דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
7.34 פלוטו
ראשי » פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן » 7.34 פלוטו

7.34 פלוטו

מפה של פני פלוטו, שהורכבה מתצלומים של המצלמה המתקדמת לסקרים (ACS) של טלסקופ החלל האבל מהשנים 2002–2003.
באדיבות NASA/ESA/M. Buie

פלוטו והירח הגדול שלו, כארון, הם מוצבי הגבול של מערכת השמש. מהמרחק הקר של מסלולו של פלוטו נראית השמש כנקודת אור קטנה מאוד, אבל עדיין בהירה הרבה יותר מהירח המלא בשמי כדור הארץ: בצהרי היום על פלוטו האור דומה לאור של דמדומים בכדור הארץ, זמן קצר לפני השקיעה. אפילו בתצלומים של טלסקופ החלל האבל פלוטו נראה רק כדיסקה זעירה ומטושטשת, ועד 2015 אפילו גודלו לא היה ידוע במדויק. אסטרונומים בדקו איך משתנה האור שפלוטו מחזיר כשהוא מסתובב וכשכארון מסתיר אותו. הנתונים חשפו כתמים בהירים וכהים, שאולי הם מרבצים של סוגים שונים של כפור.

הידע שלנו על פלוטו גדל מאוד כשהחללית ניו הורייזונס (New Horizons) של נאס"א חלפה לידו ביולי 2015 – החללית הראשונה, והיחידה עד היום, שעשתה זאת. ניו הורייזונס שוגרה ב-2006, ואחרי פלוטו המשיכה לחגורת קויפר: ב-1 בינואר 2019 היא חלפה ליד הגוף ארוקות'. היא החללית החמישית שתצא ממערכת השמש, אחרי פיוניר 10, פיוניר 11, וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2. בנקודה הקרובה ביותר היא עברה 12,500 קילומטרים מפלוטו. התמונות שלה הפכו את פלוטו מכתם מטושטש לעולם שלם ומורכב באופן מפתיע. יש בו קרחונים של חנקן והרים מתנשאים של קרח מים, קשה כמו סלע. יש בו הרי געש של קרח (קריו-געשיים), שפולטים קרח במקום מאגמה, ובהם אחד שגובהו כ-7 קילומטרים ורוחבו יותר מ-200 קילומטרים. יש בו מישור ענק של קרח חנקן, ברוחב של כ-1,000 קילומטרים (ספוטניק פלניטיה), בלי מכתשים בכלל, ולכן פני השטח שלו צעירים. פלוטו פעיל מבחינה גיאולוגית – הפתעה גדולה. כל כך רחוק מהשמש, גוף קטן, שאין היום כוחות גאות שמחממים אותו, היה אמור להיות מת מבחינה גיאולוגית. מקור האנרגיה הפנימית של פלוטו עדיין אינו ברור. ייתכן שיש מתחת לפניו אוקיינוס של מים נוזליים – ואם כן, אולי יכולים להתקיים בו חיים.

פלוטו וכארון, בתצלום מינואר 2015 של המצלמה LORRI של ניו הורייזונס, בזמן ההתקרבות.
באדיבות NASA/JHUAPL/SwRI

קוטרו של כארון כמחצית מקוטר פלוטו – היחס הגדול ביותר הידוע במערכת השמש בין שני גופים שמקיפים זה את זה. פלוטו מסתובב סביב צירו ב-6.4 ימים, וכארון מקיף את פלוטו פעם אחת באותו זמן בדיוק, 6.4 ימים. השניים נעולים בריקוד, ופונים תמיד זה אל זה. המצב הייחודי הזה נוצר כנראה בגלל כוחות הגאות בין שני הגופים.

הצפיפות של פלוטו כ-1,850 ק"ג למטר מעוקב, ולכן הוא עשוי כנראה כשני שלישים סלע ושליש קרח – הרכב דומה לזה של טריטון, הירח הגדול של נפטון. הצפיפות של כארון מעט נמוכה יותר, ולכן כנראה יש בו יותר קרח. הטמפרטורה על פני פלוטו כ-40 קלווין (כמינוס 233 מעלות צלזיוס), בדומה לטריטון. בין 2005 ל-2012 התגלו סביב פלוטו ארבעה ירחים קטנים נוספים: ניקס והידרה ב-2005, קרברוס ב-2011 וסטיקס ב-2012. ייתכן שחלק מהירחים הקטנים נוצרו בהתנגשויות.

מעניין שהספקטרום מראה שלקרח ולכפור שעל כארון יש הרכב שונה מאוד מאלה שעל פלוטו. על פלוטו יש בעיקר קרח חנקן, ומעורבים בו אחוזים ספורים של מתאן ופחמן חד-חמצני קפואים. זו תערובת בהירה, שמחזירה כ-60% מהאור הפוגע בה. פני השטח של כארון כהים יותר, ועשויים בעיקר קרח מים. מדוע לשני עולמות קשורים כל כך יש חומרים שונים על פניהם? לכארון יש כבידה חלשה מכדי להחזיק גזים קלים, כמו מתאן. דווקא פלוטו מאבד לאט גזים מהאטמוספירה שלו, וחלק מהמתאן שנמלט ממנו נלכד באזורי הקוטב הקרים של כארון. שם קרינה משנה אותו לתרכובות אורגניות כהות, וכך נוצר הכתם האדמדם שעל הקוטב הצפוני של כארון.

ה"לב" הבהיר והמסתורי של פלוטו נכנס לשדה הראייה, בתצלום של ניו הורייזונס מ-12 ביולי 2015, ממרחק 2.5 מיליון קילומטרים – יומיים לפני המעבר הקרוב, שבו צולם האזור הזה ברזולוציה הגבוהה ביותר.
באדיבות NASA/JHUAPL/SwRI

האתגר שבחקר הוא אחת הסיבות העיקריות לשליחת משימות לפלוטו ולכארון. ניו הורייזונס הראתה שבשוליים הקפואים של מערכת השמש מחכות הפתעות. ובינתיים, אחרי אכזבה ומבוכה מסוימת בהתחלה, הציבור מתרגל לכך שב-2006 "הורד" פלוטו בדרגה למעמד של פלנטה ננסית. הנימוק היה שלפחות גוף אחד במערכת השמש החיצונית, ואולי יותר, דומה לפלוטו בגודלו, ושלפלוטו מסה קטנה, ולכן הוא לא פינה את החומר שבסביבת מסלולו כשנוצר.

→ הסעיף הקודם: 7.33 טריטון, ירח של נפטון  |  הסעיף הבא: 7.35 גילוי פלוטו ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד