בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ, טבעי להתחיל במערכת השמש שלנו. מערכת הכוכבים הקרובה ביותר אלינו נמצאת במרחק של כארבע שנות אור, וגם אילו יכולנו לנוע במהירות האור, המסע אליה היה נמשך יותר מארבע שנים. לכן טבעי להתחיל לחפש קרוב יותר, בתוך מערכת השמש. ובכל זאת, העולמות שבמערכת השמש שלנו מציעים הרבה נושאים למחקר ולמחשבה. בגלל הדמיון שלהן לכדור הארץ, חוקרים רבים התמקדו בשלוש הפלנטות הארציות האחרות כמקומות אפשריים לחיים. עד לאחרונה, מעטים שקלו חיים בפלנטות האחרות, ענקי הגז.
באדיבות NASA
מעבר לחגורת האסטרואידים, הפלנטה הראשונה שנפגוש היא מלך הפלנטות, צדק. צדק, אחד מענקי הגז, עמד במרכזן של השערות רבות על חיים מחוץ לכדור הארץ. באופן כללי, התנאים הפיזיקליים בענקי הגז אינם נראים מתאימים להיווצרות חיים. צדק, למשל, עשוי בעיקר מאותם חומרים כמו השמש, מימן והליום, עם כמויות קטנות של גופרית, אמוניה, חמצן ומים. יתרה מזו, הטמפרטורות והלחצים בצדק קיצוניים מאוד: בליבה הטמפרטורה מגיעה לכ-20,000 מעלות, והלחץ גבוה פי עשרות מיליונים מהלחץ בגובה פני הים בכדור הארץ. גם אין לצדק פני שטח מוצקים. אילו צנחתם דרך האטמוספירה של צדק וניסיתם לנחות, הייתם יורדים דרך מימן והליום, והלחץ היה עולה ככל שהייתם יורדים, עד שבסופו של דבר היה מוחץ את גופכם. בעומק צדק, בגלל הלחץ הגבוה, המימן וההליום כבר אינם גזים אלא נוזלים. בתנאים קיצוניים כאלה, ובלי פני שטח מוצקים שישמשו עריסה לחיים, נראה שחיים לא יכלו להתחיל בפלנטה ענקית.
קרל סייגן ואד סלפטר מאוניברסיטת קורנל העלו השערה שחומרים אורגניים באטמוספירה של צדק הגיבו זה עם זה, ובסופו של דבר יצרו באטמוספירה התחתונה צורות חיים מעופפות. היצורים האלה יהיו כמו שקיות גז קטנות, שמווסתות את הלחץ שבתוכן תוך כדי ריחוף באטמוספירה הסוערת של צדק. המבקרים טענו שזרמי האוויר העולים והיורדים באטמוספירה חזקים כל כך, שהיו נושאים את היצורים ואת חומרי המזון שלהם לגבהים חמים מדי או קרים מדי לחיים. (ייתכן שסייגן וסלפטר כתבו את המאמר בחיוך, אף שהוא פורסם בכתב עת מכובד). תוצאות ראשונות מהגשושית שצנחה לתוך צדק הראו שיש שם הרבה פחות מולקולות אורגניות מהצפוי, וזה העמיד בספק את האפשרות שחיים נוצרו שם בכלל. על שבתאי, אורנוס ונפטון אין לנו מספיק מידע. אבל המשימה קאסיני-הויגנס הביאה שפע של מידע חדש על שבתאי וירחיו.
באדיבות NASA
הפסימיות לגבי חיים בפלנטות הענקיות מתאזנת בהכרה שעדיין אנחנו יודעים מעט מאוד על כל טווח התנאים הפיזיקליים שבהם יכולים להתקיים תהליכי חיים בכדור הארץ, ובוודאי שלא מחוצה לו. לפעמים קל או נוח להניח שחיים זקוקים לסביבה דמוית כדור הארץ, עם מים נוזליים, חמצן, פחמן וטמפרטורות מתונות. אבל כל עוד אין לנו תיאוריה כללית של הביולוגיה, ואיננו יודעים מהם הגבולות הפיזיקליים של החיים, אי אפשר להיות בטוחים. חקר כדור הארץ חשף סביבות קשות ביותר, שבכל זאת חיים בהן יצורים עמידים מאוד! לכן אסור לנו להגביל את ההשערות על חיים לדוגמאות מכדור הארץ.
בשנים האחרונות עולה האפשרות של חיים מעבר לחגורת האסטרואידים – אבל לא בענקי הגז עצמם. ככל שאנחנו מסוגלים לחקור גופים פלנטריים בדיוק רב יותר, גובר העניין בירחים של ענקי הגז. במיוחד בולטים בתחום האסטרוביולוגיה אירופה וגנימד, ירחי צדק, שמתחת לקרום הקרח שלהם יש כנראה אוקיינוסים, וטיטאן ואנקלדוס, ירחי שבתאי. לכל אחד מהירחים האלה תנאים ייחודיים, שעשויים לתרום בדרך זו או אחרת להבנת המקור וההתפתחות של חיים ביקום.
→ הסעיף הקודם: 7.5 קרינת חום מענקי הגז | הסעיף הבא: 7.7 מדוע הן כה ענקיות? ←