דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
15.20 גלקסיות ננסיות ולא-סדירות
ראשי » פרק ט"ו - גלקסיות » 15.20 גלקסיות ננסיות ולא-סדירות

15.20 גלקסיות ננסיות ולא-סדירות

לפי ההערכות כיום, כ-3% מכלל הגלקסיות אינן נכנסות לאף אחד מהסוגים הסדירים בשיטת האבל: אליפטיות, עדשתיות או ספירליות. גודלן של המערכות האלה נע ממערכות קטנות, שנראות כמו חרק כחול ובהיר שהתנפץ על שמשת מכונית, ועד מערכות גדולות בעלות צורה חריגה. אדווין האבל סיווג אותן כגלקסיות לא-סדירות (Irr), ומעט מאוד מאפיינים משותפים להן. הסיבה המדויקת לכל הצורות הלא-מוגדרות האלה אינה מובנת היטב. מלבד הכוכבים (ואולי גם חור שחור על-מסיבי רדום במרכז), המאפיין המשותף היחיד של המערכות האלה הוא צורתן הלא-מוגדרת. ברבות מהן, אך לא בכולן, נוצרים כוכבים. ברבות מהן, אך לא בכולן, יש סימנים ליחסי גומלין כבידתיים לאחרונה עם גלקסיה אחרת או למיזוג. רבות מהן, אך לא כולן, נמצאות בקרבת גלקסיות מאירות אחרות (גלקסיות לא-סדירות ננסיות נפוצות גם באזורים דלילים). מחקרים שיטתיים של הצורות, הצבעים והסביבות של המערכות האלה נמשכים, והם יוצרים פאזל מורכב שהדמיות מחשב מנסות לשחזר.

ענן מגלן הגדול (למעלה מימין) וענן מגלן הקטן (למטה משמאל) – כתמים בהירים בשמי חצי הכדור הדרומי

שתי הגלקסיות הלא-סדירות הקרובות ביותר הן ענן מגלן הגדול וענן מגלן הקטן (LMC ו-SMC). בזכותן חקרנו גלקסיות לא-סדירות מקרוב, ואנו מבינים כיצד פועלות לפחות שתיים מהן. הן שייכות לקבוצה המקומית ומקיפות את שביל החלב. בחצי הכדור הדרומי רואים אותן בקלות בעין בלתי מזוינת, ובשמים הן נראות כמו פקעות של צמר-גפן: הגודל הזוויתי של ענן מגלן הגדול הוא 11 על 9 מעלות, ושל ענן מגלן הקטן 5 על 3 מעלות. יורדי הים באוקיינוס השקט הדרומי ואסטרונומים באסיה הכירו אותן כבר לפני אלפי שנים, והשם על שם מגלן, ספן ששירת את ספרד, ניתן להן רק לאחרונה יחסית. קוטרו של ענן מגלן הגדול כ-4,300 פרסק, והוא נמצא במרחק של כ-50 קילופרסק (160,000 שנות אור); קוטרו של ענן מגלן הקטן כ-2,300 פרסק, והוא נמצא במרחק של כ-62 קילופרסק (200,000 שנות אור). תצפיות ושיקולים תאורטיים מראים שהכבידה של שביל החלב עיוותה מאוד את ענני מגלן כשחלפו קרוב אליו. זרמים דלילים של גז מימן קר מחברים אותם לשביל החלב וזה לזה. הם עשירים בגז, ושכיחות היסודות הכבדים בכוכביהם נמוכה מזו שבכוכבי הדיסקה של שביל החלב. ב-1987 התפוצצה בענן מגלן הגדול הסופרנובה SN 1987A, הבהירה ביותר שנצפתה מזה ארבע מאות שנה.

הסופרנובה SN 1987A בענן מגלן הגדול. בהגדלה: הטבעות סביב שארית הכוכב שהתפוצץ
באדיבות NASA/ESA

ענני מגלן הם דוגמאות קרובות לגלקסיות ננסיות עשירות בגז. גלקסיות קטנות וקלות הן מערכות הכוכבים הנפוצות ביותר ביקום. בגלקסיה ננסית יש עד כמה מיליארדי כוכבים, וקוטרה כמה אלפי שנות אור. לשביל החלב יש יותר משישים גלקסיות ננסיות שמקיפות אותו כלוויינים. סביר שהמספר הזה יגדל, כשסקרים כמו סקר האנרגיה האפלה (Dark Energy Survey) ומצפה ורה רובין יגלו גלקסיות חיוורות במיוחד נוספות. התפלגות הגלקסיות בכל הגדלים והמסות מראה שעל כל גלקסיה בגודל רגיל, כמו שביל החלב, יש גלקסיות ננסיות רבות. לכן רוב הגלקסיות ביקום הן גלקסיות ננסיות. רוב הגלקסיות הננסיות הן גלקסיות אליפטיות דלות בגז, ולא גלקסיות לא-סדירות עשירות בגז; דוגמה מוכרת לגלקסיה אליפטית ננסית היא M32, הלוויין של גלקסיית אנדרומדה (M31). לגלקסיות הננסיות תפקיד חשוב בקוסמולוגיה ובהבנת ההיווצרות וההתפתחות של גלקסיות. הן נוצרו ראשונות בתולדות היקום, והתמזגו והתחברו במשך מיליארדי שנים ליצירת הגלקסיות הגדולות שאנו רואים ביקום של היום. יש בהן גם כמות גדולה של חומר אפל, ולכן הן "מעבדות" טובות לחקר תכונותיו של הרכיב החידתי הזה של היקום.

→ הסעיף הקודם: 15.19 גלקסיות עדשתיות  |  הסעיף הבא: 15.21 סקירה של מבני הגלקסיות ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 17.31 גבולות הידע
  • 17.30 הרב-יקום
  • 17.29 תורת המיתרים והקוסמולוגיה
  • 17.28 העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה
  • 17.27 כוונון עדין בקוסמולוגיה
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד