דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
15.30 היווצרות גלקסיות
ראשי » פרק ט"ו - גלקסיות » 15.30 היווצרות גלקסיות

15.30 היווצרות גלקסיות

אחד הוויכוחים המתמשכים באסטרונומיה נוגע להיווצרותן של הגלקסיות. צד אחד טוען שגלקסיות נוצרות בדומה לכוכבים, בקריסה של עננים ענקיים של חומר, שמסתובבים מהר יותר (ובמקרים מסוימים משתטחים) בזמן שהם מקבלים צורת גלקסיה. בצד האחר עומדים אלה שטוענים שגלקסיות גדולות נוצרות מהתקבצות של מערכות קטנות, שהתמזגו עם הזמן לגלקסיות הענקיות של היום. מחסור בראיות הקשה להכריע בין שני התרחישים: כיום איננו רואים גלקסיות ענקיות בשלבי היווצרותן הראשונים (אף שאנו רואים מיזוגים של גלקסיות בכל קני המידה), וגם איננו רואים גלקסיות קטנות נוצרות. בלי ראיות מכריעות, יש לנו רק תאוריות שאין להן על מה להישען. כיום, בטלסקופים גדולים יותר ויותר, אנו מצליחים לקלוט את הניצוצות הראשונים של אור חיוור מגלקסיות צעירות בראשית היקום. כשמביטים במערכות המוקדמות האלה, מגלים שאולי התשובה אינה "זה או זה", אלא שגלקסיות נוצרות בשני המנגנונים גם יחד.

"החמישייה של סטפן" – קבוצה של גלקסיות ביחסי גומלין

בעזרת טלסקופים רגישים לאינפרה-אדום, ובהם טלסקופ החלל האבל ומערך הטלסקופים הגדולים מאוד (VLT) בצ'ילה, ניצלו האסטרונומים את מהירות האור הסופית כדי להביט אחורה בזמן ולצפות בגלקסיות בכמה מיליארדי השנים הראשונות של היקום. ככל שאפשר לדעת, גלקסיות אליפטיות ענקיות היו בין הראשונות שנוצרו. למערכות הענקיות המוקדמות האלה כנראה לא היה די זמן להיווצר מהתקבצות של מערכות קטנות רבות, ולכן מניחים שבמקרים נדירים, בראשית היקום, נוצרו גלקסיות גדולות בקריסה של ענן חומר יחיד לגלקסיה גדולה אחת.

באותו זמן, לצד המערכות הגדולות היחידות האלה, אנו רואים דוגמאות רבות הרבה יותר של גלקסיות "תינוקות" קטנות ולא-סדירות, עם פרצים של יצירת כוכבים. מניחים שבאופן כללי, הגז שמילא את היקום הצעיר התפצל לעננים בגדלים שונים. מהשברים האלה נוצרו גלקסיות לא-סדירות בגדלים שונים, קטנות בדרך כלל, שהתחברו עם הזמן ויצרו את המבנים שאנו רואים היום. לפני מיליארדי שנים היו, באופן יחסי, יותר גלקסיות קטנות כאלה, שנוצרים בהן כוכבים, ולכן אנו יודעים שמאז הן "נאספו" במיזוגים. התהליך הזה, שבו יחידות קטנות מתחברות ויוצרות גלקסיות גדולות, נקרא היווצרות מבנה היררכית. החללית גאיה סיפקה תמיכה ישירה במודל המיזוגים לגבי שביל החלב: היא גילתה שחלק ניכר מההילה הכוכבית הפנימית נבנה במיזוג קדום אחד.

היווצרות הגלקסיות היא תהליך מתמשך. רוב הגלקסיות הקטנות כבר נוצרו מזמן, אבל ייתכן שה"אפונים הירוקים" (Green Peas) הנדירים מאוד, שהתגלו בפרויקט המדע האזרחי Galaxy Zoo, הם יוצאי דופן. המערכות האלה זוהרות בירוק, כי הגז המיונן הרב שסביב הכוכבים הצעירים פולט אור חזק בקו פליטה ירוק של חמצן מיונן. הן קטנות בהרבה משביל החלב (מסתן כאחוז ממסתו), ובכל זאת נוצרים בהן כוכבים בקצב דומה לזה שבשביל החלב, או אף גבוה ממנו. בשמים אפשר למצוא גם דוגמאות רבות לגלקסיות ספירליות ענקיות שמתנגשות ומתמזגות. כשהמיזוגים האלה יושלמו, התנגשויות רבות יסתיימו בגלקסיות אליפטיות ענקיות. בין המערכות הקטנות ביותר לגדולות ביותר, גלקסיות כמו שביל החלב שלנו ניזונות בקביעות ממערכות קטנות. המיזוגים הקטנים האלה יכולים ליצור עיוותים, מוטות, טבעות ומבנים אחרים.

ההבנה שלנו את היווצרות הגלקסיות משתפרת, אבל היא עדיין רחוקה מלהיות שלמה. אנו יודעים, למשל, שההילות של החומר האפל נוצרו כנראה ראשונות, והחומר המאיר יצר מבנים בתוך ה"פיגום" הזה של חומר אפל. אבל איננו יודעים את הפרטים של האופן שבו גלקסיות כמו שלנו נוצרו עם מבנים מפורטים כל כך, ואת מקורם של גלי הצפיפות הכבידתיים, שגורמים כנראה להיווצרות זרועות בחלק מגלקסיות הדיסקה, אבל לא בכולן. נותרו שאלות, וטלסקופ החלל ג'יימס ווב הוא אולי התקווה הטובה ביותר לענות עליהן. טלסקופ החלל האבל צנוע בגודלו, ואינו יכול להביט הרבה יותר מ-12 עד 13 מיליארד שנים אחורה בזמן. לטלסקופ ג'יימס ווב, בקוטר 6.5 מטר, יש יכולת אינפרה-אדומה ורגישות גבוהה, שמאפשרות לו לראות את האור בהיסט לאדום גבוה מאוד של הכוכבים והגלקסיות הראשונים שנוצרו ביקום. העידן הזה נקרא "האור הראשון" – שחר היווצרות הגלקסיות. ג'יימס ווב כבר גילה גלקסיות שקיימות כמה מאות מיליוני שנים בלבד אחרי המפץ הגדול, וחלקן מסיביות ובוגרות באופן מפתיע לגילן הצעיר. ייתכן שהדבר יוביל לעדכון של תרחיש ההיווצרות ההיררכית שתואר כאן.

→ הסעיף הקודם: 15.29 יחסי גומלין בין גלקסיות  |  הסעיף הבא: 16.1 היסט לאדום של גלקסיות ←

« הקודם
פוסטים אחרונים
  • 17.31 גבולות הידע
  • 17.30 הרב-יקום
  • 17.29 תורת המיתרים והקוסמולוגיה
  • 17.28 העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה
  • 17.27 כוונון עדין בקוסמולוגיה
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.14 קנה מידה בחלל
    • 1.13 האסטרונומיה כמדע
    • 1.12 מחקר מדעי מודרני
    • 1.11 מערכות ידע מדעיות
    • 1.10 תיאוריות מדעיות
    • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.8 בדיקת השערות
    • 1.7 סימון מדעי
    • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
    • 1.5  ממדים
    • 1.4  אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד