מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

1.10 תיאוריות מדעיות

המדע מבוסס על תצפיות של עולם הטבע. כדי ליהנות מראיות מדעיות, התצפיות חייבות להיות כמותיות וניתנות לחזרה. לאחר מכן המדענים מחפשים סדר כלשהו באוסף נתונים שנאספו ועשויים להציג השערה שמטרתה להסביר את התבניות שחשפו מתוך הנתונים. הכלים המשמשים את המדענים בתהליך זה הם לוגיקה ומתמטיקה. אסטרונומים בונים תיאוריות מדעיות כדי להרחיב את הידע שלהם לגבי היקום. תיאוריה הזוכה ל"תקן הזהב" במדע; היא תיאוריה היוצרת מסגרת מושגית רחבה המאפשרת חקירה והסבר של מקרים רבים, ואמינותה עמדה במבחנים רבים.

חשוב להכיר בהבחנה בין השערה לתיאוריה. השערה הינה הסבר המוצע לקבוצת תצפיות. התצפיות אינן צריכות להיות נרחבות מאוד, וההשערה אינה צריכה לכסות מגוון רחב של תופעות פיזיקאליות. השערות הן אבני הבניין של המדע. מצד שני, תיאוריה חייבת להסביר מספר רב של תצפיות ולאחד אותן תחת רעיון אחד. תיאוריה היא כמו בניין שהושלם. כמו בניין הבנוי היטב, תיאוריה טובה תעמוד במבחן הזמן ותהיה בעלת מבנה לוגי ואלגנטי.

אלברט איינשטיין – מדען אשר פיתח תיאוריות מדעיות חשובות . ב- 1905 – תורת היחסות הפרטית
ב- 1915 – תורת היחסות הכללית.
באדיבות pixabay.com

תוכלו להיתקל גם  במושג מודל בהקשר של התקדמות המדע. באופן כללי, ניתן להתייחס למודל כאל שם נרדף להשערה. מודל הוא ייצוג מתמטי של קבוצת תצפיות. בדיוק כמו מודל-צעצוע, מודל שכזה יכול להיות גרסה פשוטה ואידיאלית של העולם האמיתי. המדענים "ממדלים" את הנתונים שלהם – "למדל" הוא פועל – המתאר השערה המנוסחת  בדרך מתמטית  על בסיס הנתונים שנאספו כך שניתן לבחון עד כמה התיאור המתמטי מתאים לנתונים אלה.

לדוגמה, יוהנס קפלר למד את הנתונים המתארים את המסלולים של הפלנטות במערכת השמש. הוא מצא כי המסלולים לא היו מעגליים, כפי שחשב בעבר, והניח כי המסלולים הינם אליפטיים. אייזיק ניוטון השתמש בהשערת קפלר כדי לבנות את תורת הכבידה שלו. חוק הכבידה העולמי של ניוטון מקיף את כל שלושת חוקי קלפר – של התנועה הפלנטרית. התיאוריה של ניוטון הסבירה לא רק את מסלולי הפלנטות אלא גם את מסלולי השביט והאסטרואידים. למעשה, ניוטון הסביר את תנועתם של כל שני אובייקטים הסובבים זה סביב זה. תיאוריה רחבה יותר וישימה יותר מאשר השערה. בביולוגיה, התיאוריה של הברירה הטבעית מסבירה מגוון עשיר של מינים – פרחים, פטריות ובעלי חיים – במונחים של הסתגלות אבולוציונית לסביבה המשתנה כל הזמן. תיאוריה מדעית מוצלחת מראה לנו את האחדות בטבע.

מעבר לתיאוריה קיימים רעיונות שמכונים "חוקי הטבע". מה גורם לתיאוריה להיות חזקה מספיק כדי להפוך לחוק הטבע? אין תשובה נחרצת, אבל באופן כללי חוק הטבע הוא רעיון פיזי שעמד במבחן הזמן. במילים אחרות, זוהי תיאוריה שנבדקה בהצלחה שוב ושוב. חוקי התנועה של ניוטון למשל, מתאימים לתנועות של כל הגופים המכניים ומסייעים בתכנון של כל המכונות. חוקי התרמודינמיקה, שהומצאו לפני יותר מ -200 שנה, עוסקים בנושאי חום ואנרגיה והיו הבסיס להתפרצות המהפכה התעשייתית. רעיונות כאלה נבדקו בצורה יסודית כל כך, עד שמדענים סבורים שאין זה סביר שקיימת בהם טעות.

מדענים חייבים תמיד להיות מודעים למגבלות התיאוריות שלהם. לכל קבוצת נתונים יש יותר מאשר הסבר אפשרי אחד. זו הסיבה לכך שקיימות השערות סותרות, ומדוע אין המדענים מסכימים  תמיד  זה עם זה. אפילו בתצפית מדויקת ביותר יש כמה שגיאה או חוסר-ודאות הנלוות אליה. אם אין מדידות מושלמות,  לא יכולות להיות  בדיקות מושלמות לתיאוריה. כמו כן, הנתונים   שעמם עובדים מדענים תמיד  מוגבלים בדרך כלשהי. ניתן לערוך תצפיות חדשות שאינן תואמות את התיאוריה המקובלת. כאשר קיימים הסברים סותרים, הנתונים מוגבלים, איך ניתן לדעת האם יש לנו תיאוריה "טובה"? בדרך כלל מגיעים להסכמה לאחר שנים רבות של תצפיות ובדיקות.

תיאוריה טובה חייבת להיות ניתנת לבדיקה. במאה ה -18, מדענים הציעו כי ציפורים נודדות עוקבות אחר חוטים אלסטיים בלתי נראים כאשר הן נדדו למרחקים גדולים. זו לא השערה פורה מאוד. אם החוטים אינם ניתנים לזיהוי, לא ניתן לבדוק את הרעיון. לאחרונה, החוקרים הציעו כי הציפורים מצליחות לנווט על ידי תערובת של רמזים חזותיים ועל ידי חישה של שדות מגנטיים. רעיון זה נתמך בעובדה כי לציפורים נודדות (ובעלי חיים אחרים) יש ריכוז גבוה של מינרלים magnetite במוחם. מגנטיט מאפשר לציפורים לכוון את עצמן על ידי זיהוי שינויים בשדה המגנטי של כדור הארץ. באמצעות בדיקה, הפכה השערה זו  לתיאוריה מקובלת, למרות שניווט הציפורים היא תופעה מורכבת שנחקרת עדיין.

כיצד מצליות ציפורים לנווט לאורך אלפי ק"מ במהלך נדידתן?
באדיבות pixabay.com

תיאוריה טובה חייבת להציג תחזיות אמינות. אנשים רבים מאמינים כי עב"מים הם חללית זרה שממשלת ארה"ב שומרת על סודיותה. הממשל אכן שומר על נושאים צבאיים רבים בסוד, אבל אין ראיות שנושאים אלה כוללים שבויים שנתפסו. רעיון זה אינו מועיל במיוחד משום שהוא אינו נותן תחזיות הניתנות לבדיקה, לגבי מקרים שיתרחשו בעתיד. מצד שני, מדענים מאמינים כי הדיווח על תצפיות רבות בעב"מים מייצג תופעות אסטרונומיות מובנות היטב. למשל בהתאם  לחיזוי התברר כי תצפיות בעב"מים  מגיעות לשיא בזמן  אירועים אסטרונומיים, כגון מטר מטאורים או   כאשר הנוגה  בהירה במיוחד. ניוטון השתמש בתיאוריה שלו בנושא כוח הכבידה כדי לחזות במדויק את מועד החזרה של השביט של האלי. אנו יכולים לראות בדוגמה אחת את כוחה של השיטה המדעית. הופעתו של שביט נתפסה לאורך ההיסטוריה כאירוע מיסטי, מקור פחד ואמונות הטפלות. ניוטון הראה כי המראה של כוכב שביט הוא אירוע קבוע מראש.

תיאוריה טובה צריכה להסביר מגוון רחב של תופעות. לעתים התיאוריה משנה כיוון כאשר נתונים חדשים מראים שהיא מתארת גרוע של העולם הטבע. פעמים אחרות, אנחנו מחליפים תיאוריה ישנה בתיאוריה טובה יותר שמסבירה תצפיות רבות יותר. בתחילת המאה העשרים, מדענים סברו כי תיאור פשוט של ​​אטומים ככדורים ביליארד  הוא מספק. תורת הקוואנטים הציעה תיאור טוב יותר של הטבע בקנה מידה תת-אטומי. בערך באותו זמן, איינשטיין הציג את תורת היחסות שלו, כאשר תיאר מצבים בהם כוח משיכה חזק יותר מאשר לפי התיאוריה של ניוטון. התיאוריות החדשות אינן חסרות תועלת. אנו יכולים להבין את התנהגות הגז בצורה מושלמת ללא שימוש בתיאוריית הקוונטים, והחללית אפולו נשלחה במדויק לירח תוך שימוש בחוקי הכבידה של ניוטון בלבד. אבל התיאוריות החדשות מספקות תצוגה מלאה יותר של הטבע.

ליבה  של השיטה המדעית נשען על תצפיות ובדיקת השערות. בפועל המדע יכול להיות מורכב מאוד, אבל קיימות הנחיות מדויקות המניעות את המפעל המדעי כולו. המדע הוא מאמץ הגיוני ושיטתי, אך אין להתעלם מחלקם של תובנה פתאומית, מזל והברקות   בגילויים מדעיים. ישנן דוגמאות רבות לחשיבותו של  הצד האנושי במדע – קיימים סיפורים של מסירות והשראה גם בהיסטוריה של האסטרונומיה.

 


																										
					



					
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד