דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
1.24 הדמיות ממוחשבות
ראשי » פרק א' - כיצד פועל המדע? » 1.24 הדמיות ממוחשבות

1.24 הדמיות ממוחשבות

אלן טיורינג בגיל 16. טיורינג הניח את היסודות לרעיון של המחשב הדיגיטלי, שהוביל לטכנולוגיה שבידינו היום.

המתמטיקה שמסבירה את עולם הטבע מופיעה בדרך כלל בצורת משוואות. דוגמאות הן חוק הכבידה של ניוטון, משוואות מקסוול של האלקטרומגנטיות ומשוואת שרדינגר, שמתארת את התנהגותה של מערכת קוונטית. לפעמים אין למשוואות פתרון מדויק, ונדרשים חישובים. לדוגמה, חוק הכבידה של ניוטון נותן פתרון מדויק רק במצב הפשוט אבל המלאכותי של שני גופים מבודדים בחלל. ברגע שבמערכת יש שלושה גופים או יותר, הפתרון של חוק ניוטון הופך לקירוב, וצריך לחשב את הכבידה בין הגופים. במאה ה-19 הומצאו מכונות חישוב מכניות מתוחכמות, שביצעו חישובים באמינות ובמהירות סבירה – לפחות בהשוואה לחישוב ידני על נייר. את הרעיון של המחשב הדיגיטלי הציג לראשונה אלן טיורינג ב-1936, ואחרי מלחמת העולם השנייה נבנו המחשבים המודרניים הראשונים. המחשבים המוקדמים האלה היו בגודל של סלון, צרכו הרבה חשמל, ופעלו בעזרת ממסרים ושפופרות ריק, כי הטרנזיסטור עוד לא הומצא.

מהפכת המחשוב המודרנית, שהביאה למחשבוני כיס ולמחשבים שולחניים, שינתה גם את המדע. במשך עשורים גדלו המהירות והעוצמה של המחשבים באופן מעריכי – פי שניים בערך כל שנתיים. זה התחום היחיד בחיים המודרניים שבו ההתקדמות הייתה מהירה כל כך. הטלפון החכם שרוב האנשים משתמשים בו מדי יום חזק פי עשרות אלפים לפחות (ולפי מדדים מסוימים פי מיליונים) מהמחשב שהביא את אסטרונאוטי אפולו לירח. חישוב שנמשך חודש לפני עשרים שנה אפשר לבצע היום בפחות משעה. מדענים יכולים לבצע חישובים שלא היו מעלים על הדעת לפני המצאת המחשב. המהפכה הזאת נגעה בכל תחומי האסטרונומיה.

הדמיה ממוחשבת של השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופה של קוטביות רגילה, בין שני היפוכים. הקווים הם קווי השדה המגנטי: כחולים כשהשדה מכוון לעבר המרכז, וצהובים כשהוא מכוון החוצה. ציר הסיבוב של כדור הארץ אנכי ובמרכז התמונה. הצבירים הצפופים של הקווים נמצאים בתוך ליבת כדור הארץ.

כשמשתמשים במחשב כדי לדמות היבט כלשהו של היקום, ההדמיה טובה רק כמו הפיזיקה שמוזנת למחשב. במילים אחרות, מחשב אינו יכול להחליף תיאוריה, ויהיה מתוכנת בחוכמה ככל שיהיה. אבל אפשר להשתמש בחישוב כדי למדל או לדמות מצבים פיזיקליים מורכבים מאוד, ובמקרים כאלה הוא יכול להוביל לתובנות. לדוגמה, במערכת השמש אי אפשר להפעיל את חוק הכבידה של ניוטון בדיוק מושלם, כי שמונה פלנטות וגופים קטנים אחרים מקיפים את השמש, וכל אחד מהם מפעיל כבידה על כל האחרים. כשהאסטרונומים התחילו לדמות את ההתנהגות של מערכת השמש לטווח ארוך, הם גילו כמה דברים מפתיעים. הם מצאו ששינויים קטנים במצב ההתחלתי מצטברים ומובילים בסופו של דבר להבדלים גדולים במסלולים. התופעה הזאת נקראת לפעמים "אפקט הפרפר", על שם רעיונו של המתמטיקאי והמטאורולוג אדוארד לורנץ, שמשק כנפי פרפר יכול להשפיע על התפתחותה של סופת טורנדו במרחק אלפי קילומטרים. האסטרונומים גילו גם שהמערכת יכולה להפוך לכאוטית: חלק מהגופים חדלו לנוע במסלולים יציבים וחוזרים, ושינו את מקומם, או אפילו נפלטו מהמערכת לגמרי. עכשיו, כשידועות לנו מערכות פלנטריות רבות מחוץ למערכת השמש, ההדמיות חשובות מאוד להבנת התכונות שלהן ולניבוי שלהן.

בקנה המידה הגדול ביותר החלו אסטרונומים להשתמש במחשבים כדי להבין גלקסיות ואת היקום כבר בשנות השבעים, ובהיקף רחב בשנות השמונים. בהדמיה כזו אין מספיק כוח חישוב כדי להזין את כל הכוכבים בגלקסיה או את כל הגלקסיות ביקום, ולכן "חלקיק" בהדמיה מייצג בדרך כלל כוכבים רבים, או רק את הגלקסיות הגדולות ביותר. וזה מה שקורה בהדמיה: במחשב נוצרת רשת תלת-ממדית וירטואלית של מרחב, ממלאים אותה בגלקסיות, ומחשבים את כוח הכבידה של כל גלקסיה על כל גלקסיה אחרת. כל הגלקסיות מגיבות לכוחות וזזות מעט במרחב הווירטואלי, ואז מחשבים מחדש את כוחות הכבידה במקומות החדשים, וחוזרים על התהליך שוב ושוב כמה שצריך. סיבוך אחד הוא שהיקום מתפשט, ולכן המרחב הווירטואלי צריך לגדול עם הזמן כדי לייצג את ההתפשטות של האבל. בעזרת חישובים רבים וצעדי זמן רבים אפשר לדמות בהצלחה את התפתחות המבנה בקנה מידה גדול ביקום.

כמה חישובים? הרבה! אם צריך לחשב את הכוח של כל חלקיק על כל חלקיק אחר, המספר מצטבר מהר. אם יש N גופים שמפעילים כבידה, מספר החישובים הוא N × (N − 1), כי אין צורך לחשב את הכבידה של גוף על עצמו. כש-N גדול, מספר החישובים גדל כמו N2. במאה גופים זה 10,000 חישובים. באלף גופים זה מיליון חישובים. ובמיליון גופים זה טריליון חישובים. ההדמיות האסטרופיזיקליות הגדולות ביותר משתמשות במחשבי-על כדי לעקוב אחר טריליוני חלקיקים (למשל 4 טריליון, בהדמיה שהורצה ב-2025 במחשב-העל פרונטיר), וכך הן יכולות לדמות את התנהגותו של נתח גדול מהיקום, אף שהדמיה של מיליארדי שנים של התפתחות קוסמית עשויה להימשך שבועות או חודשים. בעיה מהסוג הזה נקראת בעיית N גופים.

דוגמה להדמיית N גופים: תמונה קפואה מהדמיה דו-ממדית של אלף גופים, בשיטת ברנס-האט.

מחשבים מאפשרים לתקוף בעיות בכוח הזרוע, אבל המתכנתים עדיין משתמשים בתחבולות חכמות כדי לשפר את ההדמיות או להאיץ אותן. לדוגמה, מאחר שהכבידה נחלשת לפי הריבוע ההפוך של המרחק, בפועל אין צורך לחשב את הכוח של כל חלקיק על כל חלקיק. זה קירוב טוב להתחשב רק בחלקיקים הקרובים ולהעריך את הכוח הכולל של כל השאר. בעזרת הדמיות N גופים הראו כיצד עבר היקום ממצב מוקדם חם וחלק למצב גדול וקר יותר, מלא גלקסיות וצבירי גלקסיות. בעזרת הדמיות הראו גם מה קורה כששתי גלקסיות משפיעות זו על זו או מתנגשות. עד כה דיברנו רק על כבידה ניוטונית, שמתאימה להדמיה של מערכת פלנטרית, של צביר כוכבים או של גלקסיה. אבל אפשר גם "להזין" למחשבים את המשוואות של תורת היחסות הכללית, כדי לדמות את התנאים ליד חור שחור. או שאפשר להוסיף להדמיה חלקיקי גז, כי גז מפוזר מתנהג אחרת מגופים דחוסים כמו כוכבים. התוצאה נקראת הדמיה הידרודינמית.

מחשבים נמצאים בכל מקום באסטרונומיה, וההדמיות תורמות לבריאותו ולהתקדמותו של התחום. האסטרונומיה עומדת על חצובה יציבה של תצפיות, תיאוריה והדמיות. התצפיות והנתונים מובילים את התחום, כי כל הזמן מתגלים דברים חדשים. התיאוריה היא רקע חיוני להבנת התצפיות. ועכשיו להדמיות יש תפקיד בהבנת מצבים מורכבים ובהצעת תצפיות חדשות.

→ הסעיף הקודם: 1.23 תרבות המדע  |  הסעיף הבא: 1.25 מחקר מדעי מודרני ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד