מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

12.7 מדידת המרחק לכוכבים

השימוש בשנת האור ובפארסק למדידת המרחקים לכוכבים נותן תחושה של מרחקים עצומים. לתרבויות עתיקות, לעומת זאת, הכוכבים נראו קרובים יחסית לכדור הארץ. המצרים דמיינו אותם כנקודות אור על חופה של אוהל גדול, המוחזקת על ידי רכסי הרים בקצות  הממלכה. היוונים חשבו עליהם כעל גחלים לוהטות שנישאו על גבי קליפות גבישיות. תרבויות עתיקות לא יכלו להעלות על הדעת כי המרחקים לכוכבים גדולים בהרבה מגודלו של כדור הארץ. אפילו לצופה המודרני, הכוכבים בשמי הלילה נראים כולם במרחק זהה – עומק החלל אינו ברור.

איור המדגים את חוק ריבוע המרחק ההפוך. המקור S פולט כמות אור המיוצגת על ידי תשעה קווים. במרחק r תשעה קוווים עוברים דרך משבצת. מספר הולך ודועך ככל שמתרחקים מהמקור.
באדיבות Chris Impey

הערכות המרחק לכוכבים בראשית המדע לא היו אלא ניחושים מושכלים. בסוף המאה ה -17, המדען ההולנדי כריסטיאן הויגנס יצר תמונה של השמש באמצעות חריר בחדר חשוך. הוא הגדיל את החור עד שהתמונה נראתה שווה בבהירותה לזו של סיריוס, הכוכב הבהיר ביותר בשמי הלילה. מאחר שהנקב איפשר כניסה רק של  1/27,000 מאור השמש, הויגנס הניח כי סיריוס נמצא במרחק הגדול פי 27,000 ממרחק השמש (למעשה סיריוס נמצא במרחק הגדול פי  543,900 פעמים ממרחק השמש, והוא מאיר יותר מהשמש). בערך באותו זמן, ניסה אייזק ניוטון להשתמש בשבתאי כסוג של מראה המחזירה את אור השמש, במטרה למדוד את עוצמת השמש. הוא ניחש את אחוז אור השמש המוחזר ע"י שבתאי והניח כי לכוכבים בהירים יש בהירות מוחלטת דומה לזו של השמש. ניוטון הגיע למסקנה שהכוכבים הבהירים נמצאים במרחק של כ- 18,000 פעמים רחוק יותר מהשמש (דבר שפשוט אינו נכון, מאותה סיבה שהויגנס אינו צודק: אף אחד מהם לא ידע שרוב הכוכבים הבהירים בשמי הלילה בהירים הרבה יותר מהשמש).

שני החוקרים הללו, ניסו להשתמש בשיטה גסה להערכת המרחק אל הכוכבים; לפי חוק ההופכי של ריבוע המרחק עבור התפשטות האור. לכוכבים הבהירים ביותר יש בהירות נראית  הקטנה ב- 10 מיליארד (או 1010) פעמים חלשה יותר מזו של  השמש. למרבה הצער, בלתי אפשרי למדוד במדויק את הבהירות היחסית של השמש ושל כוכבים אחרים ללא ציוד מדעי. הטעויות נמשכו גם בתקופה מודרניות. ב- 1829 השתמש המדען האנגלי ויליאם וולסטון בחוק ההופכי של ריבוע המרחק כדי להעריך את מרחקם של רוב הכוכבים הטיפוסיים להערכתו מרחקם גודל פי  100,000 (או 105) ממרחק השמש, שכן חוק ההופכי של ריבוע המרחק מציין כי עמעום של 10 מיליארד פעמים מתאים למרחק הגדול פי 100,000 (וזה מדויק עבור כמה כוכבים).

אומדני מרחק פשוטים המבוססים על הבהירות היחסית של השמש והכוכבים פגומים מסיבה פשוטה אחת: כוכבים פולטים כמויות אור שונות ולכן הנגיהות שלהם שונה. הכוכבים הבהירים בשמים פולטים כמות אור גדולה בהרבה מזו שפולטת השמש, ולכן הם רחוקים הרבה יותר מכפי שחשבו בהנחה שהם דומים לשמש. כמו כן, אומדנים אלה רק נותנים מרחקים טיפוסיים ולא מרחקים מדויקים עבור כוכבים בודדים. אף על פי כן, זוהי דוגמה לאופן שבו רעיון פיזיקלי פשוט מסייע במדידות – הדרך שבה עוצמת האור דועכת כאשר האור מתפשט בחלל – יכול לסייע  בהערכת המרחק לכוכבים. גלילאו השתמש בהיגיון זה כאשר הוא כיוון את הטלסקופ שלו אל שביל החלב וראה את האור הרפה של נקודות אור רבות. הוא שיער שהם כולם כוכבים הדומים לשמש, והוא זיהה את עומק החלל העצום התלת-ממדי. באותו זמן, זו הייתה מהפיכה מחשבתית, השתמע ממנה שהיקום גדול אלפי מונים מהאומדנים של המדע היווני!

אחד העיכובים גדולים ביותר במעבר ממודל גיאוצנטרי למודל הליוצנטרי של מערכת השמש היה קשור בחוסר התנועה הנצפית של כוכבים. פארלקסה כוכבית ניתנת למדידה – כאשר כדור הארץ מקיף את השמש. פירושו היה שמרחקי הכוכבים חייבים להיות גדולים מעבר לכל דמיון. המדידה המוצלחת הראשונה של פארלקסה כוכבית בוצעה רק ב- 1838, כאשר האסטרונום הגרמני פרידריך בסל זיהה את שינוי עונתי הקל במיקומו של הכוכב 61 Cygni – רק שני שלישים של שניית קשת. המדידה של מרחק הפארלקסה היא טכניקה טריגונומטית, שאינה תלויה בהנחה כלשהי לגבי טבעו של הכוכב הנצפה. נזכיר כי פארלקסה היא השינוי הזוויתי במצב של גוף שנגרם בעקבות השינוי במיקום של הצופה. חישוב מרחק פארלקסה הוא יישום נוסף של משוואת הזווית הקטנות. המרחק נמצא ביחס הפוך לגודל זווית הפארלקסה. כוכב עם זווית פארלקסה של שניית קשת אחת נמצא במרחק של 1 פארסק.

מדידת זווית פארלקסה P של כוכב נעשית מכדור הארץ באמצעות שתי מדידות בהפרש של חצי שנה זו מזו.
הכוכב "נע" על רקע הכוכבים הרחוקים, בשל תזוזת הצופה בכדור הארץ.
באדיבות וויקיפדיה

כדי להבין כיצד נעשות מדידות פארלקסה, החזק את האצבע מול הפנים והסתכל מעבר לה לעבר כוננית בצד השני של החדר. האצבע מייצגת כוכב סמוך – הספרים על הקיר הרחוק מייצגים כוכבים רחוקים. העין הימנית שלך מייצגת צופה בצד אחד של השמש. העין השמאלית מייצגת את מיקום הצופה כעבור שישה חודשים, לאחר שכדור הארץ נע לנקודה בצד הנגדי של השמש (שינוי במיקום כדור הארץ שווה לשינוי בשתי יחידות אסטרונומיות). עצום עין אחת ולאחר מכן את השנייה. האצבע שלך (הכוכב הסמוך) תראה כאילו היא נעה ימינה ושמאלה (למרות שהיא לא זזה). שנה את מרחק האצבע מהפנים. בתחילה החזק את אצבעך רק כמה סנטימטרים מעינייך; תתקבל סטייה גדולה. לאחר מכן פשוט את הזרוע וחזור על עצימת עינים לסרוגין; תתקבל סטייה קטנה יותר. ככל שהכוכב קרוב יותר, כך זווית הפארלקסה גדולה יותר. בניסוי זה ניתן למדוד את הפארלקסה במעלות, אבל הפארלקסה של כוכבים קטנה משניית קשת! ניתן למדוד באופן אמין פארלקסה  קטנה עד כי 1/100 שניית קשת, ואז המרחק של הכוכב הוא 100 פארסק.

המרחק של כוכב בפארסק הוא ההופכי של זווית פארלקסה שלה בשניות של קשת. זה מסביר את המקור של המונח par-sec: זה המרחק פארלקסה של שניית קשת אחת. אם כוכב רחוק מדי, הפרלקסה שלו קטנה מכדי שניתן יהיה למדוד אותה. (צפה אל האופק כדי לראות מעבר של גוף רחוק – ככל שהגוף מתרחק קשה להבחין בתנועתו, מעבר למרחק מסוים, לא ניתן לשים לב לתנועת הגוף). פרלקסה קטנה יותר מ- 1/100 שניית קשת לא ניתנת למדידה מדויקת, בשל הטשטוש שיוצרת האטמוספירה של כדור הארץ. לכן כוכבים הרחוקים יותר מ- 100 פארסק נמצאים מעבר לגבול מדידה אמינה.

מדעני סוכנות החלל האירופית ניסו להתגבר על המגבלה הזו כאשר שיגרו את לוויין Hipparcos ב- 1989. המשימה שלו הייתה למדוד את הפארלקסה בתנאי הצפייה המדויקים של החלל. כישלון אומלל בהפעלת המנוע הרקטי הציב את הלווין במסלול אליפטי מאוד, שגרם לגלאים להפסיק לפעול כשהם עברו שוב ושוב דרך הקרינה שמסביב לכדור הארץ. למרות זאת, Hipparcos מדד בהצלחה את פארלקסה של 120,000 כוכבים. בנוסף לפארלקסה, הוא מדד במדויק את תנועות הכוכבים האלה, ונתן לנו מידע על האופן שבו הם נעים, אובחנו מערכות כוכבים מרובות ושינויים בהירותם של כוכבים במשך הזמן. לאחרונה, ESA השיקה את המשימה Gaia, במטרה לשפר באופן משמעותי את גודל המדגם ואת הדיוק של מדידות פארלקסה. פרוייקט גאיה שואף לבנות מפה תלת מימדית של כמעט מיליארד כוכבים, ולהגיע לדיוק של 20 מיליוניות של שניית קשת. זוהי הזווית שבה נראית רוחב שערת אדם במרחק של 300 ק"מ!

ידיעת המרחקים המדויקים לכוכבים היא דרישה חשובה ביותר המאפשרת מדידת תכונות אחרות של כוכבים. משמעות הדבר היא כי 20,000 עד 25,000 כוכבים שמרחקם קטן מ- 100 פארסק הם המדגם הסטטיסטי העיקרי שלנו למדידת תכונות הכוכביים. שימו לב שגם מדגם גדול מזה אינו מספיק כדי שנוכל למדוד את המרחק לכמה סוגי כוכבים נדירים. טכניקות אחרות פותחו על מנת לאמוד מרחקים לכוכבים מרוחקים יותר, אך כולן תלויות בסופו של דבר ברמת הדיוק של מדידת הפארלקסה של כוכבים סמוכים.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד