נוגה מכונה לעיתים קרובות "הפלנטה האחות" של כדור הארץ, משום שהיא מתקרבת אלינו יותר מכל פלנטה אחרת, והדומה לו ביותר בגודלה. קוטרה הוא 95% מקוטר כדור הארץ, ומסתה 82% ממסתו. לשתי הפלנטות יש אטמוספירות ועננים לבנבנים. אבל כאן מסתיים הדמיון. ייתכן שבצעירותן היו כמו תאומות, אבל כדור הארץ ונוגה התפתחו בדרכים שונות לגמרי: האחת היא פלנטה שופעת חיים, והשנייה תופת רעילה.
באדיבות NASA.
אם תתבוננו בנוגה בטלסקופ ביתי, תוכלו לראות את הדיסקה שלה עוברת מופעים, אבל לא תראו שום פרטים על פני השטח. כל פני השטח מוסתרים מאחורי עננים כמעט חסרי תווים. במשך שנים רבות הניחו האסטרונומים שאלה עננים של אדי מים, כמו העננים בכדור הארץ. סופרי מדע בדיוני תיארו את פני נוגה כביצה שיורד עליה גשם בלי הפסקה, או כיער גשם עם צמחים טרופיים ענקיים ודינוזאורים. ב-1932 החליפו נתונים את הספקולציות: אסטרונומים ממצפה הר וילסון בקליפורניה הצליחו לזהות סימנים בספקטרום של האטמוספירה של נוגה. להפתעתם, הגז לא היה אדי מים, חמצן או אחד הגזים החשובים האחרים באטמוספירה של כדור הארץ, אלא פחמן דו-חמצני. כ-96% מנפח האטמוספירה של נוגה הם CO2, והמרכיב הבא בכמותו הוא חנקן.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 גילו מדענים עובדה מפתיעה נוספת על נוגה, כשמדדו לראשונה את קרינת החום שלה בגלי רדיו (מיקרוגל), שחודרים את העננים. מהקרינה הם חישבו את הטמפרטורה של פני השטח. התברר שנוגה אינה חמה רק במעט מכדור הארץ, כפי שאפשר היה לצפות מפלנטה מעוננת שמרחקה מהשמש הוא 72% ממרחק כדור הארץ, אלא לוהטת כמו גיהינום: 750 קלווין (כ-480 מעלות צלזיוס), חמה אפילו ממרקורי! יתרה מזו, משום שהאטמוספירה מבודדת כל כך, הטמפרטורה בצד הלילי כמעט זהה לזו שבצד היומי. זמן קצר אחרי הגילוי הזה השתמשו אסטרונומים בטלסקופים בכדור הארץ למחקר ספקטרוסקופי של העננים, וגילו שהם אינם עשויים טיפות מים, אלא בעיקר טיפות של חומצה גופרתית (H2SO4)! עם הגשם החומצי והטמפרטורות הלוהטות, נוגה שונה מאוד מגן העדן הטרופי שדמיינו סופרי המדע הבדיוני. שמה הלועזי, ונוס, הוא אירוניה מושלמת: ונוס היא אלת האהבה והיופי הרומית, ואילו הפלנטה שנקראת על שמה היא גיהינום של ממש.
האסטרונום קרל סייגן קנה את שמו המדעי כשהסיק נכונה שה-CO2 הצפוף באטמוספירה של נוגה עשוי ליצור אפקט חממה חזק מאוד, חזק בהרבה מזה שמדאיג אותנו בכדור הארץ. עבודה זו הייתה מהתרומות המדעיות המוקדמות והבולטות של סייגן. רבים הכירו אותו בזכות הספר וסדרת הטלוויזיה "קוסמוס", ובזכות עבודתו כדובר ומפיץ של המדע. זהו מקרה נדיר ומשמח, כשלמדען יש גם התלהבות וגם יכולת להעביר את תחומו לקהל רחב.
→ הסעיף הקודם: 6.6 פני השטח של מרקורי | הסעיף הבא: 6.8 תופעות געשיות בנוגה ←