גלקסיות בצורה אליפטית הן סוג הגלקסיות הנפוץ ביותר ביקום (רובן גלקסיות אליפטיות ננסיות). מבחינה חזותית, גלקסיות אליפטיות משעממות לעתים קרובות: האור שלהן חלק וחסר מאפיינים, ודועך בהדרגה מצפיפות כוכבים גבוהה באזור המרכזי. צורתם של "כדורי הצמר-גפן" האלה של כוכבים נעה מכדור כמעט מושלם ועד סיגר מוארך. הם שונים מאוד במסתם ובממדיהם. הגלקסיות האליפטיות הקטנות ביותר משתרעות על כמה מאות פרסקים בלבד ומכילות רק כ-107 מסות שמש של חומר, ואילו הגדולות ביותר משתרעות על פני 100 קילופרסק ומכילות כ-1013 מסות שמש. מספר הכוכבים בהן נע בין עשרות מיליונים (107) ליותר מטריליון (1012).
באדיבות NASA
את הערפיליות החלקות והעגולות, שכיום אנו יודעים שהן גלקסיות אליפטיות, קטלגו ותיארו מסייה והרשל בסוף המאה ה-18. האבל יצר שיטת סיווג לגלקסיות אליפטיות בשנת 1926, והציג אותה בהרחבה בספרו "ממלכת הערפיליות" (1936). בשיטת הסיווג של האבל, הגלקסיות האליפטיות מסווגות לפי מידת העגילות או הפחיסות שלהן במראה: גלקסיות E0 הן העגולות ביותר ו-E7 המוארכות ביותר (בהסתייגות שגלקסיה בצורת סיגר שנראית מקצהּ תיראה עגולה וקטנה). התנועות של הכוכבים בגלקסיות אליפטיות הן ברובן בכיוונים אקראיים, והצורה האליפטית היא מעין תמונה "קפואה" של מספר עצום של כוכבים שנעים במסלולים מוארכים; אבל אפשר לראות סטיות קלות. בגלקסיות האליפטיות ה"מרובעות" (boxy) נראות פינות, בגלל קבוצות כוכבים שמסלוליהם דומים. גלקסיות אליפטיות "דיסקיות" (disky) פחוסות יותר, בגלל סיבוב כולל מסוים של המערכת. הגלקסיות האליפטיות כמעט נקיות מגז ומאבק, אבל בכ-10% מהן אבק מסתיר חלק מהאזור המרכזי, ובשיעור דומה מהן יש מאגרים מדידים של גז קר באזור המרכזי.
לגלקסיות בשני קצות טווח הגדלים של הגלקסיות האליפטיות יש מאפיינים מיוחדים. בגלקסיות הכדוריות הננסיות (dwarf spheroidal), הקטנות ביותר, יצירת הכוכבים מוגבלת מאוד: הדור הראשון של פיצוצי סופרנובה מעיף מהן כל כך הרבה גז ואבק, שיצירת כוכבים בהמשך נבלמת מחוסר דלק. המערכות הזעירות האלה הן במובנים רבים שלב ביניים בין צבירי כוכבים לגלקסיות. על כל גלקסיה אליפטית ענקית יש עשרות או מאות גלקסיות אליפטיות ננסיות.
הגלקסיות האליפטיות הגדולות ביותר נמצאות בלב צבירי גלקסיות, וניזונות מזרימה מתמדת פנימה של גלקסיות קטנות יותר ושל גז ואבק שנתלשו מגלקסיות. מערכות כאלה קשורות לעתים קרובות לפליטת קרני רנטגן מגז חם, וההילות שלהן גדולות מאלה של גלקסיות אליפטיות רגילות. בדומה לגלקסיות הספירליות, גם בגלקסיות אליפטיות בכל הגדלים יש חומר אפל, שמהווה את רוב מסתן.
→ הסעיף הקודם: 15.17 גלקסיות ספירליות | הסעיף הבא: 15.19 גלקסיות עדשתיות ←