מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

13.23 סופרנובה

בסוף חייו, ענק אדום מסיבי צורך דלק רב וכל תוצרי ההיתוך מוסעים  לחלקים החיצוניים של הכוכב. בליבת הכוכב לא נותר  דלק פוטנציאלי או שאין אפשרות ליצור טמפרטורה גבוהה בכדי להצית אותו. בשלב זה לכוכב מבנה "קליפות בצל", כאשר היסודות הכבדים יותר נמצאים במרכז. מכיוון שברזל הוא היסוד היציב ביותר, הוא מייצג מכשול בלתי-ניתן-להמרה בהיתוך נוסף. במילים אחרות, ליבה העשויה "ערימה של סיגי ברזל" לא תדלק, למרות שהיא נעשית חמה וצפופה מאד. בכוכב בעל מסה ראשונית של 6 מסות שמש, הליבה עשויה להגיע ל- 1.1 מסות שמש. בכוכב עם מסה ראשונית של 8 מסות שמש, הליבה עשויה להגיע ל- 1.4 מסות שמש. בכוכב גדול יותר, מסת הגרעין בסופו של דבר יכולה לחרוג ממה שמכונה גבול צ'נדראסקר. מה יהיה גורלו של גרעין כה מסיבי?

תמונה משולבת של ערפילית הסרטן ובמרכזה פולסר. הצבע האדום שייך לתחום הנראה והצבע הכחול לקרינה בתחום X.
באדיבות NASA

בשלבים האבולוציוניים המתקדמים של כוכב מסיבי מתרחש מופע אדיר עוצמה. לאחר מיליוני שנים של מיזוג מימן והליום, ולאחר כל אחד משלבי ההיתוך הבאים (יצירת פחמן, ניאון, חמצן וסיליקון) שאחרון בהם אורך פחות מ- 1000 שנים. ההמרה של סיליקון וגופרית לברזל אורכת מספר ימים בלבד. הברזל הוא בעל הגרעין היציב ביותר, כך שלא ניתן לשחרר יותר אנרגיה על ידי היתוך של  הגרעין. עם הפסקת ההיתוך הליבה קורסת במהירות גדולה, המגיעה לכדי רבע ממהירות האור, ואנרגיית הכבידה של הקריסה משתחררת כפרץ אנרגיה אדיר. התפרצות אנרגיה זו מחזיקה את שכבות הכוכב החיצוניות ומונעת התמוטטות בעזרת רוח נייטרינו הפורצת מכוכב הנויטרונים שזה עתה נוצר במרכז. בהמשך מפוצצת רוח הנייטרינו את כל השכבות החיצוניות של הכוכב בפיצוץ אדיר עוצמה המכונה סופרנובה (רבים: סופרנובות).

סופרנובה מייצגת אירוע אסטרונומי נדיר של אלימות בעוצמה בלתי נתפסת. אסטרופיזיקאים למדו את הנושא באמצעות מודלים שהריצו על מחשבי-על, אך הפרטים עדיין אינם ודאיים. החישובים מראים כי התמוטטות הליבה אורכת מספר שניות בלבד! צפיפות הליבה עולה פי מיליון כאשר נפח בגודל כדור הארץ מתכווץ לרדיוס של כ- 50 ק"מ. הטמפרטורה גם היא נוסקת והברזל בליבה שיצורו נמשך מיליוני שנים מתפורר כהרף עין לפרוטונים ולנויטרונים! ככל שהליבה נדחסת לצפיפות של גרעין אטומי, כוחות בין חלקיקים גורמים לחומר הנופל להפוך את כיוון תנועתו, ובדרכו החוצה הוא פוגש את החומר בשכבות החיצונית, שעדיין נופל פנימה. כאשר החומר בשכבות החיצוניות פוגש בחומר הנע  במהירות על-קולית, תוצאת המפגש היא גל הלם, המעניק דחיסה ונסיקה מהירה של הטמפרטורה עד מיליארדי מעלות. האנרגיה של הפיצוץ מספיקה בקלות בכדי להשליך את המעטפה החיצונית של הכוכב. לרגע, הכוכב מאיר פי 10 מיליארד מאורה של השמש! כאשר אנו מתבוננים בסופרנובות רחוקות, הן יכולות לזהור בעוצמה העולה על עוצמת הגלקסיה שבה הן נמצאות.

שרידים מהמעטפת של סופרנובה 1987a כפי שצולמו ע"י טלסקופ החלל האבל.
באדיבות NASA

הברזל הוא מבוי סתום בשרשרת ההיתוך, אך אנו יודעים שיסודות כבדים יותר קיימים. אמנם לכידת הליום בכוכבים מאסיביים לא הופכת את היסודות לכבדים יותר מברזל, אך יש מנגנון נוסף שיכול לגרום לכך. רבות מהתגובות הגרעיניות שתוארו עד כה משחררות שטף של נויטרונים הפוגעים בגרעינים סמוכים. מכיוון שלניטרונים אין מטען חשמלי, ניתן לבנות גרעינים כבדים על ידי לכידת נויטרונים. בכוכבים מפותחים נויטרונים מתווספים לאט או בהדרגה לגרעינים לבניית יסודות כבדים יותר. אלה הן תגובות s ) –   s  לאיטיות), והן יכולות להפוך יסודות קלים למאסיביים יותר כמו ביסמוט. עם זאת, צורה מרהיבה יותר של לכידת נויטרונים מתרחשת בחום האדיר בזמן פיצוץ סופרנובה. אלה תגובות   –   r)  r למהירות), והן יוצרות את היסודות הכבדים ביותר כמו רדיום, אורניום ופלוטוניום.

סופרנובות הן מכשירים נפלאים ליצירה ומיחזור של יסודות כבדים. מותו של כוכב מסיבי אורך שניות אחדות בלבד, אך יש לו השלכות ארוכות טווח. גל ההלם של הפיצוץ מאפשר היתוך גרעינים כבדים יותר מברזל על ידי סינתזה-גרעינית. השטף הגבוה של הנויטרונים החופשיים מוביל לצורה מהירה של לכידת נויטרונים, והאנרגיה הנוספת שמספקת הפיצוץ מאפשרת להתגבר על מחסום הברזל. יתר על כן, הפיצוץ מעביר את כל היסודות הכבדים שנוצרו במהלך חייו הקצרים של הכוכב אל תוך החלל הבין-כוכבי. סופרנובות הן המקור לרוב היסודות הנדירים והמתכות היקרות בעולם: הכסף שבמטבעות שבכיסנו והזהב בתכשיטים שעל גופנו. נדירותן של סופרנובות מסבירה את נדירותם של היסודות הכבדים ביותר. כמותם של אטומי מתכות יקרות כמו זהב ופלטינה קטן פי מיליון מכמות אטומי הברזל, ומספרם קטן פי עשרה מיליון ממספר אטומי הפחמן, החנקן והחמצן.

באדיבות pixabay

בפעם הבאה שאתם מסתכלים על טבעת זהב או עגיל, זכרו את המקור האקזוטי של אותם אטומים. רבים מהאטומים הללו הותכו מיסודות קלים יותר בעזרת סופרנובה ולאחריה הופיע גל ההדף שהתפשט לחלל הבין-כוכבי. מאז נותרו האטומים בחלל עמוק וקפוא במשך מיליוני שנים לפני שהפכו לחלק מעננת גז קורסת. הרחק ממרכז הענן, הפכו האטומים לחלק מגוש סלעי, שהתעטף לאט במשך מיליארדי שנים במאגמה. בסופו של דבר הם התפרצו אל פני השטח, שם הם הגיעו לידיים אנושיות סקרניות. חשבו גם על הדרך בה היסודות הקלים יותר בהם תלויים החיים, כמו פחמן, חנקן וחמצן, נורים לחלל על ידי סופרנובות ולאחר מכן ישולבו בדור חדש של כוכבים.

במרכזה של ערפילית הסרטן, ניתן לראות את ענני האבק שנפלטו בעקבות הסופרנובה שהתרחשה ב- 1054 לספירה.
באדיבות NASA

תוצאה נוספת של סופרנובה היא פרץ חלקיקי נייטרינו. הנייטרינו הם חלקיקים בעלי אינטראקציה חלשה מאד, הנוצרים בתגובות גרעיניות מסוגים רבים, כולל אלה שבליבת השמש. בניגוד לפוטונים הנודדים לאט לאט לפני השטח, נייטרינו אינם מפוזרים על ידי גרעיני החומר בכוכב והם נמלטים מיד מהליבה. במהלך התמוטטות הליבה, נאלצים פרוטונים ואלקטרונים להתמזג, ויוצרים ים של ניטרונים ומספר עצום של נייטרינים. הנייטרינים מציפים את חלל במהירות האור, וסוחבים כמות עצומה של אנרגיה, בערך 1047 וואט, המקבילה לאנרגיה האגורה ב- 50 מסות של כדור הארץ. למשך מספר שניות, עולה עוצמת ההארה של סופרנובה על עוצמת ההארה של כל שאר היקום! התוצאה הסופית מתרחשת חודשים לאחר שהכוכב עצמו כבר דעך. במהלך הפיצוץ משוגר ענן גז מתרחב במהירות של כ -10,000 ק"מ בשנייה. בתחילה מעטפת האור קרובה לכוכב מכדי שניתן יהיה לראותה מכדור הארץ, אך שנים לאחר מכן  תסמן ערפילית אדירה ומתרחבת את האירוע, כשריד של הסופרנובה.

סופרנובות רבות היו קרובות מספיק למערכת השמש בכדי לייצר כוכבים חדשים בולטים באופן זמני, כפי שנרשמו על ידי אנשים בעת העתיקה. הסינים כינו את הסופרנובה "כוכב אורח". כמה אסטרונומים הציעו הסבר שכזה ל"כוכב בית-לחם". הסופרנובה המפורסמת ביותר הייתה הפיצוץ שייצר את ערפילית הסרטן. היא נראתה באור יום החל מ- 23 יום ביולי 1054 במשך ששה חודשים שלאחר מכן. כפי נרשם בתעודות סיניות, יפניות ואיסלאמיות. הערפילית היא הגז צבעוני ומתרחב, שנפלט מסופרנובה זו. ברחבי הגלקסיה שלנו פזורים גם שרידי סופרנובות אחרות.

מה הסיכוי שתראו סופרנובה במהלך חייכם? בהיסטוריה המתועדת היו 14 סופרנובות בגלקסיה שלנו, ובחינה מדוקדקת של הסטטיסטיקה מביאה אותנו לצפות לממוצע של אחת לכל 40 עד 50 שנה (אם כי רבים מאלו יהיו בלתי נראים מכדור הארץ בגלל טשטוש הנובע מהאבק הרב במישור גלקסיית שביל החלב). לפי חשבון זה, אנו נמצאים באיחור רב, שכן הסופרנובה האחרונה בשביל החלב הייתה לפני כמעט 400 שנה. אלה עלולות להיות חדשות רעות, מכיוון שסופרנובה שתתרחש במרחק הקטן מ -15 פרסק  תייצר קרינה באנרגיה גבוהה דיה, כדי שתהרוס את כל החיים על פני כדור הארץ! הכוכב המאסיבי הקרוב ביותר אלינו שיכול להתפוצץ יום אחד הוא ספיקה בקבוצת הכוכב בתולה. למזלנו, הוא נמצא במרחק של 80 פרסק, וזה כנראה מרחק בטוח.  כוכבים אחרים שיכולים להפוך לסופרנובה נמצאים במרחקים גדולים יותר, אך עדיין בתוך הגלקסיה שלנו. לכן, כל אחד מאתנו עשוי לזכות ולראות בחייו סופרנובה בהירה דיה, כך שתראה באור יום.

Author: Chris Impey

 

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 אורך היממה
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס