ארכיון חודשי: מרץ 2017

במדע, ובמיוחד באסטרונומיה, קיימים מספרים ארוכים במיוחד לתיאור מרחקים, גילאים, טמפרטורות וצפיפות. בהחלט לא נוח לכתוב את המרחק שעובר האור

הליבה של השיטה המדעית הן הראיות – נתונים תצפיתיים בצורה כלשהי. ההסברים שמדענים מעניקים לנתונים העומדים לרשותם נקראים היפותזות. הם

נראה כי הפיזיקה  מכילה מערך מבולבל של דברים שונים שניתן למדוד ולכמת – מסה, צפיפות, טמפרטורה, כוח, כוח, תאוצה וכן

  חישובים רבים במדע יכולים להיעשות באמצעות אומדן. האומדן מעניק לנו דרך מהירה לקבל תובנות באמצעות מספרים גסים או משוערים.

מדענים מציגים את הראיות שלהם באמצעות מדידות. אנשים מציגים טענות רבות  בחיי היומיום. חלקן איכותיות וחלקן כמותיות. חבר יכול לומר

אין מדע בלי ראיות. משמעות הדבר היא שכאשר מדען מעלה טענה, הוא חייב לגבות את הטענה בנתונים תצפיתיים או אמפיריים.

מאז ימי יוון העתיקה, פיתחו מדענים מערכת ידע בנויה היטב, הקרויה שיטה מדעית. השיטה המדעית כוללת לפחות שלושה מרכיבים: א. מושגים

ההרצאה תבחן את שאלת קיומם של חיים במקומות אחרים ביקום פרט לכדור הארץ. כדור הארץ הוא מכונה מופלאה שהתקיימו בה

בספר בראשית כתוב כי ביום הרביעי "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים:  אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית,

השמש קובעת את אורח חיינו. יחד עמה אנו מתעוררים, יוצאים ללימודים ולעבודה, אוכלים, מבלים והולכים לישון. האם השמש תאיר לנצח