מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

5.17 הכחדות המוניות

עד שנת 1980 התמקדו הגיאולוגים בהגדרת השכבות העיקריות ובתקופות הגיאולוגיות שלהם ותקופותיהם. חמשת התקופות הגיאולוגיות מסתיימות בסיומת "זואיקון", המתייחסות לחיים, משום שהן מוגדרות על ידי סוגי צורות החיים הנמצאות בשכבות אלה. הגיאולוגים לא הקדישו תשומת לב רבה למעברים מתקופה גיאולוגית אחת לאחרת, שתאפיינו בשינויים ניכרים של מינים שונים. איש לא ידע אם השינויים הללו התרחשו בהדרגה או בבת אחת.

לוח זמנים גיאולוגי של סלעים. המספרים נתונים במיליוני שנים.
באדיבות Teach Astronomy

בעקבות ראיות ממאובנים ומבנה גיאולוגי, החליטו הגיאולוגים שחלק מהשינויים היו דרמטיים מאוד. מחקרים מודרניים מראים כי עידן הפליאוזואיקון הסתיים באסון ענק לפני כ -250 מיליון שנה, כאשר כ- 90% מהצמחים הקיימים ובעלי החיים מתו תוך פחות מחצי מיליון שנים. לאחר מכן, השתלטו הזוחלים במהירות על עולם החי והיו דומיננטים במשך 200 מיליון שנה. ואז, לפני כ -65 מיליון שנה, ניחת אסון נוסף על רוב המינים הקיימים, כולל הזוחלים הענקיים, או הדינוזאורים. מכיוון שהדבר אירע בין התקופה קרטיקון העליון (K) לתקופת הקרטיקון השלישית (T), הוא מכונה "הכחדת הגבול" K-T. (כאשר K הוא מקורו באיות הגרמני של קרטיקון). בדומה לכך, סוף התקופה הפליאוזואית נקראת גם הגבול הפרמי-טריאסי. אירועים אלה הם הכחדות המוניות: במשך זמן קצר יחסית שבהם חלק גדול מהמינים נעלם. סופם של עידן פליאוזואיקון ומזוזואיקון התרחשו שתי הכחדות המוניות. הן מצייניות הפסקות דרמטיות ברצף המאובנים, שהגיאולוגים מגדירים לפיהם התחלה או סיום של תקופות גיאולוגיות. דוגמאות של הכחדות המוניות קטנות יותר מגדירות גבולות בין תקופות גיאולוגיות אחרות.

במשך זמן רב, שתי ההכחדות ההמוניות הגדולות קיבלו תשומת לב נרחבת בספרי לימוד בגיאולוגיה. חלק מהסיבה היה האופי המקוטע של רצף המאובנים. שכבת הסלעים והמאובנים אינה מסודרת לאורך זמן גיאולוגי. געש, סחף או מפולות סלעים יכולים להרוס חלק מן הראיות לרצף המאובנים. כמו כן, יש מגבלות לתיארוך רדיואקטיבי. נניח שאנחנו יכולים לקבוע את גיל של 100 מיליון שנה סלעים עתיקים בדיוק של 0.1%. טעות המדידה היא עדיין 100,000 שנים. משמעות הדבר היא כי 100,000 שנה הוא הגבול של היכולת שלנו לדייק בזמן. אם אנו רואים שהיעלמותם של מינים רבים התרחשה במרווח הזה, האם עלינו להחליט על שינוי ההדרגתי או קטסטרופלי? אבל ככל שגיאולוגים מצאו עוד מאובנים, הדייקנות שלהם השתפרה, וההכחדות נראו יותר דרמטיות.

ההכחדה ההמונית הראשונה מוסברת על ידי ראיות מדעיות ישירות. זה היה בסוף המזוזואיקון לפני  65  מיליון שנה. כ 75% מכלל מיני הצמחים ובעלי חיים נעלמו בתוך כמיליון שנים, כולל הדינוזאורים! בתחילת שנות ה -80, הגיאו-כימאים הגיעו לתגלית מעניינת הנוגעת לשכבה הדקה של משקעים בגבול שבין סלעי קרטיקון והסלעים שלישוניים. היא הכילה עודף של אירידיום, יסוד נדיר ביותר בסלעי הקרום של כדור הארץ, אך קיים ברמות גבוהות יותר במטאוריטים. תגלית זו הובילה לתיאוריה של  התנגשות של מטאוריט ענק שכנראה הובילה לסיום המזוזואיקון. ראיות נוספות תמכו בתיאוריה זו: שכבת האירידיום הייתה מעורבת בזכוכית מזוגגת, שנוצרה על ידי גרגרי סלע מותכים וקוורץ שחוממו בגל הלם. הלחצים הקיצוניים הדרושים לכך יכולים להיווצר רק כתוצאה מהתנגדות לתנועה במהירות הגבוהה. מדענים גילו גם ריכוזי פיח באותה שכבה, שמציינים שריפות יער ברחבי העולם.

שני גיאולוגים, אב ובנו, לואיס וולטר אלווארז מצביעים על גבול K-T בשכבות גיאלוגיות, בגבינו, איטליה 1981.
הצילום באדיבות: לורנס ברקלי מהמעבדה הלאומית.

במשך שנים התווכחו מדענים כיצד לפרש את הראיות. צוות שהורכב מאב ובנו וולטר אלווארז, גיאולוג ולואיס אלווארז, חתן פרס נובל, דגל בהשערה כי פגיעה מהחלל השמידה את הדינוזאורים ומינים אחרים. זה היה רעיון שנוי במחלוקת. בשיטה המדעית, יש כמעט תמיד הסברים סותרים לכל קבוצת נתונים. בגלל התיארוך הרדיואקטיבי יש רזולוצית זמן מוגבלת, ומדענים לא יכלו להוכיח כי ההכחדה היתה קטסטרופלית – המתרחשת על פני תקופה של ימים או שנים, אך לא לאורך עשרות אלפי שנים. וולקניזם היה יכול לייצר את הסלעים המוזהבים, ויכול היה להצית שריפות יער. אבל וולקניזם לא יכול לייצר את הלחצים הגבוהים הנובעים מגלי הלם.

"האקדח המעשן" בסיפור הבלשי הזה עדיין חסר. אם הפגיעה היא האשמה בהכחדה המונית, איפה נמצא מכתש הפגיעה? במה שמכונה כיום צפון אמריקה, מדענים מצאו כי השכבה בת 65 מיליון השנים מכילה משקעים שנוצרו בעקבות גלי צונאמי גדולים או גלי גאות. פגיעת צונאמי אולי התרחשה במפרץ מקסיקו. אך בסופו של דבר, מדענים גילו מכתש גדול שנקבר תחת משקעים, על קו החוף של בחצי האי יוקטן במקסיקו. המכתש, הנקרא צ'יקסולוב (Chicxulub) ע"ש עיירה סמוכה. המכתש היה בקוטר של בין 160 ל -180 ק"מ מצד לצד. הוא נוצר על ידי פגיעה של אסטרואיד בקוטר 10 ק"מ  –  בגודל של עיר קטנה! אבל האם המכתש הוא בעל הגיל הנכון? לאחר תקופה שבה נחקרו בקפדנות דגימות ליבה שנלקחו על ידי חברת נפט מקסיקנית, היו בידי המדענים ראיות הנדרשות. המכתש אכן נוצר לפני 65 מיליון שנה.

מה קרה לאחר שהאסטרואיד פגע, שגרם להכחדה של כל כך הרבה מינים? הפרטים מורכבים ביותר, והם עדיין לא מובנים עד סופם. הפגיעה האדירה הרימה כנראה ענן אבק ופסולת אל החלל, ואחר כך התפשטה אל תוך האטמוספרה ברחבי העולם. אם היית עומד על כדור הארץ דקות ספורות לאחר הפגיעה של המטאוריט, היית רואה את האור בשמים דועך בעקבות  פסולת שהצטברה בו. הפסולת המותכת גרמה לגל חום חזק, שייתכן והרג מיד בעלי חיים רבים והצית שריפות יער. השריפות יצרו כמות עצומה של פיח שהגיע אל הסטרטוספירה. הפיח כנראה צף שם זמן מה וחסם את אור השמש במשך שבועות או חודשים. המשקעים באזור המכתש היו עשירים בפחמימות וגופרית, וחומרים אלה התאדו כתוצאה מהפגיעה. פחמן דו חמצני התפשט לתוך האטמוספירה והביא להתחממות גלובלית ארוכת טווח. הגופרית שנפלטה השתלבה עם מים באטמוספירה, כדי ליצור גשם חומצי. כל השינויים האלה השפיעו על שרשרת המזון כולה. הזוחלים, ששלטו בכדור הארץ במשך 150 מיליון שנה נכחדו, בשל שינוי קטסטרופלי בסביבתם. בעקבות ההכדה מינים חלשים, כולל יונקים קטנים מסוימים התגברו, שררה עכשיו פחות תחרות. הם התפשטו לתוך ריק אקולוגי זה, והתפתחו למינים חדשים, כולל יונק זקוף מסוים שהתפתח עד כדי כך, שיוכל ללמוד אסטרונומיה.

תמונה זו של חצי האי יוקטן במקסיקו המתארת את מכתש הפגיעה Chicxulub . רוב המדענים מסכימים כיום שפגיעה זו היתה הסיבה להכחדה של הקרטיקון-שלישוני, האירוע שהתרחש לפני 65 מיליון שנים, שסימן את ההכחדה הפתאומית של הדינוזאורים, כמו גם את רוב החיים על פני כדור הארץ.
באדיבות Teaching Astronomy

בהכחדה ההמונית המרהיבה שסיימה את העידן הפליאוזואיקון לפני כ -250 מיליון שנה, הוכחדו אפילו מינים רבים יותר. באוקיינוסים, ההכחדה הגיעה לכדי  95% מכלל המינים! אירוע זה היה דרמטי כל כך, שספרי הלימוד בגיאולוגיה מתייחסים אליו כאל "המוות הגדול". הסיבה לכך עדיין לא ברורה, לא נמצאה הוכחה חיובית לפגיעה חיצונית, כך שרוב ההשערות מתמקדות בגורם פנימי אירועים גיאולוגיים. אחת ההשערות המובילות היא כי התפרצויות גדולות של מגמה חמה שהתפרצו באופן אקראי, היו האחראיות לכך. בהגיע זרמי הלבה לקרום, הם גרמו לפרקי זמן משמעותיים של פעילות געשית ותזוזות  טקטוניות ניכרות, ששינו את האקלים של כדור הארץ. היפותזה חלופית כוללת מחזור פתאומי או הפרעה באוקיינוס, שהביא מים עניים בחמצן אל פני השטח והגביר את ריכוז CO2 באוויר. אלה לא יכולים להיות אסונות פתאומיים כמו מפגעי אקלים חולף, אבל הם עדיין יכולים לגרום לשיעורי ההכחדה ניכרים ובעקבותיה הופעתם של מינים חדשים בנישות סביבתיים חדשים.

בשנת 1996, הפליאונטולוג אורגון גרגורי רטאלק הציג עדויות של גרגרי קוורץ מותך מהשכבה בסיום הפלאוזואיקון. גרגרי קוורץ מותכים מתקבלים בדרך כלל כראיה לפגיעה חיצונית. יש להניח כי פגיעה באוקיינוסים או בשוליים היבשתיים עלולה להשפיע על האוקיינוסים, והמכתש יכול היה להיחרב לאחר מכן על ידי פעילות טקטונית של השכבות. המעקב אחרי המאובנים הללו מעט מאתגר. מאחר וטכניקות רדיואקטיביות אינן יכולות לקבוע את גיל הסלעים בדייקנות גבוהה, קשה להבחין בין ההיפותזות היריבות של קטסטרופה פתאומית לבין שינוי גיאולוגי איטי במקצת. אפילו סיפור ההכחדה של K-T הפך מעורפל יותר בשנים האחרונות. הגיאולוגים הצביעו על גל של התפרצויות געשיות, שקדם במעט להופעת מכתשים אחרים בעלי גיל דומה שנמצאו, ולכן ייתכן שהחיים היו מושפעים ממספר "פגיעות". לקח חשוב בשיטה המדעית הוא להימנע מבלבול בין מתאם לבין סיבתיות. המרוץ אחר הסבר לאירועים הדרמטיים ביותר של הכחדה בהיסטוריה של כדור הארץ מוסיף להתקיים במלוא עוזו

Author: Chris Impey

חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 אורך היממה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס