דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
17.14 הצפיפות הקריטית
ראשי » פרק י"ז - קוסמולוגיה » 17.14 הצפיפות הקריטית

17.14 הצפיפות הקריטית

במודל המפץ הגדול, הכבידה מאטה את התפשטות היקום. אם יש ביקום מספיק חומר, הוא יכול להתגבר על ההתפשטות, והיקום יקרוס בעתיד. הצפיפות של החומר שמספיקה בדיוק כדי לעצור בסופו של דבר את ההתפשטות נקראת הצפיפות הקריטית. המשוואה של הצפיפות הקריטית היא:

ρcrit = 3H02 / (8πG)

אפשר לראות שהצפיפות הקריטית יחסית לריבוע קבוע האבל: התפשטות מהירה יותר דורשת צפיפות גבוהה יותר כדי להתגבר עליה. עד כמה החלל ריק? האסטרונומים למדו שהצפיפות הממוצעת של החומר ביקום שונה מהצפיפות הקריטית רק בגורם של כמה. אפשר לחשב את ρcrit אם מציבים את קבוע הכבידה, G = 6.67 × 10−11 N·m2/kg2, ומניחים H0 = 65 ק"מ בשנייה למגה-פרסק. קודם ממירים את קבוע האבל ליחידות מטריות: H0 = (65 × 1000) / (3.1 × 1022) = 2.1 × 10−18 s−1. עכשיו אפשר לפתור ולקבל ρcrit = 3 × (2.1 × 10−18)2 / (8 × 3.14 × 6.7 × 10−11) = 7.9 × 10−27 kg/m3 ≈ 10−26 kg/m3. הצפיפות הנמוכה להפליא הזאת שווה לכחמישה אטומי מימן במטר מעוקב, או לאטום מימן אחד בנפח של מקרר קטן. אבל באותו מטר מעוקב יש גם כ-400 מיליון פוטונים חלשים של קרינת הרקע במיקרוגל – השריד הקלוש של המפץ הגדול.

עד כמה הצפיפות הזאת מתאימה לצפיפות של העצמים הגדולים ביקום? המרחק הטיפוסי בין גלקסיות גדולות הוא כ-2 מגה-פרסק, ולכן אפשר לבדוק מה הייתה הצפיפות הממוצעת אילו גלקסיה כמו שביל החלב הייתה העצם היחיד בקופסה שרוחבה 2 מגה-פרסק. המסה של שביל החלב, כולל החומר האפל, היא כ-1012 MSun, כלומר 1012 × 2 × 1030 = 2 × 1042 ק"ג. הנפח של קובייה שצלעה 2 מגה-פרסק הוא (2 × 3.1 × 1022)3 = 2.4 × 1068 m3. הצפיפות הטיפוסית היא המסה חלקי הנפח: 2 × 1042 / (2.4 × 1068) ≈ 10−26 kg/m3. כלומר, המרווח הטיפוסי בין הגלקסיות מתאים לצפיפות ששווה בערך לצפיפות הקריטית.

פרמטר הצפיפות הוא היחס בין הצפיפות הנצפית לצפיפות הקריטית:

Ω0 = ρ / ρcrit

לכן פרמטר הצפיפות הוא מספר בלי יחידות. אם ρ > ρcrit, כלומר Ω0 > 1, היקום סגור ויקרוס בסופו של דבר. אם ρ < ρcrit, כלומר Ω0 < 1, היקום פתוח ויתפשט לנצח. המקרה המיוחד שבו ρ = ρcrit ו-Ω0 = 1 מייצג יקום שטוח, שיתפשט לנצח בקצב שהולך וקטן (ביקום שמכיל רק חומר).

איך משתוות המדידות בפועל של צפיפות החומר לצפיפות הקריטית? מדידות המסה בקני המידה הגדולים ביותר נותנות Ω0 = 0.2 עד 0.3, כלומר כמה עשיריות מהצפיפות הקריטית. אבל רוב המסה הזאת היא חומר אפל! צפיפות החומר הרגיל נמוכה בעצם פי חמישה, כלומר Ω0 = 0.04 עד 0.05. לכן, אם הצפיפות הקריטית היא חמישה אטומי מימן במטר מעוקב, היקום שלנו מכיל רק אטום מימן אחד בכל 4–5 מטרים מעוקבים – אטום מימן אחד בנפח של חדר אמבטיה קטן. שאר המסה היא החומר האפל שנמצא בכל מקום, ואיננו יודעים עדיין מאיזה סוג חלקיקים הוא עשוי.

איך משתלבת קרינת הרקע הקוסמית בחישובי הצפיפות הקריטית? ראינו שבקרינת הרקע במיקרוגל יש כ-4 × 108 פוטונים במטר מעוקב. על כל אטום ביקום יש יותר ממיליארד פוטונים. אפשר לחשב את המסה השקולה של כל הקרינה הזאת בעזרת הנוסחה E = mc2. התוצאה היא שכל פוטוני המיקרוגל בחלל שקולים ל-5 × 10−31 ק"ג למטר מעוקב – צפיפות שנמוכה פי 20,000 מהצפיפות הקריטית. במילים אחרות, פרמטר הצפיפות של הקרינה שנותרה מהמפץ הגדול הוא רק 1/20,000 = 0.00005, נמוך בהרבה מפרמטר הצפיפות של החומר. למרות המספר העצום של פוטוני המיקרוגל, החומר שולט ביקום הרבה יותר מהקרינה. (וכפי שנראה בסעיפים הבאים, היום האנרגיה האפלה שולטת בשניהם).

→ הסעיף הקודם: 17.13 הצפיפות הקוסמית הממוצעת  |  הסעיף הבא: 17.15 חומר אפל ואנרגיה אפלה ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 17.31 גבולות הידע
  • 17.30 הרב-יקום
  • 17.29 תורת המיתרים והקוסמולוגיה
  • 17.28 העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה
  • 17.27 כוונון עדין בקוסמולוגיה
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד