מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

14.3 כוכבים כפולים

חלק מהכוכבים הסמוכים זה לזה בשמים נמצאים במרחקים שונים, ונראים כאילו הם באותו מישור שבו נע כדור הארץ. ג 'ון מיטצ'ל הראה שקיימים זוגות רבים מדי מכדי שניתן יהיה לטפל בהם על ידי הנחה שהם נמצאים באותו מישור בו נמצא כדור הארץ. עם זאת, טיעונו חל רק במובן כללי, או סטטיסטי; לא ניתן להתשמש בנימוק זה כדי להסיק כי כל מערכת היא כוכב בינארי אמיתי. אנו מגדירים מערכת בינארית כזוג כוכבים שאנו יכולים להוכיח שפועל ביניהם כוח הכבידה המשפיע את המסלולים שלהם. העדות הראשונה לקשר פיזי בין כוכבים הגיעה כמעט ארבעים שנה אחרי עבודתו של מישל. בשנת 1804, ויליאם הרשל הבחין כי לקסטור (הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת התאומים) יש בן לוויה קלוש הנמצא לידו. באמצעות סדרת של צילומים לאורך כמה חודשים, הוא הוכיח כי שני הכוכבים זזים אחד סביב השני במסלול בינארי. גילויו של הרשל היה התצפית הראשונה במסלולים המושפעים מכוח הכבידה מחוץ למערכת השמש – אישור חשוב לחוק הכבידה הוא אוניברסלי.

במערכת בינארית, הכוכב הבהיר מוגדר בדרך כלל כ- A וכוכב החלש יותר כ- B (למשל, קסטור A ו- קסטור B). כוכב מסיבי יותר נקרא בדרך כלל הראשי. הכוכב הפחות מאסיבי נקרא משני. בדרך כלל, הראשי הוא גם כוכב A, הכוכב בהיר. אסטרונומים בדרך כלל מסווגים כוכבים בינאריים בהתאם לדרך שבה הם מזוהים. קיימים ארבעה סוגים עיקריים של כוכבים כפולים הממויינים לפי שיטת הזיהוי שלהם.

כוכב בינארי חזותי הוא כוכב בינארי פיזי שבו ניתן להפריד את זוג הכוכבים (לראותם בנפרד) באמצעות טלסקופ. זהו סוג הזיהוי קל ביותר סוג זה התגלה לראשונה על ידי הרשל. למעלה מ- 100,000 כוכבים בינאריים כבר מקוטלגים. תמונות שצולמו לאורך חודשים או שנים יכולים להראות בבירור כי שני כוכבים סובבים  זה סביב זה. תנועת הצמד במישור השמים במשולב עם הסטת דופלר לאורך קו הראייה מאפשרת לתאר את המסלול האמיתי של הכוכבים בתלת מימד. עם זאת, במקרים רבים רק אחד משני הכוכבים הבינאריים גלוי, עבור כוכבים בינאריים אלה זיהוי הכוכב השני מתבצע בדרך עקיפה. תארו לעצמכם כוכב ענק וכוכב ננס  – שני הכוכבים האלה עשויים להיות שונים כל כך בעוצמת הבהירות כך שניתן להבחין בהם רק בעזרת טלסקופ. לעתים שני הכוכבים נראים כל כך קרובים זה לזה כך שהטלסקופ אינו יכול להבחין ביניהם. המרחק המירבי שבו ניתן לבצע ההפרדה בין כוכבים בינאריים חזותיים מגיע עד 20 יחידות אסטרונומיות (י.א.). בהפרדה במרחק של 20 י.א. אנו יכולים להשתמש במשוואה הזוויות הקטנות כדי לחשב את המרחק שבו הכוכב הבינארי נמצא בזווית של:

D = (206,265 × 20) / 1 = 4 × 106 A.U. = 4 × 106 / 2 × 105 = 20 parsecs

במילים אחרות, מעבר ל- 20 פארסק ההפרדה של כוכב בינארי טיפוסי קטנה מדי מכדי שתתבצע בסיוע טלסקופ קטן. טלסקופים גדולים המסתייעים באופטיקה מסתגלת יכולים להגדיל את מגבלת ההפרדה עד 0.05 שניות קשת, כך שהמרחק שבו ניתן לזהות כוכבים כפוליםמגיע לכדי 400 פארסק או 1300 שנות אור. כלומר, אנו נמצאים עדיין ב"שביל החלב" המקומי. כדי לזהות כוכבים בינאריים  עבור שאר הגלקסיה ומעבר לה, יש להסתייע בשיטות עקיפות.

הדמיה המציגה כוכב בינארי לוקה. ניתן לראות את תנועת הכוכבים ואת עקומת האור הנקלטת מהן.
באדיבות astropedia

כוכב בינארי לוקה –  הוא צמד בינארי (בדרך כלל לא ניתן להבחנה) שהמסלול שלו נראה כמעט נעלם. מכיוון שקו הראייה שלנו נמצא במישור המסלולי, או כמעט בו, הכוכבים חולפים זה לפני זה. הליקויים מזוהים על ידי עקומות אור, או באמצעות שינוים של הבהירות ביחס לזמן. בהתאם לבהירות וגודל היחסי של הכוכבים. הליקוי של הכוכב הראשוני עשוי לייצר ירידה ניכרת בבהירות לטווח קצר. לאחריו עשויה להופיע ירידה קלה בבהירות בשל הליקוי של הכוכב המשני. בהמשך חוזר הכוכב אל בהירותו הרגילה והמחזור נמשך. אסטרונומים יכולים להשתמש בצורת ועיתוי הליקויים כדי ללמוד על הגדלים של שני הכוכבים. כמובן שהם צריכים

זיהוי כוכב בינארי ספקטרוסקופי אפשרי כאשר הכוכבים קרובים מאד זה לזה. אפקט דופלר של הקווים הספקטראליים החוזר בכל  מחזור חושפות את התנועה של זוג הכוכבים. במקרים מסוימים די בספקטרום של כוכב אחד כדי לזהות את הזוג. הספקטרה שצולמה בשני תאריכים תציג קווי בליעה המסמנים את הסחת הספקטרום מאדום לכחול ובחזרה, דבר המצביע על אפקט דופלר מחזורי עקב  התנועה המסלולית של הכוכבים. אנו מקבלים מידע נוסף כאשר שתי קבוצות של קווים ספקטרליים מופיעה. בספקטרום עם סט כפול של קווי פליטה, אסטרונומים יכולים לעקוב אחר כוכב אחד נסוג כוכב שני המתקרב לעבר כדור הארץ. ככל שהמסלול מתרחק והכוכבים נעים בניצב לקו הראייה, מתמזגים הקווים הספקטראליים. עד כה נמדד ההספקטרום של כמה אלפי זוגות בדרך זו.

כוכב בינארי אסטרומטרי מופיע כאשר כוכב בהיר נע סביב בן לוויה נסתר. מדידות זהירות מאוד של מיקומו, יחסית לכוכבי רקע, יכולות לחשוף את תנועתו, ובכך לגלות שמדובר בכוכב בינארי, שיש לו בן לוויה בלתי נראה. אנו אוספיםה מידע על בן הלוויה הנסתר באמצעות הכוכב הנראה. שיטה זו חשובה גם בזיהוי של שותפים בעלי מסה קטנה יותר, כמו ננסים חומים וכוכבי לכת. מכיוון שהשיטה עובדת רק עבור כוכבים קרובים עד מרחק של כ- 10 פארסק, ידועים מספר מועט יחסי של בינארים אסטרומטריים.

האובייקט המוזר AR Scorpii. בכוכב הכפול הייחודי הזה, הכוכב הננס המסתובב במהירות לבן (מימין) גורם לאלקטרונים לנוע כמעט במהירות האור. בן הזוג הוא כוכב ננס אדום (משמאל). המערכת כולה משדרת אותות כל 1.97 דקות עם קרינה החל אולטרה סגול ועד לקרינת רדיו.
באדיבות NASA

מה אנחנו יכולים ללמוד מכוכבים בינאריים? היישום החשוב ביותר של מחקרים בכוכבים בינאריים הוא קביעת סוג הכוכבים. אנחנו יכולים לקבוע את המסה של שני הכוכבים מניתוח מסלוליהם. לעומת זאת, המסה של כוכב בודד ניתנת לקביעה בהתאם למודל של סוגי הכוכבים. רוב הליקויים בכוכבים בינאריים ניתן לראות באמצעות אפקט דופלר, המאפשר ניתוח מפורט מאוד של תנועותיהם, קביעת המסות, וגודל הכוכבים. כדי לקחת דוגמה פשוטה, נניח כי שאפקט דופלר מגלה שכוכב אחד נע במסלול מעגלי במהירות של 100 ק"מ לשנייה, ועיתוי הליקוי מראה כי נדרשים 10,000 שניות (כ -3 שעות) כדי לעבור על פני הכוכב השני. לכן, הקוטר של הכוכב הראשי חייב להיות  1 מיליון ק"מ (מרחק = מהירות × שעה = 100 × 10,000 = 106). המסה הוא הגורם העיקרי בהתפתחות הכוכבים, סוג זה של תצפית היא אחת בדיקות מדויקות ביותר הנשעת על התיאוריות של התפתחות הכוכבים. צריכים להיות ברי מזל כדי לצפות במערכת שמישור המסלולים שלה מקביל כמעט לקו הראייה. מסלולים בינאריים מתרחשים בזוויות אקראיות בחלל והכיוון המתאים לצפיה בליקויים קיים רק באחוז קטן של המקרים. הלוויין ע"ש קפלר של נאס"א מצא יותר מ- 2000 כוכבים בינאריים לוקים תוך כ-  160,000 כוכבים כפולים שזיהה במשך מספר שנים.

היבט אחד מעניין של כוכבים בינאריים הוא קיום סוגים שונים מאוד של כוכבים שאלה. ניתן לזווג: כוכב מסיבי עם כוכב לא כל כך מסיבי, ענק וננס, אדום וכחול. הם יכולים להיוולד יחד ולהשתתף בהיסטוריה אבולוציונית, או שהם יכולים לתפוס זה את זה בשלבים שונים מאוד בחייהם. המגוון הרחב של כוכבים אלה מציב אתגרים הן בפני שיטות המדידה והן בפני הדמיון.

.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד