דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
ראשי » פרק א' - כיצד פועל המדע? » 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק

1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק

מפה של צפיפות האוכלוסין בעולם (אנשים לקמ"ר) ב-1994. באזורים האדומים והוורודים הצפיפות הגבוהה ביותר.

מדענים רושמים מידע בהתאם לדיוק של המדידה. מספר הספרות שבהן רושמים מדידה מציין את רמת הפירוט שלה (precision), והוא נקרא גם מספר הספרות המשמעותיות. נניח שאנחנו מציינים שאוכלוסיית כדור הארץ היא 8,200,000,000 איש. באומדן הזה יש רק שתי ספרות ששונות מאפס, כלומר שתי ספרות משמעותיות, והוא מרמז על מדידה ברמת פירוט נמוכה. לחלופין, אפשר לציין שאוכלוסיית כדור הארץ היא 8,231,613,078 איש. לאומדן הזה יש עשר ספרות משמעותיות, והוא מרמז שספרנו כל אדם ואדם!

ברור אפוא שהדרך שבה מדענים רושמים מדידה מרמזת על מידת הוודאות בה. הספרה השונה מאפס שנמצאת הכי שמאלה היא הספרה המשמעותית ביותר. הספרה השונה מאפס שנמצאת הכי ימינה היא הספרה הפחות משמעותית, והיא מציינת את רמת הפירוט של המדידה. בדוגמת האוכלוסייה, הספרה הפחות משמעותית במספר 8,200,000,000 היא 2, ולכן אנחנו מסיקים שאי-הוודאות באומדן היא יחידה אחת במקום של הספרה הזאת, כלומר 100,000,000. עם שתי ספרות משמעותיות, הדיוק של האומדן הוא חלק אחד מ-82, בערך אחוז אחד. במספר 8,231,613,078 הספרה הפחות משמעותית היא 8, ולכן הדיוק המשתמע מהמספר הוא חלק אחד מכ-8 מיליארד, כ-0.00000001 אחוז. מאחר שבכל שנייה נולדים ומתים בעולם כמה אנשים, אומדן מדויק כל כך אינו סביר בעליל! אומדן טוב יותר של אוכלוסיית כדור הארץ יהיה 8,231,610,000 – שש ספרות משמעותיות.

שטר של 100 דולר שווה בדיוק 100 דולר. כל יחידה ידועה בדיוק, ולכן למספר יש שלוש ספרות משמעותיות.

הנה עוד כמה דוגמאות של מדידות ורמת הפירוט שלהן. זכרו שאפס נספר כמו כל ספרה אחרת. לדוגמה, ל-9004 יש ארבע ספרות משמעותיות. יש שני סוגים של חריגים, שבהם האפס אינו נספר כספרה משמעותית: הראשון הוא בשבר עשרוני, שבו האפסים שבהתחלה הם רק שומרי מקום אחרי הנקודה העשרונית. השני הוא מספרים עגולים: אפסים בסוף מספר שלם אינם משמעותיים, אלא אם ידוע שהמספר מדויק. לדוגמה, שטר של מאה דולר מייצג בדיוק 100 דולר, ולכן יש לו שלוש ספרות משמעותיות.

  • ל-65,400 K יש 3 ספרות משמעותיות
  • ל-0.00002 g/cm3 יש ספרה משמעותית אחת
  • ל-980,014 km יש 6 ספרות משמעותיות
  • ל-7.5 × 105 pc יש 2 ספרות משמעותיות
  • ל-1.007 × 10-8 kg יש 4 ספרות משמעותיות
  • ל-3.3206 × 106 W יש 5 ספרות משמעותיות

רמת הפירוט של מספר קשורה לדיוק המשתמע של המדידה. נשתמש בקוטר כדור הארץ – שנמדד כ-12,756 ק"מ – כדוגמה. תמיד אפשר לרשום מדידה ברמת פירוט נמוכה יותר בעזרת עיגול. כך מעגלים מספר: אם הספרה שמשמיטים היא 4 או פחות, מחליפים אותה ב-0; אם היא 5 או יותר, מחליפים אותה ב-0 ומגדילים ב-1 את הספרה שמשמאלה. כך מתקבלת הסדרה 12,756, 12,760, 12,800, 13,000, 10,000 – בחמש, ארבע, שלוש, שתיים וספרה משמעותית אחת.

הסבר למשוואה E = mc2, שבה מופיעה מהירות האור.

ניקח את מהירות האור, אחד הקבועים שנמדדו בדיוק הרב ביותר בטבע. זו דוגמה טובה לקבוע פיזיקלי שבמקרה הוא כמעט מספר עגול בשיטה המטרית (בערך 300,000 ק"מ בשנייה). עד 1983 מדדו אותה בדיוק של כמטר אחד בשנייה – תשע ספרות משמעותיות, דיוק של חלק אחד ב-108. מאז 1983 ערכה קבוע בהגדרה: בדיוק 299,792.458 ק"מ בשנייה, והמטר עצמו מוגדר לפיה.

רמת הפירוט של מספר – כמה ספרות משמעותיות אנחנו רושמים – מרמזת על הדיוק של המדידה. הדיוק משקף עד כמה המדידה סוטה מהערך האמיתי. לכן לרמת הפירוט אין משמעות רבה אם איננו יודעים דבר על גודל השגיאה התצפיתית. ובחזרה לדוגמה הראשונה: אין טעם לציין את אוכלוסיית כדור הארץ ב-9 או 10 ספרות משמעותיות, כי איש אינו יכול לספור אנשים בדיוק כזה. מדענים מדברים על שגיאה תצפיתית, אבל מונח טוב יותר הוא אי-ודאות. בדרך כלל מדידות אינן שגויות, אלא אינן ודאיות בגלל מגבלות בלתי נמנעות של מכשירי המדידה.

→ הסעיף הקודם: 1.9 תצפיות ואי-ודאות  |  הסעיף הבא: 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד