דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
1.14 לוגיקה
ראשי » פרק א' - כיצד פועל המדע? » 1.14 לוגיקה

1.14 לוגיקה

כדי לעשות את עבודתם, מדענים חייבים להניח כמה הנחות חשובות. ההנחות האלה נשמעות סבירות, אבל קשה להוכיח אותן אחת ולתמיד. לדוגמה, אנחנו מניחים שעקרון הסיבתיות תקף ביקום, כלומר שלכל אירוע יש סיבה. זה נשמע סביר מאוד. אילו לא הייתה סיבתיות, התנהגות היקום הייתה שרירותית – דמיינו גופים שזזים בלי סיבה, או זמן שזורם לאחור! מדענים מניחים גם שחוקי הטבע שאנחנו מודדים על כדור הארץ תקפים בכל מקום ביקום. מאחר שהחלליות שלנו בקושי יצאו ממערכת השמש, זו הנחה גדולה. אף שההנחות האלה לא הוכחו, הן חיוניות לעשייה המדעית. הן יוצרות את הרקע שעל פיו אנחנו מפרשים את הראיות התצפיתיות של האסטרונומיה. הן גם מובילות אותנו בדרך של חקירה לוגית, בעוד שאבותינו הסתפקו לעיתים קרובות בכך שלא חיפשו סיבות כלל, או שהאמינו בסיבות על-טבעיות.

פסל ראש של אריסטו: העתק רומי בשיש של פסל ברונזה יווני של ליסיפוס משנת 330 לפנה"ס. גלימת הבהט היא תוספת מודרנית.

מדענים מניחים שהלוגיקה מובילה למסקנות תקפות על עולם הטבע. הבסיס של כל טיעון מדעי הוא לוגיקה. כשמדענים מצרפים את רעיונותיהם ואת תצפיותיהם בדרך לוגית, הם יכולים להסיק מסקנות וליצור ידע מבוסס. במדע משתמשים בשתי צורות של הוכחה לוגית, שפותחו במקור בידי פילוסופים ביוון העתיקה. אחת מהן היא דדוקציה (היסק). טיעון דדוקטיבי מתחיל בהנחות ומסיק מהן מסקנה למקרה פרטי. לדוגמה, אם נצרף את ההנחות "השמש גדולה מכדור הארץ" ו"כדור הארץ גדול מהירח", נוכל להסיק ש"השמש גדולה מהירח". את כללי הלוגיקה הדדוקטיבית ניסח לראשונה הפילוסוף היווני אריסטו, לפני כ-2,350 שנה.

בהיסק דדוקטיבי, אם ההנחות נכונות, גם המסקנה חייבת להיות נכונה. אבל טיעון דדוקטיבי דומה למכונה שמוציאה תוצאה באופן עיוור לכל קלט שמכניסים לה. אם ההנחות שגויות, גם המסקנה תהיה שגויה. לכן צריך להיזהר בהנחות לא פחות מאשר במסקנות. לדוגמה, אם נתחיל בהנחה ש"לחזירים יש כנפיים", נוכל לבזבז זמן רב בניסיון לברר למה לחזיר מסוים אין כנפיים. השיטה הדדוקטיבית מועילה רק אם אנחנו דורשים ראיות שיתמכו בהנחות. אריסטו ומורו אפלטון התווכחו על כך רבות. אפלטון סבר שאפשר להבין את עולם הטבע במחשבה טהורה, ואילו אריסטו האמין שהבנה וידע צריכים להתבסס גם על תצפיות ולא רק על לוגיקה.

ענפים רבים במתמטיקה, כמו חשבון ואלגברה, הם דדוקטיביים. אפשר להדגים בעזרתם יתרון גדול אחד וחיסרון גדול אחד של לוגיקה מסוג זה. היתרון הוא שכשההנחות נכונות, הדדוקציה נותנת מסקנות ודאיות. לפי ההנחות של החשבון הבסיסי אפשר לומר ש-2 + 2 = 4. זה לא נכון רק לפעמים, או בכל יום חוץ מימי חמישי; זה נכון תמיד. החיסרון של הלוגיקה הדדוקטיבית הוא שבמסקנה של טיעון דדוקטיבי אין יותר מידע ממה שיש בהנחות. אם נאמר ש-2x3 + 7 = 61, כאשר x אינו ידוע, נוכל להשתמש בכללי האלגברה ולהסיק ש-x = 3. הפתרון של בעיה אלגברית מסובכת עשוי להיראות כמו תגלית נפלאה, אבל אין בו יותר מידע מאשר במשוואות המקוריות. לדדוקציה טהורה יש מגבלה רצינית מבחינת המדע: היא אינה יכולה ליצור ידע חדש.

אינדוקציה (הכללה) היא כלי לוגי נוסף של המדע. טיעון אינדוקטיבי מתחיל בתצפיות פרטיות (ולא בהנחות רחבות), ומסיק מהן מסקנה כללית שתקפה באופן רחב. לדוגמה, טיעון אינדוקטיבי יכול להתחיל בתצפית "לאף אחד מ-100 החזירים שראיתי אין כנפיים". מתוך הכללה של התצפית הזאת נוכל לשער שלאף חזיר בשום מקום אין כנפיים. כמובן, ייתכן שאנחנו טועים: אולי יש איפשהו חזיר מוטנטי עם כנפיים. אבל המסקנה נראית אמינה מאוד. אחרי שראינו מאה ברבורים לבנים, נתפתה להסיק שכל הברבורים לבנים. במקרה הזה המסקנה אינה אמינה, כי יש גם ברבורים שחורים, אף שאולי לא תדעו על כך אם לא ביקרתם באוסטרליה.

דיוקנו של אייזק ניוטון.

אבל בטיעונים אינדוקטיביים יש מחיר: המסקנה של טיעון אינדוקטיבי לעולם אינה מובטחת לחלוטין. בפועל, שימוש זהיר באינדוקציה יכול להוביל להשערות טובות מאוד. לפני יותר משלוש מאות שנה עבר אייזק ניוטון מהתצפית "כל מסלול של פלנטה שנבדק עד כה מתאים לחוק הכבידה העולמי" למסקנה האינדוקטיבית "כל המסלולים האסטרונומיים מצייתים לחוק הכבידה הזה". עד כמה שידוע לנו, המסקנה שלו נכונה (אף שנעשו בה תיקונים קטנים אבל חשובים, כדי להביא בחשבון את השפעות היחסות שגילה אלברט איינשטיין). העוצמה של האינדוקציה היא שהיא מאפשרת להכליל טיעון ולהגיע למסקנות רחבות מאוד. מדענים לקחו את הראיות לכך שהפלנטות נעות במסלולים לפי ניוטון, והעלו את ההשערה שהמסלולים האלה תקפים הרבה מעבר למערכת השמש. זמן רב אחרי מותו של ניוטון למדנו שהחוק שלו חל על כוכבים ועל גלקסיות, ולא רק על פלנטות.

טיעונים אינדוקטיביים טובים יכולים להיות אמינים מאוד, אבל הם עלולים להיות פגומים אם הנתונים מוגבלים מדי. לדוגמה, מה לגבי התצפית "כל האנשים שנבדקו עד כה ימניים", שמובילה למסקנה האינדוקטיבית "כל האנשים ימניים"? ברור שמי שערך את המחקר הזה לא בדק מדגם גדול מספיק של אנשים. הברבורים השחורים והלבנים הם דוגמה נוספת. אפשר להבין מדוע המדע הוא מפעל שרעב לנתונים: אנחנו זקוקים לאוספי נתונים גדולים כדי להיות בטוחים שההיסק האינדוקטיבי שלנו אמין. מפתה ככל שזה יהיה, עד היום לא פותחה מערכת לוגית שגם נותנת ודאות וגם יוצרת ידע חדש. מדענים משתמשים בעבודתם גם בדדוקציה וגם באינדוקציה.

שביל החלב בשמי הלילה מעל מדבר בלאק רוק בנבדה (2007), בחשיפה של 54 שניות. שביל החלב הוא ביתנו. האם אפשר להניח שהוא גלקסיה טיפוסית?

הנה דוגמה אסטרונומית לאינדוקציה. יש ראיות שתומכות בטענה ש"רוב המסה של גלקסיית שביל החלב היא חומר אפל בלתי נראה". אם נשער ש"שביל החלב הוא מערכת כוכבים טיפוסית", נוכל להסיק ש"רוב המסה ביקום היא חומר אפל". זו מסקנה נועזת, אבל היא מעוררת כמה שאלות. כמה טובות הראיות לחומר אפל בשביל החלב? האם שביל החלב באמת טיפוסי לכל הגלקסיות? האם יש ראיות לחומר אפל בגלקסיות אחרות? בעשורים האחרונים התשובות לשאלות האלה שכנעו את האסטרונומים שרוב המסה ביקום אפלה.

דוגמה נוספת לאינדוקציה נוגעת לאפשרות של חיים במאדים. אנחנו יודעים שחיים נוצרו לפחות פעם אחת במערכת השמש – בכדור הארץ. לגבי הראיות ממאדים, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. אם נשער ש"רוב הכוכבים יוצרים מערכות פלנטריות כתוצר לוואי טבעי של היווצרותם", נוכל להסיק ש"בהתחשב במספר העצום של הכוכבים, חיים נפוצים ביקום". שימו לב לסכנה: אנחנו מכלילים מסקנה על הסבירות של חיים בכל היקום מתוך דוגמה אחת בלבד. את השאלה אם נוצרו פלנטות סביב כוכבים אחרים כבר פתרנו – היום ידועות יותר מ-6,000 פלנטות מחוץ למערכת השמש. אבל כמה מהן מתאימות לחיים? ומה לגבי ראיות לחיים עצמם? אולי פלנטה יכולה להיות דומה לכדור הארץ ומתאימה לחיים, ובכל זאת חיים לא יתפתחו עליה לעולם. כשמדובר בחיים ביקום, הנתונים דלים מכדי שאפשר יהיה להשתמש באינדוקציה באופן אמין. אבל כל עוד אנחנו משתמשים בטיעונים לוגיים ומתעקשים על ראיות בכל שלב, שיטה מדעית יכולה להוביל אותנו לתשובות.

→ הסעיף הקודם: 1.13 דרכים להצגת נתונים  |  הסעיף הבא: 1.15 מתמטיקה ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד