מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

14.1 פיזור כוכבים בחלל

שמי הלילה משובצים באור הכוכבים. התרחקו מאורות הכרך ותוכלו לראות מעל 6000 כוכבים מפוזרים על פני השמים. הרבה לפני המצאת הטלסקופ, אנשים יכלו לראות בבירור פס אור מקושת החוצה את  פני שמים בעונות מסוימות. מיתוסים ואגדות עוצבו סביב התופעה מרשימה זו בשמי הלילה. לפני כ -2500 שנה ייחס הפילוסוף היווני דמוקריטוס את הזוהר הזה לאוסף של כוכבים צפופים, שנקראו "דרך לקיה" או "שביל החלב". שביל החלב היה מוכר לכל בני האדם הפרהיסטוריים. למרבה הצער, האור העירוני הפך אותו למראה שאינו מוכר לרוב האנשים.

"שביל החלב" – רצועת כוכבים צפופה החוצה את השמים. התצלום בוצע בפארק ארץ-האש ביוטה.
באדיבות pixabay

ב -1610 הפנה גלילאו את הטלסקופ שלו אל שביל החלב, ואישר את הרעיון הקדום של דמוקרטיוס שהזוהר הדקיק נובע ממספר עצום של כוכבים צפופים. הוא זיהה את העובדה שאם הכוכבים הם כמו השמש, הם חייבים להיות במרחקים עצומים, והשוני בבהירות הכוכבים בתוך שביל החלב מרמז על טווח רחב של מרחקים. הטלסקופ פיתח את התחושה של הממד השלישי: ממד העומק. אנו מכנים קבוצה שלמה של כוכבים המוחזקים יחדיו בכוח הכבידה גלקסיה. גלקסיית שביל החלב מכילה את השמש ואת כל הכוכבים האחרים בשמי הלילה, וקיים בה ריכוז הכוכבים הגדול ביותר ברצועה אחת בשמים.

כמה רחוקים כל הכוכבים האלה? האם יש סוף לפיזור הכוכבים על פני הרקיע? מהו תפקיד השמש במכלול הגדול הזה? שאלות אלה נוגעות ללבו של נושא חשוב –  מהו מקומנו ביקום? אסטרונומים בנו תמונה של גלקסיית שביל החלב, לפי קנה מידה. החל בתיאור של הסביבה הקרובה של כוכבים, המראה כי לרוב הכוכבים יש שותפים. קיים גם טווח  דליל בין כוכבים. אסטרונומים יכולים לזהות קבוצות וצבירי כוכבים. כל המידע המשולב הזה נועד לזהות את הארכיטקטורה של גלקסיית שביל החלב. הכוכבים הנראים מעל לראשינו שייכים  לרקע דו מימדי. מדידת הממד השלישי – המרחק אל הכוכבים היא אתגר גדול. הכוכבים נבדלים זה מזה בהירות מוחלטת (absolute brightness). הבהירות המוחלטת של הכוכב הבהיר ביותר גדולה פי מיליון ויותר מזו של הכוכב הרפה ביותר. כוכב ננסי עשוי להיות קרוב אלינו פי 1000 יותר מכוכב על-ענק כך שתהיה להם עוצמת בהירות שווה לכאורה. בהירות מוחלטת או נגיהות מחושבת על ידי הביטוי L = d2F, כאשר d הוא מרחק הכוכב ו- F הוא עוצמת הבהירות או בהירות נראית לעין. זכרו ש- L היא הנגיהות או הבהירות האמיתית של הכוכב, או מספר הפוטונים שהוא פולט בכל שנייה, בעוד ש- F היא הבהירות שאנו מודדים בכדור הארץ, או מספר הפוטונים לשנייה שאנו אוספים עם הטלסקופ שלנו.

צביר הכוכבים NGC 6496. כל הכוכבים בצביר נמצאים במרחק של כ- 35,000 שנות אור מאיתנו. בהירות הכוכבים מצביעה על כמות האור שהם פולטים. צולם על ידי טלסקופ החלל האבל ב- 30.5.2016.
באדיבות NASA

עוצמת הבהירות מספקת הערכה טובה של מרחק אם אנחנו יכולים לזהות כוכבים בעלי אותה נגיהות. אם נגיהות הכוכבים דומה אזי  F α D-2. זוהי הדרך לבטא את חוק של ירידת עוצמת ההראה ביחס ישר לההופכי של ריבוע המרחק. הקשר שבין F ו- D פירושו שניתן להשתמש בעוצמת האור או שטף האור לחישוב המרחק. אבל אם הנגיהות של הכוכבים משתנה, אזי עוצמת הבהירות הופכת לדרך הערכה גרועה של המרחק. לבסוף, חישבו על מצב מציאותי יותר, שעל אסטרונום להתמודד כאשר כוכבים מכל סוג נמדדים. בדיאגרמת H-R טווח הנגיהות גדול כל כך כך שכל מתאם בין הנגיהות לבין המרחק נעלמו. מראה הכוכב אינו מאפשר הערכה סבירה של המרחק אליו.

אסטרונומים יכולים למדוד ישרות את המרחק למספר כוכבים מועט, תוך שימוש בשיטת ה​​פרלקסה. למרבה הצער, מרבית הכוכבים הנראים בטלסקופ קטן רחוקים מכדי שניתן יהיה למדוד את המרחק אליהם באמצעות פרלקסה. עם זאת, מתברר כי אנו יכולים ללמוד משהו על המרחק לכוכבים על ידי התבוננות בדרך שבה הכוכבים מפוזרים על כיפת השמים. צאו בלילה חשוך ותוכלו לראות שכמה כוכבים נראים קרובים מאוד זה לזה. האם זוגות אלה נוצרו רק מפני שהם נמצאים על אותו קו ראיה אך במרחקים שונים, או שהם מחוברים בדרך כלשהי? כבר ב- 1767 החליט ג'ון מיטשל, שהיה ההוגה של רעיון החורים השחורים, שיש יותר מדי זוגות כוכבים וקשה להניח שיד המקרה הייתה בדבר. הוא האמין כי הכוכבים בכל זוג קרובים אחד לשני כדי שיפעילו כוח הכבידה זה על זה. מישל גילה חשיבה יוצאת דופן, הרבה לפני זמנו בנושאים רבים. דוגמה נוספת היה הרעיון שהעלה בדבר קיומם של חורים שחורים, הוא היה הראשון להבין כי רעידות אדמה מתפשטות כמו גלים והיה הראשון שפיתח מגנטים מלאכותיים.

תצלום של הכוכב הכפול סיריוס A ו-סיריוס B. סריוס B הוא ננס לבן שניתן לראותו בצד השמאלי התחתון של התמונה. הצילום בוצע על ידי טלסקופ החלל האבל.
באדיבות NASA.

כדי להבין כיצד הצליח ג'ון מיטשל להסיק את דבר קיומם של כוכבים כפולים, יש להתחיל בקיום של  שני סוגים של פיזור כוכבים: אחיד אקראי. תארו לעצמכם כי כוכבים מפוזרים רק על פני שני ממדים, במישור. אם פיזורם אחיד אזי המרחקים בין  הכוכבים יהיו שווים. פרוש הדבר שהמרחק בין כוכב לשכנו הקרוב ביותר שווה בכל הכוכבים. התפלגות אחידה עשויה להיות מציאותית כאשר מתארים את הדרך שבה מפוזרים אטומים בגביש, אך אין זה מציאותי לתאר באמצעותה את הדרך בה הכוכבים מפוזרים בחלל.

מצב מציאותי יותר מתאים להנחה כי קיים פיזור אקראי. התפלגות אקראית מתייחסת לגופים שהמרחק ביניהם אקראיי. במקרה זה, המרחק בין הכוכב לבין הכוכב השכן הקרוב ביותר אליו יכול להשתנות במידה ניכרת מכוכב לכוכב. עם זאת, המרחק הממוצע בין כוכבים זהה לפיזור אחיד. ניתן לראות שהדבר נכון, זכרו כי מספר הכוכבים וגודל השטח הכולל נותרים ללא שינוי בשני הפיזורים, כך שהמרווח הממוצע ביניהם לא משתנה. עבור כל כוכב, אנו יכולים לשאול מה ההסתברות שיהיה לו שכן במרחק מסוים. המרווח הממוצע הוא המרחק שבו ההסתברות למציאת שכן קרוב היא 0.5, כך שלמחצית הכוכבים יהיה שכן קרוב במרחק קטן יותר מאשר המרווח הממוצע, ולמחצית הכוכבים השכן הקרוב יהיה במרחק גדול מהמרחק הממוצע. ההסתברות שלכוכב יהיה שכן בתוך מרחק מסוים נמצאת ביחס ישר לגודל האיזור המחושב, או ביחס ישר למרחק בריבוע. בפיזור אקראי, בהחלט אפשרי שכוכבים יהיו קרובים מאוד זה לזה, אבל הדבר אינו קורה לעתים קרובות מאוד.
כוכבים ביקום האמיתי מכונסים בצבירים. זוהי התפלגות מקובצת המתייחסת לגופים המופרדים על ידי מרחקים שנוטים להיות קטנים יותר מאשר המרחקים בפיזור אקראי. כאשר כוכבים מקובצים השכנים הקרובים  נמצאים במרחק זוויתי קטן. התקבצות כוכבים בצבירים מגלה שקיימת ההסתברות גבוהה יותר שלכל כוכב שיש שכן במרחק קטן מזה שהיה לו היה  פיזור אקראי. הדוגמה שלנו מתייחס לפיזור בשני ממדים, אך אותו טיעון פועל גם בפיזור תלת-ממדי. תיארנו מדד סטטיסטי של צבירי כוכבים המבוססים על התפלגות מרחבי השכן הקרוב ביותר. במילים אחרות, איננו יכולים לטעון כי זוג מסוים של כוכבים עם הפרדה קטנה הם כוכבים מקובצים, כי הפרדות קטנות קיימות גם במקרה של פיזור אקראי. עם זאת, הניתוח הסטטיסטי קפדני מאפשר לאסטרונומים לזהות חריגות מפזור אקראי. אין צורך במבחן סטטיסטי מסובך שיבהיר כי קבוצה גדולה של כוכבים מקובצת; זה ברור לעין.

מבט נוסף על דרך החשיבה של ג'ון מיטשל על כוכבים כפולים. הוא מדד את הזוויות שהפרידו כל כוכב בשמים לשכנו הקרוב ביותר. אחר כך הוא חישב אילו זוויות היה מודד אם אותו מספר כוכבים היה מפוזר באקראי על פני השמים. הוא השווה את שני הפיזורים. מיטשל זיהה כמות גדולה יותר של כוכבים עם שכנים קרובים, בהשוואה למה שסביר היה לקבל מפיזור אקראי. הוא הגיע למסקנה שמספר רב של כוכבים קשורים פיזית אחד לשני באמצעות כוח הכבידה. בפרט, הוא זיהה זוגות רבים של כוכבים, אשר לעתים קרובות הבהירות הנראית שלהם משתנה, למרות שהמרחק אליהם לא השתנה. באמצעות עבודתו הבלשית סיפק מיטשל את הרמזים הראשונים לדרך פיזור הכוכבים בחלל.

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד