האסטרונומיה מקיפה טווח עצום של זמן ומרחב. בטבלאות שלמטה מופיעים ערכים מקורבים של מסה, אורך וזמן, מפנים האטום ועד יקום הגלקסיות.

| מסה (ק"ג) | דוגמה |
|---|---|
| 10-30 | מסת האלקטרון |
| 10-27 | מסת הפרוטון |
| 10-25 | מסת אטום אורניום |
| 10-15 | מסת חיידק |
| 10-5 | מסת יתוש |
| 10-2 | מסת יונק דבש |
| 100 = 1 | ליטר מים |
| 102 | מסת אדם |
| 103 | מסת מכונית |
| 108 | מסת אונייה גדולה |
| 1013 | מסת הר קטן |
| 1015 | מסת גרעין של שביט |
| 1023 | מסת הירח |
| 1025 | מסת כדור הארץ |
| 1030 | מסת השמש |
| 1042 | מסת גלקסיית שביל החלב |
| 1053 | מסת היקום הנצפה |
המסות משתרעות על פני גורם של 1053 / 10-30 = 1083! שימו לב לטווח המופלא של הגדלים הפיזיקליים. היחס בין מסת האלקטרון למסת היקום כולו הוא 1083 – אחד ואחריו 83 אפסים!
| אורך (מטרים) | דוגמה |
|---|---|
| 10-35 | אורך פלאנק |
| 10-17 | קנה המידה הקטן ביותר שנצפה |
| 10-15 | קוטר הפרוטון |
| 10-14 | קוטר גרעין אורניום |
| 10-10 | קוטר אטום מימן |
| 10-8 | עובי קרום של תא |
| 10-6 | אורך הגל של אור נראה |
| 10-3 | גודל של גרגר חול |
| 100 = 1 | גובה של ילד קטן |
| 102 | אורך מגרש כדורגל |
| 104 | עומק האוקיינוס במקום העמוק ביותר |
| 107 | קוטר כדור הארץ |
| 1011 | המרחק מכדור הארץ לשמש (יחידה אסטרונומית אחת) |
| 1016 | שנת אור אחת |
| 1021 | קוטר גלקסיית שביל החלב |
| 1022 | המרחק מכדור הארץ לגלקסיית אנדרומדה (M31) |
| 1026 | גודל היקום הנצפה |
האורכים משתרעים על פני גורם של 1026 / 10-35 = 1061!
| זמן (שניות) | דוגמה |
|---|---|
| 10-43 | זמן פלאנק |
| 10-34 | עידן האינפלציה |
| 10-23 | הזמן שלוקח לאור לחצות פרוטון |
| 10-22 | אורך החיים הממוצע של גרעין לא יציב |
| 10-15 | תנודה אחת של אור נראה |
| 10-13 | תנודה של אטום במוצק |
| 10-8 | תנודה של גל רדיו FM |
| 10-3 | משך של דחף עצבי |
| 100 = 1 | פעימת לב אחת |
| 105 | יממה |
| 107 | שנה |
| 109 | תוחלת החיים של אדם |
| 1011 | ההיסטוריה המתועדת |
| 1012 | הזמן שלוקח לאור לחצות את שביל החלב |
| 1016 | גיל היקום כשנוצרו הקוואזרים הראשונים |
| 1017 | גיל כדור הארץ |
| 1018 | גיל היקום |
הזמנים משתרעים על פני גורם של 1018 / 10-43 = 1061!
מלבד יחידות שמבוססות על מסה, אורך וזמן, יש שני מספרים טהורים שמופיעים לעיתים קרובות במדע ובמתמטיקה. אפשר לחשב כל אחד מהם בכל דיוק שרוצים – הספרות שאחרי הנקודה העשרונית נראות אקראיות (אי אפשר לנבא אותן בלי לחשב) ולעולם אינן חוזרות על עצמן במחזוריות. הנה תריסר הספרות המשמעותיות הראשונות בערך; לרוב החישובים מספיקות שלוש ספרות משמעותיות.
π = 3.141592653589793238… ≈ 3.14
e = 2.718281828459045235… ≈ 2.72
הקבועים היסודיים של הטבע שמופיעים לעיתים הקרובות ביותר באסטרונומיה מופיעים בטבלה שלמטה. רבים מהם ידועים בדיוק רב מאוד, אבל כאן מובאות רק חמש ספרות משמעותיות.
| קבוע יסודי | סימן | ערך |
|---|---|---|
| מהירות האור | c | 2.9979 × 108 m/s |
| קבוע הכבידה | G | 6.6743 × 10-11 N·m2/kg2 |
| קבוע פלאנק | h | 6.6261 × 10-34 J·s |
| קבוע בולצמן | k | 1.3806 × 10-23 J/K |
| קבוע סטפן-בולצמן | σ | 5.6704 × 10-8 W/(m2·K4) |
| מסת האלקטרון | me | 9.1094 × 10-31 kg |
| מסת הפרוטון | mp | 1.6726 × 10-27 kg |
| רדיוס בוהר (גודלו האופייני של אטום מימן) | a0 | 5.2918 × 10-11 m |
אסטרונומים משתמשים בעיקר בשיטה המטרית (SI), אבל כמה יחידות אחרות נשמרו מטעמי נוחות, ולפעמים מסיבות היסטוריות. הנה החשובות שבהן.
| קבוע אסטרונומי | סימן | ערך |
|---|---|---|
| יחידה אסטרונומית | AU | 1.50 × 1011 m |
| פרסק | pc | 3.09 × 1016 m |
| שנת אור | ly | 9.46 × 1015 m |
| מסת השמש | M☉ | 1.99 × 1030 kg |
| נגיהות השמש (luminosity) | L☉ | 3.83 × 1026 W |
| הקבוע הסולרי (השטף מהשמש במרחק כדור הארץ) | 1.36 × 103 W/m2 | |
| מסת כדור הארץ | M⊕ | 5.97 × 1024 kg |
| רדיוס כדור הארץ | R⊕ | 6.37 × 106 m |

מאחר שקני המידה של היקום גדולים כל כך, משתמשים ביחידות האלה כדי לא להתעסק כל הזמן במספרים עצומים. אין טעם למדוד מרחקים בין כוכבים במטרים, או את מסתה של גלקסיה בקילוגרמים. לדוגמה, תפגשו צפיפות שמבוטאת ביחידות שונות. במצבים רגילים על כדור הארץ, היחידות המתאימות ביותר לצפיפות הן קילוגרמים למטר מעוקב (kg/m3). במרחב שבין הכוכבים, היחידות השימושיות ביותר הן מספר אטומים למטר מעוקב. ובקנה המידה העצום של גלקסיה, היחידות הטובות ביותר הן מסות שמש לפרסק מעוקב (M☉/pc3).
→ הסעיף הקודם: 1.7 ממדים | הסעיף הבא: 1.9 תצפיות ואי-ודאות ←

