מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

13.28 חורים שחורים

ניתן לתאר ולהבין מהם חורים שחורים רק באמצעות תורת היחסות של איינשטיין, אך קיומם הונח עוד לפני למעלה מ- 200 שנה. הכומר ג'ון מיטשל, אסטרונום חובב אנגלי, ידע שלפי חוק הכבידה של ניוטון לגופים מסיביים וצפופים ישנן מהירויות מילוט גבוהות. בשנת 1784 הוא ציין כי לגוף צפוף דיו עשויה להיות מהירות מילוט העולה על מהירות האור. מכיוון שכל הקרינה האלקטרומגנטית נעה במהירות האור, הרי שגוף כזה יהיה חשוך לחלוטין.

ניתן להבין את טבעו של חור שחור באמצעות רעיון מהירות המילוט. דמיינו שהשמש נדחסה בדרך כלשהי לחור שחור של מסת שמש אחת. על רקטה שעוברת במרחק גדול יפעל אותו שדה כבידה כמו רקטה שחולפת במרחק גדול מהשמש. במרחק יחידה אסטרונומית אחת מהחור השחור הזה המהירות הדרושה כדי להימלט לחלל הבין-כוכבי תהיה 42 ק"מ לשנייה, זהה למהירות הנדרשת ליציאה ממסלול כדור הארץ סביב השמש לחלל. ניתן לראות כי כוח המשיכה במרחק גדול מחור שחור אינו חזק במיוחד. לכן, חור שחור אינו מתנהג כמו "שואב אבק" קוסמי, ויונק את כל מה שנמצא בסביבתו. אולם ככל שמתקרבים לחור השחור, כך עולה מהירות המילוט הנדרשת. יש צורך במהירויות גדולות יותר בכדי להימלט מכוח המשיכה ההולך וגדל. במרחק של 3 ק"מ מחור שחור זה מהירות המילוט הנדרשת תשווה למהירות האור. מכיוון שידוע כי אין דבר היכול לנוע מהר יותר מהאור, הרי דבר לא יכול לברוח מתחום זה.

אם תדחסו כוכב דמוי שמש לרדיוס של 3 קילומטרים תקבלו חור שחור. התחום הדמיוני הנמצא ברדיוס של 3 ק"מ מכוכב כזה נקרא אופק האירועים. בתוך משטח זה, שום גוף, שום חלקיק, שום מידע, אפילו אור אינו יכול לברוח. כל כוכב שמתמוטט נעלם מהיקום באופק האירועים שלו, ניתן לזהות את קיומו רק בשל כוח הכבידה שהוא מוסיף להפעיל.

קרל שוורצשילד, מפתח רעיון החורים השחורים במסגרת תורת היחסות הכללית.
באדיבות וויקיפדיה

הרדיוס של אופק האירועים נקרא רדיוס שוורצשילד, על שם האסטרונום היהודי שהיה הראשון לפתור את משוואות היחסות הכללית של איינשטיין עבור כוכב סימטרי שקרס. כיצד נוצר חור שחור? כל גוף בעל מסה יכול להפוך לחור שחור אם הוא דחוס מספיק. עם זאת, קיומם של חורים שחורים הופיעה בתיאוריה של התפתחות כוכבים. כל כוכב המסיים את חייו ומסת הליבה שלו עולה על 3 מסות שמש יהפוך לחור שחור, מכיוון שאין כוח בטבע היכול למנוע את קריסתו לתוך אופק האירועים שלו.

ניתן להשתמש בתורת היחסות הכללית כדי לחשב את השפעת הכבידה על קרני אור במרחקים שונים מאופק האירועים. במרחק גדול מחור שחור האור מתרחק ממקור אור באופן אחיד לכל הכיוונים. כאשר מתקרבים לחור השחור, האור העובר ליד החור יסטה מעט. קרוב יותר לאופק האירועים, חלק מקרני אור מוסחות על ידי כוח המשיכה החזק ונלכדות על ידי החור השחור. במרחק של פי 1.5 מרדיוס שוורצשילד מחצית מהאור מצליח להתחמק. פוטונים שנפלטים בזווית ישרה לכיוון הרדיאלי של החור השחור נלכדים במסלולים מעגליים. מסלולים אלה מגדירים את כדור הפוטונים. ברדיוס שוורצשילד, הסטת האור כה חמורה, עד ששום אור אינו יכול להימלט. כך מוגדר אופק האירועים.

ניתן להשתמש באנלוגיה נוספת כדי להבהיר את העקמומיות הקיצונית במרחב-זמן הנגרמת על ידי חורים שחורים. תורת היחסות הכללית מנבאת שכל מסה תעוות את המרחב והזמן סביבה. אנלוגיה טובה עיקום החלל בשני מימדים היא העיוות המתרחש במשטח עשוי גומי דק. בהעדר חומר, המרחב יהיה שטוח וללא עקמומיות. כאשר מסה מונחת על המשטח, העיוות גדול דיו כדי להטות את מסלולי חומר וקרינה העוברים לידו. במקרה הקיצוני של חור שחור, העקמומיות גדולה מאד. אנו יכולים לדמיין כי פיסת המרחב והזמן "מצטמצמת" ומסולקת לצמיתות, חדלה כל אפשרות של תקשורת בין החור השחור לבין שאר היקום.

סטיבן ויליאם הוקינג ( 8 בינואר 1942 – 14 במרץ 2018) היה אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי, ששימש כפרופסור באוניברסיטת קיימברידג', נודע גם בשל מחקריו בחורים שחורים.
באדיבות וויקיפדיה

אם לחוסר מזלך היית נופל לעבר חור שחור בעל מסת שמש אחת, היית נהרג על ידי כוחות הגאות והשפל הרבה לפני שהיית מגיע לאופק האירועים. (בעיקרו של דבר, ההבדל בין כוח הכבידה הפועל על ראשך לבין הכוח הפועל על רגליך היה קורע אותך לגזרים!) בהנחה שאיכשהו תוכל לשרוד את התנועה לעבר החור השחור, היית רואה איך שעונים הנמצאים רחוק ממנו מציגים זמן ההולך ומאט ככל שמתקרבים אל  אופק האירועים ושם עוצרים לגמרי. מבחוץ, נראה שהשעון שלך מאט כך שנדרש זמן אינסופי להגיע לאופק האירועים! אם היית נושא אתך מקור אור במהלך הנפילה אל עבר החור השחור, צופה רחוק היה רואה שהפוטונים הנפלטים ממקור האור עוברים הסחה לאדום ההולכת וגדילה (למרות שבעיניך האור צבע האור היה נשאר קבוע). ההסחה לאדום מתרחשת מכיוון שאור מאבד אנרגיה במהלך ההתגברות על כוח הכבידה. מבחוץ נראה, שהפוטונים עוברים הסחה אינסופית לאדם עד שיגיעו לאופק האירועים.

מה טמון בתוך אופק האירועים של חור שחור? איש אינו יודע באמת. אופק האירועים אינו מחסום פיזי, אלא רק מחסום מידע. התיאוריה של איינשטיין מנבאת שהחומר ימשיך לקרוס בשל כוח הכבידה עד שהוא יצטמצם לנקודה חסרת נפח ובעלת צפיפות אינסופית! נקודת קצה זו נקראת ייחודיות (סינגולריות) ולא ניתן לתאר אותה כראוי בעזרת תורת היחסות הכללית. חורים שחורים אינם שחורים לחלוטין. בשנות השבעים חישב הפיזיקאי האנגלי סטיבן הוקינג כי חורים שחורים יכולים ליצור חלקיקים תת-אטומיים ליד אופק האירועים שלהם ולהקרין לאט לאט את האנרגיה שלהם, או "להתאדות". קרינת הוקינג כביכול צפויה להיות דרמטית עבור חורים שחורים מיקרוסקופיים, אך בקושי מורגשת עבור חורים שחורים בגודל השמש. חשובה הרבה יותר העובדה שכל חומר הנופל לעבר אופק האירועים יושפע מכוח כבידה עצום. החיכוך והחימום של החומר שנפל לתוכו ישוחרר בצורה של קרינת רנטגן. לכן חור שחור עשוי להיות מקור לאנרגיה כתוצאה פרפורי הגסיסה של חומר הנופל לתוכו.

תיאור אומן, של זוג גופים המסתחררים האחד סביב השני. הגדול הוא כוכב על-ענק, המזרים חומר אל גוף קטן – כנראה חור שחור. סביב החור השחור נוצרת דיסקת ספיחה, והוא פולט אלומת קרינה דו קוטבית.
באדיבות Teach Astronomy

האם ניתן בכלל לקוות לזהות חור שחור? כן. מחוץ לאופק האירוע שלהם, יש לחורים שחורים שדות כוח כבידה הדומים לאלה של כוכבים רגילים בעלי אותה המסה. כך שפלנטות יכולות להקיף אותם או בני לוויה כמו במקרה של כוכב כפול. לו היינו צופים בכוכב כזה מרחוק, לא היינו רואים את החור השחור, אך היינו יכולים לראות את תנועתו של הכוכב ולחשב את המסה של בן הלוויה הבלתי נראה, בדיוק כפי שעושים אסטרונומים במקרה של כוכבים שבקושי פולטים אור. התוצאה תצביע על שותף בכוכב כפול בעל מסה גבוהה במיוחד שהוא גם מקור לקרינת רנטגן – בעל 5 או 10 מסות שמש – סימן לכך שאנחנו מזהים מועמד לחור שחור.

נניח כי חור שחור נע סביב כוכב שהתפשט והגיע לממדי ענק אדום, והכוכב מעביר אליו חומר. חלק מהגז המתפשט ייפול לעבר החור השחור במהירות יחסותית. מכיוון שלגז זה היה, בממוצע, תנע זוויתית כלשהי סביב הכוכב, במקום ליפול ישירות לעבר החור השחור, הוא יוצר דיסק של גז המסתחרר פנימה לעבר החור השחור. דיסק זה נקרא דיסקת ספיחה. הגז סביב החור השחור יהיה חם במיוחד מכיוון שהוא שפוגע בו גז חדש, שמוזרם מהכוכב האחר, ללא הפסקה. בגלל הטמפרטורה הגבוהה, הדיסק מקרין בתחומים אולטרה סגול או רנטגן.

אחד המועמדים הטובים לקיום חור שחור הוא – cygnus x-1
באדיבות Teach Astronomy

העדויות הטובות ביותר לקיומו של חור שחור נמצא במקור רנטגן מאסיבי בעל טמפרטורה גבוהה, שמקיף כוכב רגיל אחר. יש כרגע כתריסר מועמדים מצוינים, ועוד כתריסר מועמדים מתקבלים על הדעת. גרם שמימי אחד כזה הוא Cygnus X-1, זוהי מערכת בינארית המורכבת מכוכב על-ענק, שאנו יכולים לראות, המקיף שותף בלתי נראה. המסה של השותף חושבה והיא מגיעה לכדי 5 מסות שמש, המערכת היא מקור רנטגן מהבהירים ביותר בשמיים. זהו אחד המועמדים הברורים ביותר לחור שחור, בקרב כמה עשרות מערכות בינאריות בעלות דסקת ספיחה גדולה.

הטיעון לקיום חור שחור במערכות אלה כולל שלושה שלבים: ראשית, פליטת הרנטגן חייבת להיות בקנה אחד עם העברת חומר לגוף קומפקטי. שנית, חישוב מסלול המערכת הבינארית חייב להוביל למסה עבור גוף קומפקטי העולה על 3 מסות שמש. שלישית, בהנחה שתורת היחסות הכללית היא התיאוריה הנכונה של הכבידה, וכי כוכבי נויטרונים בעלי מסה העולה על 3 מסות שמש אינם יכולים להתקיים. האם הראיות משכנעות? לכל התצפיות מצורפת אי-וודאות והפרשנות של הממצאים עקיפה ונסיבתית. בעוד שהראיות לקיומם של כוכבי נויטרונים משכנעות, הרי שהעדויות לחורים שחורים חזקות אך אינן מכריעות. חורים שחורים הם החברים האקזוטיים ביותר ב"גן-החיות" של הכוכבים, ואסטרונומים ממשיכים לפעול להוכחת קיומם מעבר לכל ספק סביר.

 

Author: Chris Impey

 

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 אורך היממה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס