באדיבות ויקיפדיה
אורנוס התגלה רק ב-1781, כשהאסטרונום ויליאם הרשל נתקל בו במקרה במהלך פרויקט שאפתני של מיפוי כוכבים. כך היה הרשל לאדם הראשון הידוע שזיהה פלנטה חדשה – הישג גדול, שעשה אותו מפורסם. כמובן שהטלסקופ שלו לא הראה שום פרטים על פני הפלנטה. יוהאן בודה (זה של "כלל בודה") הציע לקרוא לה על שם האל היווני אורנוס. במיתולוגיה היוונית אורנוס היה אביו של קרונוס – סטורנוס, שבתאי, אצל הרומאים – שהיה בתורו אביו של זאוס, הוא יופיטר, צדק. אורנוס מקיף את השמש פעם ב-84 שנה, ולכן מאז שהתגלה הוא השלים רק שתי הקפות. השוו זאת למרקורי, הקרוי על שם שליח האלים קל הרגליים, שמקיף את השמש כמה פעמים בשנה.
גילוי אורנוס הוביל לגילוי נפטון. האסטרונומים הופתעו לגלות שאורנוס אינו נע במסלול אליפטי מושלם, כפי שחזו חוקי קפלר וניוטון. הם ידעו שהמשיכה של צדק, שבתאי ושאר הפלנטות משבשת מעט את מסלולו של אורנוס, אבל גם ההשפעות האלה לא הסבירו את הבעיה עד הסוף. מה לא בסדר? חוקרים במאה ה-19 שיערו שכוח המשיכה של פלנטה נוספת, שעוד לא התגלתה, יכול להסביר את תנועת אורנוס. לפי המסלולים הם אף יכלו לנבא בערך היכן נמצאת הפלנטה הבלתי נראית. אחרי כמה שנים של חישובים מסובכים של מתמטיקאים בריטים וצרפתים – כולם בכתב יד, כמובן, כי לא היו אז מחשבונים ומחשבים – גילה את הפלנטה החדשה ב-1846 האסטרונום הגרמני יוהאן גאלה. היא נקראה נפטון, על שם אל הים הרומי – שם שהולם את צבעה הכחול.
באדיבות teachingastronomy
קיומה ומיקומה של פלנטה בלתי נראית נובאו בהצלחה בעזרת חוקי הכבידה. זכרו שגם התיאוריה של ניוטון אושרה בתחילה באופן דומה, כשניבאו בעזרתה בהצלחה את חזרתו של שביט האלי. זה הוכיח את כוחה של שיטה מדעית, ואת התוקף של חוקי הפיזיקה בכל מערכת השמש, וכנראה גם מעבר לה.
→ הסעיף הקודם: 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי | הסעיף הבא: 7.21 אורנוס ←