מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר

החיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית (SETI) מבוסס כולו על ספקולציות. הדרך היחידה לעבור מספקולציות למדע היא להשיג נתונים אמיתיים, לערוך ניסוי, לאסוף ראיות תומכות. כבר האזנו להודעות ואפילו שלחנו הודעות משלנו לחלל באמצעות גלי רדיו. אז מהי האסטרטגיה שלנו? מה ההודעה טובה ביותר שיש לשלוח? באיזה סוג של תקשורת עלינו להשתמש? ישנם מיליוני יעדים אפשריים בגלקסית שביל החלב, לאן עלינו להקרין את האות שלנו?

חשוב להיות מודעים לכך שבניגוד לעשייה מדעית אחרת, איננו יכולים להצדיק כראוי חיפוש אחרי חוצנים בדרך רציונלית לחלוטין. המיזם  SETI אינו יכול להיעשות באותה דרך שבה נבנה מאיץ חלקיקים או מרוצפים גנים. כדי להתעמת עם מציאות זו, מובילי פרויקט SETI האופטימיסטים, כמו קרל סגן, טענו שהתוצאות של חיפוש אחר מידע חוצני יהיו משמעותיות, לא משנה מה נקבל. עם זאת, אי-גילוי חיים אינטליגנטיים לא יוכיח שאנחנו לבד. האמת היא ש- SETI הוא הימור מדעי. הסיכויים הולכים נערמים כנגדו, וההימור גבוה להפליא. תפקידנו כיצורים חיוניים ביקום זה יושפע עמוקות אם אנו לבד או לא. אך אם לא נערוך ניסוי, לעולם לא נדע.

לוח ברכה לחוצנים שימצאו את החללית פיוניר 19 ששוגרה בשנת 1972 לעבר יופיטר,
באדיבות נאס"א

בשנת 1972 שוגרה חללית פיוניר 10 לעבר יופיטר, והיא הפכה מאז לגוף הראשון, מעשה ידי אדם, שעזב את מערכת השמש. צירפנו אליו את ההודעה הראשונה שלנו, לוח ובו ברכה לכל תרבות שעשויה למצוא אותו. בלוח נראים גבר ואישה עירומים ליד צללית חללית פיוניר. בחלקו העליון של השרטוט נראה חילוף ספין של אטום המימן, ותחתיתו מציגה את מסלול החללית בתוך מערכת השמש. התבנית הרדיאלית מייצגת את מיקומה של מערכת השמש בגלקסית שביל-החלב, באמצעות טריאנגולציה של 14 פולסרים. במהלך ההכנות יצרה לוחית מהומה גדולה למדי. רבים התלוננו על העירום, שבו מעורבת הממשלה, ופמיניסטיות התנגדו לעובדה שידו של הגבר מונפת לברכה, אך לא של האישה. כמו כן, חלק מהאנשים מצאו את מפת הפולסרים מעורפלת, ותוהו כיצד חייזרים יכולים לפענח אותה, אם הם אינם מכירים את הפולסרים. הלוח ממחיש את הקשיים הראשונים שהיו לנו בניסיון להציג את מהותם של בני אדם בהודעה קצרה ותמציתית.

חמש שנים אחר כך, בשנת 1977, תוכנן שיגורה של החללית וויאג'ר. צוות בראשות קרל סייגן ופרנק דרייק עיצב הודעה חדשה שתישלח עם החללית. הפעם הם כללו מוזיקה בנוסף לתמונות. כמו שאמר לואיס תומאס, "הייתי מצביע בעד באך, שינועו לחלל ללא הפסק. אמנם היתה בכך התרברבות, אבל … אפשר לספר את האמיתות הקשות אחר כך." במקום לוחית, הפעם הוצמדה לחללית דסקת זהב. שתי התמונות והצלילים היו מקודדים. כיום, רק כמה עשורים לאחר השיגור, טרם הגיע החללית למערכת פלנטרית אחרת, הטכנולוגיה ששימשה לקידוד ההודעה כבר מיושנת כאן על פני האדמה. בניסיון לייצג את המגוון של בני האדם והסביבה הטבעית, נכללו מגוון רחב של תמונות. למרבה הצער, אולי בתגובה לתלונותיה על הצמד העירום על לוחיתו של פיוניר, נאס"א הטילה וטו על תמונה שיש בה עירום. צלילים טבעיים רבים כמו אלה של לווייתנים, גשם, צעדים ונשיקה נכללו בדיסק. הם כללו גם מוזיקה של באך, ג'אז ורוקנרול, אבל גם מוזיקה הרבה לא מערבית. צורפו ברכות מדוברות ב- 55 שפות שונות ואחריהן הודעה ממזכ"ל האו"ם. למרות המאמצים, קשה שלא לראות את רשימה הזו כמסר שלנו, שספק אם יתאים לתרבות זרה. זהו "מסר בבקבוק", שהושלך אל החלל בתקווה ליצירת קשר.

דיסקת אלומיניום מצופה זהב ובה מקודדים תמונות וקולות רבים מכדור הארץ. שוגרה בשנת 1977על סיפון החללית וויאג'ר.
באדיבות נאס"א

מכיוון שהמטרה העיקרית של החללית הייתה חקר ולא תקשורת עם תרבות מחוץ לכדור הארץ, חשוב להרהר בזמן ובמאמצים שנעשו ביצירת המסרים. כמו בקבוקים שהושלכו לאוקיאנוס, אף אחד לא יודע כמה זמן הם ישהו בים לפני שיאספו אותם יורדי ים. כמעט חמישה עשורים עברו, ופיוניר 10 נמצא כעת במרחק של יותר מ -15 מיליארד מיילים מאתנו, הרבה מעבר למסלול פלוטו. לצערנו אבד הקשר עם החללית ב- 2003.

כיצד לבצע בדיקה בין-כוכבית באמצעות חללי הנעה מהר יותר מהגבול המהירות הנוכחי של 16 ק"מ לשנייה.  שהוא רק כ- 0.0005  ממהירות האור? למרבה הצער, חוקי הפיזיקה פועלים נגדנו. האנרגיה הנדרשת כדי להאיץ מטען קטן של 100 ק"ג לעשירית מהירות האור עולה על תפוקת האנרגיה מכל תחנות הכוח על כדור הארץ! כדי להגיע למהירות של  99% ממהירות האור, תוך שימוש במקור האנרגיה היעיל ביותר שניתן להעלות על הדעת, חיבור חומר ואנטי-חומר, נדרשת החללית לשאת כמות דלק הגדולה פי 40,000 מהמטען הנדרש לביצוע המשימה. צריכת האנרגיה להעברת קרינה אלקטרומגנטית צנועות הרבה יותר. האנרגיה הקינטית של פוטון גל רדיו קטנה פי 1012 מהאנרגיה הקינטית של אלקטרון הנע במהירות של 99% ממהירות האור.

במקום ליצור את הטכנולוגיה נדרשת כדי להאיץ חומר למהירות האור, מדוע לא להשתמש במשהו שנע באופן טבעי במהירות הזו? גלים אלקטרומגנטיים (או פוטונים) הם נשאי המידע המועדפים מסיבה זו, והם קלים להעברה, איפנון וקליטה. החיסרון היחיד הוא שפוטונים נעים בתדרים ובאורכי הגל המשתרעים על מרחב של  1020 בין גלי רדיו לקרינת גמא. כיצד אנו בוחרים תדר אופטימלי יחיד לתקשורת מתוך מגוון כה גדול? למזלנו, הטבע סיפק לנו הדרכה. ראשית, גלי רדיו מכילים את כמות האנרגיה הנמוכה ביותר לפוטון, ויצורם היעיל ביותר. שנית, פוטונים בעלי תדרים גבוהים יותר סובלים מבליעה ופיזור על ידי גז ואבק בתווך הבין-כוכבי. המעבר הטוב ביותר דרך מחסומים אלה מושג על ידי גלי רדיו. לבסוף, כאשר אנו מודדים את הספקטרום של ה"רעש" הקוסמי בתחום גלי הרדיו, מתברר כי האזור השקט ביותר נמצא באזור שסביב 1000 מגה הרץ (אלף מיליון הרץ, או 109 הרץ). בתדרי רדיו נמוכים יותר קיימת קרינה מאלקטרונים בעלי אנרגיה גבוהה בשביל-החלב, שמזהמת את האות. בתדרי רדיו גבוהים יותר יש מקורות רעש חזקים בגלל קרינת הרקע הקוסמית. האזור השקט – במילים אחרות, נמצא בטווח התדרים שבו הרעש קוסמי הוא נמוך – מכיל גם את תדירות מעברי הספין במימן קר. המימן הוא היסוד הנפוץ ביותר ביקום.

גם אם נקבל את הטיעונים התומכים בתקשורת רדיו, אנו עדיין עומדים בפני אתגר לא פשוט. בשל אופי הבעיה, יש לנו התמודדות עם "מחט בערימת שחת". קיים טווח של אלפי מגה הרץ באזור בו הרעש הקוסמי נמוך. אך איננו יודעים מראש מהו רוחב הפס או טווח התדרים של האות הרצוי. כדי לשלוח כמות מידע גדולה, רוחב הפס צריך להיות גדול. בערוץ טלוויזיה יחיד טווח התדרים מגיע לכדי 6 מגהרץ, ותחנת רדיו FM משדרת על בטווח תדרים של 200 קילוהרץ (200,000 הרץ). מצד שני, בכדי להעביר מידע בצורה יעילה ככל האפשר, יש להשתמש ברוחב פס צר. לא משנה כמה מצומצם  האות במקור, גלי רדיו יתפזרו בחלל הבין-כוכבי שמרחיב את האות ברוחב של בערך 0.1 הרץ. הרחבת האות מקבילה לטשטוש של תמונה אופטית בזמן שהיא עוברת דרך האטמוספירה של כדור הארץ. לכן, כאשר אנו מחפשים הודעה מהחלל, עלינו לבחון אלפי או אולי מיליוני יעדים, אשר בכל אחד מהם יש לחפש על פני מיליארדי ערוצי תדרים נפרדים! וכאשר מחברים הודעה, עלינו להחליט מהם הערוצים והיעדים היעילים ביותר בהם נשתמש לצורך התקשורת.

תקשורת באמצעות גלי רדיו מציגה מערך אתגרים ייחודי בהשוואה למסרים דומים, המצוירים על גבי לוחיות. איך מעבירים תמונה באמצעות גלי רדיו? כיצד יתפרשו גלי הרדיו? לא הקדשנו מספיק מחשבה לטיפול בגלי הרדיו. למעשה, אנשים רבים אינם מודעים לכך שבמשך חמישים שנה הדלפנו בשוגג לחלל העוטף את כדור הארץ אותות רדיו, מכ"מ וטלוויזיה, ויצרנו בועה של אנרגיית רדיו המתרחבת החוצה מכדור הארץ במהירות האור. אותות חלשים של I Love Lucy חצו את דרכם של כאלף כוכבים. רק כמה עשרות מערכות כוכבים זכו לקרינה שמקורה בפרקים של סיינפלד. הבדיחה אומרת שחייזרים לא מבקרים אצלנו כי הם קיבלו את שידורי הרדיו והטלוויזיה שלנו ועד כה לא ראו שום סימנים לחיים תבוניים. למעשה, האותות הללו נחלשים במהירות רבה בשל החוק ההופכי של ריבוע המרחק, עד שעוצמתם דועכת מתחת ל"רעש הרקע", שנותר מהמפץ הגדול, עוד לפני שהם עוזבים את מערכת השמש. כדור הארץ המסתובב אכן משגר גלי רדיו שעוצמתם עולה ויורדת מספר פעמים ביום, בגלל ריכוז המשדרים בארצות הברית ובאירופה. אך שני המקורות הגדולים ביותר לדליפת הרדיו שלנו פחתו. מכ"ם אזהרה מוקדם רב עוצמה פורק בעקבות סיום המלחמה הקרה, ומשדרי הטלוויזיה רבים הומרו בסיבים אופטיים וכבלים.

מה הדרך הטובה ביותר לתקשר? מדענים ממכון SETI בוחנים את השאלה הזו מדי יום ביומו. הם המשיכו מהאזנה רק לגלי רדיו והוסיפו תוכנית חדשה בשם Optical SETI, שתחפש פרצי אור אופטי קצרי מועד של שכנינו. החיפוש הוא עצום, ההימור גבוה, אך תוצאות ההצלחה, אם תתרחש, יהיו מרשימות.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 אורך היממה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס