דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

5.17 הכחדות המוניות

עד שנת 1980 בערך התמקדו הגיאולוגים בהגדרת השכבות העיקריות ובעידנים ובתקופות הגיאולוגיים המתאימים להן. העידנים הגיאולוגיים – הפליאוזואיקון, המזוזואיקון והקנוזואיקון – מסתיימים בסיומת "זואיקון", המתייחסת לחיים, משום שהם מוגדרים על ידי סוגי צורות החיים הנמצאות בשכבות אלה. הגיאולוגים לא הקדישו תשומת לב רבה למעברים מתקופה גיאולוגית אחת לאחרת, שאופיינו בשינויים ניכרים במספרם היחסי של מינים שונים. איש לא ידע אם השינויים הללו התרחשו בהדרגה או בבת אחת.

סולם הזמן הגיאולוגי. המספרים נתונים במיליוני שנים.
באדיבות Teach Astronomy

בעקבות ראיות ממאובנים ומבנה גיאולוגי, החליטו הגיאולוגים שחלק מהשינויים היו דרמטיים מאוד. מחקרים מודרניים מראים כי עידן הפליאוזואיקון הסתיים באסון ענק לפני כ-250 מיליון שנה, כאשר כ-90% מהצמחים הקיימים ובעלי החיים מתו תוך פחות מחצי מיליון שנים. לאחר מכן, השתלטו הזוחלים במהירות על עולם החי והיו דומיננטיים במשך קרוב ל-200 מיליון שנה. ואז, לפני כ-66 מיליון שנה, ניחת אסון נוסף על רוב המינים הקיימים, כולל הזוחלים הענקיים, או הדינוזאורים. מכיוון שהדבר אירע בגבול שבין תקופת הקרטיקון (K) לבין השלישון (T), הוא מכונה "הכחדת הגבול" K-T (כיום מקובל לכנות אותו K-Pg, קרטיקון–פליאוגן). (האות K מקורה באיות הגרמני של קרטיקון, Kreide). בדומה לכך, סוף העידן הפליאוזואי נקרא גם הגבול הפרמי-טריאסי. אירועים אלה הם הכחדות המוניות: פרקי זמן קצרים יחסית שבהם נעלם חלק גדול מהמינים. בסוף הפליאוזואיקון ובסוף המזוזואיקון התרחשו שתי ההכחדות ההמוניות הגדולות ביותר. הן מציינות הפסקות דרמטיות ברצף המאובנים, שהגיאולוגים מגדירים לפיהם התחלה או סיום של תקופות גיאולוגיות. דוגמאות של הכחדות המוניות קטנות יותר מגדירות גבולות בין תקופות גיאולוגיות אחרות.

במשך זמן רב, שתי ההכחדות ההמוניות הגדולות ביותר קיבלו תשומת לב מועטה באופן מפתיע בספרי הלימוד בגיאולוגיה. חלק מהסיבה היה האופי המקוטע של רצף המאובנים. השכבות של סלעים ומאובנים אינן מסודרות ומאורגנות לאורך הזמן הגיאולוגי. געשיות, שחיקה או מטמורפיזם של סלעים יכולים להרוס חלק מן הראיות לרצף המאובנים. כמו כן, יש מגבלות לתיארוך רדיואקטיבי. נניח שאנחנו יכולים לקבוע את גילם של סלעים בני 100 מיליון שנה בדיוק של 0.1%. טעות המדידה היא עדיין 100,000 שנים. משמעות הדבר היא כי 100,000 שנה הוא הגבול של היכולת שלנו לדייק בזמן. אם אנו רואים שהיעלמותם של מינים רבים התרחשה במרווח הזה, האם עלינו לראות בה שינוי הדרגתי או קטסטרופלי? אבל ככל שגיאולוגים מצאו עוד מאובנים, הדיוק  השתפר, וההכחדות נראו יותר דרמטיות.

ההכחדה ההמונית הראשונה שהוסברה בעזרת ראיות מדעיות ישירות הייתה זו שבסוף המזוזואיקון, לפני 66 מיליון שנה. כ 75% מכלל מיני הצמחים ובעלי חיים נעלמו בפרק זמן קצר מאוד מבחינה גיאולוגית, כולל הדינוזאורים! בתחילת שנות ה-80, הגיאו-כימאים הגיעו לתגלית מעניינת הנוגעת לשכבה הדקה של משקעים בגבול שבין סלעי הקרטיקון לסלעי השלישון. היא הכילה עודף של אירידיום, יסוד נדיר ביותר בסלעי הקרום של כדור הארץ, אך קיים ברמות גבוהות יותר במטאוריטים. תגלית זו רמזה שפגיעה של מטאוריט ענק אולי קשורה לסוף המזוזואיקון. ראיות נוספות תמכו בתיאוריה זו: בשכבת האירידיום נמצאו כדוריות זכוכית שנוצרו מסלע מותך, וגרגרי קוורץ שחוממו ועברו הלם בבת אחת. הלחצים הקיצוניים הדרושים לכך נוצרים רק בפגיעה במהירות גבוהה. מדענים גילו גם ריכוזי פיח באותה שכבה, שמציינים שריפות יער ברחבי העולם.

האב, הפיזיקאי לואיס אלווארז (משמאל), ובנו, הגיאולוג וולטר אלווארז, ליד גבול K-T בשכבות הסלע בגוביו, איטליה, 1981.
הצילום באדיבות המעבדה הלאומית לורנס ברקלי.

במשך שנים התווכחו המדענים איך לפרש את הראיות. האב ובנו, הפיזיקאי חתן פרס נובל לואיס אלווארז והגיאולוג וולטר אלווארז, דגלו בהשערה שפגיעה מהחלל השמידה את הדינוזאורים ומינים אחרים. זה היה רעיון שנוי במחלוקת. בשיטה מדעית, יש כמעט תמיד הסברים מתחרים לכל מערכת נתונים. לתיארוך הרדיואקטיבי יש רזולוציית זמן מוגבלת, ולכן המדענים לא יכלו להוכיח שההכחדה הייתה קטסטרופלית, כלומר שהתרחשה בתוך ימים או שנים, ולא לאורך עשרות אלפי שנים. גם התפרצויות געשיות יכלו ליצור את כדוריות הזכוכית מהסלע המותך, ולהצית שריפות יער. אבל הרי געש אינם יכולים ליצור את הלחץ העצום והפתאומי שמשאיר בגרגרי הקוורץ סימני עיוות מיקרוסקופיים, "סימני הלם". לחץ כזה נוצר רק בפגיעה של גוף מהחלל.

"האקדח המעשן" בסיפור הבלשי הזה עדיין היה חסר. אם פגיעה אשמה בהכחדה ההמונית, איפה מכתש הפגיעה? במה שמכונה כיום צפון אמריקה, מדענים מצאו כי השכבה בת 66 מיליון השנים מכילה משקעים שנוצרו בעקבות גלי צונאמי גדולים או גלי גאות. משקעי הצונאמי רמזו על פגיעה סמוך למפרץ מקסיקו. ולבסוף גילו מדענים מכתש גדול, קבור כולו תחת משקעים, החוצה את קו החוף של חצי האי יוקטן במקסיקו. המכתש, שנקרא צ'יקשולוב (Chicxulub) על שם עיירה סמוכה, קוטרו 160 עד 180 ק"מ מצד לצד. הוא נוצר על ידי פגיעה של אסטרואיד בקוטר 10 ק"מ  –  בגודל של עיר קטנה! אבל האם המכתש הוא בעל הגיל הנכון? לאחר משא ומתן עדין על דגימות ליבה שנלקחו על ידי חברת נפט מקסיקנית, היו בידי המדענים הראיות הדרושות. המכתש אכן נוצר לפני 66 מיליון שנה.

מה קרה לאחר שהאסטרואיד פגע, שגרם להכחדה של כל כך הרבה מינים? הפרטים מורכבים ביותר, והם עדיין לא מובנים עד סופם. הפגיעה האדירה העיפה כנראה ענן של אבק ושברי סלע אל החלל, שנפל בחזרה אל האטמוספירה והתפשט ברחבי העולם בשעות שלאחר מכן. אילו עמדת על כדור הארץ דקות ספורות לאחר הפגיעה, היית רואה את השמים מוארים, כשהחומר הנופל יצר כדורי אש בוהקים ומטאורים. החומר המותך גרם לגל חום חזק, שייתכן שהרג מיד בעלי חיים יבשתיים רבים והצית שריפות יער. השריפות יצרו כמות עצומה של פיח שהגיע אל הסטרטוספירה. הפיח כנראה צף שם זמן מה וחסם את אור השמש במשך שבועות או חודשים. המשקעים באזור המכתש היו עשירים בפחמות (קרבונטים) ובגופרית, וחומרים אלה התאדו כתוצאה מהפגיעה. פחמן דו חמצני התפשט לתוך האטמוספירה והביא להתחממות גלובלית ארוכת טווח. הגופרית שנפלטה השתלבה עם מים באטמוספירה, כדי ליצור גשם חומצי. כל השינויים האלה השפיעו על שרשרת המזון כולה. הדינוזאורים, ששלטו ביבשה כ-150 מיליון שנה, נכחדו בשל שינוי קטסטרופלי בסביבתם. בעקבות ההכחדה, מינים חלשים יותר, ובהם כמה יונקים קטנים, שגשגו, כי שררה עכשיו פחות תחרות. הם התפשטו לתוך ריק אקולוגי זה, והתפתחו למינים חדשים, כולל יונק זקוף מסוים שהתפתח עד כדי כך, שיוכל ללמוד אסטרונומיה.

תמונת תבליט מוצלת של חצי האי יוקטן במקסיקו, שבה נראה סימן עדין אך ברור של מכתש הפגיעה צ'יקשולוב. רוב המדענים מסכימים כיום שפגיעה זו הייתה הסיבה להכחדת הקרטיקון–שלישון, האירוע שהתרחש לפני 66 מיליון שנה וסימן את ההכחדה הפתאומית של הדינוזאורים ושל רוב צורות החיים שהיו אז על כדור הארץ.
באדיבות Teach Astronomy

ההכחדה ההמונית שסיימה את עידן הפליאוזואיקון, לפני כ-250 מיליון שנה, הייתה חמורה עוד יותר: נכחדו בה מינים רבים אף יותר. באוקיינוסים, ההכחדה הגיעה לכדי 95% מכלל המינים! אירוע זה היה דרמטי כל כך, שספרי הלימוד בגיאולוגיה מתייחסים אליו כאל "המוות הגדול". הסיבה עדיין אינה ודאית. לא נמצאה הוכחה חד-משמעית לפגיעה, ורוב ההשערות מתמקדות באירועים גיאולוגיים שמקורם בתוך כדור הארץ. אחת ההשערות המובילות היא שפרצי ענק של מאגמה חמה הם שאחראים לכך. כשהמאגמה הגיעה אל הקרום, היא גרמה לתקופות ארוכות של פעילות געשית ולתזוזות טקטוניות ניכרות, ששינו את האקלים של כדור הארץ. היפותזה חלופית מציעה היפוך פתאומי או שיבוש של מי האוקיינוס, שהביא מים עניים בחמצן אל פני השטח והגביר את ריכוז CO2 באוויר. אולי אלה לא היו אסונות פתאומיים כמו פגיעה מהחלל, אבל הם עדיין יכלו לגרום לשיעורי הכחדה ניכרים, ובעקבותיה להופעת מינים חדשים בנישות סביבתיות חדשות.

בשנת 1996 דיווח הפליאונטולוג גרגורי רטאלאק, מאוניברסיטת אורגון שבארה"ב, שמצא גרגרי קוורץ "מוכי הלם" בשכבה שבסוף הפליאוזואיקון. אלה גרגרי קוורץ שעברו גל הלם עוצמתי, ונשארו בהם סימני עיוות מיקרוסקופיים. סימנים כאלה נוצרים רק בלחץ קיצוני ופתאומי, ולכן הם נחשבים בדרך כלל לראיה לפגיעה של גוף מהחלל. אבל מאוחר יותר חזר בו רטאלאק מהממצא, וכיום רוב החוקרים מייחסים את ההכחדה להתפרצויות הגעשיות הנרחבות בסיביר.

ייתכן שגוף מהחלל פגע באוקיינוס או בשולי יבשת וגרם לשינויים חריפים באוקיינוסים, ושהמכתש שנוצר נהרס מאוחר יותר בפעילות טקטונית. תיעוד המאובנים מתקופה כה קדומה מקוטע למדי. ומאחר ששיטות התיארוך הרדיואקטיבי אינן יכולות לקבוע את גיל הסלעים בדיוק רב, קשה להכריע בין שתי ההשערות המתחרות: אסון פתאומי, או שינוי גיאולוגי איטי יותר. אפילו הסיפור של הכחדת K-T נעשה מעורפל יותר בשנים האחרונות. גיאולוגים הצביעו על גל של התפרצויות געשיות שקדם במעט לפגיעה, ונמצאו גם מכתשים אחרים בני אותו גיל. ייתכן אפוא שהחיים ספגו כמה מהלומות בזו אחר זו. זה לקח חשוב בשיטה מדעית: העובדה ששני אירועים התרחשו באותו זמן (מתאם) אינה מוכיחה שאחד מהם גרם לשני (סיבתיות). המרוץ להסביר את פרקי ההכחדה הדרמטיים ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ עדיין נמשך.

מדאיג לחשוב שאנו נמצאים בעיצומה של הכחדה המונית נוספת, והפעם בידינו שלנו. בניגוד להכחדות ההמוניות הקודמות, שנגרמו מתהליכים גיאולוגיים או מפגיעות מהחלל, האובדן המהיר של מינים כיום נגרם מהרס הסביבה, מזיהום ומטביעת הרגל ההולכת וגדלה של האדם על הפלנטה. פרק הזמן הגיאולוגי הנוכחי נקרא הולוקן, והוא מכסה את כ-12,000 השנים האחרונות, מאז שחר הציוויליזציה. הזמן יגיד אם נצליח למנוע אסון סביבתי.

→ הסעיף הקודם: 5.16 זמן גיאולוגי  |  הסעיף הבא: 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית ←

תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 טבע המדע
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.6 אומדן
  • 1.7 ממדים
  • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
  • 1.12 סימון מדעי
  • 1.19 בדיקת השערות
  • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.21 תיאוריות מדעיות
  • 1.22 מערכות ידע
  • 1.25 מחקר מדעי מודרני
  • 1.27 האסטרונומיה כמדע
  • 1.28 קנה מידה בחלל
  • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
  • 1.5 שגיאות מדידה
  • 1.8 מסה, אורך וזמן
  • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
  • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
  • 1.13 דרכים להצגת נתונים
  • 1.14 לוגיקה
  • 1.15 מתמטיקה
  • 1.16 גאומטריה
  • 1.17 אלגברה
  • 1.18 לוגריתמים
  • 1.23 תרבות המדע
  • 1.24 הדמיות ממוחשבות
  • 1.26 תחומי האסטרונומיה
  • 1.29 קנה מידה בזמן
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 הסיבה לעונות השנה
  • 2.6 סולם הבהירות
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי הירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 חלוקת הזמן
  • 2.14 לוחות שנה שמשיים וירחיים
  • 2.15 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.20 האסטרונומיה היוונית
  • 2.21 אריסטו והקוסמולוגיה הגאוצנטרית
  • 2.12 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.13 חודש סינודי וחודש כוכבי
  • 2.16 סטונהנג'
  • 2.17 מצפים עתיקים
  • 2.18 ספירה ומדידה
  • 2.19 אסטרולוגיה
  • 2.22 אריסטרכוס והקוסמולוגיה ההליוצנטרית
  • 2.23 התקופה האפלה
  • 2.24 האסטרונומיה הערבית
  • 2.25 האסטרונומיה ההודית
  • 2.26 האסטרונומיה הסינית
  • 2.27 האסטרונומיה של המאיה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהה
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי העולמות
  • 3.14 הולדת המדע המודרני
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה המידה של מערכת השמש
  • 3.17 רעיון המסע בחלל
  • 3.19 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.20 הנחיתות על הירח
  • 3.21 תחנת החלל הבינלאומית
  • 3.22 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.23 טיסות חלל מסחריות
  • 3.24 עתיד חקר החלל
  • 3.18 מסלולים
  • 3.25 החיים בחלל
  • 3.26 הירח, מאדים והלאה
  • 3.27 חברות אנושיות בחלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 הפיזיקה היוונית הקדומה
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי הצבירה של החומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.17 קרינת חום
  • 4.18 חוק וין
  • 4.19 קרינה מפלנטות ומכוכבים
  • 4.20 חום פנימי בפלנטות ובכוכבים
  • 4.16 העברת חום
  • 4.21 תהליכים אקראיים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
  • 5.19 האטמוספירה והאוקיינוסים של כדור הארץ
  • 5.20 מזג אוויר ומחזור האוויר
  • 5.21 שינויים סביבתיים בכדור הארץ
  • 5.22 מערכת כדור הארץ–ירח
  • 5.23 ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח
  • 5.24 כוחות גאות
  • 5.25 השפעות של כוחות גאות
  • 5.26 חקר הירח לאורך ההיסטוריה
  • 5.27 פני הירח
  • 5.28 קרח על הירח
  • 5.29 מוצא הירח
  • 5.30 בני אדם על הירח
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקורי
  • 6.7 נוגה
  • 6.8 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.9 אפקט חממה בנוגה
  • 6.10 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.12 אגדות מאדים
  • 6.13 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.16 מחקר מאדים
  • 6.17 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.14 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.23 ירחי מאדים
  • 6.5 מסלולי מרקורי
  • 6.6 פני השטח של מרקורי
  • 6.11 חקר נוגה
  • 6.15 מאדים במבט מודרני
  • 6.18 מים במאדים
  • 6.19 כיפות הקוטב של מאדים
  • 6.20 שינויי אקלים במאדים
  • 6.21 טרפורמינג של מאדים
  • 6.22 חיים במאדים
  • 6.24 מטאוריטים ממאדים
  • 6.25 פלנטולוגיה השוואתית
  • 6.26 שכיחות המכתשים
  • 6.27 ספירת מכתשים
  • 6.28 אי-ודאות במדידה
  • 6.29 השדות המגנטיים של הפלנטות הארציות
  • 6.30 הרים ובקעים
  • 6.31 חקר פני הפלנטות במכ"ם
  • 6.32 מדידת מרחק וגובה בלייזר
  • 6.33 כבידה ואטמוספירות
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקי הגז
  • 7.3 עננים בענקי הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקי הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקי הגז
  • 7.6 היש חיים בענקי הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקי הגז
  • 7.11 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.12 גבול רוש
  • 7.15 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.17 משימת וויאג'ר
  • 7.18 פלנטת צדק
  • 7.19 הירחים הגליליאניים
  • 7.24 תופעות געשיות באיו
  • 7.25 שבתאי
  • 7.26 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.27 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.29 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.30 אורנוס
  • 7.32 נפטון
  • 7.10 המבנה של מערכות הטבעות
  • 7.13 תהודה והרמוניות
  • 7.14 כוחות גאות במערכת השמש
  • 7.16 הגיאולוגיה של הירחים הגדולים
  • 7.20 גנימד, ירח של צדק
  • 7.21 אירופה, ירח של צדק
  • 7.22 קליסטו, ירח של צדק
  • 7.23 איו, ירח של צדק
  • 7.28 אנקלדוס, ירח של שבתאי
  • 7.31 מירנדה, ירח של אורנוס
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.4 מבנה גרעין השביט
  • 8.5 הכימיה של השביט
  • 8.6 ענן אורט וחגורת קויפר
  • 8.7 חגורת קויפר
  • 8.8 מסלולי השביטים
  • 8.9 מהלך חיי שביט
  • 8.10 הגופים הגדולים בחגורת קויפר
  • 8.11 מטאורים וממטרי מטאורים
  • 8.13 אסטרואידים
  • 8.15 צורת האסטרואידים
  • 8.20 אירוע טונגוסקה
  • 8.21 איומים מהחלל
  • 8.23 פגיעות בצדק
  • 8.24 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
  • 8.3 תצפיות מוקדמות בשביטים
  • 8.12 הפרעות כבידתיות
  • 8.14 סקרים של אסטרואידים שחוצים את מסלול כדור הארץ
  • 8.16 ההרכב של האסטרואידים
  • 8.17 מבוא למטאוריטים
  • 8.18 מקורם של המטאוריטים
  • 8.19 סוגי המטאוריטים
  • 8.22 הסתברות ופגיעות
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית השמש
  • 9.9 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.10 התלכדות ויצירת הגופים במערכת השמש
  • 9.11 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.8 למה קרסה ערפילית השמש?
  • 9.12 שדות מגנטיים בפלנטות
  • 9.13 מוצאם של הירחים
  • 9.14 הגופים הקטנים והיווצרות מערכת השמש
  • 9.15 התפתחות הדרגתית וכמה קטסטרופות
  • 9.16 כאוס ודטרמיניזם
  • 9.17 פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • 9.18 תגליות של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.19 גילוי פלנטות בשיטת דופלר
  • 9.20 גילוי פלנטות בשיטת המעבר
  • 9.21 משימת קפלר
  • 9.22 גילוי ישיר של פלנטות
  • 9.23 תכונות הפלנטות החוץ-שמשיות
  • 9.24 מה מלמדים הסקרים של פלנטות חוץ-שמשיות
  • 9.25 העתיד של חיפוש הפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה האלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.14 קווים ספקטרליים
  • 10.15 קווים ופסי פליטה
  • 10.16 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.17 חוקי קירכהוף
  • 10.18 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.19 הטלסקופ
  • 10.20 הטלסקופ האופטי
  • 10.21 גלאים אופטיים
  • 10.22 אופטיקה אדפטיבית
  • 10.11 ספקטרום תרמי
  • 10.12 תורת הקוונטים
  • 10.13 עקרון אי-הוודאות
  • 10.23 עיבוד תמונה
  • 10.24 מידע דיגיטלי
  • 10.25 טלסקופי רדיו
  • 10.26 טלסקופים בחלל
  • 10.27 טלסקופ החלל האבל
  • 10.28 אינטרפרומטריה
  • 10.29 שטח איסוף וכושר הפרדה
  • 10.30 מצפים בחזית המחקר
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.18 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.19 כתמי השמש
  • 11.14 התנגשויות ואטימות
  • 11.17 האטמוספירה של השמש
  • 11.20 מחזור השמש
  • 11.21 רוח השמש
  • 11.22 ההשפעות של השמש על כדור הארץ
  • 11.23 מקורות אנרגיה קוסמיים
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 שטף ובהירות נראית
  • 12.6 בהירות מוחלטת
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 פרלקסה של כוכבים
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטרלי
  • 12.11 טמפרטורה וסוג ספקטרלי
  • 12.13 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.14 נגיהות של כוכבים
  • 12.15 הגודל של כוכבים
  • 12.16 חוק סטפן-בולצמן
  • 12.17 מסת כוכבים
  • 12.12 הרכב הכוכבים
  • 12.18 שיווי משקל הידרוסטטי
  • 12.19 מיון כוכבים
  • 12.20 דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
  • 12.21 מדגם לפי נפח ומדגם לפי בהירות
  • 12.22 כוכבים בגדלים שונים
  • 12.23 להבין את הסדרה הראשית
  • 12.24 מבנה הכוכבים
  • 12.25 התפתחות כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת הלידה והמוות של כוכבים
  • 13.3 שכיחות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 כוכבים מפותחים
  • 13.18 ענקים אדומים
  • 13.19 כוכבים בענף האופקי ובענף הענקים האסימפטוטי
  • 13.20 כוכבים משתנים
  • 13.16 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.21 כוכבים מגנטיים
  • 13.22 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.24 ננסים לבנים
  • 13.25 סופרנובה
  • 13.26 לצפות במותו של כוכב
  • 13.28 כוכבי נייטרונים ופולסרים
  • 13.29 תורת היחסות הפרטית
  • 13.30 תורת היחסות הכללית
  • 13.31 חורים שחורים
  • 13.32 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.23 ערפיליות פלנטריות
  • 13.17 יצירת היסודות הכבדים
  • 13.27 סופרנובה 1987A
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 בני לוויה של כוכבים
  • 14.3 מערכות של כוכבים כפולים
  • 14.4 כוכבים כפולים ומרובים
  • 14.5 העברת מסה בכוכבים כפולים
  • 14.6 כוכבים כפולים ומסות של כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות כפולות אקזוטיות
  • 14.10 איך נוצרים כוכבים כפולים ומרובים
  • 14.11 הסביבה של הכוכבים
  • 14.12 התווך הבין-כוכבי
  • 14.13 השפעת החומר הבין-כוכבי על אור הכוכבים
  • 14.9 התפרצויות קרינת גמא
  • 14.14 המבנה של התווך הבין-כוכבי
  • 14.15 הכחדה והאדמה בגלל אבק
  • 14.16 קבוצות של כוכבים
  • 14.17 צבירים פתוחים
  • 14.18 צבירים כדוריים
  • 14.19 מרחקים לקבוצות של כוכבים
  • 14.20 הגיל של קבוצות כוכבים
  • 14.21 המבנה של שביל החלב
  • 14.22 ויליאם הרשל
  • 14.23 איזוטרופיה ואנאיזוטרופיה
  • 14.24 מיפוי שביל החלב
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דיסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים ספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.9 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.10 היווצרות גלקסיית שביל החלב
  • 15.11 גלקסיות
  • 15.12 הוויכוח בין שאפלי לקרטיס
  • 15.15 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
  • 15.8 החור השחור במרכז הגלקסיה
  • 15.13 אדווין האבל
  • 15.14 מרחקים לגלקסיות
  • 15.16 סיווג גלקסיות
  • 15.17 גלקסיות ספירליות
  • 15.18 גלקסיות אליפטיות
  • 15.19 גלקסיות עדשתיות
  • 15.20 גלקסיות ננסיות ולא-סדירות
  • 15.21 סקירה של מבני הגלקסיות
  • 15.22 הקבוצה המקומית
  • 15.23 זמן מעבר האור
  • 15.24 גודל ונגיהות של גלקסיות
  • 15.25 יחס מסה–אור
  • 15.26 חומר אפל בגלקסיות
  • 15.27 הכבידה של גופים רבים
  • 15.28 התפתחות גלקסיות
  • 15.29 יחסי גומלין בין גלקסיות
  • 15.30 היווצרות גלקסיות
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 היסט לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט לאדום קוסמולוגי
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 הקשר בין היסט לאדום למרחק
  • 16.6 מדדי מרחק לגלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 המבנה של היקום בקנה מידה גדול
  • 16.13 חומר אפל בקנה המידה הגדול ביותר
  • 16.14 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.16 גלקסיות פעילות
  • 16.18 גילוי הקוואזרים
  • 16.19 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.23 קוואזרים ככלי לחקר היקום
  • 16.22 מקור האנרגיה של הקוואזרים
  • 16.24 ההיסטוריה של יצירת הכוכבים ביקום
  • 16.10 התקבצות של גלקסיות
  • 16.11 צבירי גלקסיות
  • 16.12 סקירה של המבנה בקנה מידה גדול
  • 16.17 גלקסיות רדיו
  • 16.20 סוגים של עדשות כבידה
  • 16.21 התכונות של קוואזרים
  • 16.25 ההיסטוריה של התפשטות היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קדומות
  • 17.3 תורת היחסות והקוסמולוגיה
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העיקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת היסודות הקוסמית
  • 17.8 קרינת הרקע הקוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת הרקע הקוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות המרחב
  • 17.11 אבולוציה קוסמית
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
  • 17.13 הצפיפות הקוסמית הממוצעת
  • 17.14 הצפיפות הקריטית
  • 17.15 חומר אפל ואנרגיה אפלה
  • 17.16 גיל היקום
  • 17.17 קוסמולוגיה מדויקת
  • 17.18 עתידו של תוכן היקום
  • 17.19 גורל היקום
  • 17.20 חלופות למודל המפץ הגדול
  • 17.21 מרחב-זמן
  • 17.22 חלקיקים וקרינה
  • 17.23 היקום המוקדם מאוד
  • 17.24 מסה ואנרגיה ביקום המוקדם
  • 17.25 חומר ואנטי-חומר
  • 17.26 כוחות הטבע
  • 17.27 כוונון עדין בקוסמולוגיה
  • 17.28 העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה
  • 17.29 תורת המיתרים והקוסמולוגיה
  • 17.30 הרב-יקום
  • 17.31 גבולות הידע
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר ויורי
  • 18.7 העולם שלפני ה-RNA
  • 18.8 עולם ה-RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.14 פסיכרופילים
  • 18.21 חשיבות המים לחיים
  • 18.24 DNA ותורשה
  • 18.28 ברירה טבעית
  • 18.32 השערת גאיה
  • 18.33 החיים והסביבה הקוסמית
  • 18.13 תרמופילים
  • 18.15 קסרופילים
  • 18.16 הלופילים
  • 18.17 ברופילים
  • 18.18 אצידופילים
  • 18.19 אלקליפילים
  • 18.20 יצורים עמידים לקרינה
  • 18.22 מערכות הידרותרמיות
  • 18.23 צורן לעומת פחמן
  • 18.25 החיים כמידע דיגיטלי
  • 18.26 ביולוגיה סינתטית
  • 18.27 חיים במחשב
  • 18.29 עץ החיים
  • 18.30 אבולוציה ותבונה
  • 18.31 תרבות וטכנולוגיה
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרוביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.10 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.11 האם אנחנו לבד?
  • 19.15 תולדות החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.21 איפה הם?
  • 19.18 הדרך הטובה ביותר לתקשר
  • 19.7 לוול והתעלות במאדים
  • 19.8 המשמעות של חיים במאדים
  • 19.9 סביבות קיצוניות במערכת השמש
  • 19.12 עצמים מעופפים בלתי מזוהים (עב"מים)
  • 19.13 החיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.14 משוואת דרייק
  • 19.16 פרויקטים חדשים בחיפוש אחר תבונה מחוץ לכדור הארץ
  • 19.17 זיהוי של מסר
  • 19.19 השאלה של פרמי
  • 19.20 העיקרון האנתרופי
מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

כלי נגישות

גודל טקסט
הצהרת נגישות
by Studio Visuali
logo

אנחנו משתמשים בעוגיות

אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

מדיניות פרטיות

Visuali — Cookie Consent

עוגיות הכרחיות

עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

עוגיות פונקציונליות

מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

עוגיות אנליטיקה

עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

עוגיות שיווק

משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

גלילה לראש העמוד