מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

2.1 שמי הלילה

שמי הלילה הם ההשראה לאסטרונומיה. למרות שהאסטרונומיה המודרנית מתבצעת באמצעות טלסקופים גדולים ומצלמות אלקטרוניות, היופי של שמי הלילה הוא הסיבה לכך שמרבית האסטרונומים הפכו מכורים לאסטרונומיה. כל אחד יכול להתבשם  מהחוויה הזאת. יש להרחיק מזיהום האור של עיר או  ישוב, או לנסוע למדבר. במקום חשוך לא זיהום אורי תוכלו לראות אלפי כוכבים מפוזרים כמו אבני חן על רקע כיפת השמים. ניתן לראות את הקשת החיוורת של שביל החלב. תוכלו להבין את היראה שבני האדם חשים במשך אלפי שנים כשהם מתבוננים בשמי הלילה.

די בעין בלתי מצויידת  כדי לראות כמעט 6000 כוכבים באתר חשוך, וכן את כוכבי לכת והערפיליות הבהירות ביותר. קחו עמכם משקפת טובה, ותוכל לראות עוד ערפיליות וצבירי כוכבים רבים. בסיוע טלסקופ קטן, ניתן להבחין בצבירי כוכבים ולראות גלקסיות המרוחקות מאיתנו כמה מיליוני שנות אור. אתם יכולים אפילו לנסות לצלם. בעיתון  שלך עשוי להיות טור המתאר את מה שניתן לראות בשמי הלילה. ניתן גם לקבל מידע על מראה השמים באמצעות כתבי עת באסטרונומיה. לא משנה מה אתה יכול לקרוא או ללמוד על אסטרונומיה, אין תחליף לצפיה בשמים!

כדור הארץ מסתובב מזרחה, כך שהשמים מעלינו מסתובבים  ממזרח למערב. הכוכבים עולים במזרח ושוקעים במערב. נראה שכל הכוכבים מסתובבים במעגלים קונצנטריים סביב נקודה קבועה בשמים הנמצאת ליד הכוכב הצפון. תנועות הכוכבים לעיתים בלתי נראית במרווחים קצרים מרגע לרגע, אבל במשך כשעה ניתן לראות כוכבים חדשים עולים במזרח בעוד אחרים שוקעים במערב. ארבעה מכוכבי הלכת הם גופים בהירים שאינם משנים את מיקומם בין הכוכבים בין לילה אחד למשנהו, תזוזת חלק מהם ניתנת למעקב בין לילה למשנהו. בתצפית יחידה ניתן לראות  לראות אפילו אירועים קצרים באטמוספירה העליונה כמו כוכבים נופלים או ניצוצות חולפים.

למרות שאנו יודעים כי הכוכבים נמצאים במרחקים שונים מאיתנו,  נוח לדמיין אותם צמודים אל כיפה שמימית המסתובבת מעלינו. ניתן למצוא  את הכיוונים בשמים באמצעות כוכב הצפון, הנמצא בקוטב הצפוני השמימי. הקוטב הצפוני השמימי נמצא ישירות מעל הכיוון המגדיר את הצפון הארצי. בעזרתו ניתן למצוא את הכיוונים העיקריים  – צפון, דרום, מזרח ומערב. קו המשווה השמימי הוא היטל של קו המשווה של כדור הארץ אל השמים.  הנקודה בשמים הנמצאת היישר מעל ראשכם היא נקודת הזניט. בעזרתה ניתן למדוד בקלות את זוויות בכיפת השמים. הזווית בין נקודת הזניט לבין האופק,  היא 90º. כאשר פושטים את היד רוחב האגרוף שלך  הוא כ- 10 מעלות. הרוחב של האצבע המורה בזרוע פשוטה קדימה הוא בערך 1º, ורוחב הירח המלא הוא 1/2º.

ניתן לאתר כל גוף בכיפת השמים בסיוע שתי זוויות. זוהי אנלוגיה ישירה למערכת הקואורדינטות של כדור הארץ, שבה כל מקום מוגדר על ידי שתי הזוויות של קו הרוחב וקו האורך. במערכת אחת קואורדינטות באסטרונומיה משתמשים גובה ובכיוון ביחס לצפון. גובה הגוף השמימי הוא מרחקו הזוויתי  מעל האופק, הנמדד מ -0º בסמוך לאופק ועד  ל- 90 מעלות מעליו. האזימוט של אובייקט הוא המרחק הזוויתי שלו סביב האופק, הנמדד מצפון. בצפון ערכו  0º ערכה גדל לכיוון מזרח, בדרום ערכה – 180º ובמערב 270º.

 

אסטרונומים לרוב רוצים לאתר כוכבים בשמים בסיוע זוג זוויות שהוגדרו במערכת הקואורדינטות המשוונית. מערכת שכזו  מקובלת באיתור מקומות על פני כדור הארץ. הזווית של גוף מעל או מתחת לקו המשווה השמימי נקרא נטיה (declination) – היא נמדדת במעלות, דקות קשת, ושניות קשת. הנטיה החיובית היא צפונה לקו המשווה השמימי, והנטיה השלילית מדרום לקו המשווה השמימי. לדוגמה, נניח שקווי הרוחב שלך הוא 28º N. כוכב עם נטייה של  28º+ ימצא מעליך, כוכב עם נטייה של 65º+ ימצא מצפון לזניט, וכוכב עם נטיה של 21º- יהיה  מדרום לזניט. לא נראה כוכבים בעלי נטיה של פחות מ- 62º-  כי הם אף פעם לא עולים מעל האופק. יש לכוון במדוייק טלסקופים  כדי למצוא למצוא כוכבים או גופיים שמיימים שאורם חלש. תיאור מלא של נטיה עשוי להיות "47º15'58, או רק קצת יותר 47.25 מעלות צפונית של קו המשווה השמימי.

הקואורדינטות בין מזרח למערב מסובכות יותר משום שכדור הארץ מסתובב. אסטרונומים משתמשים בקואורדינטה של "עלייה ישרה"   Right Ascension – RA – הנמדדת בשעות, דקות ושניות של זמן. נקודת ההתייחסות לעלייה ישרה היא הזמן שבו גוף  חוצה את המרידיאן, שהוא קו צפון-דרום העובר מעל לראשו. אפס לעלייה הימנית מוגדר כמצב שבו השמש נמצאת ביום שוויון השנתי האביבי, שהוא  21 מרס בכל שנה. העלייה הימנית עולה לכיוון מזרח, כי זה הכיוון שבו כדור הארץ מסתובב. הטווח הוא 0 עד 24 שעות, ועלייה ימנית מסוימת עשויה להתבטא כמו 6h 47m 56.4s.

עבור אובייקט על קו המשווה השמימי אנו יכולים להתייחס העלייה הימנית לזווית כדלקמן:

• 24 שעות סיבוב מלא של שמי הלילה = 360º

• 12 שעות זמן בין עלייה ומקום כוכב = 180º

• זווית אופיינית 1 שעה בין הכוכבים = 15º

• 4 דקות הזמן שבו כוכב חולף על  שני קטרים של ירח = 1º

• דקה אחת הזמן שבו כוכב חולף על 1/2 קוטר ירח = 1/4º

טלסקופ צריך "לעקוב" אחר כוכב; או במילים אחרות, כדי שצביע על עלייה ישרה קבועה, יש להפעיל מנוע שיסובב אותו  באותו קצב שבו מסתוב כדור הארץ. התנועה המסלולית של כדור הארץ סביב השמש גורמת לנו לראות את השמש נעה מזרחה בין הכוכבים. מסלול השמש  בשמים נקרא קו המילקה – ecliptic. בכל יום השמש נעה עליו כ-  1º (פעמיים הקוטר הזוויתי שלה) מזרחה לאורך קו המילקה. בכל לילה בזמן מסוים, הכוכבים נראים לערך 1º  מערבה. במילים אחרות, כוכבים זורחים 4 דקות מוקדם יותר בכל לילה. ב -21 במרץ, השמש נמצאת עלייה ישרה  של 0h וכוכבים בעליה ישרה   של 12 שעות ביחס לרום הרקיע בחצות. ב -21 בספטמבר, השמש נמצאת בעליה ישרה של 12 שעות וכוכבים בעלייה ישרה של 0h הם מעל לרום הרקיע בחצות. בדרך זו, ניתן  לראות קבוצות שונות של כוכבים כאשר כדור הארץ חולף במסלולו סביב השמש.

רוב תרשימי הכוכבים מציגים את קו המשווה השמימי עליו מסומנת  העלייה הישרה RA  בשעות. קו המילקה הוא המסלול השמש מגדירה את המישור של מסלול כדור הארץ-השמש. מאחר ומערכת השמש נמצאת כמעט במישור אחד, ניתן למצא את כל כוכבי הלכת סמוך לקו המילקה עד כדי סטיה של כמה מעלות. מרקורי, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי גלויים לעין. אורנוס ונפטון ניתנים לתצפית בעזרת במשקפת. יש צורך בטלסקופ קטן (וגם אזור חשוך) כדי לראות את פלוטו. קו המשווה השמימי וקו המילקה חולפים בזווית של 23.5 מעלות ביניהם. זוהי הנטיה של ציר כדור הארץ במהלך הקפת השמש. כוכבי הלכת נעים בין קבוצות הכוכבים מדי לילה. מרקורי ונוגה הם פנימיים למסלול כדור הארץ כך שהם  יופיעו קרוב לשמש. כוכבי הלכת החיצוניים ניתן למצוא בכל מקום לאורך קו המילקה.

הצופים בקווי הרוחב הצפוניים רואים קבוצה מסוימת של קבוצות כוכבים; כוכבים אחרים נראים רק לצופים בחצי הכדור הדרומי. כאשר אתה מסתכל על השמים תצטרך להשתמש בדמיון שלך! הכוכבים לאורך קו המילקה כוללים את שנים עשר הסימנים של גלגל המזלות. אלה היו תמיד המפורסם ביותר מבין  88 קבוצות הכוכבים בשמים.

חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד