דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
14.24 מיפוי שביל החלב
ראשי » פרק י"ד - שביל החלב » 14.24 מיפוי שביל החלב

14.24 מיפוי שביל החלב

הצביר הכדורי VVV CL002, שנמצא קרוב מאוד למרכז הגלקסיה, בצילום של טלסקופ VISTA של המצפה האירופי הדרומי (ESO).
באדיבות ESO

לצבירי כוכבים היה תפקיד חשוב ביותר במיפוי גלקסיית שביל החלב ובהבנת תולדותיה. אלה קבוצות של כוכבים שנוצרו בערך באותו זמן, ולכן אפשר למדוד את הגיל שלהן מדיאגרמות H-R. פיזור הכוכבים בשמים אינו איזוטרופי, ובספירות כוכבים (אחרי תיקון להסתרה הבין-כוכבית) אפשר למפות את גלקסיית שביל החלב. צבירים פתוחים ואגודות כוכבים משרטטים את המבנה השטוח של דסקת הגלקסיה, והצבירים הכדוריים מגדירים את ההילה הגלקטית הכדורית. יש גם קבוצה של כוכבים זקנים שמרוכזים קרוב למרכז שביל החלב ויוצרים את הבליטה הגלקטית. השמש נמצאת בדסקה, אבל רחוק ממרכזה, והיא אחד ממאות מיליארדי הכוכבים בגלקסיית שביל החלב.

השמש נמצאת בדסקה של גלקסיית שביל החלב. הכוכבים הבהירים וענני הגז שאנחנו רואים בשכנות השמש הם סימנים לכך שהיווצרות הכוכבים נמשכת. תבנית הזרועות הספירליות הופיעה כנראה אחרי כמה הקפות של הגלקסיה, אולי בתוך מיליארד שנה. בזרועות הספירליות התכווצו העננים הצפופים ביותר, והולידו אגודות וצבירים פתוחים. כל קבוצה התפרקה לכוכבים מפוזרים כמה מאות מיליוני שנים אחרי שנוצרה, אבל קבוצות כוכבים חדשות המשיכו להיווצר, כך שהגלקסיה שמרה על המראה הכללי שלה. סופרנובות פלטו גז מועשר ביסודות כבדים שנוצרו בתוך כוכבים, ולכן בדורות המאוחרים של הכוכבים יש יותר יסודות כבדים מאשר בכוכבים המוקדמים. כ-8 עד 9 מיליארד שנה אחרי שהגלקסיה נוצרה, נוצר באחת הזרועות הספירליות כוכב לא מיוחד – השמש שלנו – ובערפילית המאובקת שסביבו נולד כדור הארץ.

ציור אמן של הסביבה של חור שחור על-מסיבי, כמו אלה שנמצאים במרכזן של גלקסיות רבות: סביב החור השחור דסקת ספיחה בוהקת של חומר לוהט שנופל אליו, ומחוץ לה טבעת עבה של אבק. מהקטבים של החור השחור יוצאים לעיתים קרובות סילונים של חומר במהירות גבוהה, שמגיעים למרחקים עצומים.
באדיבות ESO

קרוב למרכז הגלקסיה יש כוכבים זקנים ואדומים יותר, ברכיב שנקרא הבליטה. בלב הגלקסיה, מאחורי מסכים של אבק מסתיר, יש ריכוז מסה אפל – חור שחור על-מסיבי. היום אין ספק בקיומו: מסתו כ-4 מיליון מסות שמש, לפי המסלולים של כוכבים שמקיפים אותו (על המחקר הזה הוענק פרס נובל לפיזיקה ב-2020), וב-2022 פרסם צוות טלסקופ אופק האירועים (EHT) את התמונה הראשונה של סביבתו. בחלקים החיצוניים של הגלקסיה שוכנת צורה מסתורית עוד יותר: חומר אפל. מהירות הסיבוב של הכוכבים בדסקה נשארת גבוהה עד המרחקים הגדולים ביותר שנמדדו – ראיה לכך שרוב המסה של הגלקסיה נמצאת בהילה מורחבת. חומר אפל אינו פולט קרינה בשום אורך גל, והוא מגלה את עצמו רק בכבידה שלו. טבעו של החומר האפל הוא אחת החידות הגדולות של האסטרונומיה.

תמונה באינפרה-אדום של טלסקופ החלל שפיצר של נאס"א: מאות אלפי כוכבים שצפופים בלב הגלקסיה הספירלית שלנו. באור נראה האזור הזה אינו נראה כלל, כי האבק שבין כדור הארץ למרכז הגלקסיה חוסם את המבט.
באדיבות NASA

הכוכבים בשמי הלילה שלנו חושפים את המקום המסוים שלנו בשביל החלב. אבל ההבנה שלנו את המבנה של שביל החלב מאפשרת לדמיין שאנחנו מעבירים את נקודת המבט למקום אחר בגלקסיה. באזור של היווצרות כוכבים, שמי הלילה היו מוארים בכוכבים צעירים ובחוטים עדינים של גז זוהר. עמוק בבליטה, או בצביר כדורי, השמים שלנו היו מלאים בכוכבים זקנים ואדומים. קרוב למרכז הגלקסיה, השמים שלנו היו בוהקים באור מסנוור של מיליוני כוכבים. וליד כוכב בודד בהילה, היינו משקיפים משמים כמעט ריקים מכוכבים על הספירלה היפהפייה של הדסקה.

→ הסעיף הקודם: 14.23 איזוטרופיה ואנאיזוטרופיה  |  הסעיף הבא: 15.1 גלקסיית שביל החלב ←

« הקודם
פוסטים אחרונים
  • 17.31 גבולות הידע
  • 17.30 הרב-יקום
  • 17.29 תורת המיתרים והקוסמולוגיה
  • 17.28 העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה
  • 17.27 כוונון עדין בקוסמולוגיה
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד