
הטיטניק טבעה ב-1912, אבל רק 73 שנים אחר כך, ב-1985, נמצאה ההריסה שלה בקרקעית האוקיינוס האטלנטי, בעומק של כ-3,800 מטר. לא היה ידוע במדויק היכן הספינה שקעה, והשברים שלה התפזרו על פני שטח גדול; כדי לחפש ולצלם עצם בעומק כזה נדרשה טכנולוגיה – כמו מערכות מצלמות שנגררות קרוב לקרקעית ועומדות בלחץ האדיר – שלא הייתה קיימת קודם. ככל שצוללים עמוק יותר בגוף מים, הלחץ גדל. ההפך קורה כשמטפסים על הר גבוה: בגובה רב הלחץ האטמוספירי נמוך יותר מאשר בגובה נמוך, ולכן האוויר "דליל" יותר ככל שעולים. לבני אדם קשה לשרוד בגבהים קיצוניים או במעמקי הים בלי טכנולוגיה מתקדמת. לאקסטרמופילים, לעומת זאת, הלחץ אינו אתגר גדול כל כך.

ברופילים, שנקראים גם פיאזופילים ("אוהבי לחץ"), הם אקסטרמופילים שמשגשגים בלחצים גבוהים מאוד. למעשה, בחקר התהום העמוקה ביותר בכדור הארץ נמצאו ברופילים מחויבים. בתהום מריאנה, הקרקעית העמוקה ביותר בים, בעומק של כמעט 11,000 מטר, נמצאו בבוץ שבקרקעית מיקרואורגניזמים משגשגים. הם גדלים בצורה הטובה ביותר בלחצים של 70 עד 80 מגה-פסקל (הלחץ האטמוספירי בגובה פני הים הוא רק 101 קילו-פסקל – כלומר הלחץ שבו הם חיים גבוה פי 700–800), אבל אינם גדלים בלחצים נמוכים מ-50 מגה-פסקל, ולכן הם נקראים ברופילים מחויבים. מדוע לעלייה בלחץ יש השפעה דרמטית כל כך על יצורים מסוימים ולא על אחרים? עלייה בלחץ גורמת לקרומי התאים להיעשות נוזליים פחות, וזו בעיה חמורה ליצורים חיים. לחצים גבוהים מאוד עלולים גם לפגוע בחומצות גרעין ובחלבונים, ששניהם מולקולות חיוניות ליצורים חיים. ולבסוף, תגובות כימיות רבות בתא מגדילות את הנפח, ועלייה בלחץ גורמת בדרך כלל להקטנת נפח. לכן בלחצים גבוהים הנפח מוגבל, וזה מונע מהתגובות הכימיות של החיים להתרחש ביעילות.
המדענים עדיין אינם מכירים את כל המנגנונים שבעזרתם ברופילים מתמודדים עם לחצים גבוהים. אבל מיקרואורגניזמים רבים הסתגלו לאובדן הנזילות של הקרום בלחץ גבוה בכך שהם משלבים בקרום אחוז גבוה יותר של חומצות שומן בלתי רוויות. מנגנון הסתגלות נוסף עשוי להיות האצה של קצב התיקון של DNA או של חלבונים, שמבטל את הנזק שהלחץ הגבוה גורם. כשבני האדם הגיעו לראשונה למעמקי האוקיינוסים, נחשף עולם של יצורים חיים שאיש לא חשב שיכולים להתקיים בפלנטה שלנו. כמעט לא היה ספק שהטמפרטורות והלחצים הקיצוניים בקרקעית האוקיינוס ימנעו מחיים להתבסס שם. במקום זאת, מצאנו מגוון חיים שכמעט אי אפשר לדמיין. אולי יום אחד נגלה שוב כיס של חיים שנראים בלתי אפשריים – אולי בפלנטה אחרת.
→ הסעיף הקודם: 18.16 הלופילים | הסעיף הבא: 18.18 אצידופילים ←

