מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים

גם במאה האחרונה מתבצעת חקירה מקיפה של מערכת השמש. חקירה זו הוכיחה שאין כמעט צורות חיים מתקדמות פרט לכדור הארץ. עדיין נשאלת השאלה האם קיימים חיים פשוטים במקומות כגון: פני הקרקע של המאדים או האוקיינוסים הקרים של אירופה. לאסטרוביולוגים היו בעיות מעטות בזיהוי אתרים ראויים לחיפוש ראיות לקיום חיים בעבר או בהווה במערכת השמש שלנו. אבל מה לגבי איתור מקומות ראויים לחיים מעבר למערכת השמש שלנו?

תפיסתו של האמן המדגימה כיצד מערכות כוכביות נוצרות מהתנגשויות מסיביות בין גופים סלעיים. ממצאים חדשים של טלסקופ החלל שפיצר של נאס"א מראים כי אסונות שכאלה ממשיכים להתרחש סביב כוכבים גם לאחר שהם פיתחו כוכבי לכת גדולים.
באדיבות NASA

דיון זה מניח כי נדרשת פלנטה להתפתחות חיים, מפני שחיים אינם יכולים להתפתח על פיסה קטנה של פסולת סלעית, ערפילית, או במעמקי החלל הבין-כוכבי. בכוכבי הלכת יש ריכוז גבוה של יסודות כבדים יותר ממימן או הליום החיוניים לקיום כימיה מורכבת המובילה להתפתחות חיים. הם גם מספקים פלטפורמה יציבה שבה החיים יכולים להתקיים לאורך זמן. כתוצאה מכך, אנחנו צריכים לשאול את השאלה: האם מערכת השמש שלנו ייחודית? האם היווצרות כוכבי לכת שכיחה או מקרית?

קיים  בסיס פיזיקלי מוצק התומך ברעיונות התלכדות, התעבות וקרינה המוליכים ליצירת פלנטות. כאשר מערכת השמש שלנו נוצרה היא פעלה ככור היתוך. רוב רובו של הגז בענן שיצר את מערכת השמש קרס ויצר את השמש. עם זאת, בכמות חומר קטנה, שנותרה מחוץ לשמש, היו ריכוזים של יסודות כבדים יותר ממימן והליום. ריכוזים אלה היו גדולים פי מאות או אלפי פעמים מאשר הריכוזים בשמש. במרחקים קרובים, בני כמה יחידות אסטרונומיות, כוכבי הלכת התפתחות על ידי הצטברות סלעים ומתכות, וגושי קרח. אנחנו חיים על שאריות קרח שנותרו מתהליכי היווצרות של הכוכב שמחמם אותנו עכשיו. זה נשמע כמו רצף של אירועים בלתי סביר. אך, התיאוריה והתצפיות מעידות כי היווצרות כוכב לכת הוא תוצר לוואי שכיח של היווצרות כוכבים.

כיום קיימת תשובה נחרצת –   כוכבי לכת קיימים סביב כל סוגי הכוכבים. לאחר חיפוש ארוך וקשה, אסטרונומים אישרו את קיומו של כוכב לכת חיצוני ראשון בתחילת 1995. עכשיו אנחנו יודעים על יותר מ- 5000 פלנטות מחוץ למערכת השמש! אמנם יש לנו רק כמה תמונות של כוכבי לכת אלה, התבוננות בכוכבים שמסביבם חגות הפלנטות הובילה לזיהוין; כוכבי הלכת מפעילים כוח כבידה על הכוכב המרכזי, כוח זה גורם לכוכב "להתנועע",  תנועה שניתן לזהות באמצעות אפקט דופלר מחזורי. אם הפלנטה נעה במסלול שעובר בינינו לבין הכוכב המארח, אנו רואים ליקוי כוכב. תוצאות דרמטיות אלו מאפשרות סיום אלפיים שנות ספקולציה. זיהוי כוכבי הלכת הנפוצים במרחבי החלל מהווה צעד דרמטי וחדשני במהפכה הקופרניקנית. כדור הארץ אינו נקודת תצפית ייחודית שרק ממנה ניתן לראות את היקום.

תצלום של פלנטה הסובבת סביב כוכב כפול. זהו תרשים אומן על פי נתוני טלסקופ החלל קפלר – הפלנטה קרויה Kepler 16b.
באדיבות NASA

דור העתיד של ניסויים יאפשר לנו לחשוף כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ על ידי צילום ישיר. אסטרונומים משתמשים כבר היום בטכניקות מיוחדות כדי לשפר את תמונות הגופים בחלל, בסיוע טלסקופים קרקעיים, ותיקון הטשטוש האטמוספרי. מתוכננים אינטרפרומטרים, המחברים טלסקופים רבים כך שיש להם כושר הפרדה של טלסקופ גדול מאד, השווה בכושר ההפרדה שלו למערך טלסקופים בודדים. אינטרפרומטר בחלל יכול להשיג רזולוציה מספקת כדי לזהות כוכבי לכת דמויי כדור הארץ סביב כוכבים הדומים למערכת השמש. לבסוף, מפותחים קורונה-גרף, מכשיר  שנועד לחסום את הדיסק המואר של הכוכב,  כך שניתן לראות את האזור סביב הכוכב, באזור זה היינו מצפים למצוא כוכבי לכת.

מעבר לדימות, האסטרונומים מקווים להשתמש בטלסקופים גדולים וחדשים כדי ליצור ספקטרום של האור החלש המגיע מכוכבי לכת שמחוץ למערכת השמש. לאחר כך נוכל ללמוד על הכימיה של האטמוספרות של כוכבי לכת מרוחקים אלה. החמצן הוא יסוד תגובתי מאוד המעורב בתגובות אנאורגניות רבות. לכן כאשר אנו רואים עודף חמצן באטמוספירה של כוכב הלכת, זהו סימן מובהק של תהליך ביולוגי; במילים אחרות, חמצן מתחדש ללא הרף על ידי פוטוסינתזה או תהליכי חיים אחרים. אנו עשויים להיות מסוגלים להסיק לגבי קיום חיים על כוכבי לכת אחרים על ידי זיהוי נוכחות של חמצן (O2) יחד עם אוזון (O3) ואדי מים (H2O). אלה חתימות ספקטרליות של החיים, הנקראים ביומרקרים.

תרשים המתאר את האזורים בהם אפשר שיתפתחו חיים, בשלושה כוכבים בעלי מסות שונות.
באדיבות NASA

זיהוי אתרים ההולמים התפתחות חיים כרוך לא רק במציאת כוכבי לכת. מהן הדרישות מפלנטה כדי שתמצא מתאימה לקיום חיים? מכיוון שאנחנו יודעים מעט על מגוון כוכבי הלכת עלינו להניח מעט הנחות ככל האפשר. הנחה בסיסית היא שטמפרטורת הפלנטה חייבת לאפשר קיום מים נוזליים. נוזל הוא ללא ספק התווך הטוב ביותר עבור תהליכים כימיים וביולוגיים. מקור האנרגיה שנועד לשמור על טמפרטורה מתאימה לא חייב להיות אור הכוכב. אנרגיה שנועדה לשמור על טמפרטורות הפלנטה יכולה לבוא גם מאנרגיה גיאותרמית בתוך כוכב לכת או מאנרגיית הגאות של כוכב לכת. כתוצאה מכך, כוכבי הלכת והירחים הגדולים שלהם זוהו כאתרים פוטנציאליים לכל סוגי החיים. למרבה הצער, כרגע אנחנו לא מסוגלים לזהות ירחים חיצוניים, אבל כמה קבוצות מחקר מנסות להרחיב את גבולות הזיהוי לעבר מסות שגודלן כגודל ירחים גדולים.

הוצעו כמה תנאים הכרחיים כדי שפלנטה תאפשר התפתחות חיים. הכוכב סביבו חגה הפלנטה צריך להיות בסדרה הראשית; שלבי  ההתפתחות של כוכבים מחוץ לסדרה הראשית  הם קצרים מדי או שהם שהכוכבים בשלבים אלה פולטים מעט מדי אנרגיה כדי לאפשר התפתחות חיים. מסת הכוכב אסור שתעלה על 1.5 מסות שמש, זהו גבול עליון המאפשר שהות ארוכה דיה בסדרה הראשית, כך שחיים מורכבים יצליחו להתפתח. קיימת גם הגבלה על עוצמת הנגיהות של הכוכבים המרכזיים,  אסור שהנגיהות תעלה על ארבע פעמים נגיהות השמש; משמעותה של נגיהות גדולה יותר פליטת קרינת  UV בעוצמה מזיקה, אשר תפגע במולקולות האורגניות. מסת הכוכב המרכזי אסור שתרד מתחת ל- 0.3 מסות שמש. (שימו לב כי הגבול התחתון הוא משמעותי הרבה יותר מאשר הגבול העליון, מפני שרוב מכריע של כוכבים ביקום יש מסה נמוכה.) גבול תחתון זה מתאים ל- 1/100 נגיהות שמש, ומאפשר לכוכב לפלוט די אנרגיה כדי שהמים בכוכבי לכת בסביבה הקרובה יישמרו במצב נוזלי. האזור שבו מים נוזליים קיימים סביב כוכבים קרירים הוא קרוב מאד לכוכב. לכן, האטמוספירה של  כוכב לכת במרחק כה קטן עלולה להיקרע. יתר על כן כוכבי לכת הנמצאים במרחק קרוב לכוכב עלולים להינעל בצורה כזו, שפניו תמיד יפנו אל הכוכב. כ- 25% מ- 40 מיליארד הכוכבים בשביל החלב הם כוכבי הסדרה הראשית מסוגים ספקטרליים F, G ו- K, סוגים ספקטרליים המספקים את שני התנאים הראשונים.

בנוסף לדרישות מכוכב מתאים הפלנטה צריכה להיות בעלת מסה מספיקה. מסה נדרשת להפעלת כוח  כבידה גדול דיו כדי לשמור על אטמוספירה משמעותית. המסלול של הפלנטה חייב להיות כמעט מעגלי, או קרוב לכך, כדי לשמור על הפלנטה במרחק כמעט קבוע מהכוכב, כדי למנוע שינויים עונתיים דרסטיים. המסלולים אינם צפויים להיות יציבים במערכות כוכבים בינאריים. לכן עלינו להוציא אותם מחשבון הכוכבים המתאימים.

אסטרוביולוגים מסיקים כי אתרים המתאימים לחיים עשויים להימצא סביב מגוון כוכבים רחב, הנמצאים בסדרה הראשית ויש להם רצף של כוכבי לכת וירחים מסיביים דיים. רוב האתרים המתאימים לחיים עשויים להיות גרסאות שונות  של מציאות מוכרת – כוכבי לכת דמויי כדור הארץ במסלול סביב כוכבים דמוי שמש. אבל, הטבע עשוי גם לפתח מגוון בלתי צפוי של מקומות אפשריים לחיים. הציד של כוכבי לכת בעשור האחרון זכה להצלחה הגדולה, נמצאות למעלה מ- 500 כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, שכנראה מתאמים לחיים. בעוד אנו ממשיכים לחפש שיבוטים של כדור הארץ, ולשפר את השיטות שלנו לאיתור סמנים ביולוגים, האסטרוביולוגים מקווים להוסיף וללמוד עוד על התפתחות החיים, על ידי מחקר בתחום הקרוב אלינו, העוסק בהיסטוריה של פלנטת הבית.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 אורך היממה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס