דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
7.37 פלנטות ננסיות
ראשי » פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן » 7.37 פלנטות ננסיות

7.37 פלנטות ננסיות

הגופים של חגורת קויפר (בכחול): המיקומים הידועים של גופים במערכת השמש החיצונית, עד 60 יחידות אסטרונומיות מהשמש, נכון ל-1 בינואר 2015.

לפי מודל ערפילית השמש להיווצרות מערכת השמש, השמש מוקפת פלנטות, ובין הפלנטות נשארו שאריות של סלע וקרח, ומסביב לכולן נוצר כדור של גושי קרח. היו תיאוריות שחזו חגורה של גופים קרחיים סביב מסלולו של נפטון ומעבר לו, אבל לא היה ידוע עד כמה גדולים עשויים הגופים האלה להיות. פלוטו, שפעם נחשב לפלנטה, התגלה ב-1930, ועד שנות ה-90 הוא היה הגוף הקרחי היחיד שהיה ידוע באזור הזה (יחד עם הירח שלו, כארון). כשדייוויד ג'ואיט, ג'יין לואו ואסטרונומים אחרים התחילו לגלות בשנות ה-90 גופים קרחיים חדשים, רבים תהו אם יימצא שם גם גוף גדול מפלוטו. מתחילת שנות ה-2000 האפשרות הזו נראתה סבירה יותר ויותר.

רוב גופי חגורת קויפר הידועים קוטרם כ-100 קילומטרים או יותר; גופים קטנים יותר, שהם כנראה רבים בהרבה, קשים מאוד לגילוי. הגדלים המדויקים של הגופים האלה אינם ודאיים, כי הם רחוקים כל כך. רוב הטלסקופים אינם מסוגלים להבחין בהם כדיסקה, ולכן מעריכים את גודלם לפי כמות האור שהם מחזירים וכמות החום שהם פולטים. הגופים הרחוקים האלה עשויים מכמה מהחומרים הקדומים ביותר במערכת השמש. השמש כמעט לא חיממה אותם, וכנראה הם גם לא עברו את ההפצצה שעברו גופים באזורים צפופים יותר של מערכת השמש. המדענים מקווים שהגופים הקרים והקרחיים האלה ישמרו רמזים על מערכת השמש המוקדמת ועל היווצרות הפלנטות.

מסלולו של קוואואר.

ב-2002 התגלה בחגורת קויפר גוף שקוטרו כמחצית מקוטר פלוטו. הגוף, שנקרא קוואואר, קוטרו כ-1,100 קילומטרים, והוא עשוי קרח וסלע בכמויות דומות בערך. על פניו התגלה קרח מים, וכנראה יש בהם גם קרחים אחרים, כמו מתאן קפוא ופחמן דו-חמצני קפוא (קרח יבש).

המסות של ארבע פלנטות ננסיות בהשוואה לירח שלנו ולכארון, הירח של פלוטו.

תגליות חדשות, וגדולות יותר, באו בזו אחר זו. סדנה, עוד גוף של קרח וסלע, התגלה ב-2003 במסלול ארוך מאוד, שמרחיק אותו עד כ-900 יחידות אסטרונומיות מהשמש; יש שרואים בו גוף מענן אורט הפנימי. קוטרו כ-1,000 קילומטרים, והוא עורר שוב את השאלה מתי גוף נחשב לפלנטה. השאלה הזו נעשתה חשובה יותר ויותר ככל שהתגלו גופים חדשים וגדולים יותר: האומאה (גוף מוארך שאורכו כ-2,300 קילומטרים), מייקמייק (קוטר של כ-1,430 קילומטרים) ואריס (קוטר של כ-2,330 קילומטרים) הוכרזו כולם ב-2005. האחרון, אריס, דומה בגודלו לפלוטו! לזמן קצר כינו רבים, ובהם נאס"א, את אריס "הפלנטה העשירית". את המחקר על הגופים האלה הובילו צוותים שבהם מייקל בראון, צ'אד טרוחיו ודייוויד רבינוביץ. בראון כינה באופן לא רשמי את הפלנטה החדשה שגילה "זינה", ואת הירח הקטן שלה "גבריאל", על שם גיבורת סדרת טלוויזיה, אבל האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי דחה את הרעיון ובחר בשם מיתולוגי מסורתי יותר: אריס.

בלי דרך ברורה להגדיר מה פלנטה ומה לא, פרצה מחלוקת על השמות. כשהאיגוד האסטרונומי הבין-לאומי – הגוף המקצועי של האסטרונומים והרשות הרשמית לקביעת שמות של גרמי שמיים – התכנס בפראג באוגוסט 2006, דנו הוועדות לא רק בשמות שיינתנו לגופים האלה, אלא גם בדרך לסווג אותם. ועדה ניסחה שלושה כללים, וחברי האיגוד הצביעו עליהם. בעקבות הכללים האלה אף אחד מהגופים הקרחיים לא הוכר כפלנטה, ואפילו פלוטו הורד בדרגה והפך ל"פלנטה ננסית".

לפי שלושת הכללים, כדי להיות פלנטה גוף צריך: • להקיף את השמש. • להיות בעל מסה גדולה מספיק, כך שהכבידה של עצמו מושכת את החומר לצורה כדורית. • לפנות את סביבת מסלולו מכל חומר (משמעותי) אחר.

הגדלים, הצבעים והאלבדו (מידת החזרת האור) היחסיים של הגופים הגדולים שמעבר לנפטון.

הכלל האחרון הוא שהכשיל את פלוטו. המסה שלו היא רק כ-7% מהמסה הכוללת של הגופים שבאזור מסלולו. לשם השוואה, המסה של כל הגופים שחוצים את מסלולו של כדור הארץ קטנה ממיליונית ממסת כדור הארץ. לכן פלוטו הוא לא יותר מגוש קרח גדול מהממוצע, שנע בחגורה של גופים דומים. בהגדרה של "פלנטה" יצר האיגוד גם קבוצה חדשה – פלנטות ננסיות – לגופים שעומדים בשני הכללים הראשונים. כך הפך גם האסטרואיד קרס לפלנטה ננסית.

אסטרונומים משערים כבר כמה שנים שיש "פלנטה תשיעית" – פלנטה שמסתה גדולה פי כמה ממסת כדור הארץ, ומסלולה רחוק מהשמש הרבה יותר ממסלולו של פלוטו. ההשערה נובעת מהתקבצות לא רגילה של המסלולים של גופים רחוקים בחגורת קויפר. מסלולה של פלנטה תשיעית עשוי להיות נטוי מאוד ביחס למילקה, המישור שבו נעות הפלנטות הגדולות, ולכן החיפוש צריך לכסות שטחים גדולים בשמיים. ואם היא רחוקה מאוד מהשמש, היא עשויה להיות חיוורת מאוד ולנוע לאט מאוד, ולכן קשה לגלות אותה. פלנטה תשיעית עדיין לא נמצאה, אבל האפשרות שהיא קיימת עדיין פתוחה.

→ הסעיף הקודם: 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית  |  הסעיף הבא: 8.1 גופים במרחב הפלנטרי ←

« הקודם
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד