
לאנשים רבים המדע נראה רחוק. העוסקים בו משתמשים בשפה טכנית ובז'רגון מקצועי, הם מרגישים בנוח עם מתמטיקה, והם עובדים במקומות מיוחדים כמו מצפי כוכבים ומעבדות. רק חלק קטן מכוח העבודה הם מדענים ומהנדסים, ורוב האנשים אינם מכירים מדען באופן אישי. הפער והנתק הזה אינם בריאים. העולם המודרני מונע יותר ויותר בידי מדע וטכנולוגיה. לכל דבר, מטלפונים ניידים וניווט בלוויין (GPS) ועד תוספי מזון ותרופות, יש שורשים במדע המודרני. הציבור הרחב מגלה שוב ושוב רמה נמוכה של אוריינות מדעית, ובמשטר דמוקרטי זה מגביל את יכולתו לקבל החלטות מושכלות בנושאים חברתיים חשובים. ובאותה מידה מדאיג כשמדענים עושים מחקר טוב אבל אטומים לחששות של הציבור.

למדענים יש תרבות משלהם. יש לה גוונים שונים אצל אסטרונום, כימאי או ביולוג, אבל יש בה כמה מאפיינים משותפים. לא תמיד עומדים באידאלים האלה עד הסוף, אבל כל המדענים המקצועיים שואפים אליהם. המדע פתוח. מדענים נדרשים – ופעמים רבות גם מחויבים בידי הגופים שמממנים אותם – לשתף את הנתונים שלהם ולפרסם אותם בכתבי עת מקצועיים. בכך הוא שונה מעולם העסקים, שבו לרעיונות ולהמצאות יש ערך מסחרי, ולכן הם נשמרים לעיתים קרובות בסוד כמוס. נתונים שאי אפשר לשחזר לא יקדמו תיאוריה או רעיון, ונתונים שנשמרים בסוד אי אפשר לשחזר. תרבות השיתוף נמצאת במתח עם התחרותיות של המדע המודרני: אם תשתפו את הנתונים שלכם מהר מדי, מישהו אחר עלול לגלות את התגלית לפניכם! בטלסקופ החלל האבל, אסטרונומים שמקבלים זמן תצפית נהנים בדרך כלל משישה חודשים של שימוש בלעדי בנתונים כדי לעבד ולפרסם אותם, ואחר כך התצפיות עוברות לארכיון ציבורי. זה שומר על הלחץ על האסטרונומים לפרסם את הנתונים שלהם במהירות. המדע מבוסס על הישגים (מריטוקרטי). במדע זה לא משנה (או לפחות לא אמור לשנות) כמה אתם עשירים, מי היו הוריכם או היכן נולדתם. ההצלחה מבוססת על איכות הרעיונות, על מקוריות ועל עבודה קשה. בהיבט הזה של המדע יש פגמים, כמו השתתפות וקידום לא שוויוניים של נשים ושל מיעוטים, והקושי של אנשים בעולם המתפתח ללמוד מדע. לכן אולי מדויק יותר לומר שהמדע שואף להיות מריטוקרטי.
המדע הופך בין-לאומי יותר ויותר. הוא צמח ביוון העתיקה וקיבל את מוסדותיו הראשונים במערב אירופה, אבל מדענים חיים ועובדים בכל מדינה. מדינות מתפתחות במיוחד מבינות שהמדע הוא דרך להתקדמות כלכלית. שפת המדע היא אנגלית. זה כנראה גורם למדענים דוברי אנגלית להתעצל ללמוד שפות חדשות, אבל זה מבטיח שכל מי שיודע את השפה המשותפת יכול להשתתף בפעילות המדעית העולמית. פרויקטים גדולים רבים משתפים מדינות רבות. בתחנת החלל הבין-לאומית שותפות יותר מתריסר מדינות, ובמאיץ החלקיקים שנקרא מאיץ ההדרונים הגדול, במעבדת CERN שליד ז'נבה, שותפות עשרות מדינות. ובדוגמה מהאסטרונומיה: בארצות הברית יש כ-2,000 אסטרונומים מקצועיים, ובאיגוד האסטרונומי הבין-לאומי חברים יותר מ-12,000 אסטרונומים מכל העולם.

אף שלמדע יש תרבות משלו, הוא גם חלק מהתרבות האנושית. רוב האנשים גדלו כשהם רגילים לחלוקה בין אמנויות למדעים, או בין עיסוקים הומניסטיים לטכניים. אבל זה לא תמיד היה כך. הפילוסופים היוונים שהמציאו את המדע היו משכילים והכירו אמנות ותרבות. הוגים גדולים כמו לאונרדו וגלילאו הרגישו בנוח באותה מידה בעולמות המדע, האמנות והמוזיקה. ההתמחות וגידול הידע מקשים על מי שאינו עובד במדע להתעדכן בידע המדעי. מכאן החובה של מדענים להסביר לציבור את מה שהם עושים.
→ הסעיף הקודם: 1.22 מערכות ידע | הסעיף הבא: 1.24 הדמיות ממוחשבות ←

