערכת השמש אינה מקרה חריג: פלנטות נוצרות כתוצר לוואי טבעי של היווצרות כוכבים, והן נמצאות בכל מקום.

גם אחרי כל הפלנטות שהתגלו עד כה, שאלות רבות עדיין פתוחות. האם פלנטות יכולות להיווצר סביב כל סוג של כוכב? עד היום נמצאו פלנטות סביב כוכבים מכל הסוגים: מננסים אדומים קטנים ועד כוכבי ענק, ואפילו סביב שרידים של כוכבים מתים, כמו ננסים לבנים ופולסרים. הן נמצאו גם במערכות של שני כוכבים ויותר, ואפילו כמה פלנטות באותה מערכת של כוכב כפול! ייתכן שהמגבלה האמיתית היחידה היא כמות היסודות הכבדים (האסטרונומים קוראים לכל היסודות הכבדים מהליום "מתכות"). פלנטות ענקיות נדירות מאוד סביב כוכבים דלים במתכות, ובצבירים כדוריים – צבירים צפופים של כוכבים זקנים ודלים במתכות – כמעט לא נמצאו פלנטות: הפלנטה היחידה הידועה בצביר כדורי מקיפה זוג של פולסר וננס לבן בצביר M4.

עד כמה נפוצות פלנטות דמויות כדור הארץ? הטכנולוגיה שמאפשרת למצוא פלנטות בגודל כדור הארץ נכנסה לשימוש רק ב-2009, ובדרך כלל נדרשות כמה שנים של נתונים כדי לאשר פלנטות קטנות במסלולים הארוכים שמצפים לראות אצל פלנטות דמויות כדור הארץ. בסוף 2011 מצאה משימת קפלר כמה מהפלנטות הראשונות בגודל כדור הארץ. בערך באותו זמן הוכרז על גילוי הפלנטה הראשונה שמקיפה כוכב דמוי שמש בתוך "אזור החיים" שלו – האזור סביב הכוכב שבו הטמפרטורה מתאימה למים נוזליים. הגילויים נמשכו עם התקדמות משימת קפלר, וכיום ידועות מאות פלנטות בגודל כדור הארץ, ועשרות מהן באזורי החיים של כוכביהן. כלומר, בתנאים מתאימים יכולים להיות על פני השטח שלהן מים נוזליים, ויש להן פוטנציאל לקיים חיים.

Kepler-22b באזור החיים של הכוכב שלה. התרשים משווה את מערכת השמש למערכת Kepler-22, שבה נמצאה הפלנטה הראשונה שגילתה משימת קפלר באזור החיים – הטווח סביב הכוכב שבו הטמפרטורה מאפשרת מים נוזליים, החיוניים לחיים על כדור הארץ. הכוכב קטן מעט מהשמש, ולכן אזור החיים שלו קרוב אליו מעט יותר. בתרשים מופיע גם ציור של הפלנטה. היא מקיפה את הכוכב שלה ב-289 ימים, ורדיוסה גדול פי 2.1 מזה של כדור הארץ (ההערכה הראשונה הייתה 2.4). בזמן גילויה זו הייתה הפלנטה הקטנה ביותר הידועה באמצע אזור החיים של כוכב דמוי שמש.
באדיבות NASA/Ames/JPL-Caltech
הפלנטות הראשונות בגודל כדור הארץ שנמצאו סביב כוכב דמוי שמש, בהשוואה לנוגה ולכדור הארץ. Kepler-20e קטנה מעט מנוגה: רדיוסה 0.87 מרדיוס כדור הארץ. Kepler-20f גדולה מעט מכדור הארץ: רדיוסה 1.03 מרדיוסו. רדיוסו של נוגה הוא 0.95 מרדיוס כדור הארץ. לפני הגילוי הזה, הפלנטה הקטנה ביותר הידועה סביב כוכב דמוי שמש הייתה Kepler-10b, שרדיוסה פי 1.42 מזה של כדור הארץ, ונפחה פי 2.9. שתי הפלנטות מקיפות את הכוכב Kepler-20 מקרוב, בזמני הקפה של 6.1 ו-19.6 ימים. לפי האסטרונומים הן סלעיות כמו כדור הארץ, אבל לוהטות. סביב אותו כוכב ידועות עוד שלוש פלנטות גדולות יותר, כנראה גזיות (Kepler-20b, c ו-d), ומאז התגלתה עוד אחת.
באדיבות NASA/Ames/JPL-Caltech

אסור שהפרטים המוזרים של גל התגליות הראשון יסתירו מאיתנו את התמונה הגדולה. המדע עשה צעד חדש וחשוב במהפכה הקופרניקנית – ההבנה ההדרגתית שאין לנו מקום מיוחד ביקום. אנחנו חיים על גוש סלע קטן, שמתחמם באורו של כוכב סמוך. טבעי לתהות כמה נדירות פלנטות כאלה ביקום, והאם בהיסטוריה של פלנטות אחרות נוצרו גם חיים. לראשונה יש לנו עדויות שמאפשרות לחרוג מספקולציה בלבד. יעבור עוד זמן עד שנדע כמה נפוצות פלנטות דמויות כדור הארץ, וזמן רב עוד יותר עד שנדע מה התנאים עליהן ומה הסיכוי שיש בהן חיים. אבל ההשלכות של חיים במקום אחר ביקום עמוקות כל כך, שהחוקרים מלאי מרץ להתמודד עם התצפיות הקשות האלה.

→ הסעיף הקודם: 9.17 פלנטות מחוץ למערכת השמש  |  הסעיף הבא: 9.19 גילוי פלנטות בשיטת דופלר ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 9.25 העתיד של חיפוש הפלנטות
  • 9.24 מה מלמדים הסקרים של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.23 תכונות הפלנטות החוץ-שמשיות
  • 9.22 גילוי ישיר של פלנטות
  • 9.21 משימת קפלר
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד