דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
15.21 סקירה של מבני הגלקסיות
ראשי » פרק ט"ו - גלקסיות » 15.21 סקירה של מבני הגלקסיות

15.21 סקירה של מבני הגלקסיות

אין שתי גלקסיות זהות. בשמי הלילה אפשר למצוא גלקסיות בצורות שנעות מכתמים לא-סדירים ובהירים של כוכבים, דרך שבשבות מושלמות, ועד "כדורי צמר-גפן" משעממים. חלק ממה שמגדיר כל סוג של גלקסיה הוא תמהיל הרכיבים שלה. אין מאפיין אחד שמאחד את צורותיהן של הגלקסיות הקטנות, אבל המערכות הגדולות – כמו שביל החלב הספירלי שלנו וגלקסיות אליפטיות ענקיות כמו M87 – מתאפיינות בגוף כדורי של כוכבים (אצלנו זו הבליטה הגלקטית, וב-M87 זו הגלקסיה כולה) ובחור שחור על-מסיבי במרכז. מלבד המאפיינים המאחדים האלה, ייתכנו בהן גם מבנים משותפים אחרים.

הגלקסיה האליפטית הענקית M87, והסילון שיוצא מהחור השחור שבמרכזה, בצילום טלסקופ החלל האבל
באדיבות NASA

הרכיבים האלה של הגלקסיות הם משני סוגים בסיסיים: מבנים של כוכבים ושל גז, שבדרך כלל מחזיקים את עצמם בזכות הכבידה הפנימית שלהם, ומבנים בקנה מידה של הגלקסיה כולה. בין המבנים העצמאיים: צבירים כדוריים, צבירים פתוחים, אזורי יצירת כוכבים ועננים מולקולריים. בין המבנים בקנה מידה גלקטי: זרועות ספירליות, מוטות, טבעות ואפילו זנבות גאות. המבנים העצמאיים הם לפעמים אותו סוג של עצם בשלבי חיים שונים: עננים מולקולריים יכולים לקרוס לאזורי יצירת כוכבים, שהופכים לצבירים פתוחים כשתהליך יצירת הכוכבים מסתיים. מוצאם של הצבירים הכדוריים עדיין שנוי במחלוקת. המבנים בקנה מידה גלקטי נגרמים כנראה בדרך כלל מהפרעות כבידתיות, שיוצרות מבנים שאולי הם זמניים. גם טבעות וגם מוטות עשויים להיגרם מיחסי גומלין עם גלקסיות קטנות יותר, או להתפתח עם הזמן מאי-יציבות בתנועות הכוכבים בגלקסיה. ייתכן שהמוט של שביל החלב נגרם בידי ענני מגלן. ספירלות בעיצוב מפואר, כמו גלקסיית גלגל הרוח (M101), הן לעתים קרובות תוצאה של השפעת שכנה קרובה. זנבות גאות נוצרים במיזוגים של גלקסיות, ועשויים לבשר על הרס מוחלט שעוד צפוי.

גלקסיית גלגל הרוח (M101), ספירלה בעיצוב מפואר, בצילום טלסקופ החלל האבל
באדיבות NASA/ESA

בסיווג גלקסיות מתחשבים האסטרונומים בדרך כלל רק בצורה הכללית של הגלקסיה (אליפטית או דמוית דיסקה), ובגלקסיות ספירליות בודקים גם אם יש מוט, ועד כמה הזרועות מלופפות. הגלקסיות הלא-סדירות נמצאות לגמרי מחוץ לשיטה. גלקסיות לא-סדירות גדולות נוצרות בדרך כלל במיזוגים "מבולגנים" של גלקסיות, ולעתים קרובות אפשר לראות בהן שרידים של המבנים של הגלקסיות המקוריות. גלקסיות לא-סדירות קטנות עשויות להיות לא יותר מגוש גבשושי, קשור בכבידה, של אזורי יצירת כוכבים, צבירי כוכבים וגז, שעוד לא התייצב בצורה כדורית או ספירלית.

מלבד הזרועות, הצבירים הפתוחים, הצבירים הכדוריים והגרעין או צביר הכוכבים המרכזי, יכולים לקשט גלקסיה עוד כמה מאפיינים. המאפיינים האלה, שהם בדרך כלל נדירים, כוללים מבנים שנוצרים בכוח הכבידה (ולעתים קרובות זמניים), כמו טבעות ומוטות, ומבנים שנובעים מכיוון ההסתכלות, כמו פסי אבק. כל אחד מהמבנים האלה, היפים לעתים קרובות, זמני בדרכו.

• פסי אבק: נראים לעתים קרובות בגלקסיות ספירליות. לפעמים הם צפופים כל כך, שהם חוסמים את אור הכוכבים שמאחוריהם. בשביל החלב, פסי האבק יוצרים שבילים כהים לאורך רצועת האור של שביל החלב בשמים. בפסי האבק יש חומר שאולי ישמש ליצירת דורות כוכבים בעתיד, אבל בינתיים הם מונעים מאיתנו להביט באור נראה מבעד לדיסקות הגלקטיות שבהן הם נמצאים. רק במקרים נדירים מאוד, זמן קצר אחרי מיזוג, רואים פסים כאלה בגלקסיות שאינן ספירליות.

פסי אבק בולטים בגלקסיית הסומבררו, בצילום טלסקופ החלל האבל
באדיבות NASA/ESA

• מוטות גלקטיים: מוטות של כוכבים שיוצאים מגרעין הגלקסיה. הם קיימים בכשני שלישים מכל הגלקסיות הספירליות, ונמצאים גם בגלקסיות עדשתיות. מניחים שמוטות נוצרים מאי-יציבות כבידתית שמעוותת את גל הצפיפות הספירלי של הגלקסיה. לעתים קרובות מוטות נמצאים במערכות שיש להן שכנה קרובה. הדינמיקה של המוטות מסיעה גז לעבר מרכז הגלקסיה, בזמן שהמוט מתארך, ובגלל הגז הזה מתרחשת לעתים קרובות במוטות יצירת כוכבים רבה. לפי הדמיות מחשב, עם הזמן המוטות גדלים יותר מדי ומתפרקים, אבל ייתכן שהם נוצרים שוב מאוחר יותר. לפי חלק מהמודלים, מוטות יכולים להיווצר ולהתפרק במחזורים קצרים כשני מיליארד שנים. גם בגלקסיה שלנו יש כיום מוט מרכזי.

• טבעות גלקטיות: אחת התופעות הגלקטיות היפות ביותר, והמובנות פחות מכולן. הטבעות נמצאות בדרך כלל סביב המרכזים של גלקסיות ספירליות עם מוט, ויש בהן יצירת כוכבים רבה. הן נגרמות כנראה מיחסי גומלין בין גלקסיות, ומחזיקות מעמד כמה מיליארדי שנים בלבד. מלבד הטבעות הפנימיות האלה, בחלק מהגלקסיות – במיוחד בגלקסיות עדשתיות – יש טבעת חיצונית שמקיפה את המבנים הגלקטיים העיקריים, ובהם לעתים גם מוט שחוצה את כל הגלקסיה.

המאפיין האחרון, שנמצא בכל גלקסיה שנבדקה מקרוב עד כה, הוא חור שחור על-מסיבי. לכל הגלקסיות יש "בור" של פוטנציאל כבידתי, שמוביל לצפיפות כוכבים גבוהה מאוד במרכז. המצב הזה מתאים ליצירת חור שחור ולקיומו לאורך זמן; החור השחור גדל בזכות צבירה מהירה של גז וכוכבים באזור המרכזי, צבירה איטית יותר של גז מהחלל הבין-גלקטי, ומדי פעם תוספת של חור שחור מגלקסיה שכנה במיזוג. אף שהחורים השחורים האלה נמצאים בכל מקום, רוב הזמן הם רדומים ו"מורעבים" לדלק, ומתעוררים לפעילות רק פעם בעשרה מיליון שנים בערך. מסת החור השחור פרופורציונית למסת הכוכבים הזקנים בגלקסיה, והחורים השחורים המרכזיים האלה הם רק אחוז קטן מהמסה הכוללת של הגלקסיה (בדרך כלל פחות מאחוז אחד ממסת הבליטה).

→ הסעיף הקודם: 15.20 גלקסיות ננסיות ולא-סדירות  |  הסעיף הבא: 15.22 הקבוצה המקומית ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 17.31 גבולות הידע
  • 17.30 הרב-יקום
  • 17.29 תורת המיתרים והקוסמולוגיה
  • 17.28 העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה
  • 17.27 כוונון עדין בקוסמולוגיה
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד