לפי ההערכות כיום, כ-3% מכלל הגלקסיות אינן נכנסות לאף אחד מהסוגים הסדירים בשיטת האבל: אליפטיות, עדשתיות או ספירליות. גודלן של המערכות האלה נע ממערכות קטנות, שנראות כמו חרק כחול ובהיר שהתנפץ על שמשת מכונית, ועד מערכות גדולות בעלות צורה חריגה. אדווין האבל סיווג אותן כגלקסיות לא-סדירות (Irr), ומעט מאוד מאפיינים משותפים להן. הסיבה המדויקת לכל הצורות הלא-מוגדרות האלה אינה מובנת היטב. מלבד הכוכבים (ואולי גם חור שחור על-מסיבי רדום במרכז), המאפיין המשותף היחיד של המערכות האלה הוא צורתן הלא-מוגדרת. ברבות מהן, אך לא בכולן, נוצרים כוכבים. ברבות מהן, אך לא בכולן, יש סימנים ליחסי גומלין כבידתיים לאחרונה עם גלקסיה אחרת או למיזוג. רבות מהן, אך לא כולן, נמצאות בקרבת גלקסיות מאירות אחרות (גלקסיות לא-סדירות ננסיות נפוצות גם באזורים דלילים). מחקרים שיטתיים של הצורות, הצבעים והסביבות של המערכות האלה נמשכים, והם יוצרים פאזל מורכב שהדמיות מחשב מנסות לשחזר.
שתי הגלקסיות הלא-סדירות הקרובות ביותר הן ענן מגלן הגדול וענן מגלן הקטן (LMC ו-SMC). בזכותן חקרנו גלקסיות לא-סדירות מקרוב, ואנו מבינים כיצד פועלות לפחות שתיים מהן. הן שייכות לקבוצה המקומית ומקיפות את שביל החלב. בחצי הכדור הדרומי רואים אותן בקלות בעין בלתי מזוינת, ובשמים הן נראות כמו פקעות של צמר-גפן: הגודל הזוויתי של ענן מגלן הגדול הוא 11 על 9 מעלות, ושל ענן מגלן הקטן 5 על 3 מעלות. יורדי הים באוקיינוס השקט הדרומי ואסטרונומים באסיה הכירו אותן כבר לפני אלפי שנים, והשם על שם מגלן, ספן ששירת את ספרד, ניתן להן רק לאחרונה יחסית. קוטרו של ענן מגלן הגדול כ-4,300 פרסק, והוא נמצא במרחק של כ-50 קילופרסק (160,000 שנות אור); קוטרו של ענן מגלן הקטן כ-2,300 פרסק, והוא נמצא במרחק של כ-62 קילופרסק (200,000 שנות אור). תצפיות ושיקולים תאורטיים מראים שהכבידה של שביל החלב עיוותה מאוד את ענני מגלן כשחלפו קרוב אליו. זרמים דלילים של גז מימן קר מחברים אותם לשביל החלב וזה לזה. הם עשירים בגז, ושכיחות היסודות הכבדים בכוכביהם נמוכה מזו שבכוכבי הדיסקה של שביל החלב. ב-1987 התפוצצה בענן מגלן הגדול הסופרנובה SN 1987A, הבהירה ביותר שנצפתה מזה ארבע מאות שנה.
באדיבות NASA/ESA
ענני מגלן הם דוגמאות קרובות לגלקסיות ננסיות עשירות בגז. גלקסיות קטנות וקלות הן מערכות הכוכבים הנפוצות ביותר ביקום. בגלקסיה ננסית יש עד כמה מיליארדי כוכבים, וקוטרה כמה אלפי שנות אור. לשביל החלב יש יותר משישים גלקסיות ננסיות שמקיפות אותו כלוויינים. סביר שהמספר הזה יגדל, כשסקרים כמו סקר האנרגיה האפלה (Dark Energy Survey) ומצפה ורה רובין יגלו גלקסיות חיוורות במיוחד נוספות. התפלגות הגלקסיות בכל הגדלים והמסות מראה שעל כל גלקסיה בגודל רגיל, כמו שביל החלב, יש גלקסיות ננסיות רבות. לכן רוב הגלקסיות ביקום הן גלקסיות ננסיות. רוב הגלקסיות הננסיות הן גלקסיות אליפטיות דלות בגז, ולא גלקסיות לא-סדירות עשירות בגז; דוגמה מוכרת לגלקסיה אליפטית ננסית היא M32, הלוויין של גלקסיית אנדרומדה (M31). לגלקסיות הננסיות תפקיד חשוב בקוסמולוגיה ובהבנת ההיווצרות וההתפתחות של גלקסיות. הן נוצרו ראשונות בתולדות היקום, והתמזגו והתחברו במשך מיליארדי שנים ליצירת הגלקסיות הגדולות שאנו רואים ביקום של היום. יש בהן גם כמות גדולה של חומר אפל, ולכן הן "מעבדות" טובות לחקר תכונותיו של הרכיב החידתי הזה של היקום.
→ הסעיף הקודם: 15.19 גלקסיות עדשתיות | הסעיף הבא: 15.21 סקירה של מבני הגלקסיות ←