שפת המדע היא המתמטיקה – מערכת קפדנית ודדוקטיבית, שבה מחליפים עצמים מוחשיים במספרים ובסמלים שמייצגים אותם. את רוב העקרונות הפיזיקליים באסטרונומיה אפשר לבטא בפשטות במתמטיקה. כל עיקרון כזה אפשר לבטא במילים, או באופן מופשט – בסמלים. היכולת לקשר דימוי שבתודעה או סמל כתוב למשהו מוחשי היא שורש המתמטיקה.

המתמטיקה היא מערכת מופלאה שפיתחו בני האדם על כדור הארץ – ואנחנו מאמינים שרק הם – ושמנצלת במלואם סמלים וחשיבה מופשטת. עד שתינוק מגיע לגיל של כמה חודשים, צעצוע או רעשן שמוציאים משדה הראייה שלו נשכח. בכל פעם שהוא מופיע מחדש, הוא חדש בעולמו של התינוק. ואז, ככל שמוחו של התינוק גדל, קורה משהו מדהים: התינוקות מסוגלים להחזיק בראשם את הרעיון של חפץ, כך שהרעיון המופשט שלו נשמר גם אחרי שהחפץ נעלם מעיניהם. במעבר הפשוט הזה מתרחב היקום של התינוק לאין שיעור. דוגמה מעשית להפשטה היא כסף. פעם עשו כסף מזהב או מכסף, וערכו התבסס על נדירות המתכת או על הקושי לכרות אותה מהאדמה. בארצות הברית, שטר הדולר הפך לסמל מופשט לכמות מסוימת של ערך או של עבודה, והוא נשען רק על כך שכולנו מסכימים להשתמש בו ועל האמון שהממשלה תכבד אותו. מי שמחפש דוגמה למשהו מופשט, לא צריך לחפש רחוק מהכיס שלו.

חשיבה מופשטת אינה ייחודית לבני האדם; תוכים יכולים לספור מספרים קטנים של חפצים, בדיוק כמו אנשים. גם את היכולת לקשר מילים וסמלים למספרים יכולים ללמוד כמה בעלי חיים שונים. מה שמייחד אותנו הוא שהמצאנו מספרים כתובים, ושגזרנו את כללי המתמטיקה (עד החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי), שיכולים לתאר הכול – מהגאות והשפל של המים ועד הצורות הגאומטריות המורכבות של קונכיות. המדע נולד מתוך היישום של המתמטיקה לעולם הטבע. בני אדם בונים כל הזמן מודלים מחשבתיים של העולם שבו הם חיים, אבל רק מדענים בונים מודלים מחשבתיים שמבוססים על מתמטיקה.

העיסוק בשיטה מדעית מעורר שאלה פילוסופית רצינית. כבר תרבויות קדומות, ובהן יוון העתיקה, הציעו שהיקום נשלט ביחסים מספריים. המילה היוונית "קוסמוס" אינה רק היקום וכל מה שבו. משמעותה היא גם סדר והרמוניה, והיא משקפת את האידאל היווני העתיק של יקום שנשלט בחוקים מובנים. לדוגמה, פיתגורס גילה תגלית מדהימה: כדי להשמיע על מיתר רוטט צליל שנמוך באוקטבה בדיוק מצליל אחר, צריך מיתר ארוך ממנו בדיוק פי שניים! המוח האנושי שומע ששני הצלילים קשורים זה לזה באופן כלשהו; אבל נדרש המדע היווני כדי לגלות שהקשר הוא יחס מספרי מדויק באורכי המיתרים – לא 2.7 ולא 1.94 ולא מספר אחר, אלא בדיוק 2. במאה השנים האחרונות שאלו איינשטיין והוגים דגולים אחרים: מדוע המתמטיקה מתארת את היקום טוב כל כך? איש אינו יודע – אולי זה חלק מהמבנה היסודי של היקום – אבל היישום של המתמטיקה לעולם הטבע נותן למדע את כוח ההסבר והניבוי הגדול שלו.
→ הסעיף הקודם: 1.14 לוגיקה | הסעיף הבא: 1.16 גאומטריה ←

