מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות

מערכות בינאריות קרובות הן "מעבדות" כוכביות המעניקות לאסטרונומים סיכוי גדול ללמוד על התפתחות כוכבים. שני כוכבים הכרוכים אחד סביב השני עשויים לסיים את חייהם בצורה שונה לחלוטין מזו שבה היו מתפתחים כל אחד מהם בנפרד. לכל מערכת יש סיפור שונה לספר. בנוסף, מתרחשת העברת מסה בין בני הזוג, יכולה להוביל לכמה מתופעות אנרגיה גבוהות  והמופלאות ביותר באסטרונומיה.

הכינוי של גוף אסטרונומי זה הוא "היד של אלוהים". גוף זה נקרא ערפילית רוח פולסר, צולם ע"י NuSTAR. הוף מופעל על ידי השאריות, של הליבה צפופה של כוכב שהתפוצץ בפיצוץ סופרנובה.
באדיבות NASA

כוכב בינארי קשור עשוי ליצור "שמש" מוזרה בשמים בעולם דמיוני כלשהו. הדוגמה הקרובה ביותר והידועה ביותר לכך היא W Ursae Majoris בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. כוכב בינארי קשור מורכב משני כוכבים בעלי מסה דומה למדי, שניהם ממלאים את אונות רוש שלהם. יש להם מסות שגודלן בין 0.8 ל- 5 מסות שמש, ומכיוון שהם קרובים כל כך, זמן המחזור שלהם קצר מאוד, פחות מ- 1.5 ימים. כוכבים בינאריים רבים בעל זמן מחזור קצר ביותר מתגלים בשל קרינת רנטגן הנפלטת מהם. חומר שנופל מכוכב אחד על בן לוויה קומפקטי מאיץ ומחמם את פני השטח למיליוני מעלות קלווין, ובנקודה זו נוצרת קרינה רנטגן. כוכב בינארי שנקרא 4U 1820-30 בעל זמן מחזור של 11 דקות בלבד, התגלה בשנת 1986 על ידי מצפה החלל האירופית בתחום הרנטגן – EXOSAT. הכוכב הבינארי המורכב כנראה מכוכב נויטרונים המקיף ננס לבן, במרחק של כ- 6000 פארסקים. בשנת 2010, זוג ננסים לבנים התגלו כשהם מקיפים זה את זה בכל חמש דקות; המהירות המטורפת של הכוכבים הללו במערכת HMC Cancri היא 500 קילומטרים לשנייה. תיאורטית, בשל הפסד מסה יכול להיווצר זוג כוכבים עם זמן מחזור קצר מאד – 2 דקות! אי-שם בגלקסיה שלנו יכול להיות כוכב-לכת שבשמיו זורחות שמונה שמשות, כמו גימיק פרסומי מוזר.

הפולסרים הינם כוכבי ניוטרנים שהחומר ממנו הם מורכבים דחוס בצפיפות גבוהה ביותר, שנוצרה לאחר מותו של כוכב מסיבי. בשנות ה- 80 גילו אסטרונומים פולסרים בתחום הרדיו בעלי קצב סיבוב מהיר מאד. הראשון התגלה בשנת 1982 כשהוא משגר סילון אור בזמן מחזור קבוע של 0.0016 שניות. זמן מחזור כה קצר אינו מוכר בטכנולוגיות האנושיות, אפילו מנוע הטורבינה המהיר ביותר אינו יכול להסתובב בקצב שכזה. קריסת הכוכב יצרה כדור העשוי מחומר גרעיני הסובב בקצב של 642 פעמים בכל שנייה! פולסר בעל זמן מחזור של אלפית השנייה התגלה לאחרונה והוא השני במהירות הסיבוב שלו; ב- 2005 התגלה פולסר שמסתובב 716 פעמים בשנייה. למעלה מ- 200 פולסרים שזמן המחזור שלהם קצר ממילי-שניה ידועים כיום. פולסרים רבים בעלי זמן מחזור כה קצר נמצאו בצבירי כוכבים בני 5 עד 10 מיליארד שנים. תגלית זו תמוהה מפני שפולסרים אמורים לדעוך בתוך 10 מיליון שנים בלבד. במילים אחרות, הסיבוב המהיר של פולסרים בזמן מחזור של מילי-שנייה חייב להיגרם זמן רב לאחר היווצרותם ככוכבים, כתוצאה מאירוע חדש יותר, כגון העברת חומר בין זוג בינארי.

בתצלום הזה נראה כוכב נויטרונים – גרעין כוכב שהתפוצץ בסופרנובה ענקית. כוכב נויטרונים זה ידוע כ"פולסר" משום שהוא שולח החוצה סילון מסתובב של קרינת רנטגן המגיע אל פני כדור הארץ כמו מגדלור.
באדיבות NASA

אסטרונומים נהגו לחשוב שהאבולוציה של כוכבי נויטרונים היא פשוטה מאוד: הם נוצרים כתוצאה מפיצוץ סופרנובה, הם מתקררים, ואז הם מסתובבים. עכשיו ברור כי פולסרים יכולים להתפתח במערכות בינאריות. כוכב נויטרונים במסלול סביב כוכב רגיל ימשוך אליו חומר מהכוכב הרגיל. בזמן שהחומר נע פנימה, שימור התנע הזוויתי מאלץ את כוכב נויטרונים "להסתובב" וליצור  פולסאר השולח אלומת אור בכל אלפית שניה. בחלק מהמקרים, המערכת הבינארית נפגעת כתוצאה ממעבר של כוכב אחר קרוב לבני הזוג, ומבודדת את הפולסר המהיר. קיומם של פולסרים בעלי זמן מחזור של מילי-שניות הוא אישור לכך, שחלק מהשלבים הדרמטיים ביותר של התפתחות הכוכבים נובעים ממערכות בינאריות.

כמויות עצומות של אנרגיה גבוהה נפלטות כאשר מערכת בינארית מכילה שני כוכבים מסיביים מאוד; תוצאה אפשרית אחת היא התפוצצות סופרנובה המשאירות כוכב נויטרונים בינארי. באמצע שנות ה- 70, אסטרונומים גילו גופים הנקראים מתפרצים בתחום הרנטגן, שהם לפי הערכה מקובלת, כוכבי נויטרונים בינאריים. לפניכם השערה כיצד נוצרות התפרצויות רנטגן. חומר שנקרע מכוכב נורמלי ונופל על כוכב נויטרונים, הדחיסה הכבידתית מחממת את הגז לטמפרטורות גבוהות. הלחץ שנוצר כל כך גבוה עד שהמימן מותך להליום ופולט קרינת רנטגן. כוכב הנויטרונים מוקף בשלב זה במעטה של הליום. כאשר שכבת ההליום מגיעה לעובי מסוים, הטמפרטורה שלה גבוהה דייה כדי להתיך הליום. במקרה זה התגובה התרמו-גרעינית יוצרת התפוצצות, ופליטת קרינה חזקה בתחום הרנטגן. קרני רנטגן עשויות לייצר כמות אנרגיה הגדולה אלפי פעמים מזו של השמש, אך בפולס שנמשך רק כמה שניות. תהליך אנלוגי לתהליך של  התפרצויות  גרעיניות שכאלה מתרחש על פני ננס לבן ומוביל להופעת נובה.

ניתן לראות בתמונה זוגמא להתפרצות קרינת גמא של Blazar 3C 279 שנקלטה בטלסקופ האזורי הגדול (LAT) על לוויין ה"פרמי" של נאס"א. קרני גמא בעלות אנרגיות של בין 100 מיליון ל- 100 מיליארד אלקטרונים וולט (eV) מוצגים; לשם השוואה, לאור הנראה יש אנרגיות בין 2 ל 3 eV. התמונה משתרעת על פני 150 מעלות, מוצגת בהקרנה סטריאוגרפית.
באדיבות NASA

המקורות הפולטים קרינת גמא יוצרים את אחת התופעות המרהיבות ביותר באסטרונומיה. הסבר לתופעות אלה הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר באסטרופיסיקה של אנרגיות גבוהות. בשנות השבעים, לווינים שנועדו לפקח על הציות של רוסיה לאמנה הגרעינית הבחינו בקרינת גמא המגיעה בהבזקים מכיוון השמים! כאשר מקורות אלה שקטים, קשה לזהותם בכל תחומי הספקטרום האלקטרומגנטי. כמה ממקורות הגמא נמצאים במרחקים עצומים מכדור הארץ – מאות מיליוני פארסקים. במשך כמה רגעים קצרים, עוצמתם הזוהרת מאירה את היקום! אסטרונומים משערים כי התפרצויות אלה הן עוויתות הגסיסה של שני כוכבי נויטרונים או חורים שחורים המתפתלים זה סביב זה ומתמזגים. שחרור אנרגיה בכמות פנטסטית האגורה בכוח הכבידה יוצרת כדור אש זוהר בתחום קרינת הגמא ודועך במהירות לקרינה באורכי גל ארוכים יותר.

בשנים האחרונות התרחשה התקדמות רבה במחקר קרני הגמא. כיום ידועים יותר מ -4,000 מקורות של קרינת גמא.  במצפה הכוכבים של נאס"א נקלטות ההתפרצויות גמא בקצב של אחת ליום לאורך מספר שנים. לוויין סוויפט של נאס"א עוסק בגילוי התפרצויות גמא, הלוויין שוגר בשנת 2004. נזכור שהתפרצות קרינת גמא נמשכת רק כשנייה, ומקורות עמיתים בתחום האופטי הם חלשים ביותר. במאמץ רב נמצאו שרידים אופטיים דועכים של תריסר מקורות גמא.  במצפה הכוכבים קאק נמדדו היסטים אדומים עבור רבים ממקורות אלה. גופים הנמצאים במרחקים של 13 – 2 מיליארד שנות אור, הרבה מעבר לגלקסיית שביל החלב. למקור 090423 GRB  יש היסט לאדום של 9.4, מה שהופך אותו לאובייקט הרחוק ביותר ביקום, אסון כוכבים שנצפה כאשר היקום היה רק בן ​​630 מיליון שנים, או לפני למעלה מ- 13 מיליארד שנה. עדות לכך שלמקור זה בהירות עצומה. לרגע קצר, האנרגיה של התפרצות גמא מתחרה בעוצמתו הזוהרת של היקום הנראה! שחרור האנרגיה שקול ל-  1017 קרינות שמש, או 100,000 פעמים הבהירות של כל גלקסיית שביל החלב. התיאורטיקנים משערים שהמקור היחיד האפשרי לאנרגיה אדירה זו היא ההתנגשות בין שני כוכבי נויטרונים, או חור שחור וכוכב נויטרונים. כאשר הכוכבים הקומפקטיים מתפתלים זה סביב זה, הם משחררים "כדור אש" של קרינה באנרגיה גבוהה. הסבר חלופי לתופעה זו היא צורה קיצונית של סופרנובה, הנקראת על ידי אסטרונומים היפרנובה. חישוב גס מראה שהתנגשות בין כוכבי נויטרונים בגלקסיה שלנו תתרחש רק אחת למיליון שנה. אבל התנגשות כוכב נויטרונים תקרה במקום כלשהו ביקום בערך פעם ביום. האסטרונומים עוקבים בשקיקה אחר דוגמאות חדשות כדי שיוכלו לחשוף את המסתורין הנפלא הזה.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד