דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
11.22 ההשפעות של השמש על כדור הארץ
ראשי » פרק י"א - השמש – הכוכב שלנו » 11.22 ההשפעות של השמש על כדור הארץ

11.22 ההשפעות של השמש על כדור הארץ

החיים על כדור הארץ היו בלתי אפשריים בלי השמש. כשאנחנו חוקרים את הסביבות העוינות בשאר מערכת השמש, אנחנו לומדים להעריך את הקשר המיטיב שבין כדור הארץ לשמש. כמעט כל המשאבים של בני האדם נשענים על אנרגיית השמש. זה נכון לגבי כל המזון שלנו, כי השמש נמצאת בבסיס שרשרת המזון. זה נכון גם לגבי מקורות האנרגיה שלנו, כי רובם דלקים מאובנים, שמקורם בפוטוסינתזה בעזרת קרינת השמש. אנרגיה סולארית היא דוגמה מובנת מאליה, אבל גם מקורות אנרגיה חלופיים אחרים, כמו אנרגיית רוח, מנצלים תהליכים שהשמש מניעה. השמש משפיעה על כדור הארץ גם בדרכים עדינות יותר.

זוהר צפוני.

מי שגרים בקווי רוחב צפוניים ודרומיים קיצוניים זוכים לפעמים למופע אור מרשים. התופעה נקראת זוהר קוטבי (aurora). מקורה בחלקיקים טעונים בעלי אנרגיה גבוהה, שנפלטים מהשמש ומתנגשים באטמוספירה של כדור הארץ ליד הקטבים המגנטיים הצפוני והדרומי. כך נוצרים מדי פעם זוהרים באזור הארקטי ובאנטארקטיקה. הם נקראים גם הזוהר הצפוני והזוהר הדרומי (aurora borealis ו-aurora australis).

השמש באור אולטרה-סגול קיצוני, כפי שצילמה אותה החללית SOHO.
באדיבות SOHO (ESA/NASA)

מה הופך את הזוהר הקוטבי למופע צבעוני כל כך? התלקחויות השמש פולטות לא רק קרינה, כמו קרני רנטגן, אלא גם זרמים של חלקיקים, כמו פרוטונים ואלקטרונים. החלקיקים מצטרפים לרוח השמש ומגבירים אותה. אם התלקחות או התפרצות מכוונת חומר לעבר כדור הארץ, רוח השמש המוגברת פוגעת באטמוספירה שלנו אחרי מסע של ימים ספורים. ההתגברות של רוח השמש יכולה להיות חזקה מספיק כדי לעוות מאוד את השדה המגנטי של כדור הארץ, ולהשפיע על התנועה של חלקיקים טעונים בכל הסביבה של כדור הארץ. כשרוח השמש חולפת סביב הגבולות החיצוניים של האטמוספירה העליונה (היונוספירה), היא יוצרת מתחים חשמליים של 100,000 וולט ויותר בין האזורים החיצוניים של השדה המגנטי לבין האטמוספירה. המתח הזה מאיץ חלק מהחלקיקים הטעונים לאורך קווי השדה המגנטי, לעבר הקטבים. החלקיקים מתנגשים באטמוספירה העליונה, מעוררים את אטומי הגז שבה וגורמים להם לזהור: חמצן זוהר בירוק ובאדום, וחנקן בכחול ובסגול. הזוהר חזק מספיק כדי לראות אותו מהקרקע ומהחלל. אפשר לראות את התופעה גם בפלנטות אחרות: גם לצדק ולשבתאי יש זוהר קוטבי פעיל.

השמש ב-29 במרץ 2001, ועליה כמה קבוצות כתמים גדולות (החללית SOHO).
באדיבות SOHO (ESA/NASA)

מלבד אורות הזוהר המהפנטים, השמש עשויה להשפיע גם על האקלים של כדור הארץ. שינויים ארוכי טווח בקרינת השמש יכולים לשנות את האקלים העולמי. למשל, בתקופה שבין 1645 ל-1715 מספר כתמי השמש היה נמוך במיוחד (מינימום מאונדר), ודפוסי טבעות עצים ועדויות אחרות מראים שהאקלים בכדור הארץ השתנה בתקופה הזו. התיעוד מראה שבמיוחד צפון אירופה היה נתון אז בתקופה קרה, שנקראת "עידן הקרח הקטן". אבל לפי המחקר העדכני, החלק של השמש בקירור הזה היה קטן: הוא נגרם בעיקר מהתפרצויות געשיות גדולות. וזה לא פשוט כמו "יותר כתמים – שמש עמומה יותר": למעשה, בשיא מחזור הכתמים השמש מעט בהירה יותר, כי לצד הכתמים הכהים יש בה אזורים בהירים רבים. הבהירות הנראית של השמש משתנה רק ב-0.1% לאורך מחזור השמש, וזה לא מספיק כדי להסביר שינויים גדולים במזג האוויר או באקלים. מדענים מצאו גם מתאם בין פעילות כתמים נמוכה לבין בצורות קשות באתיופיה, לאורך יותר מארבע מאות שנים. בין השאר בגלל ההשפעות האלה על האקלים, האסטרונומים חוקרים את השמש מקרוב יותר, ולא רק את הכתמים שלה. החללית SOHO (Solar and Heliospheric Observatory) שוגרה בשנת 1995, והיא עדיין חוקרת את רוח השמש, את פנים השמש ואת האטמוספירה שלה מנקודת תצפית בין כדור הארץ לשמש (ובדרך גילתה יותר מ-5,000 שביטים!). במשך עשורים SOHO הייתה המקור העיקרי לנתונים בזמן אמת לחיזוי "מזג האוויר בחלל", אבל היכולות שלה נעקפו בידי מצפה הדינמיקה הסולארית (SDO), שנאס"א שיגרה בשנת 2010.

בכל שנייה מגיעים כ-1,360 ג'אול של אנרגיית שמש לכל מטר רבוע שפונה לשמש (מעל האטמוספירה של כדור הארץ). הקצב הכולל הזה משתנה רק בעשירית האחוז לאורך מחזור השמש, אבל השינויים בחלקים מסוימים של הספקטרום, כמו קרני רנטגן או קרינה אולטרה-סגולה, יכולים להיות גדולים הרבה יותר. מאחר ששכבת האוזון בולעת קרינה אולטרה-סגולה, שינוי בכמות הקרינה האולטרה-סגולה מהשמש יכול להשפיע על החימום ועל המבנה של האטמוספירה. שינויים קטנים במאזן החום של האטמוספירה יכולים להיות בעלי השפעות חמורות. שינוי של מעלה אחת בלבד בטמפרטורה השנתית הממוצעת יכול לגרום לשינויים דרמטיים באקלים ובייצור המזון. זו הסיבה שסימני ההתחממות הגלובלית מעוררים דאגה כה רבה. (כדור הארץ כבר התחמם בכ-1.3 מעלות מאז תחילת העידן התעשייתי, בעיקר בגלל פליטת גזי חממה על ידי בני אדם – לא בגלל השמש). ההשפעה של השמש על האקלים ועל החקלאות היא תחום מחקר פעיל. חקר השמש נוגע יותר ויותר לאסטרונומיה, למטאורולוגיה, לחקלאות ולכלכלה העולמית. הקשר בין השינויים בשמש לבין האקלים בכדור הארץ הוא תעלומה מדעית שעדיין מפוענחת.

→ הסעיף הקודם: 11.21 רוח השמש  |  הסעיף הבא: 11.23 מקורות אנרגיה קוסמיים ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 11.23 מקורות אנרגיה קוסמיים
  • 11.22 ההשפעות של השמש על כדור הארץ
  • 11.21 רוח השמש
  • 11.20 מחזור השמש
  • 11.17 האטמוספירה של השמש
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד