ארכיון חודשי: מרץ 2017

במדע, ובמיוחד באסטרונומיה, קיימים מספרים ארוכים במיוחד לתיאור מרחקים, גילאים, טמפרטורות וצפיפות. בהחלט לא נוח לכתוב את המרחק שעובר האור

עיקר הראיות באסטרונומיה הן הנתונים תצפיתיים. ההסברים שמדענים מעניקים לנתונים העומדים לרשותם נקראים היפותזות. הם משלבים את המידע החדש העומד

  נראה כי הפיזיקה  מכילה מערך מבלבל של דברים שונים שניתן למדוד ולכמת – מסה, צפיפות, טמפרטורה, כוח, כוח, תאוצה

חישובים רבים במדע יכולים להיעשות באמצעות אומדן. האומדן מעניק לנו דרך מהירה לקבל תובנות באמצעות מספרים גסים או משוערים. גישה

מדענים מציגים את הראיות שלהם באמצעות מדידות. אנשים מציגים טענות רבות  בחיי היומיום. חלקן איכותיות וחלקן כמותיות. חבר יכול לומר

אין מדע בלי ראיות. משמעות הדבר היא שכאשר מדען מעלה טענה, הוא חייב לגבות את הטענה בנתונים תצפיתיים או אמפיריים.

מאז ימי יוון העתיקה, פיתחו מדענים מערכת של מחקר וידע הנקראית בימינו מדע. תפיסות בנוגע לטבע המדע דינמיות וזמניות ממש

ההרצאה תבחן את שאלת קיומם של חיים במקומות אחרים ביקום פרט לכדור הארץ. כדור הארץ הוא מכונה מופלאה שהתקיימו בה

בספר בראשית כתוב כי ביום הרביעי "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים:  אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית,

השמש קובעת את אורח חיינו. יחד עמה אנו מתעוררים, יוצאים ללימודים ולעבודה, אוכלים, מבלים והולכים לישון. האם השמש תאיר לנצח