מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

11.6 אנרגיה גרעינית

במשך זמן רב מקור האנרגיה של השמש היה תעלומה מדעית גדולה. ניתן להראות כי אנרגיה כימית של  שריפת דלקים אינה אחראית לכמות האור האדירה שהשמש מספקת לאורך שנים כה רבות (בדרך זו השמש הייתה מתכלה במשך 4000 -5000 שנים!). השמש יכולה להאיר במשך זמן רב יותר אם אנרגיית  הכבידה הייתה מקור האנרגיה שלה, אבל עדיין משך התאורה היה קצר ממיליארד שנים. התשובה למסתורין סביב מקור האנרגיה של השמש דרש גילוי של מקור אנרגיה חדש. צורות האנרגיה שלורד קלווין ומדענים אחרים במאה ה- 19 לא היכרו ולא העלו בדעתם עד כמה יעילה יכולה להיות האנרגיה הגרעינית.

ארנסט רתרפורד היה פיזיקאי בריטי יליד ניו זילנד, מגלה הסיבות לרדיואקטיביות, מתאר מבנה האטום וחתן פרס נובל לכימיה לשנת 1908, "על מחקריו במבנה האטום ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים". נחשב לאבי הפיזיקה הגרעינית.
באדיבות וויקיפדיה

בתחילת המאה העשרים, המדען הדגול ארנסט רתרפורד הראה שגרעין האטום צפוף להפליא וכי הוא תופס רק נפח זעיר מנפח האטום. היה זה שינוי דרמתי בחשיבה. בקנה המידה אנושי אם גרעין האטום היה בגודל גרגר אפונה הממוקם במרכז המגרש של אצטדיון כדורגל, הרי שהאלקטרונים היו מסתחררים ביציעים. תכונה אחת יוצאת דופן של גרעיני האטום הזעירים היא נטייתם, במקרים מיוחדים, להתפצל תוך שחרור אנרגיה. רתרפורד והנרי בקארל מצאו שכמה יסודות כבדים פולטים באופן טבעי קרינה ומשנים את המאפיינים שלהם בתהליך של דעיכה רדיואקטיבית. רתרפורד ערך ניסוי אלגנטי, הוא סגר כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי בצינור זכוכית בריק מושלם. כמה חודשים לאחר מכן, הראה רתרפורד בניתוח זהיר את קיומם של אטומי הליום בתוך הצינור כך שהחומר הרדיואקטיבי שינה את התכונות הכימיות שלו; האטומים אכן השתנו ממין אחד למשנהו! בניסוי זה התרחש שינוי מיסוד אחד לשני, שינוי שאלכימאים חיפשו במשך מאות שנים.

לחלוצי הרדיואקטיביות הראשונים לא היה מושג על טבע הקרינה שהם חקרו. הם כינו את שלושת סוגי הרדיואקטיביות "אלפא, ביתא וגאמא" בעקבות שלוש האותיות הראשונות של האלפבית היווני. כיום, אנו יודעים כי סוגים אלה של קרינה שונים לחלוטין. דעיכה אלפא הוא פליטה של גרעיני הליום, מהסוג שלכד רתרפורד בניסוי שלו, במהלך דעיכה רדיואקטיבית. דעיכת ביתא מתרחשת כאשר נויטרון הופך לפרוטון, תוך פליטה של אלקטרון ונייטרינו. קרינת גמא היא אנרגיה המשתחררת מהאטום בצורת גלים אלקטרומגנטיים בעלי אנרגיה גבוהה, במהלך דעיכה רדיואקטיבית.

מארי קירי הייתה מדענית פולנייה-צרפתייה, חלוצה בחקר תופעת הרדיואקטיביות. זכתה לפרסום רב ככלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903 "בזכות המחקר על תופעת הקרינה" ופרס נובל לכימיה לשנת 1911 "על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום".
באדיבות וויקיפדיה

הפיזיקאית הפולנית הצעירה מארי קירי הראתה שחומר רדיואקטיבי הפיק אנרגיה פי מיליון ויותר מכל תהליך כימי. היא ובעלה הצרפתי פייר היו הראשונים לבודד חומרים רדיואקטיביים. מארי קירי הייתה לפרופסור הנשי הראשון בהיסטוריה במשך 600 שנים באוניברסיטת סורבון בפריז והיא הייתה האדם הראשון שזכה בפרס נובל כפול. מאחר שידעו רק מעט מאד על טבע הקרינה הרדיואקטיבית, לא ידעו החלוצים הללו על השפעתה המזיקה על הרקמות האנושיות. חוקרים רבים שילמו בחייהם על המחקר שלהם בחומרים רדיואקטיביים, כולל מארי קירי.

קיימות דעיכות רדיואקטיביות רבות. דוגמא נפוצה בטבע היא האיזוטופ החצי יציב של אורניום-238 (מחצית חיים 4.468 מיליארד שנים). דוגמאות נוספות: גז ראדון: Radium-226 (מחצית חיים 1,602 שנים) דועך דרך דעיכה אלפא לראדון (מחצית חיים 3.8 ימים). גז ראדון הוא לעתים קרובות מצטבר במרתפים באזורים שבהם קיימים סלעי גרניט (אשר מכיל לעתים קרובות כמות מסוימת של אורניום 238) כמות גבוהה של גז ראדון המצטברת במרתפים עלולה להיות מפגע בריאותי.

פולוניום הינו רעל ודלק: פולוניום 210 (מחצית חיים 138.4 ימים) נמצא ביחס של אטום אחד לכל 1015 אטומים בקרום כדור הארץ. הפולוניום דועך באמצעות פליטה של חלקיקי אלפא לעופרת  206 ומהווה את השלב האחרון בדעיכת אורניום -238. כל גרם של חומר רדיואקטיבי זה משחרר אנרגיה בהספק של 140 וואט. זו עוצמה גבוהה ההופכת למקור אנרגיה יעיל (0.5 גרם חומר בקפסולה יכול להגיע לטמפרטורות מעל 500 מעלות צלזיוס ולהפעיל מנוע) ורעל יעיל! ב- 2006 הורעל אלכסנדר ליטוויננקו, קצין לשעבר של ה- FSB ו- KGB, עם פולוניום 210, באנגליה לאחר פגישה עם שני קצינים לשעבר של הקג"ב. הוא מת שלושה שבועות לאחר מכן.

קיימים גנרטורים המבוססים על רדיו-איזוטפים: המניעים חלליות רבות, כולל המשימות החלוציות של חלליות וויאג'ר, גלילאו, קאסיני, אופקים-חדשים. חלליות אלה מופעלות באמצעות מנועי חום המנצלים את האנרגיה הגרעינית כמקור האנרגיה הראשוני. אחד הדלקים הנפוצים ביותר הוא פלוטוניום-238 (מחצית חיים 87.7 שנים). זהו זמן מחצית חיים ארוך, צפיפות אנרגיה גבוהה, דרישות מיגון נמוכות (רק  2.5 מ"מ עופרת נדרשים כדי להגן על האלקטרוניקה בחללית מחומר רדיואקטיבי זה).

השמש שלנו וכוכבים אחרים אינם מפיקים אנרגיה מדעיכה גרעינית, או תהליכי ביקוע, אלא באמצעות היתוך גרעיני. ייתכן ששמתם לב כי כל הדוגמאות הקודמות התייחסו לדעיכה גרעינית של אטומים כבדים. מתברר כי אטומים הכבדים מברזל יכולים לפלוט אנרגיה כאשר הם מתפרקים (וצורכים אנרגיה כדי להתמזג), אטומים קלים יותר מברזל פולטים אנרגיה במהלך תגובות היתוך אבל דורשים אנרגיה במקרים רבים כדי להתבקע לאטומים קלים יותר. הסיבות לדיכוטומיה זו נמצאות עמוק בליבה של מכניקת הקוונטים, אבל ביסודו של דבר, לגרעין האטומי יש אנרגיה המצייתת למשוואה  המפורסמת של איינשטיין E = mc2, אנרגיה זו קשורה במסה של החומר. לכן המסה של גרעין אטומי היא תמיד קטנה מסכום המסות של הפרוטונים והנייטרונים שמהם הוא מורכב. זוהי אנרגית הקשר, המצמידה את רכיבי הגרעין. ערכה  משתנה בהתאם למסת הגרעין.  אנרגיית הקשר לכל חלקיק של הגרעין היא הגבוהה ביותר עבור ברזל. כלומר, ברזל הוא הגרעין האטומי היציב ביותר מבין כל היסודות בטבלה המחזורית. יסודות כבדים יותר מברזל יכולים לשחרר אנרגיה על ידי ביקוע ויסודות קלים יותר מברזל יכול לשחרר אנרגיה על ידי היתוך. מנגנוני האנרגיה הגרעינית הנפוצים בכוכבים הם:

הדמיה המתארת את שרשרת ההיתוך ההופכת ארבעה אטומי מימן לאטום הליום. הקליקו עלה תמונה כדי לראות את ההדמיה.
  •  שרשרת פרוטון פרוטון: בשרשרת זו מתמזגים ארבעה אטומי מימן לאטום הליום יחיד, תוך שחרור כמות אנרגיה  26MeV. שרשרת היתוך זו דורשת טמפרטורות הגבוהות, גדולות מ- 4.6 מיליון מעלות קלווין ולחצים גבוהים הנמצאים במרכזם של כוכבים כמו השמש שלנו.
  •  מחזור CNO: מתקיים בכוכבים מסיבים יותר מהשמש שלנו, שליבתם חמה יותר (יותר מ- 1.3 × 107K), הכוכבים מסוגלים להשתמש בפחמן (אם קיים) כדי לקיים מחזור היתוך גרעיני ההופך מימן להליום תוך יצירת פחמן, חנקן וחמצן.

תגובות מורכבות הרבה יותר יכולות להתרחש אצל כוכבים מבוגרים יותר, ותגובות אלה נדונות במאמרים אחרים. באמצעות היתוך גרעיני, כוכבים מסוגלים לייצר אנרגיה ביעילות במשך מיליוני ומיליארדי שנים. השמש שלנו תתמזג מימן להליום על הסדרה הראשית במשך כ- 10 מיליארד שנה. אנחנו נמצאים כעת בערך בנקודת האמצע במהלך חיי השמש שלנו.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד