דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
10.25 טלסקופי רדיו
ראשי » פרק י' - גלוי קרינה מהחלל » 10.25 טלסקופי רדיו

10.25 טלסקופי רדיו

עד כמה האטמוספירה של כדור הארץ שקופה לכל אורך גל. רוב הקרינה נחסמת; אל הקרקע מגיעים בעיקר האור הנראה וגלי רדיו (משמאל: אורכי גל קצרים; מימין: ארוכים).
באדיבות NASA
העתק של טלסקופ הרדיו הראשון, של קארל ג'נסקי.
באדיבות NRAO
קארל ג'נסקי.
באדיבות NRAO

טלסקופ רדיו הוא מכשיר שאוסף ומרכז גלי רדיו, בדומה לטלסקופ אופטי, שאוסף ומרכז גלי אור. המהנדס האמריקאי קארל ג'נסקי בנה את טלסקופ הרדיו הראשון במעבדות הטלפון של בל, בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. האנטנה שלו הייתה באורך של 30 מטרים, והיא הסתובבה על ארבעה גלגלים של מכונית "פורד T". בעזרתה הוא קלט "רחש" רדיו מהשמיים, ובדרך מדד פליטת רדיו משביל החלב, מכיוון קבוצת הכוכבים קשת. ג'נסקי היה בטוח שהרחש מגיע מגוף אסטרונומי, כי הוא חזר במחזור של 23 שעות ו-56 דקות – יממה כוכבית – ואילו הפרעה ממקור על כדור הארץ הייתה חוזרת כל 24 שעות.

אנטנת הרדיו המקורית של גרוט רבר.
באדיבות NRAO
גרוט רבר.
באדיבות NRAO

גרוט רבר האמריקאי היה אסטרונום חובב, שבנה טלסקופ רדיו בקוטר 10 מטרים בחצר ביתו. במשך כמעט עשור אחרי ההמצאה של ג'נסקי, רבר היה אסטרונום הרדיו היחיד בעולם! כמו אסטרונום אופטי, הוא עיצב משטח מתכת קעור כדי למקד את גלי הרדיו. הוא צפה כמעט בכל לילה, מחצות עד שש בבוקר, ואז נסע לעבודה היומית שלו בחברת רדיו. בשנות ה-40 הוא הפיק מפה יפהפייה של גלי הרדיו שמגיעים משביל החלב – המפה הראשונה של השמיים מחוץ לתחום האופטי. אסטרונומיית הרדיו קיבלה דחיפה עצומה מפיתוח המכ"ם במלחמת העולם השנייה: רבים מאלה שעבדו על המכ"ם היו אחרי המלחמה לחלוצי אסטרונומיית הרדיו.

טלסקופ הרדיו בארסיבו שבפוארטו ריקו. צלחת האנטנה, שקוטרה 305 מטרים, נבנתה בתוך שקע טבעי בנוף, ומיקדה את גלי הרדיו אל אנטנת הקליטה, שהייתה תלויה מעליה בכבלים. עד 2016 זו הייתה הצלחת הגדולה בעולם; ב-2020 היא קרסה.
באדיבות NAIC/NSF
מערך הטלסקופים VLA בניו מקסיקו שבארצות הברית.
באדיבות NRAO

טלסקופי רדיו וטלסקופים אופטיים פועלים בעקרון באותה דרך. לגלי רדיו יש אורכי גל ארוכים בהרבה מאלה של האור הנראה, והם נושאים הרבה פחות אנרגיה לכל פוטון. לכן טלסקופי רדיו צריכים משטח גדול יותר כדי לאסוף מספיק אנרגיה לאות חזק. מצד שני, מאחר שאורך הגל ארוך יותר, המשטח אינו צריך להיות מדויק כמו מראה של טלסקופ אופטי. לטלסקופ רדיו יש משטח קעור ("צלחת") של מתכת או של רשת תיל, שמחזיר את גלי הרדיו אל המוקד, ושם הם הופכים לאות חשמלי. אסטרונומיית רדיו נעשית בטווח רחב של אורכי גל, ממילימטר בערך ועד עשרה מטרים – טווח של פי עשרת אלפים. לשם השוואה, כל הספקטרום הנראה, מאדום ועד כחול, משתרע על טווח של פי שניים בלבד באורך הגל. מתקן אחד שמשלב 27 צלחות רדיו הוא ה-VLA (Very Large Array) במרכז ניו מקסיקו. במשך יותר מחמישים שנה, הצלחת הגדולה ביותר שנבנתה הייתה צלחת ארסיבו, בקוטר 305 מטרים, שנבנתה בתוך שקע טבעי בנוף בפוארטו ריקו. אי אפשר היה לכוון אותה, אבל בעזרת סיבוב כדור הארץ ואנטנות קליטה ניידות היא יכלה לעקוב אחרי גופים ברצועה צרה של השמיים. צלחות הרדיו הגדולות ביותר שאפשר לכוון לכל כיוון הן הטלסקופ בקוטר 100 מטרים באפלסברג שבגרמניה, וטלסקופ גרין בנק בווירג'יניה המערבית, בגודל דומה. ארסיבו ניזוק בהוריקן ובשתי רעידות אדמה, וב-2020 קרס, והטלסקופ נהרס למעשה. הטלסקופ הגדול ביותר כיום הוא FAST, טלסקופ הרדיו בעל צמצם של 500 מטרים, שנבנה בשקע טבעי בנוף בדרום-מערב סין. המתקן שעתיד להיות טלסקופ הרדיו הגדול והחזק בעולם הוא ה-SKA (Square Kilometre Array), שנבנה בדרום אפריקה ובאוסטרליה: רשת של צלחות ואנטנות, ששטח האיסוף הכולל שלהן אמור להגיע לקילומטר רבוע. החלקים הראשונים של שני המערכים, SKA-Low באוסטרליה ו-SKA-Mid בדרום אפריקה, כבר החלו בתצפיות ראשונות. ה-SKA יהיה רגיש פי כמה מכל מערך רדיו קודם, וסורק את השמיים מהר יותר בעשרות מונים.

אסטרונומי רדיו משתמשים בשיטות משלהם לגילוי הקרינה ולרישום האות. זכרו שבאסטרונומיה האופטית משתמשים בדרך כלל בגלאי CCD, שהופך פוטונים לאלקטרונים בשבב של מוליך למחצה, ואחר כך מגבירים את האות והופכים אותו לדיגיטלי. אסטרונומי רדיו אינם קולטים פוטונים בודדים של רדיו: האות שמגיע מהטלסקופ הוא זרם חשמלי זעיר, שצריך להגביר מיליוני פעמים, ואחר כך להמיר מאות אנלוגי לאות דיגיטלי. כדי להקטין את הרעש, מקררים בדרך כלל את הגלאים ואת המגברים לטמפרטורות נמוכות מאוד – שיטה שמשמשת מאותה סיבה גם באסטרונומיה האופטית. אסטרונומי רדיו אינם צריכים לדאוג מזיהום אור, כמו האסטרונומים האופטיים, אבל יש להם בעיות משלהם: הפרעות של שידורי טלוויזיה, רדיו ומכ"ם. כדי להתמודד עם "זיהום הרדיו", מצפי הרדיו נבנים הרחק ממרכזי אוכלוסייה, ובדרך כלל בעמקים. מצפה הרדיו הלאומי בווירג'יניה המערבית נמצא ב"אזור שקט" מיוחד, ובעיירה הסמוכה, גרין בנק, טלפונים סלולריים ונתבי WiFi מוגבלים מאוד – אולי המקום היחיד כזה בארצות הברית!

→ הסעיף הקודם: 10.24 מידע דיגיטלי  |  הסעיף הבא: 10.26 טלסקופים בחלל ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 11.23 מקורות אנרגיה קוסמיים
  • 11.22 ההשפעות של השמש על כדור הארץ
  • 11.21 רוח השמש
  • 11.20 מחזור השמש
  • 11.17 האטמוספירה של השמש
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד