דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
8.19 סוגי המטאוריטים
ראשי » פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי » 8.19 סוגי המטאוריטים

8.19 סוגי המטאוריטים

בכל שנה מזוהים בטעות אלפי סלעים כמטאוריטים. אנשים רבים מניחים שכל סלע מוזר למראה שהם מוצאים הוא מטאוריט. האמת היא שהמטאוריטים הם לא רק סוג הסלע הנדיר ביותר, אלא שלעיתים קרובות הם נראים רגילים למדי. יש כמה סימנים שלפיהם אפשר לזהות מטאוריט במבט, אבל בדרך כלל רק מדען מיומן, שבודק דגימה של הסלע במעבדה, יכול לקבוע אם מקורו באמת מחוץ לכדור הארץ. כמובן, אם ראיתם בעיניכם סלע נופל מהשמיים, סביר מאוד שזה מטאוריט. מקרה כזה נקרא "נפילה", בניגוד ל"מציאה" – מטאוריט שנמצא כשכבר היה מונח על הקרקע.

מטאוריט פארק פורסט (שבר גדול, עם קרום התכה כהה), שנפל ב-2003 על פרבר של שיקגו – אחת הנפילות הבודדות באזור עירוני מודרני.
באדיבות ויקיפדיה

הסימן הבולט ביותר של מטאוריט שנפל זה עתה הוא "קרום ההתכה": שכבה מבריקה, חומה-כהה או שחורה, על פני המטאוריט. בגלל התנועה של הגופים הבין-פלנטריים במסלוליהם ביחס לכדור הארץ, הם פוגעים בו במהירויות גבוהות מאוד, בדרך כלל 11 עד 60 קילומטרים לשנייה (כ-40,000 עד 216,000 קמ"ש). במהירויות כאלה האוויר שלפני הגוף נדחס ומתלהט, והשכבה החיצונית של המטאוריט נמסה. טיפות של סלע נוזלי ניתזות ממנו בזמן שהוא חוצה את האטמוספירה, ומשאירות על פניו גומות אופייניות, דמויות טביעות אצבע. גרגרי אבק וחלקיקים עד גודל של אפונה נשרפים לפני שהם מגיעים לקרקע, אבל גופים גדולים יותר עשויים לא להתפרק ולהישרף לגמרי, ושבר (או שברים!) מהם עשוי להגיע לקרקע. המטאוריטים חוצים את האטמוספירה מהר מכדי שהפנים שלהם יתחמם הרבה, ולכן הסיפורים על מטאוריטים שנשארו לוהטים שעות אחרי הנפילה אינם נכונים. השכבה החיצונית המותכת מתקררת מהר, ויוצרת קרום התכה דק, דמוי זכוכית. למטאוריטים ששכבו זמן רב על פני הקרקע אין לעיתים קרובות קרום התכה, כי השכבה הדקה והשבירה נשחקת בקלות.

מטאוריט סלעי: כונדריט מסוג H5.
באדיבות ויקיפדיה

רוב המטאוריטים שייכים לקבוצת המטאוריטים הסלעיים, ורובם כונדריטים. הכונדריטים הם הסלעים הקדומים והקדמוניים ביותר במערכת השמש. הם נקראים על שם כדוריות סלע זעירות שיש בהם, "כונדרולות". אם מסתכלים בהם מקרוב מאוד, רואים כדוריות בגודל של מילימטר בולטות מהסלע שסביבן. הכונדרולות היו במקור טיפות של סלע מותך, שריחפו בערפילית השמש, התקררו והתמצקו מהר, ואחר כך נכללו בגופים גדולים יותר, שהפכו לאסטרואידים. הכונדריטים שרדו מאז ראשית מערכת השמש – כלומר, האסטרואידים שהם היו חלק מהם (גופי האם שלהם) מעולם לא נתכו לגמרי, והחומר בהם לא נפרד לשכבות. מכיוון שהמתכת מעולם לא נפרדה לליבה, בכונדריטים מסוימים יש פיסות מתכת פזורות בכל הסלע. סוגים אחרים של כונדריטים עשירים בחומר פחמני כהה. בחלק מהם יש חומר אורגני (מולקולות מבוססות פחמן), ועדויות לכך שבעבר היו חשופים למים נוזליים – כנראה מקרח שנמס בגופי האם שלהם.

מטאוריט ברזל מקמפו דל סיילו שבארגנטינה, ובו חור טבעי. משקלו 576 גרם.
באדיבות ויקיפדיה

יש מטאוריטים סלעיים שאינם כונדריטים. הם שברים של הקרום של גוף אם שנתך, והחומר בו נפרד לשכבות. חלקם באים מאסטרואידים גדולים, שהיה בהם מספיק חום פנימי כדי ליצור פעילות געשית, וחלקם באים מפני השטח של גופים פלנטריים אחרים. כשהגיאולוגים חקרו את דגימות הירח שהובאו לכדור הארץ בסוף שנות ה-60 ובשנות ה-70, הם יכלו כעבור כעשור לזהות כמה סלעים מסתוריים שנמצאו על הקרח באנטארקטיקה – סלעים שלא התאימו לשום גיאולוגיה ארצית מוכרת. גם הם היו סלעי ירח! זו הייתה הוכחה שפגיעה של גוף מהחלל יכולה להעיף חומר מפני הירח, שינוע בחלל ואחר כך ייפול לכדור הארץ. באותה דרך יכולים להגיע אלינו גם סלעים ממאדים. מאז שהבנו זאת נמצאו מאות מטאוריטים ממאדים. במבט ראשון קשה להבדיל בינם לבין סלעים ארציים, כי הם נראים דומים מאוד: הם נוצרו באותם תהליכים גיאולוגיים, ולכן יש בהם רוב אותם מינרלים ואותם מרקמים כמו בסלעי כדור הארץ.

מטאוריטי ברזל נדירים, אבל הרבה יותר קל לזהות אותם. הם סגסוגות צפופות מאוד של ברזל כמעט טהור עם מעט ניקל. כשהמתכת התמצקה, נוצרו בה גבישים, שאפשר לראות בצורת "דוגמת וידמנשטטן" האופיינית, כשמלטשים משטח של מטאוריט ברזל וצורבים אותו בחומצה חלשה. גם המטאוריטים האלה הם דגימות של גוף שהחומר בו נפרד לשכבות – במקרה הזה, של הליבה המתכתית. בשלב כלשהו, אחרי שגוף האם נפרד לליבה, מעטפת וקרום, הוא עבר התנגשות חזקה מספיק כדי לנפץ אותו. חלק מהשברים, שהיו במקור בליבה, הושלכו למסלולים שחוצים את מסלול כדור הארץ, ונחתו לבסוף על פני הפלנטה שלנו. החללית פסיכה של נאס"א, ששוגרה ב-2023 אל האסטרואיד העשיר במתכת 16 פסיכה, אמורה לעזור לנו להבין את מקורם של מטאוריטי הברזל.

הסוג האחרון, והנדיר ביותר, של מטאוריטים הוא שילוב של סלע וברזל. החלק הסלעי שלהם עשוי בדרך כלל ממינרל שנקרא אוליבין – אותו מינרל שמרכיב את רוב המעטפת של כדור הארץ. גם הסלעים האלה הם דגימות של אסטרואיד שהחומר בו נפרד לשכבות, כנראה מהגבול שבין הליבה המתכתית למעטפת האוליבין.

לא כל המטאוריטים שייכים בבירור לקטגוריה אחת. מטאוריטים ברקציים (ברקציה היא סלע שעשוי שברים של סלעים אחרים, שהתלכדו) יכולים להיות תערובת של כל הסוגים שתוארו כאן. הם נוצרים כששברי סלעים, לעיתים מסוגים שונים מאוד, מתערבבים ומתרתכים לסלע אחד בלחץ ובחום. השבירה וההיתוך האלה קורים כששני אסטרואידים מתנגשים – עוד הוכחה להיסטוריה האלימה של אסטרואידים רבים. ומכיוון ששני סוגים שונים של אסטרואידים עלולים להתערבב בהתנגשות, יכולים להיות במטאוריט ברקציה כמה סוגים של סלעים.

→ הסעיף הקודם: 8.18 מקורם של המטאוריטים  |  הסעיף הבא: 8.20 אירוע טונגוסקה ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 8.19 סוגי המטאוריטים
  • 8.22 הסתברות ופגיעות
  • 8.18 מקורם של המטאוריטים
  • 8.16 ההרכב של האסטרואידים
  • 8.17 מבוא למטאוריטים
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד