דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
2.16 סטונהנג'
ראשי » פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית » 2.16 סטונהנג'

2.16 סטונהנג'

סטונהנג'.

מעגלים מסתוריים של אבנים זקופות פזורים בגבעות ובעמקים של אנגליה. המפורסם שבהם הוא מבנה שנקרא סטונהנג' (Stonehenge), ורבים מכירים אותו רק כמעגל של אבנים ענקיות שעומדות בדממה בשדה עתיק. מעטים יודעים שבנוף שמסביב יש עוד מבנים פרהיסטוריים רבים. למשל, "שדרה" רחבה שתחומה בסוללות עפר יוצאת מסטונהנג' ונמשכת לאורך המישור לכיוון צפון-מזרח – הקטע הישר שלה באורך של כחצי קילומטר. מה הייתה מטרתם של מבנים חידתיים כאלה? בימי הביניים האמינו שבנה אותם מרלין, הקוסם של המלך ארתור. אחרים ייחסו אותם לחכמים קדומים שנקראו דרואידים. בשנות ה-20 של המאה ה-18 ביקר חוקר בודד בשם ויליאם סטוקלי (William Stukeley) באתרים עתיקים רבים, ושרטט בקפידה את פלאי העולם הפרהיסטורי האלה. סטוקלי היה הראשון שתיעד עובדה מוזרה: השדרה שיוצאת ממרכז סטונהנג' מצביעה כמעט בדיוק אל הנקודה שבה השמש זורחת על האופק ביום הארוך ביותר בקיץ.

מה יכול להיות פשר הכיוון הזה? יותר ממאה שנה מאוחר יותר, בשנות ה-90 של המאה ה-19, הבחין האסטרונום האנגלי נורמן לוקייר (Norman Lockyer) שגם מבנים עתיקים אחרים מכוונים לפי עקרונות אסטרונומיים. לוקייר גילה מחדש את עבודתו של סטוקלי, שילב אותה בתצפיות שלו והגיע למסקנה שסטונהנג' היה מקדש אסטרונומי פרהיסטורי, שתוכנן במיוחד לטקסים ביום הארוך ביותר בקיץ. לדברי לוקייר, אנשים קדומים בחלקים שונים של העולם, שחיו בין 3000 לפנה"ס ל-1000 לפנה"ס, הכירו מחזורים אסטרונומיים מורכבים. למשל, הם ידעו לבנות לוחות שנה מדויקים מספיק כדי לזרוע את היבולים בזמן הנכון שנה אחרי שנה. הם הכירו את השינויים בתנועת הפלנטות בין הכוכבים. כמה תרבויות אפילו גילו שקבוצות הכוכבים שינו מעט את צורתן ואת מקומן במשך מאות שנים.

ארכאולוגים ומדענים אחרים בני הזמן לעגו לרעיונות של לוקייר, וטענו שאנשים קדומים לא יכלו לצבור ידע רחב כל כך. היום רוב המדענים מסכימים עם לוקייר. אדריכלים קדומים בתרבויות שונות השתמשו לפעמים בידע אסטרונומי כדי לקבוע את מקומם ואת כיוונם של מבנים ואתרים. כשמעלים השערות על תרבויות קדומות, כדאי להיזהר משתי נטיות. הראשונה היא להניח שהאנשים האלה היו פשוטים רק משום שהטכנולוגיה שלהם הייתה פרימיטיבית. זכרו שהמוח והיכולות הלשוניות של בני האדם לא השתנו כבר אלפי שנים – האנשים שבנו את סטונהנג' היו בדיוק כמונו. הסכנה השנייה היא לייחס לתרבויות קדומות מניעים מודרניים. סטונהנג' לא היה מצפה כוכבים במובן המודרני של המילה. כמעט בוודאות היה לו גם תפקיד טקסי ורוחני. על כוונות הבונים אפשר רק לנחש ניחושים מושכלים, כי הם לא הותירו אחריהם כתב.

בניית סטונהנג' הייתה מפעל אדיר! התעלה והסוללה המעגליות נבנו בסביבות 3000 לפנה"ס. אבני הסרסן הענקיות, שהובאו מאזור שנמצא כ-25 קילומטרים צפונה, הוקמו בסביבות 2500 לפנה"ס. אבנים קטנות יותר, "אבני הכחול" (bluestones), נגררו מגבעות פרסלי שבוויילס, במרחק של כ-230 קילומטרים, ובמשך מאות השנים הבאות סודרו האבנים מחדש כמה פעמים. ב-2024 הראה ניתוח גאוכימי ש"אבן המזבח" שבמרכז סטונהנג', ששוקלת שישה טונות, הגיעה מצפון-מזרח סקוטלנד – יותר מ-700 קילומטרים משם! יש ארכאולוגים שסבורים שמטרתו של סטונהנג' השתנתה בהדרגה מתצפית מדויקת לטקס; בימי הביניים כבר נשכח תפקידו המקורי. מדוע טרחו אנשים קדומים כל כך כדי לבנות את המבנה הזה? מדוע התעניינו כל כך בשמים ובאסטרונומיה? השמים משמשים מפה, שעון ולוח שנה. "מחזורי השמים" היו חשובים לכל תרבות לאורך ההיסטוריה.

סטונהנג' הוא רק הדוגמה הגדולה והמפורסמת ביותר מבין מעגלי אבנים רבים שנמצאו בצפון-מערב אירופה. המבנים האלה, שנקראים גם מגליתים ("אבנים גדולות"), נבנו מ-3000 לפנה"ס בערך ואילך, בתקופת האבן החדשה המאוחרת ובתקופת הברונזה הקדומה. בבריטניה לבדה יש יותר מ-1,000 כאלה. רוב מעגלי האבנים נבנו לצורכי טקס, ונראה שאין להם תפקיד אסטרונומי ברור. אבל ניתוחים סטטיסטיים של מעגלי אבנים רבים מראים עודף של כיוונים שקשורים למקומות השמש והירח. סטונהנג' לא היה יחיד במינו בכך שהייתה לו מטרה אסטרונומית.

→ הסעיף הקודם: 2.15 תקציר תולדות האסטרונומיה  |  הסעיף הבא: 2.17 מצפים עתיקים ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד