דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
14.20 הגיל של קבוצות כוכבים
ראשי » פרק י"ד - שביל החלב » 14.20 הגיל של קבוצות כוכבים

14.20 הגיל של קבוצות כוכבים

קבוצות וצבירים של כוכבים לא רק מלמדים אותנו איך כוכבים נוצרים – הם גם כלים שימושיים למדידת המרחקים לכוכבים שבהם ולמדידת הגיל שלהם. כך אנחנו מקבלים רמזים חשובים לתולדות גלקסיית שביל החלב. קשה למדוד את הגיל של כוכב בודד. רק לכוכב אחד יש לאסטרונומים הערכת גיל ישירה – השמש. הגיל של השמש, 4.6 מיליארד שנה, מבוסס על תיארוך רדיואקטיבי של המטאוריטים הקדומים ביותר ושל סלעים מהירח ומכדור הארץ, ועל הידיעה שהשמש והפלנטות נוצרו מאותו ענן גז קורס. הגיל הזה מתאים לגיל שמחשבים מקצב ההפיכה של מימן להליום בליבת השמש. הגילים של כוכבים בודדים אחרים ודאיים הרבה פחות, כי הם תלויים לגמרי במודלים של כוכבים.

הערפילית NGC 2264, אזור של היווצרות כוכבים בקבוצת חד הקרן.
באדיבות NASA

אסטרונומים יכולים למדוד את הגיל של קבוצות כוכבים בעזרת דיאגרמת H-R. זו עבודה פשוטה יחסית אבל ארוכה: צריך למדוד את הבהירות הנראית ואת טמפרטורת פני השטח של מאות כוכבים. המפתח לשיטה הוא ההנחה שהכוכבים בצביר נמצאים באותו מרחק ונוצרו באותו זמן. אם המרחק לצביר ידוע, אפשר להמיר את הבהירות הנראית של כל כוכב לנגיהות. אסטרונומים שרטטו את דיאגרמות H-R של צבירים רבים. כוכבי הסדרה הראשית המסיביים ביותר (ובעלי הנגיהות הגבוהה ביותר) בצביר מכלים את המימן שלהם ראשונים. אז התכונות שלהם משתנות, והם נודדים בדיאגרמת H-R למקום רחוק מהסדרה הראשית. עם הזמן, כוכבים פחות ופחות מסיביים מכלים את המימן שלהם, ולכן הנגיהות שבה כוכב "פונה" מהסדרה הראשית משתנה עם הזמן. נקודת הפנייה (turn-off point) הזו היא שעון שמאפשר למדוד את הגיל של קבוצת כוכבים.

אסטרונומים יכולים לצרף נתונים על כמה צבירים: את דיאגרמות H-R שלהם מניחים זו על זו בתרשים אחד, וכל סדרה בתרשים מייצגת למעשה את המדידות המשולבות של מאות כוכבים חיוורים. לאורך הסדרה הראשית מסמנים את הגיל שבו כוכבים בנגיהויות שונות פונים ממנה. לחלק מהצבירים, כמו NGC 2362, גיל של כמה מיליוני שנים בלבד (כ-4 עד 5 מיליון). הצבירים האלה צעירים כל כך, שמעט כוכבים בהם כבר עזבו את הסדרה הראשית. מדהים לחשוב שגילו של צביר כזה הוא כאלפית מגיל השמש, ושהוא נולד בתקופה שבה האבות הקדומים של האדם כבר חיו באפריקה.

צביר הטרפז בערפילית אוריון.
באדיבות NASA

במונחים קוסמיים, הצבירים הפתוחים צעירים. מחצית מהגילים שחושבו לצבירים פתוחים הם פחות מ-100 מיליון שנה, ומערכת השמש מבוגרת מזה כמעט פי 50. התוצאות האלה מאשרות שהיווצרות כוכבים נמשכת עד היום. צבירים פתוחים רבים קשורים לערפיליות צפופות, שבהן נוצרים כוכבים ממש עכשיו מענני גז קורסים. הכוכבים הבהירים ביותר בהם הם כוכבים חמים וכחולים מסוג O ו-B, שנוצרו לאחרונה, שורפים את הדלק שלהם מהר ואינם יכולים להתקיים זמן רב. יש שתי קבוצות קרובות שבהן הכוכבים הקלים ביותר עוד לא הגיעו בכלל לסדרה הראשית: אגודת הטרפז ו-NGC 2264. הגיל שלהן כמיליון שנה וכשלושה מיליון שנה, בהתאמה. בצבירים מבוגרים מעט יותר, חלק מהכוכבים המסיביים יותר כבר התפתחו לענקים אדומים, ומוסיפים ניגוד צבעוני.

גם התנועות של הכוכבים בצביר יכולות להעיד על גילו הצעיר. המהירויות של כוכבי הצביר, שנמדדות לפי היסט דופלר, מראות שחלק מהצבירים מתפשטים, מאבדים כוכבים, או שניהם. למהירים ביותר שבכוכבים יש מהירויות גבוהות ממהירות המילוט מהצביר שלהם. לכן הצבירים האלה מתפרקים לנגד עינינו, ויתפזרו בתוך כמה מאות מיליוני שנים. כמה מנגנונים פועלים יחד לפירוק הצבירים הפתוחים. רוחות כוכביות וסופרנובות מפזרות את הגז שבצביר, וכך מחלישות את האחיזה הכבידתית שלו בכוכבים. צביר ענבר (ההיאדות), למשל, יציב היום בקושי, והחלקים החיצוניים של כימה (הפליאדות) כבר מתפזרים (אף שהקבוצה המרכזית, הצפופה יותר, אולי יציבה).

כמו הצבירים הפתוחים, גם אגודות הכוכבים צעירות. בגלל המבנה הרופף שלהן, הן עשויות להתפרק אפילו מהר יותר מצבירים פתוחים רגילים. רוב האגודות אינן יכולות להתקיים יותר מכמה עשרות מיליוני שנים, בגלל כוחות הגאות המפרקים ובגלל הנטייה של הכוכבים שלהן לנוע כל אחד במסלול משלו סביב מרכז הגלקסיה. בהרבה אגודות יש כמויות גדולות של גז מימן ניטרלי, ולפעמים מסתו גדולה ממסת הכוכבים. המימן עשוי להיות שארית מהיווצרות הכוכבים שבאגודה, או חומר שנפלט מהכוכבים שמתפתחים הכי מהר. לעיתים קרובות הרוחות הכוכביות והסופרנובות מוציאות את הגז הזה מהאגודה.

צבירים פתוחים ואגודות הם ברובם צעירים, אבל אסטרונומים מצאו שצבירים כדוריים רבים זקנים במיוחד. היווצרות הכוכבים בהם פסקה, וכל הגז והאבק התפזרו מזמן. בצבירים הכדוריים של הגלקסיה שלנו, הכוכבים מסוג O, B ו-A כבר עזבו את הסדרה הראשית ונעשו לענקים אדומים, והכוכבים היחידים שנשארו בסדרה הראשית הם חיוורים ואדמדמים. לכן לרוב הכוכבים הבהירים כמעט בכל הצבירים הכדוריים יש גוון אדמדם.

דיאגרמת צבע-בהירות של הצביר הכדורי M55. הסדרה הראשית "פונה" ימינה ולמעלה, אל ענף הענקים האדומים; משמאל למעלה – ה"נגררים הכחולים".

אבל במשך עשרות שנים הייתה בעיה ברעיון שכל הכוכבים בצביר כדורי נוצרו יחד. רוב הכוכבים התיישבו יפה על מסלול גיל אחד בדיאגרמת H-R, כמצופה, אבל בכמה צבירים היו כוכבים שנקראים "נגררים כחולים" (blue stragglers), שישבו – באופן לא נוח – מעל נקודת הפנייה של הסדרה הראשית, כאילו הם צעירים משאר הצביר. ב-1997 עזר טלסקופ החלל האבל לפתור את התעלומה: הוא צפה בנגרר כחול שמסתובב מהר בצביר 47 טוקן. מכאן שהכוכב אינו צעיר כפי שהוא נראה, אלא תוצר של מיזוג של שני כוכבים זקנים יותר, שמעטפות המימן שלהם סיפקו דלק חדש (ומעטפת כחולה ובהירה יותר) לכוכב שנוצר. (נגררים כחולים יכולים להיווצר גם מהעברת מסה בזוג כפול).

קביעת הגיל של צבירים כדוריים יכולה להיות מסובכת מאוד גם בלי הנגררים הכחולים. הספקטרום מראה שבכוכבים שלהם יש פחות יסודות כבדים מאשר בכוכבים המוכרים יותר שבשכנות השמש. לכן תהליכי ייצור האנרגיה והעברתה בכוכבים האלה שונים מאלה שבכוכבים הקרובים יותר לכדור הארץ. כדי לתארך צביר כדורי, אסטרונומים צריכים להכניס את התכונות הייחודיות האלה למודל מסובך של התפתחות כוכבים. מזינים למודל פרטים כמו השכיחות של יסודות כבדים, מידת הדיפוזיה של הליום בליבות הכוכבים (כלומר כמה הליום נודד מהליבה לשכבות חיצוניות יותר), ומידת ההאדמה של אור הצביר.

שגיאה בכל אחד מהמספרים בחישוב של התפתחות כוכבים יכולה לגרום לשגיאה בהערכת הגיל. למשל, נניח ששכחנו להביא בחשבון את האבק הבין-כוכבי הדליל שבין כדור הארץ לצביר הכדורי. האבק מעמעם את האור של הכוכבים בצביר, ולכן נעריך בחסר את הנגיהות שלהם (בצבירים יש כוכבי RR נבל, שמשמשים למדידת המרחק). מכיוון שהנגיהות קשורה לקצב ייצור האנרגיה במודלים של כוכבים, נעריך בחסר גם את קצב ייצור האנרגיה, וזה יוביל לשגיאה בגיל המשוער של הכוכבים. גם שגיאות במרחק משפיעות על הערכת הגיל. הנגיהות שמחשבים לכוכב יחסית לריבוע המרחק שלו, L ∝ d2. מבחינה מתמטית, פירוש הדבר ששגיאה של 10% במרחק נעשית לשגיאה של כ-20% בנגיהות. וגם כאן, הגיל שמתקבל מהמודלים תלוי בנגיהות שמזינים להם. כך הקשיים במדידת מרחקים משפיעים על הידע שלנו על גיל הכוכבים הזקנים ביותר. השיטות הטובות ביותר נותנות לצבירים הכדוריים גילים של כ-10 עד 13 מיליארד שנה. זה טווח אמיתי ולא אי-ודאות במדידה: הצבירים הכדוריים לא נוצרו כולם באותו זמן.

הצביר הכדורי M80.
באדיבות NASA

הגילים של צבירים כדוריים הם גם בדיקה חשובה לתיאוריות על ראשית היקום והתפתחותו. היקום אינו יכול להיות צעיר מהעצמים הזקנים ביותר שבו, ולכן הגיל של הצבירים הכדוריים צריך להיות קטן מגיל היקום. זו בדיקה בלתי תלויה לחלוטין של גיל היקום שמתקבל ממודל המפץ הגדול – כ-13.8 מיליארד שנה.

→ הסעיף הקודם: 14.19 מרחקים לקבוצות של כוכבים  |  הסעיף הבא: 14.21 המבנה של שביל החלב ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 17.31 גבולות הידע
  • 17.30 הרב-יקום
  • 17.29 תורת המיתרים והקוסמולוגיה
  • 17.28 העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה
  • 17.27 כוונון עדין בקוסמולוגיה
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד