מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

13.22 ננסים לבנים

כוכבים בעלי מסות שונות מתפתחים בדרכים שונות. עבור כוכבים הדומים לשמש שלנו, שלבי החיים הסופיים כוללים היווצרות ערפיליות פלנטריות ולאחריה יצירת ננס לבן – כוכב שגודלו אינו עולה על גודל כדור הארץ צפיפותו מגיעה לכדי 1 טון לסנטימטר מעוקב. החומר בננסים לבנים צפוף פי 200,000 מהחומר בכדור הארץ!

ננסים לבנים, שצולמו במצלמה פלנטרית 2 בטלסקופ החלל האבל של נאס"א.
באדיבות NASA

על פי התיאוריה, כוכבים שמתחילים את חייהם עם מסה הגדולה מ- 0.1 מסה שמש ועד 8 – 10 מסות שמש ימותו כולם כננסים לבנים. הגבול העליון בטווח מסה זה אינו מוגדר היטב, מכיוון שכוכבים שונים משחררים מסה בקצב שונה, המסה הקובעת היא מסת "המוות": מסתם של ננסים לבנים שאינה יכולה לעלות על 1.4 מסות שמש. המעטפת החיצונית של הכוכבים שיהפכו לננסים לבנים מתנפחת כשהכוכב נמצא בשלביו האחרונים, והם עשויים להשיל את שכבות חיצוניות בשלבים  האחרונים כענקים האדומים. למרות שאיבדו כמות מסה גדולה, במקרים רבים רוב המסה עדיין נשארת בליבה הצפופה והחמה.

בשנת 1844, האסטרונום הגרמני פרידריך בסל בחן את תנועותיו של הכוכב הבהיר ביותר בשמיים, סיריוס, ומצא שהוא נע קדימה ואחורה בשל נוכחותו של כוכב קלוש ובלתי נראה שחג סביבו. כוכב זה לא זוהה עד 1862, אז גילה אותו יצרן הטלסקופים האמריקני אלוון קלארק, בשל הקושי לזהותו עקב זוהרו הרב של סיריוס. בשנת 1915, אסטרונום בהר ווילסון וו. ס. אדאמס גילה כי בן הזוג לוהט בצבע כחלחל-לבן, עם תכונות שממקמות אותו מתחת לסדרה הראשית בתרשים H-R. יש לו מסה של השמש (שנקבעה לפי המסלול שלו), אך בהירותו כה נמוכה, עד כי פני השטח שלו אינם יכולים לעלות על גודלו של כדור הארץ (מסקנה הנובעת בשל חוק סטפן-בולצמן). בעידן שבו טרם פוענחו כליל התגובות הגרעיניות קיומו של  כוכב כה קטן וצפוף היה מבלבל, כמו גם קיומם של כוכבים באופן כללי.

סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר נולד ב־19 באוקטובר 1910 בלאהור למשפחה אמידה ומשכילה. הוא למד לתואר בפיזיקה בהודו. בשנת 1930 זכה במלגה מטעם ממשלת הודו באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, בה למד לקראת תואר דוקטור. בצעירותו נודע כגאון, והתמחה לא רק בפיזיקה אלא גם בגרמנית ובספרות אנגלית.
באדיבות וויקפדיה

התיאוריה המסבירה את מצבם של הננסים הלבנים פותחה בין 1930 ל- 1931 על ידי סברהמניאן צ'אנדרסקר (Chandrasekhar). צ'אנדרסקר יליד הודו, החל לראשונה לחשוב על ננסים לבנים בהפלגה הארוכה שבה נסע מהודו אל קולג' באנגליה. על פי התיאוריה שפיתח אם תפסק פעולת הכוח הגרעיני במרכז כוכב הוא יקרוס בשל כוח הכבידה עד שייתמך בכוח שמפעילים חלקיקי החומר האחד על השני. בעודו חווה דעות קדומות פעמים רבות בחייו בגלל אמונתו ולאומיותו, דבר לא הכין אותו, או פגע בו יותר מהלעג שהפגינו אסטרונומים בכירים לרעיון שלו. אך הוא התמיד ברעיונותיו, בסופו של דבר הם התקבלו על ידי הקהילה המדעית. צ'אנדרסקר קיבל את פרס נובל לפיזיקה בשנת 1983. חישוביו חשפו מצב מוזר מאוד של חומר. צ'אנדרסקר לא היה רק ​​חוקר מבריק, אלא גם היה מורה ויועץ מסור, ושימש גם כאב אינטלקטואלי לדור שלם של אסטרופיזיקאים תיאורטיים.  

כאשר לא נותרת אנרגיה זמינה בליבת הכוכב שתיצור לחץ כלפי חוץ, הכוכב קורס ומתרסק עד שכל האטומים בליבתו נדבקים זה לזה ויוצרים חומר צפוף מאוד. אבל מה המשמעות האמתית של "נדבקים יחד"? בננס לבן הטמפרטורות והצפיפויות גבוהות ביותר, האלקטרונים נעים כמעט במהירות האור והחומר מאבד את תכונותיו המוכרות. עניין מפתיע, החומר מפסיק להתנהג כמו גז מושלם. למעשה, זה כבר איננו גז, נוזל או מוצק, אלא סוג חדש של חומר המורכב מגרעיני אטומיים המופרדים על ידי ים של אלקטרונים בצפיפות יוצאת דופן; לו הייתה מגיעה כפית מלאה בחומר של ננס לבן לכדור הארץ היא הייתה שוקלת כמו פיל. חלקם הפנימי של ננסים לבנים עשוי להגיע לצפיפות של מיליארדי קילוגרם למטר מעוקב, השכבות החיצוניות שלו עשויות להיות מורכבות מחומר רגיל – יתכן שגז חם יוותר על פני השטח המוצק והסלעי או דמויי קריסטל, אך בתוך הקרום החיצוני בעומק של 20 עד 75 ק"מ (ננסים לבנים רבים עשויים פחמן, הם למעשה יהלומי ענק). הצפיפות עשויה להיות גבוהה עד כדי 3 מיליון קילוגרם למטר מעוקב. צפיפות גבוהה שכזו הושגה רק להרף עין במעבדות בכדור הארץ.

ברמה המיקרוסקופית, גרעיני אטומיים טעונים חיובית מתארגנים במבנים מסודרים, הנשלטים על ידי הכוחות החשמליים הפועלים ביניהם. האלקטרונים נעים בחופשיות דרך הסריג הגבישי הזה באותה דרך שבה אלקטרונים עוברים דרך סריג הנחושת של תיל כאשר זרם חשמלי זורם דרכו. תיאוריית הקוונטים של החומר אומרת ששני חלקיקים לא יכולים להיות בעלי אותה תכונה בדיוק. הגבלה זו פירושה שאלקטרונים הנמצאים בסמיכות זה לזה חווים לחץ שמונע מהננס הלבן להוסיף ולהתכווץ. לחץ זה נקרא לחץ אלקטרונים מנוונים, ומצב החומר בננס לבן נקרא גז אלקטרונים מנוון. ליבת השמש עתידה להגיע למצב של חומר מוזר שזה בעוד קצת יותר מחמישה מיליארד שנים. בכוכבים בעלי מסה נמוכה יותר, תהליך זה מתרחש כבר בליבת הליום מנוונת בשלב הענק האדום. לא חשוב באיזה מקום בדיאגרמת ה- HR הכוכב מתחיל להפוך לננס לבן, הוא תמיד נוצר במרכז ערפילית פלנטרית מתרחבת.

תרשים המתאר את הרדיוס (ברדיוסי שמש) כנגד המסה (במסות שמש ) עבור ננס לבן לפי מודל המורכב מגז פרמי קר. העקומה הכחולה מציגה מודל לא יחסותי והעקומה הירוקה מודל יחסותי. הננסים הלבנים לא יכולים להיות בעלי מסה הגבוהה מ -1.4 מסות שמש.
באדיבות Teach Astronomy

לרוב הננסים הלבנים בתחילת דרכם יש טמפרטורות של 10,000 עד 20,000 מעלות קלווין, והן עשויות להגיע אפילו ל- 100,000K. עם זאת, לכוכבים החמים הללו יש בהירות נמוכה מכיוון שיש להם שטח פנים כה קטן. הטמפרטורות הגבוהות שלהם הן זמניות. כמות כה גדולה של חום מאוחסנת בקרבם ושטח פנים כה קטן, גם לכך שזמן רב עובר עד שננסים לבנים מצליחים להקרין מספיק אנרגיה בכדי להתקרר משמעותית. הננסים הלבנים העתיקים ביותר התקררו לטמפרטורות שמתחת ל- 4000K והבהירות פחותה מ- 0.0001 מזו של השמש. כדי להגיע לטמפרטורות כאלה היו כוכבים אלה צריכים להיווצר לפני לפחות 10 מיליארד שנים! חלק מהננסים הלבנים עשויים להיות בין הכוכבים העתיקים ביותר שאנו רואים. עם הזמן הכוכבים האלה פשוט ימשיכו להתקרר. טריליוני שנים מהיום, יוותרו מהם "גוויות כוכבים" קרות, הם יהפכו לגופים אפלים.

ננסים לבנים לא יכולים להיות בעלי מסה הגבוהה מ- 1.4 מסות שמש מכיוון שמבנה הננסים הלבנים הופך להיות בלתי יציב בנקודה זו. אם הייתם מנסים להוסיף מסה על פני ננס לבן שמסתו 1.4 מסות שמש, כוח המשיכה שלו היה הופך להיות כה חזק, שהוא היה מתגבר על התנגדות האלקטרונים לדחיסה נוספת. מסה קריטית זו נקראת גבול צ'אנדרסקר, והיא חלה רק על מסת הליבה של הכוכב ולא על המסה הראשונית. נתונים עדכניים מראים שכוכבים עם מסות ראשוניות של 0.08 לערך ועד 10 מסות שמש מתפתחים לננסים לבנים. בכוכבים המאסיבים ביותר מפתחות רוחות חזקות (שעוצמתן גבוהה מרוח השמש) או שמתרחשים בקרבם פיצוצים המסלקים מעטפות של הכוכב עד שהם יורדים אל מתחת לגבול צ'אנדרסקר. השמש תשליך ככל הנראה כ- 40% ממסתה כאשר היא תעבור את השלב של ענק אדום, בערך בעוד 5 מיליארד שנה, ואז תתמוטט לננס לבן בגודל של כ- 0.6 מסת שמש.

נתונים סטטיסטיים מפתיעים חושפים שרוב כוכבי הסדרה הראשית פחות מסיביים מהשמש. לכן רוב הכוכבים יסיימו את חייהם כננסים לבנים. בשיר הקלאסי של פינק פלויד "Shine On, You Crazy Diamond", מתואר כוכב גוסס שהוא מטאפורה לחייו המבריקים אך הבעייתיים של אחד מהחברים בלהקה. ננס לבן בעל ליבת הפחמן הגבישית, אכן דומה ליהלום מסיבי במובנים מסוימים. עם זאת, כל אחת מאבני חן השמימיות הללו עתידה לאבד את זוהרה ולדעוך בסופו של דבר.

Author: Chris Impey

 

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד