מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

8.14 איומים מהחלל

אסטרואידים ושביטים פגעו בכדור הארץ לאורך כל ההיסטוריה הגיאולוגית. הפגיעות הקטנות ביותר מתרחשות על בסיס קבוע. פגיעות משמעותיות הן נדירות הרבה יותר, אך יכולות להיות הרסניות עבור כדור הארץ ותושביו. בעשורים האחרונים, החוקרים הבינו את חשיבותן של פגיעות קוסמיות אלו על הביולוגיה וההיסטוריה של הפלנטה שלנו. ידע זה מגיע גם אל השיח עממי באמצעות מאמרים פופולריים, תוכניות טלוויזיה וסרטים על "אסטרואידים רוצחים" ו "שביטים רוצחים". הגדול של רוב המטאוריטים המגיעים אל פני השטח של כדור הארץ הוא סנטימטרים בודדים, לעיתים אולי כמה עשרות סנטימטרים. ה"רוצחים" הם גופים בין כוכביים שקוטרם קילומטר או יותר. פגיעתם עלולה לשבש את החקלאות ואת הציוויליזציה. פגיעה של מטאוריט גדול עלולה להרוג כרבע או יותר מאוכלוסיית כדור הארץ. האנרגיה שתשתחרר בעקבות פגיעה שכזו תהיה שווה לזו של ממיליון מגה-טוןTNT . פרק הזמן החולף בין פגיעתם של גופים בגודל קילומטר הוא כ- 300,000 שנים לערך, מרווח זמן כה רב, עד כי מעולם לא תועד אירוע שכזה בהיסטוריה המוכרת.

תרשים חגורת קוויפר וענן אורט העוטפים את מערכת השמש.
באדיבות Teach Asronomy

לכל אסטרואיד או שביט העובר קרוב למסלול כדור הארץ (Near-Earth Object, או NEO) יש סיכוי סביר לפגוע בכדור הארץ, במהלך כמה מיליוני שנים. אפילו אם בתחילה הוא אינו נע במסלול החוצה את מסלול כדור הארץ, הכוח הכבידתי שמפעילים עליו כוכבי לכת אחרים יכול להטות את מסלולו כך שיפגע בכדור הארץ. אסטרואידים חדשים ושביטים נעים כל הזמן לעבר מערכת השמש הפנימית מחגורת האסטרואידים וענן אורט, מכאן שקיימת אספקה ​​קבועה של גופים שכאלה. אמנם כיום מספרם קטן  מאד בהשוואה לראשיתה של מערכת השמש, עידן שבו התקיימה הפצצה כבדה של גופים כאלה.

בכל מאה או מאתיים שנה, אנו יכולים לצפות, שבמקום כלשהו על פני כדור הארץ, תתרחש פגיעה שתשחרר אנרגיה בקנה מידה של פצצת אטום או פצצת מימן. כמובן, שבמרבית המקרים הפגיעה תהיה באוקיינוסים, כך שהשפעתם תהיה מינימלית. אירוע שכזה יכול לקרות בסביבות מאוכלסות רק פעם בכל 500 עד 1,000 שנים. שתי הדוגמאות האחרונות הן האירועים שהתרחשו ברוסיה, בשנת 1908 בטונגסקה וב- 2013 בצ'ליאבינסק. כל כמאה מיליון שנים בערך, אנו עלולים לחוות פגיעה גדולה מספיק שתגרום להשמדתם של רוב המינים ולאיפוס השעון האבולוציוני. למעשה, אירוע כזה קרה לפני 65 מיליון שנה, בסוף עידן המזוזואיקון.  הפגיעה גרמה לשינויים אקלימיים זמניים חמורים שהשמידו את הדינוזאורים, יחד עם כ 75% מהמינים שהיו קיימים באותו זמן.

פגיעה של מטאורטים בינוניים תגרום לשיבושים חמורים ותיצור מכתש פגיעה בקוטר קילומטר. אובייקט כזה עלול לפגוע בחקלאות ולהרוג רבע מהאנושות, תוך שחרור האנרגיה המקבילה לאנרגיה המשתחררת מ- 20 מיליון פצצות אטומיות (שימו לב, אין 20 מיליון פצצות אטום השקולות לגודל פיצוץ זה). פגיעה שכזו  מתרחשת פעם ב- 300,000 שנים, על פי הערכות האסטרונומים. הפגיעה בסוף עידן מזוזואיקון הייתה קרוב יותר לאנרגיה של 100 מיליארד פצצות אטומיות! אסון כזה קורה רק פעם אחת בכל 100 או 200 מיליון שנה.

 

בעתיד הנראה לעין לא צפויות פגיעות גדולות. ניתן להעריך את הופעתן באמצעות כלים סטטיסטיים, וחישוב ממוצעים על פני טווחי זמן עצומים. אנו מניחים כי הפגיעות הן אקראיות, מפני שמסלולים של גופים בין כוכביים הם אקראיים. עם זאת, יש ראיות כי הפגיעות הגדולות אינן אקראית לחלוטין. כמה חוקרים טענו כי בידיהם מגוון של תסמינים לפגיעות גדולות – הכחדות המוניות, שינויים דרסטיים ברמת פני הים, וריכוז חומר מטאורי – שעשויים לעלות בקנה אחד עם תנועת מערכת השמש דרך זרועות שביל החלב בכל 30-50 מיליון שנים. כיוון שיש יותר פסולת באזורים של חלל שבו נמצאים כוכבים רבים, המעבר שלנו דרך אזורים צפופים אלה עלול לגרום לשיעור פגיעה גבוה יותר, שכן האירוע הופך להיות סביר יותר.

בעוד שפגיעות גדולות נדירות, לכן חלף זמן רב מאז האירוע הגדול האחרון שהתרחש על כדור הארץ. קיים בקרוב סיכוי של 50% כי פיצוץ נוסף מסדר גודל של טונגוסקה או צ'ליאבינסק ישנו את מהלך חייך. קיימים סיכויים גבוהים לאסון בקנה מידה של מדינה או מחוז בתוך כמה מאות שנים, ואסון אזורי בתוך כמה אלפי שנים. פגיעה גדולה מספיק שתסיים את התרבות האנושית בתוך מאה אלף עד מיליון השנים הבאות.

תרשים של טלסקופ סינופטי סורק בקוטר 8.4 מטר, אשר יסקור את השמים בחיפוש אחרי גופים שעלולים לסכן את כדור הארץ. הטלסקופ יאפשר איסוף מידע חדשני שיעצב את ידיעותינו על מבנה היקום.
באדיבות NASA

כיצד עלינו להגיב לאיום זה? גישה אחת היא להמשיך תוכניות הסקר של מיפוי מסלולי הגופים החוצים את מסלול כדור הארץ. בתוך עשור, במיוחד בסיוע טלסקופים חדשים, ניתן למפות את מסלוליהם של מריבית העצמים מסוג NEO. אחד הטלסקופים שנבנו כדי למלא משימה זו הוא טלסקופ הסקר הסינופטי הגדול  Large Synoptic Survey Telescope – LSST, עם נתונים משופרים על מסלולי NEO, אנו יכולים לקבוע אילו אובייקטים עשויים להיות על מסלול התנגשות עם כדור הארץ. זיהוי מוקדם יאפשר לתכנן תגובה הולמת. ניתן לשנות את המסלולים של גופים אלה, להטות את מסלולם כך שלא יגיעו לקרבת כדור הארץ. למרבה הצער, המדע והפוליטיקה הפכו מעורבים בדיון זה. אף על פי שהסיכויים לפגיעה קטסטרופלית הם קטנים, כמה מומחים ממשרד ההגנה של ארצות הברית הציעו לפתח מערכת שתסיט או תפוצץ כל גוף מתקרב לפני שיגיע לכדור הארץ. אדוארד טלר, הידוע כאביה של פצצת המימן, וחברי "יוזמת ההגנה האסטרטגית" ("מלחמת הכוכבים"), היו פעילים בהצעת מערכת הגנה לאסטרואידים המבוססת על  פצצת מימן. עם זאת, אלא אם כן הדבר יעשה בזהירות רבה, פיצוץ אסטרואיד קטן עלול ליצור ענן של שברי אסטרואיד, שישא את אותה כמות אנרגיה אל אדמת הארץ. אבל הפגיעות תתפזרנה על שטח הרבה יותר גדול של יבשה וים. המבקרים גם טענו שהרעיונות האלה הם רק ניסיון לשמור על מימון צבאי בעולם שלאחר המלחמה הקרה: ב -1996 סין ציינה את איום האסטרואידים כסיבה להמשיך את הניסוי הגרעיני שלה.

במקום להשתמש בנשק גרעיני בניסיון להרוס גוף גדול, הוצעו כמה שיטות בטוחות יותר למניעת הרס. אם יש לנו התראה זמן גדול דיו, שינוי קטן מאוד במהירות המסלולית של הגוף יגרום לו להחמיץ את כדור הארץ לחלוטין. שינויי המהירות עלולים להיות מופעלים על ידי כמויות קטנות של חומר נפץ על פני האסטרואיד, בדומה לסילוני גז המשמשים להנחת חלליות. מדענים טוענים כי תכונות פני השטח של אסטרואידים (למשל, צבע או נקבוביות) עשויות לשחק תפקיד חשוב בקביעת מסלוליהם. אם כך, אפשר רק לצבוע את פני השטח של אסטרואיד ובכך להסיט אותו מכדור הארץ. אחד הרעיונות המסקרנים ביותר הוא להשתמש בכוח הכבידה כדי לדחוף את האסטרואיד בעדינות רבה על ידי הצבת רקטה כבדה בקרבתו. שיטה הנקראת "טרקטור כבידה". חללית שכזו יכולה לפעול רק בצד האסטרואיד, שחש את הכוח הזעיר המופעל עליו בכיוון שאנחנו רוצים להסיט אותו מהמסלול.

אנחנו לא צריכים לקחת ברצינות יתרה את הרטוריקה ואת התקשורת. אסטרטגיה פשוטה תלת-שלבית יכולה להגן עלינו מפני אסון.

  1. סקרים קיימים ומתוכננים יאתרו ויאספו נתונים על כל האסטרואידים החוצים את מסלול כדור הארץ. הרוב המכריע של אלה לא יאיימו ישירות על כדור הארץ.
  2. עבור אסטרואידים המתקרבים לעברנו, נשתמש סימולציות מחשב כדי לחשב את המסלולים בצורה מדויקת יותר. שוב, ברוב המקרים הם יחמיצו את כדור הארץ.
  3. אם נזהה כי גורם פוטנציאלי העומד לפגוע בכדור הארץ, ניתן, הודות לסקירה נכונה, להתכונן מבעוד מועד. ישוגרו לעבורו "אקדחים גדולים" (או לפחות את החללית גדולה ביותר) שנועדו לשמור כוכב הלכת שלנו.

ההסתברות לאירוע כזה בחיינו היא זעירה, ועם התרעה ותכנון נאותים, ניתן לטפל בסיכון. רצוי לא לאבד שעות שינה על האפשרות של פגיעה קטסטרופלית מהחלל!

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד