דלג לתוכן הראשי
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
1.5 שגיאות מדידה
ראשי » פרק א' - כיצד פועל המדע? » 1.5 שגיאות מדידה

1.5 שגיאות מדידה

המתמטיקאי והפילוסוף קרל פרידריך גאוס, בציור שמן של גוטליב בירמן.

ככל שנתאמץ, אי אפשר לבצע מדידה בדיוק מוחלט. לכלים שלנו אין כיול מושלם וכושר הפרדה מושלם, והטבע עצמו מוסיף מידה משלו של אי-ודאות. לכן, כדי שמדידה תהיה שלמה, צריך לצרף אליה שגיאה. תורת השגיאות התצפיתיות פותחה בידי המתמטיקאי הגרמני קרל פרידריך גאוס בתחילת המאה ה-19.

ברמה הפשוטה ביותר אפשר להעריך את השגיאה רק לפי הדיוק של כלי המדידה. אם נמדוד את רוחבו של שולחן בסרט מדידה, ייתכן שנקבל 89 ס"מ. אם השנתה הקטנה ביותר על סרט המדידה היא 1 מ"מ, השגיאה הסבירה (התקנית) במדידה היא 0.5 מ"מ, ולכן נרשום את תוצאת המדידה כ-890 ± 0.5 מ"מ.

שגיאה נוצרת גם כשמחשבים ערכים מתוך ערכים ידועים שיש בהם שגיאה משלהם. למשל, איננו מודדים את הטמפרטורה במרכז השמש ישירות, אלא מחשבים אותה בחישובים תאורטיים שמביאים בחשבון את המסה, הרדיוס והטמפרטורה של פני השמש. שגיאה נוצרת גם כשהגודל הנמדד משתנה עם הזמן: מהירות הרוח בערב יכולה להיות בממוצע 16 קמ"ש, אבל עם שגיאה שנובעת מרגיעות ומהבזקי רוח. השגיאה נכתבת תמיד באותה דרך: הסימן ± ואחריו ערך השגיאה (או שני ערכים, אם השגיאה אינה סימטרית). הנה כמה דוגמאות:

  • 78.65 ± 0.02 K פירושו תחום של 78.63 עד 78.67 קלווין
  • 0.0022 ± 0.0006 kg פירושו תחום של 0.0016 עד 0.0028 ק"ג
  • 670 ± 50 Mpc פירושו תחום של 620 עד 720 מגה-פרסק
  • 0.17893 ± 0.00023 J פירושו תחום של 0.17870 עד 0.17916 ג'אול
  • 33 ± 8 ms פירושו תחום של 25 עד 41 אלפיות שנייה
  • 91,000 ± 3,500 W פירושו תחום של 87,500 עד 94,500 ואט
עקומת ההתפלגות הנורמלית וסטיות התקן. כל רצועה ברוחב של סטיית תקן אחת, והמספרים מציינים את החלק היחסי המשוער של השטח (סכומם 99.8% ולא 100%, בגלל העיגול).

לעיתים קרובות אפשר לשפר את התוצאה אם מבצעים כמה מדידות נפרדות ומחשבים את הממוצע. נניח שהממוצע יצא 88.2 ס"מ. השגיאה התקנית נקבעת לפי הפיזור של המדידות הבודדות, ובדרך כלל מסמנים אותה באות היוונית σ (סיגמה). נניח שהיא יצאה 0.7 מ"מ. התוצאה החדשה והאמינה יותר היא 882.0 ± 0.7 מ"מ. שימו לב שהשגיאה לא קטנה, אבל עכשיו היא מבוססת על הפיזור האמיתי של המדידות ולא רק על גודל השנתות. מדענים משתדלים תמיד להגביר את האמינות של הנתונים שלהם בעזרת תצפיות חוזרות, ולעיתים קרובות זו הדרך היחידה להקטין את אי-הוודאות במדידות.

בסימנים: אם למדידה X יש שגיאה תקנית σ, יש לרשום את התוצאה כ-X ± σ. מה המשמעות של זה בפועל? שהערך האמיתי של הגודל שמדדנו נמצא כנראה בתחום שבין X − σ ל-X + σ. הגודל X יכול להיות כל מדידה שהיא – עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ, הטמפרטורה בליבת השמש או מספר הכוכבים בגלקסיית שביל החלב. לדוגמה, הרוחב האמיתי של השולחן מהמדידה הקודמת, 882.0 ± 0.7 מ"מ, נמצא כנראה בתחום שבין 881.3 ל-882.7 מ"מ.

לפי תורת השגיאות של גאוס, אם לשגיאות יש סיבה אקראית, המדידות מתפזרות סביב הערך האמיתי בהתפלגות מוגדרת היטב. היא נקראת ההתפלגות הגאוסית או ההתפלגות הנורמלית, או בשפה יומיומית "עקומת הפעמון". עקומת הפעמון יורדת במהירות לשני הצדדים, ולכן לא סביר ששגיאות אקראיות ירחיקו מדידה מאוד מהערך האמיתי. לפי ההגדרה המקובלת, תחום השגיאה התקנית σ כולל 68% מהמדידות, כשני שלישים. במילים אחרות, אם הערך הנמדד של גודל כלשהו הוא X, יש סיכוי של 68% שהערך האמיתי נמצא בין X − σ ל-X + σ, סיכוי של 95% שהוא נמצא בין X − 2σ ל-X + 2σ, וסיכוי של 99.7% שהוא נמצא בין X − 3σ ל-X + 3σ. כדי להיות זהירים, מדענים יכולים לציין תחום שגיאה של 3σ, כי מאוד לא סביר שהערך האמיתי נמצא מחוצה לו.

שני מדגמים עם אותו ממוצע וסטיות תקן שונות. למדגם האדום ממוצע 100 וסטיית תקן 10; לכחול ממוצע 100 וסטיית תקן 50. כל מדגם כולל 1,000 ערכים שנבחרו באקראי מהתפלגות גאוסית בעלת הפרמטרים האלה.

הנה כמה דוגמאות של מדידות והשגיאות שלהן. לכל מדידה מופיעים השגיאה הסבירה והתחום שבו נמצא הערך האמיתי בשלוש רמות ביטחון: ±1σ, ±2σ ו-±3σ. במילים אחרות, אם נבצע הרבה מדידות, נצפה ש-68%, 95% ו-99.7% מהן ייפלו בתחומים האלה, בהתאמה.

  • 0.67 ± 0.05 kg: 68% בין 0.62 ל-0.72 ק"ג; 95% בין 0.57 ל-0.77 ק"ג; 99.7% בין 0.52 ל-0.82 ק"ג
  • 157.8 ± 6.2 pc: 68% בין 151.6 ל-164.0 פרסק; 95% בין 145.4 ל-170.2 פרסק; 99.7% בין 139.2 ל-176.4 פרסק
  • 8,800 ± 100 N: 68% בין 8,700 ל-8,900 ניוטון; 95% בין 8,600 ל-9,000 ניוטון; 99.7% בין 8,500 ל-9,100 ניוטון
  • 0.0045 ± 0.0013 s: 68% בין 0.0032 ל-0.0058 שנייה; 95% בין 0.0019 ל-0.0071 שנייה; 99.7% בין 0.0006 ל-0.0084 שנייה
  • 59.1 ± 0.4 m: 68% בין 58.7 ל-59.5 מטר; 95% בין 58.3 ל-59.9 מטר; 99.7% בין 57.9 ל-60.3 מטר

אסטרונומים אוספים אור מהיקום הרחוק, ולעיתים קרובות הם עובדים על גבול יכולת הגילוי. נראה מה זה אומר במונחים של שגיאה תקנית. נניח שמדדנו את השדה המגנטי של כוכב רחוק וקיבלנו 90 ± 100 גאוס. תחום השגיאה התקנית מגיע עד אפס, ולכן אי אפשר לשלול שלכוכב אין שדה מגנטי כלל! אפשר לבצע מדידות נוספות או להשתמש בשיטה מדויקת יותר, ולקבל ערך חדש: 84 ± 41 גאוס. המדידה החדשה גבוהה מאפס במעט יותר משתי שגיאות תקניות (2σ). עדיין יש סיכוי של כמה אחוזים שלכוכב אין שדה מגנטי. מדענים דורשים לעיתים קרובות מדידה שגבוהה מאפס בשלוש או בארבע שגיאות תקניות (3σ או 4σ) לפני שהם בטוחים שגילו משהו.

מדענים יכולים להשתמש בהיגיון דומה גם כדי לבדוק תיאוריה. נניח שבדוגמה הקודמת יש תיאוריה שמנבאת שלסוג מסוים של כוכבים יש שדה מגנטי של 200 גאוס. המדידה הראשונה, 90 ± 100 גאוס, נמוכה מהניבוי, אבל היא גסה מדי כדי לבדוק את התיאוריה: היא סוטה מהניבוי התאורטי רק ב-200 − 90 = 110 גאוס, כלומר ב-1.1 שגיאות תקניות (1.1σ). לכן יש סיכוי של כרבע שהשדה המגנטי האמיתי דווקא מתאים לתיאוריה. המדידה השנייה, 84 ± 41 גאוס, מדויקת הרבה יותר. עכשיו הסטייה מהניבוי היא 200 − 84 = 116 גאוס, כלומר 116/41 = 2.9 שגיאות תקניות (2.9σ). במילים אחרות, הסיכוי שהמדידה מתאימה לתיאוריה קטן מ-1%. לזה מתכוונים מדענים כשהם מדברים על "התאמת מודל" ועל "בדיקת השערה". מדענים משתמשים לעיתים קרובות בטיעון מהסוג הזה כדי לבדוק תיאוריות ולהגיע להבנה טובה יותר של הטבע.

רוב הדיונים בשגיאות מניחים שהשגיאות אקראיות. לשגיאה אקראית יש סיכוי שווה להסיט מדידה אל מעל הערך האמיתי או אל מתחתיו. אם השגיאות אקראיות, אפשר להיות בטוחים שמדידות נוספות יקטינו את השגיאה התקנית ויקרבו אותנו לערך האמיתי של הגודל. לרוע המזל, מדענים נתקלים לעיתים קרובות בבעיה קשה יותר: שגיאות שיטתיות. שגיאה שיטתית היא כל שגיאה שאינה קטנה כשמבצעים מדידות נוספות.

נחזור למדידת רוחב השולחן בסרט מדידה כדי לראות כמה דוגמאות לשגיאה שיטתית. נניח שהמכונה שהדפיסה את השנתות על הסרט תוכנתה לא נכון, וכל השנתות גדולות מעט מדי. אז כל המרחקים שנמדוד ייראו קטנים מעט ממה שהם באמת. או: ידוע שמתכת מתרחבת כשהיא חמה, ולכן אם סרט מדידה מתכתי כויל כשהיה חם, כל המרחקים שנמדוד ייראו גדולים מעט ממה שהם באמת, כי הסרט התכווץ מאז שיוצר. או שאולי נקרא את השנתות באופן מוטה ושיטתי. אף אחת מהבעיות האלה לא תתגלה במדידות חוזרות. הדרך היחידה של מדענים להתגונן מפני שגיאות שיטתיות היא למדוד את אותו הגודל בשתי שיטות שונות או יותר.

קריאת הנפח בכלי מדידה מדורג היא דוגמה לשגיאה אקראית: אי אפשר לקרוא את הערך בצורה מושלמת בכל פעם, אבל ככל שמבצעים יותר מדידות, השגיאה קטנה.

הדיון בשגיאות מדידה אינו הערת שוליים: הטיפול הנכון בשגיאות או באי-ודאות הוא לב העשייה המדעית. רוב המדענים מקדישים להבנת השגיאה במדידה זמן רב כמו לביצוע המדידה עצמה! ואזהרה אחרונה: רוב המחשבונים מחשבים עם ספרות משמעותיות רבות (עד 16), ואפשר לכוון אותם להציג כמה ספרות שרוצים אחרי הנקודה העשרונית. אבל המספרים שיוצאים מהמחשבון מדויקים רק כמו המספרים שהוכנסו אליו. לכן אם בחישוב משתתפים גדלים שמדויקים רק עד שתי ספרות משמעותיות, צריך לקרוא את התשובה בדיוק של שתי ספרות משמעותיות בלבד.

→ הסעיף הקודם: 1.4 יחידות והשיטה המטרית  |  הסעיף הבא: 1.6 אומדן ←

« הקודם
הבא »
פוסטים אחרונים
  • 7.37 פלנטות ננסיות
  • 7.36 פלוטו כפלנטה ננסית
  • 7.35 גילוי פלוטו
  • 7.34 פלוטו
  • 7.33 טריטון, ירח של נפטון
קטגוריות
  • אור והספקטרום האלקטרומגנטי
  • אנרגית השמש
  • אסטרואידים
  • אסטרוטופ
  • אסטרונומיה במאות 16-17
  • בית ספר יסודי
  • בית ספר תיכון
  • גלקסיות
  • גרמי שמים
  • הדמיות באסטרונומיה
  • הזמנת הרצאות
  • הירח
  • המרכז לחינוך אסטרונומי כנרת
  • הצעות למחקר
  • השמש
  • חטיבת ביניים
  • טלסקופ רובוטי
  • טלסקופים
  • ימי חלל ואסטרונומיה
  • כוכבים כפולים ומשתנים
  • כללי
  • ליקויים
  • מייזמים המתקיימים כעת
  • מייזמים שהסתיימו
  • מערכת השמש
  • מפגשי חובבים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • ספר לימוד
  • עבודות זעירות
  • פלנטה אורנוס
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטות מחוץ למערכת השמש
  • פלנטת מאדים
  • פלנטת נוגה
  • פלנטת נפטון
  • פלנטת צדק
  • פלנטת שבתאי
  • פעילויות לציבור הרחב
  • פעילויות לתלמידים
  • פרויקטים
  • פרק א' – כיצד פועל המדע?
  • פרק ב' – אסטרונומיה תצפיתית
  • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית ותוצאותיה
  • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
  • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
  • פרק ו' – פלנטות ארציות
  • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
  • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
  • פרק ט' – היווצרות מערכת פלנטרית
  • פרק ט"ו – גלקסיות
  • פרק ט"ז – היקום המתפשט
  • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
  • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
  • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
  • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
  • פרק י"ד – שביל החלב
  • פרק י"ז – קוסמולוגיה
  • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
  • פרק י"ט – חיים ביקום
  • קואורדינטות ותנועות
  • קוסמולוגיה
  • שאלות נפוצות
  • תוכנות לניתוח תצלומים
  • תחרות ארצית בצילום אסטרונומי
  • תכונותיהם של כוכבים
  • תמיכה
  • תנועות גרמי שמים
  • תערוכת טילאות
  • תצפיות שמיים
תגובות אחרונות
    ארכיונים
    • נובמבר 2026
    • אוקטובר 2026
    • ספטמבר 2026
    • מאי 2026
    • מרץ 2026
    • נובמבר 2025
    • אוקטובר 2025
    • אוגוסט 2025
    • יולי 2025
    • יוני 2025
    • פברואר 2025
    • נובמבר 2024
    • אוקטובר 2024
    • אוגוסט 2024
    • יולי 2024
    • מאי 2024
    • פברואר 2024
    • ספטמבר 2023
    • אוגוסט 2023
    • אפריל 2023
    • מרץ 2023
    • פברואר 2023
    • ינואר 2023
    • דצמבר 2022
    • נובמבר 2022
    • אוקטובר 2022
    • פברואר 2022
    • דצמבר 2021
    • דצמבר 2020
    • דצמבר 2019
    • אוקטובר 2019
    • ספטמבר 2019
    • אוגוסט 2019
    • יולי 2019
    • יוני 2019
    • מאי 2019
    • אפריל 2019
    • ינואר 2019
    • נובמבר 2018
    • אוקטובר 2018
    • ספטמבר 2018
    • יולי 2018
    • יוני 2018
    • מאי 2018
    • אפריל 2018
    • מרץ 2018
    • פברואר 2018
    • ספטמבר 2017
    • אוגוסט 2017
    • יולי 2017
    • יוני 2017
    • מאי 2017
    • אפריל 2017
    • מרץ 2017
    כלים
    • הרשמה
    • התחבר
    • פיד רשומות
    • פיד תגובות
    • WordPress.org
    תוכן עניינים:
    פרק א'
    • 1.29 קנה מידה בזמן
    • 1.26 תחומי האסטרונומיה
    • 1.24 הדמיות ממוחשבות
    • 1.23 תרבות המדע
    • 1.18 לוגריתמים
    • 1.17 אלגברה
    • 1.16 גאומטריה
    • 1.15 מתמטיקה
    • 1.14 לוגיקה
    • 1.13 דרכים להצגת נתונים
    • 1.11 שגיאות וסטטיסטיקה
    • 1.10 ספרות משמעותיות ורמת הדיוק
    • 1.8 מסה, אורך וזמן
    • 1.5 שגיאות מדידה
    • 1.4 יחידות והשיטה המטרית
    • 1.28 קנה מידה בחלל
    • 1.27 האסטרונומיה כמדע
    • 1.25 מחקר מדעי מודרני
    • 1.22 מערכות ידע
    • 1.21 תיאוריות מדעיות
    • 1.20 חקר מקרה – חיים על מאדים
    • 1.19 בדיקת השערות
    • 1.12 סימון מדעי
    • 1.9 תצפיות ואי-ודאות
    • 1.7 ממדים
    • 1.6 אומדן
    • 1.3 מדידות
    • 1.2 ראיות
    • 1.1 טבע המדע
    פרק ב'

    יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי

    מדיניות הפרטיות | כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
    Design by Visuali

    כלי נגישות

    גודל טקסט
    הצהרת נגישות
    by Studio Visuali
    logo

    אנחנו משתמשים בעוגיות

    אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך, לנתח את השימוש באתר ולהתאים עבורך תוכן שיווקי. בלחיצה על "אישור הכל" אתה מאשר את השימוש בעוגיות. באפשרותך לנהל את העדפותיך, לדחות עוגיות שאינן הכרחיות או לקרוא עוד במדיניות הפרטיות שלנו.

    מדיניות פרטיות

    Visuali — Cookie Consent

    עוגיות הכרחיות

    עוגיות אלו נדרשות לתפקוד הבסיסי של האתר ולא ניתן לכבותן.

    עוגיות פונקציונליות

    מאפשרות לאתר לזכור את העדפותיך, כגון שפה או אזור.

    עוגיות אנליטיקה

    עוזרות לנו להבין כיצד המבקרים משתמשים באתר, לשם שיפור השירות.

    עוגיות שיווק

    משמשות להצגת פרסומות רלוונטיות עבורך ולמדידת אפקטיביות קמפיינים.

    גלילה לראש העמוד