מודל מוקטן נוסף חושף את מקומנו בזמן הקוסמי. נדחוס את הזמן פי 14 מיליארד בערך (1.4 × 1010). גם הקנה הזה אינו שרירותי: הוא מקטין את 13.8 מיליארד השנים שחלפו מאז המפץ הגדול לשנה אחת בלוח השנה. בקנה המידה הזה כל יום הוא כ-38 מיליון שנה, כל שעה כ-1.6 מיליון שנה, וכל שנייה כ-440 שנה.

ביום הראשון של השנה נוצרים כל הזמן והמרחב, החומר והאנרגיה. עד סוף פברואר מתהווה גלקסיית שביל החלב. דורות של כוכבים נולדים ומתים לאורך האביב והקיץ. שביל החלב בולע שורה של גלקסיות קטנות שמלוות אותו, ומשלים סיבוב בערך פעם בשבוע. בתחילת ספטמבר, ליד זרוע אוריון של הספירלה, נוצר כוכב בינוני בתוך חממת כוכבים הומה; קריסת ענן הגז שלו הואצה בעקבות מותו האלים של כוכב-על סמוך. כעבור יומיים כבר נוצרו שמונה פלנטות מהאבק שמסתחרר סביב השמש התינוקת. אחת מהן היא כדור הארץ שלנו.

בתוך שבועיים-שלושה יש כבר חיים על הפלנטה הטרייה. חיידקים מתפשטים על פני הפלנטה ואל מעמקי האוקיינוסים שלה. השמש הופכת מימן להליום ושולחת לחלל זרם קבוע של פוטונים מחממים. כמה פעמים בשבוע, במרווחים אקראיים, סלעי ענק מתנגשים בפלנטה וזורעים הרס. יצורים רבים נכחדים, אבל האחרים מסתגלים ומתגוונים. באוקטובר החיים ממציאים דרך חדשה לנצל את אנרגיית השמש, והאטמוספירה מתחילה להתמלא בחמצן.

באמצע דצמבר קצב החיים מתחיל להאיץ. אחרי חודשים רבים שבהם אף יצור לא היה גדול מאגרוף, יצורים חדשים משגשגים באוקיינוסים. חלקם עוברים ליבשה, ואחרים לומדים לעוף. עד חג המולד הדינוזאורים שולטים ביערות ובביצות של הפלנטה השופעת. כארבע שעות וחצי לפני חצות של ערב השנה החדשה מופיעים לראשונה בני משפחת האדם. הם צאצאים של היונקים, ששרדו בהצלחה את פגיעת המטאוריט הענק כיומיים קודם לכן. כ-11 דקות לפני חצות מופיע האדם המודרני; כחצי דקה לפני חצות הוא ממציא את החקלאות, וכ-15 שניות לפני חצות הוא בונה את הערים הראשונות. המהפכה הקופרניקנית מתרחשת שנייה אחת לפני חצות.
המודל המוקטן של הזמן תיאר את הופעתנו המאוחרת כיצורים תבוניים, שמסוגלים לחקור את החלל ולהבין את הקוסמוס. אבל חשבו על כך: ייתכן שאיננו הראשונים. פלנטה דמוית כדור הארץ יכלה להיווצר במקום אחר ביקום הרבה יותר מוקדם. נניח שזה קרה בתחילת יוני. אם האבולוציה שם התקדמה באותו קצב כמו בכדור הארץ, מין חייזרי הגיע לרמת הטכנולוגיה שלנו בסוף ספטמבר – בדיוק כשהחיים רק התחילו לפעם בכדור הארץ. מה יכול מין כזה לעשות היום, עם יתרון של כ-3.5 מיליארד שנה עלינו?
אנחנו חיים על סף של שינוי מעריכי. כל פלאי העולם המודרני – מחשבים, טלוויזיה, טיסות לחלל, גנטיקה, האינטרנט – דחוסים בחמישית השנייה האחרונה של השנה הקוסמית. הקצב הגואה של השינוי הטכנולוגי לא מאפשר לנבא את העתיד בביטחון. כשאנחנו יודעים עד כמה אנחנו זניחים בזמן ובמרחב, אנחנו גם נפעמים וגם מוטרדים מהפוטנציאל העצום שלנו כמין שמודע לעצמו. ואם איננו היחידים שיש להם יכולות כאלה, היקום הוא בוודאי מקום מעניין מאוד מאוד.
→ הסעיף הקודם: 1.28 קנה מידה בחלל | הסעיף הבא: 2.1 שמי הלילה ←

