מה המיוחד בשיטה המדעית? אין ספק כי מערכת זו של יצירת ידע שינתה לבלי הכר את המצב האנושי במהלך מאות שנים האחרונות. אם אתם מפקפקים בכך, דמיינו את החיים טרם המצאת מכונית, טלפון או אנטיביוטיקה. כל החידושים הטכנולוגיים הללו פותחו בעקבות מחקר מדעי טהור. כאשר בנג'מין פרנקלין נשאל מהו השימוש בחשמל שזה עתה החל לחקור, הוא השיב: "מהו השימוש בתינוק שזה עתה נולד?"
בחיי היומיום אנו נתקלים במערכות ידע אחרות שונות מהשיטה המדעית. מערכת ידע עתיקה הייתה מבוססת על סמכות. כלומר, ציטוט דעתו של אדם סמכותי או ספר, ולא באמצעות ראיות ושיקול דעת היגיוני כדי שמטרתו להוכיח את עמדתך. מערכת זו היתה נפוצה במיוחד בימי הביניים, כאשר החוקרים האמינו כי התרבויות היווניות, המצריות והערבית העתיקות מייצגות את תור זהב של ידע. מערכת זו הובילה רק להתקדמות מועטה בידע האנושי. לכן, במקום לבטוח בתצפיותיהם וברעיונותיהם ציטטו המלומדים את עמדותיהם של בעלי סמכות ישנים כגון: אריסטו ואפלטון. כדי לשמר את הידע העתיק, תקפו בעלי הסמכות בימי הביניים כל מי שניסה לסתור את עמדותיהם של החכמים הקדמונים. הגישה הנובעת מערעור על סמכות שונה מאוד מגישת הציטוט של עמדות קודמות בעת כתיבת מאמר על נושא כלשהו. הציטוט לא צריך לחזק את נכונות טענתך מאחר ו"אדם גדול" מסכים איתך, אלא לתת לקורא לבדוק את מקור הראיות שלך.
ציות לסמכות הוא אנטי-מדעי משום שאינו מבוסס על השערות, חיזוי, ביצוע ניסויים יצירתיים ותצפיות. גלילאו, האדם הראשון שראה את היקום בטלסקופ, העיר כי ההיגיון הצנוע של אדם אחד שווה יותר מאשר חוות דעת של אלף בעלי סמכות. מבחינה היסטורית, מערכת הציות לסמכות הובילה להשלכות חמורות על מלומדים שקראו תיגר על החוכמה המסורתית. בימי קדם, סוקראטס נרצח על שעודד את תלמידיו לבחון עמדות מסורתיות. בימי הביניים, הפילוסוף והמיסטיקן ג'ורדנו ברונו הועלה על המוקד על ידי הכנסייה הקתולית בשל הצגת רעיונות בדבר קיומם של עולמות אחרים וצורות חיים שונות. גלילאו נידון לעינויים על ידי האינקוויזיציה והושם במעצר בית בשל הצגת תצפיותיו לפיהן כוכבי הלכת נעים סביב השמש. בכל מקרה חזר על דפוס: הרשויות חששו כי שורשי תרבותם יהיו בסכנת הכחדה אם הוגים נועזים יעררו ויכוחים ויציגו רעיונות חדשים.
היבט מזיק אחר של הציות לסמכות הוא סודיות. בימי הביניים, אגודות חשאיות עברו על סמלים מיסטיים והיו אמורים להנחיל ידע זה רק לאנשים שנראו ראויים לקבלו – אנשים אחרים מלבדם לא יכלו לבחון את הראיות. זו אחת הסיבות שהשיטה המדעית היתה כה מהפכנית. בשנת 1600, המדענים שייסדו את החברה המלכותית של בריטניה התווכחו אם לשמור על התגליות חדשות בסוד. הם הצביעו והחליטו לפרסם את כל התוצאות המדעיות. הדיון הזה החל מסורת מדעית מודרנית של פרסום פתוח, כך שמדענים ברחבי העולם יכולים לאמת השערות על ידי ביצוע חוזר של הניסויים עליהם דיווחו עמיתיהם. הדחף לשתף נתונים מדעיים הגיע לשיא חדש עם מהפכת האינטרנט וה- World Wide Web.
מערכת אמונות נוספת היא מערת האמונות טפלות, המבוססת על אמונות אישיות ולא על בחינה רציונליות של העולם הטבע. רוב האמונות הטפלות מקורן בפולקלור עתיק. אין להן בסיס בחשיבה הגיונית או רציונלית. במקום זאת הם פונים להשפעות בלתי נראות ובלתי ניתנות לגילוי, כך שהן חסינות מפני ניתוח מדעי. אחד הסוגים הנפוצים ביותר של אמונות טפלות מניח שמבנים טבעיים עשויים לחזות או להשפיע על גורל האדם. לדוגמה, הרומאים הקדומים הקריבו לעתים קרובות בעלי חיים, תוך קריעת מעיהם. הם "פרשו "את מבנה הקרביים של בעלי החיים כמנבאים את העתיד. התנהגות טכסית זו נקראת ניחוש. מנהגים אחרים כמו קריאה בעלי תה או במבנה הקפה מציגים רעיונות דומים. האמונה הרווחת ביותר השייך לסוג זה היא אסטרולוגיה – האמונה כי דפוסי כוכבי לכת וכוכבים בשמים בעת הלידה משפיעים בדרך כלשהי על האישיות שלך ועל האירועים שיקרו לך במהלך חייך.
תורת כף היד ואסטרולוגיה הם בהחלט מערכות אמונה מורכבות, אבל עובדה זו לבדה לא מבססת את יכולם להסביר או לחזות אירועים בעתיד. למה אנשים מאמינים ברעיונות האלה? חלק מהסיבה היא תופעה הנקראת "הטיית אישור", המוכרת היטב לפסיכולוגים. כאשר אתה קורא הורוסקופ בעיתון או במגזין, סביר יותר שתזכור את חלקי התיאור שמתאימים לך, ולא מספר גדול יותר של חלקים מעורפלים או כאלה שאינם מתאימים לך כלל. כמו כן, קיים סיכוי גבוה יותר שתזכור אירוע שבו שברת מראה ומשהו רע קרה בסמוך לשבירת המראה, מאשר פעמים אחרות כאשר שום דבר רע לא קרה בסמוך לכך. אמונות טפלות רבות מגלות אחיזה מפתיעה בעולם המודרני. נסה לשים לב בכמה דירות או בנייני משרדים אין קומה 13, או כמה חברים ומכרים שלך נוטים "לדפוק על עץ" כאשר הם מאחלים לעצמם שיצליחו.
מערכת נוספת של קביעת האמת שולטת במערכת המשפטית ובמערכת הפוליטית, ולכן משפיעה על חיינו. זוהי מערכת עורכי הדין המתקיימת בעת וויכוח, שבה כל משתתף או צוות תומכים בעמדה שונה. נפגשתם בשיטה זו בעת דיון בכיתה, שבו היה עליכם להגן על עמדה מסוימת ללא קשר לכך האם אתם תומכים בה או לא. זהו הבסיס למערכת המשפט שלנו. במקרה של דיון בבית משפט, המטרה העיקרית איננה להציג את כל הראיות, כמו במדע, אלא כדי לזכות בוויכוח. ההנחה היא כי האמת תצא מן התחרות הנמרצת בין שני הצדדים. למעשה, מערכת זו עלולה להיות מוטה. לדוגמה, הצד העשיר יכול לעתים קרובות להרשות לעצמו לשכור עורך דין טוב ביותר בניהול חקירה משפטית, כאשר האמת איננה עומדת מול עיניו.. בנוסף, ניתן להסיר ראיות חשובות שיש להן נגיעה ברורה לדיון המשפטי על ידי טענות פרוצדורליות.
מערכת עורכי הדין היא גם הבסיס לשיווק ופרסום. בפרסומת, אתה שומע רק היבטים מסויימים שבחר המפרסם. לא סביר שתפוגש מודעה שמטרתה היא להעריך בצורה הוגנת את היתרונות והחסרונות של מוצר מתחרה! תופעה שכזו שמורה לכתבי עת העוסקים בצרכנות, אשר משתמשים במבחנים מדעיים כדי להשוות מוצרים דומים. כמו כן, עלינו לשים לב שבמערכת זו עורך הדין עשוי להיות חשוב לא פחות מהטיעון. למשל, עורך הדין רהוט או גיבור הספורט המשווקים באגרסיביות מוצר. בדיון מדעי יכולים להיות נואמים טובים ודוברים רעים, והופעתם עלולה להשפיע על אווירה בכנס או על נקיטת עמדה של מדענים אחרים. אבל במדע התוצאה נקבעת בסופו של דבר על בסיס הראיות שנאספו.
קיים רעיון מצער השולט בתרבות שלנו, כך שהשיטה המדעית היא רק דרך אחת מבין דרכים רבות להכרת העולם. התורה "רלטיביסטית", הגורסת כי תקפות הידע הנרכש באמצעות המדע או מדיום או אסטרולוג או אמונה טפלה שוות באותה מידה. עלינו להכיר במגבלות המדע. לא לכל תופעה קיים הסבר מדעי, והמדע לבדו אינו מספיק כדי לנהל את מכלול העניינים אנושיים – נסו למשל לדמיין מערכות משפט או כלכלה או רפואה שהיו בהן היגיון בלבד אבל לא חמלה. השיטה המדעית אינה מושלמת. מדענים שמרנים מעכבים לא אחד קבלת ההשערות חדשות ונכונות. גם במדע קיימת הונאה, אך היא נדירה למדי, מפני שכל תוצאה חשובה תמיד תבדק. למרות הפגמים הללו, במאה הנוכחית חלה התקדמות בידע המדעי בקצב עוצר נשימה. כמערכת לחשיפת הדרך בה פועל הטבע, אין למדע מתחרים.
Author: Chris Impey