דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
1.4 יחידות והשיטה המטרית
ראשי » פרק א' - כיצד פועל המדע? » 1.4 יחידות והשיטה המטרית

1.4 יחידות והשיטה המטרית

לנושא המדידה יש היסטוריה עשירה ומרתקת. מאז שבני האדם החלו לסחור בסחורות, הם נזקקו למערכת אחידה של משקלות ומידות. רבות מהיחידות המוכרות לנו שייכות לשיטה האנגלית, שמקורה בימי הביניים. לדוגמה, יחידות האורך התבססו על גוף האדם: אינץ' הוא אורך הפרק העליון של האגודל, רגל היא כמובן אורך כף הרגל, יארד הוא המרחק מקצה האף עד קצות האצבעות של יד מושטת, ופאתום הוא המרחק בין קצות האצבעות של שתי ידיים פרושות לצדדים. אבל היחידות האלה משתנות, כי גודלם של אנשים שונה! כבר בשנת 1215 הכיר ג'ון, מלך אנגליה, בצורך באחידות, וכתב במגנה כרטה: "תהיה מידה אחת ליין, מידה אחת לשיכר ומידה אחת לתבואה בכל רחבי הממלכה".

בירוק: מדינות שאימצו רשמית את השיטה המטרית. באפור: המדינות שלא אימצו אותה רשמית – ארצות הברית, מיאנמר וליבריה.

גם אחרי האחדת המידות, השיטה האנגלית נשארה מבולגנת. היא מורכבת מערב-רב של יחידות שונות, ורבות מהן מתחלקות ליחידות קטנות יותר ביחסים שונים: יש 8 פיינטים בגלון, 12 אינץ' ברגל ו-16 אונקיות בפאונד. יחידות רבות הן תוצאה של מקריות היסטורית, אבל השימוש בכפולות כאלה נולד מפני שרק מעטים ידעו חשבון. קל לחלק חפצים כשהם מקובצים בקבוצות של 8 (8 = 2 × 2 × 2), של 12 (12 = 2 × 2 × 3) או של 16 (16 = 2 × 2 × 2 × 2).

השיטה המטרית נקבעה בידי האקדמיה הצרפתית למדעים בשנת 1791. היא צמחה מתוך המהפכה הצרפתית ומתוך השאיפה להכניס היגיון לתחומים רבים בחיי האדם. המטרה הייתה ליצור מערכת מדידה שמבוססת על גדלים קבועים בטבע ולא על איברי גוף האדם. לכן הוגדר המטר כחלק העשרה-מיליוני של המרחק מקו המשווה של כדור הארץ לקוטב הצפוני, הגרם הוגדר כמסה של סנטימטר מעוקב של מים בטמפרטורה של 4°C, והשנייה הוגדרה כ-1/86,400 של יממה שמשית (1/60 × 1/60 × 1/24). השיטה המטרית הגיונית מאוד: לכל גודל יש יחידה בסיסית אחת בלבד, וכל החלוקות והכפולות שלה הן חזקות של 10. תומס ג'פרסון התרשם מהשיטה המטרית ופעל לאימוצה בארצות הברית. ב-1875 חתמו ארצות הברית ועוד 16 מדינות על אמנת המטר. אבל מי שמסתכל סביבו בארצות הברית רואה שבחיי היומיום השיטה המטרית אינה בשימוש. בעניין הזה ארצות הברית היא כמעט המדינה האחרונה שנאחזת בשיטה הישנה – אפילו בריטניה עברה רשמית לשיטה המטרית (אף שמיילים ופיינטים עדיין נפוצים בה).

המדענים אימצו את השיטה המטרית לגמרי. הנה מקדמי ההמרה בין כמה יחידות מוכרות בשיטה האנגלית לבין היחידות המקבילות בשיטה המטרית:

  • 1 m = 39.37 in, ולהפך: 1 in = 0.0254 m = 25.4 mm (אינץ')
  • 1 m = 1.094 yd, ולהפך: 1 yd = 0.914 m = 914 mm (יארד)
  • 1 km = 0.621 mi, ולהפך: 1 mi = 1.609 km ≈ 8/5 km (מייל)
  • 1 g = 0.0353 oz, ולהפך: 1 oz = 28.3 g = 0.0283 kg (אונקיה)
  • 1 kg = 2.205 lb, ולהפך: 1 lb = 0.454 kg = 454 g (פאונד)
  • 1 L = 1.06 qt, ולהפך: 1 qt = 0.946 L = 946 cm3 (קווארט)
  • 1 L = 0.264 gal, ולהפך: 1 gal = 3.79 L = 3,790 cm3 (גלון אמריקאי)
  • 1 W = 0.00134 hp, ולהפך: 1 hp = 745.7 W (כוח סוס)
  • 1 J = 0.239 cal, ולהפך: 1 cal = 4.186 J (קלוריה; ה"קלוריה" של ערכי המזון היא קילוקלוריה, 4,186 J)
ארבעה מכשירי מדידה מטריים: סרט מדידה, מדחום, משקולת של קילוגרם אחד ורב-מודד חשמלי.

אלה רק כמה מהיחידות הנפוצות ביותר בשיטה האנגלית, ויש עוד רבות. אתם יכולים לשמוח שאינכם צריכים לזכור את ההבדלים בין אמות לפרלונגים, ובין פֶּקים, פוטלים, בושלים, ג'קים וגילים! הנה עוד כמה גדלים חשובים, שכולם נגזרים מיחידות היסוד של מסה, אורך וזמן:

  • תדירות: נמדדת במחזורים לשנייה, או הרץ (Hz)
  • כוח: נמדד ב-kg·m/s2, או ניוטון (N)
  • אנרגיה: נמדדת ב-kg·m2/s2, או ג'אול (J)
  • הספק: נמדד ב-J/s, או ואט (W)
  • טמפרטורה: נמדדת בקלווין (K)
ויליאם תומסון, הלורד קלווין הראשון.

במדע מבטאים טמפרטורה בסולם קלווין, שנקרא על שם הפיזיקאי ויליאם תומסון, הלורד קלווין, שפעל בסקוטלנד. סולם קלווין נמדד מהאפס המוחלט – הטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית, שבה לגוף אין אנרגיה תרמית שאפשר להוציא ממנו, ותנועת האטומים שלו מינימלית. (לפי תורת הקוונטים התנועה אינה נעצרת לגמרי). מדענים משתמשים גם בסולם צלזיוס, שנקרא על שם האסטרונום השוודי אנדרס צלזיוס. הסולם מבוסס על חלוקת התחום שבין נקודת הקיפאון לנקודת הרתיחה של המים ל-100 מעלות שוות. סולם טמפרטורה שלישי נקרא על שם הפיזיקאי הגרמני דניאל גבריאל פרנהייט, שבנה ב-1714 את מדחום הכספית המוצלח הראשון. מדענים אינם משתמשים בסולם פרנהייט, והיום הוא נפוץ בעיקר בארצות הברית.

הנה כמה נקודות ציון חשובות של טמפרטורה, והדרך להמיר מסולם לסולם:

  • האפס המוחלט: 0 K = −273 °C = −459 °F
  • המים קופאים: 273 K = 0 °C = 32 °F
  • המים רותחים: 373 K = 100 °C = 212 °F
  • פני השמש: 5,772 K ≈ 5,500 °C ≈ 9,930 °F
  • בכל טמפרטורה: K = °C + 273, °C = 5/9 × (°F − 32), °F = 9/5 × °C + 32

למרות המגוון הרב של המדידות שאפשר לבצע בטבע, יש שלוש תכונות יסוד שאי אפשר לתאר במונחים פשוטים יותר: מסה, אורך וזמן. כל גודל שתפגשו באסטרונומיה בסיסית אפשר לבטא כצירוף כלשהו של שלושתן. לדוגמה, מהירות היא מרחק (אורך) חלקי זמן, וצפיפות היא מסה חלקי נפח (אורך בשלישית).

השיטה המטרית שוכללה עם הזמן. הגרסה המודרנית שלה הוסכמה ב-1960 ונקראת מערכת היחידות הבין-לאומית (SI). היום יש לנו הגדרות יסודיות ומדויקות מאוד ליחידות המסה, האורך והזמן. יחידת המסה התקנית היא הקילוגרם (kg). במשך יותר ממאה שנה היה הקילוגרם "האמיתי" גליל מתכת שנשמר בלשכה הבין-לאומית למידות ומשקלות בסוור, ליד פריז. אבל הגליל הזה הוא היום מוצג היסטורי: מאז 2019 הקילוגרם מוגדר באמצעות קבוע פלאנק. יחידת האורך התקנית היא המטר (m). המטר מוגדר כמרחק שעובר האור ב-1/299,792,458 של שנייה; מאז 1983 מהירות האור נקבעה בהגדרה כערך מדויק, והמטר נגזר ממנה. יחידת הזמן התקנית היא השנייה (s). שנייה אחת מוגדרת כמשך של 9,192,631,770 תנודות של הקרינה שפולט אטום צזיום-133 במעבר מסוים בין שתי רמות אנרגיה. ההגדרות המדויקות האלה אינן חשובות בחיי היומיום – מאזניים, סרגלים ושעונים עובדים מספיק טוב. אבל חשוב לדעת שליחידות המטריות יש הגדרות מדויקות.

→ הסעיף הקודם: 1.3 מדידות  |  הסעיף הבא: 1.5 שגיאות מדידה ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד