מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים

הבנת מקור האנרגיה של הקוואזרים היא אחת המשימות המאתגרות ביותר באסטרונומיה. הקוואזרים זוהרים פי 1000 מאורה של גלקסיה אך שטחם  אינו  עולה על זה של מערכת השמש. תהליכי היתוך בכוכבים רגילים אינם יעילים מספיק כדי לייצר צפיפות האנרגיה כה גדולה, כזו הנפלטת מהקוואזרים. כיצד נוכל להדגים זאת? נניח שאנחנו משתמשים במהירות הגז החם סמוך לליבת הקוואזר, כדי לקבל הערכה של המסה הכלואה בפארסק המרכזי של הגלקסיה. לאחר מכן נניח כי תהליכי היתוך רגילים גורמים לשחרור אנרגיה זו (מבלי לענות על השאלה כיצד כמות כה גדולה של כוכבים יכולה להידחס לנפח כה זעיר?). השמש משחררת 0.7% מהמסה שלה בצורה של אנרגיה קרינה. לכן, אם האות M היא המסה הכוללת של הכוכבים בסדרה הראשית, הנמצאים בתוך הפארסק המרכזי, הרי E = 0.007 Mc2 היא כמות האנרגיה המקסימלית שיכולה להיפלט מכוכבים באזור כה קטן. אך כמות האנרגיה הנצפית גדולה פי 15 עד 40 פעמים מאנרגית ההיתוך של כוכבים אלה. במילים אחרות, מקור האנרגיה בתוך קוואזר הוא כה יעיל, כי הוא משחרר 10% עד 30% מהמסה-אנרגיה האגורה בחומר. יעילות כה גבוהה, שההיתוך בלבות כוכבים אינו יכול להגיע אליה.

תצלום של דיסקת ספיחה והסילונים המתפרצים מ- Centauruse A
באדיבות NASA

המרכיב הבסיסי לדגם המתאר את מקור האנרגיה של קוואזר הוא חור שחור סופר-מאסיבי. גוף קומפקטי זה הוא "מנוע" הכבידה, שמעצים את התכונות הנצפות של קוואזרים. ראינו שהראיות לחורים שחורים בגלקסיות קרובות הן חזקות למדי. חורים שחורים של קוואזר יצטרכו להיות בעלי מסה שבין 106 ל -1010 מסות שמש. אין עדיין תצפית ישירות  לגבי  רדיוס שוורצשילד שלהם. עלינו להכיר בכך שמודל החור השחור בקוואזרים הוא ספקולטיבי, ואינו מודל ודאי, כמו למשל, מודל האבולוציה הכוכבית.

על פי המודל הסטנדרטי, החור השחור על-מסיבי במרכז קוואזר נוצר וגדל על-ידי הצטברות (איסוף) של גז וכוכבים ששכנו בחלק המרכזי של גלקסיה. מאחר שרוב הגלקסיות מסתובבות, צפוי גם שהחור השחור יסתובב. חוק שימור התנע הזוויתי מעיד על כך שהוא יסתובב במהירות גבוהה. שום קרינה לא יכולה להימלט מאופק האירוע של חור שחור. עם זאת, החומר הנופל אל החור השחור מואץ ופולט כמויות עצומות של קרינה. האזור סביב חור שחור סופר מאסיבי הוא מאיץ חלקיקים עתיר אנרגיה, הממיר את האנרגיה הפוטנציאלית של החומר, הנכנס לחור השחור, לקרינה ואנרגיה קינטית של חלקיקים יחסותיים הנפלטים החוצה. תהליך זה יעיל ביותר. בעיקרון, חור שחור מסתובב יכול להמיר 20% עד 30% של המסה שנופלת אליו לאנרגיה טהורה. עובדה זו מאפשרת להסביר את הזוהר עצום הנפלט מקוואזרים. רוב האנרגיה הזאת אינה קרינת-חום, המשתרעת על פני כל הספקטרום האלקטרומגנטי. קוואזרים מסוימים התגלו באמצעות גלי רדיו,  שאורכם כאורך אדם גבוה במיוחד, בעוד שאחרים פולטים קרינת גאמא שאורך הגל שלה הוא כגודל גרעין אטומי!

ציור אמן של quasar GB1508
באדיבות NASA

המרכיב העיקרי השני של מודל הקוואזר הוא דיסקת ספיחה, מאגר הגז והאבק החמים שמזינים את החור השחור. סיבוב החומר שנופל אל החור השחור יוצר דיסק, ולא ענן כדורי. הסמיכות של מקור קרינה אינטנסיבי פירושו שהדיסק חם מאד. באמצעות קרינת החום נמדדות טמפרטורות של  10,0000K עד 20,0000K במספר קוואזרים. טמפרטורה העולה בקנה אחד עם הקרינה הצפויה מדיסקת ספיחה סביב קוואזר. פלסמה בטמפרטורה כה גבוהה פולטת את מרבית האנרגיה שלה בתחום האולטרה-סגול, וקרינת רנטגן. סקרים  הראו כי רוב הקוואזרים פולטים קרינה בעוצמה גבוהה. דסקה כה חמה גורמת לחומר  "להתנפח" לצורת צמיג, או סופגנייה, אך הוא אינו שטוח כמו פנקייק. הגיאומטריה הזאת מסתירה את החור השחור לצופה הנמצא במישור המשווני, אך הוא יוכל לראות את האור הנפלט בקטבים של ציר הסיבוב.

מחוץ לדסקת הספיחה מקיפים את החור השחור הענק ענני גז בעלי צפיפות נמוכה יותר. עננים אלה נמצאים במרחק הקטן מפארסק, הם מיונן חלקית על ידי קרינה אולטרה סגולה חזקה שמקורה ב"מנוע המרכזי", והם נעים במהירויות של עשרות אלפי קילומטרים לשנייה, בהשפעת כוח הכבידה חזק, שנוצר על ידי החור השחור. אזור זה גורם להופעתם של קווי פליטה רחבים בספקטרום הקוואזר. אסטרונומים פיתחו שיטה חכמה, הנקראת מיפוי הדהוד (reverberation mapping),  המאפשרת למדוד את מסת החור השחור של הקוואזר. הספק הקרינה משתנה, ובקצב דומה, באיחור מסויים, משתנים קווי הפליטה הרחבים שפולטים העננים. זמן ההשהייה בין שני התהליכים קובע את רוחב פס הפליטה (R) והרוחב של קווי פליטה מאפשרים לחשב את השינוי במהירות הגז (ΔV), הנגרם על ידי כוח הכבידה של חור שחור על-מסיבי. על פי חוקי קפלר, מסת החור השחור
M = R(ΔV)2/G, כאשר G הוא קבוע הכבידה. בכל הקוואזרים מופיעים קווי פליטה רחבים, אך קווי פליטה של גלקסיות פעילות בעלות נגיהות נמוכה הם צרים יותר, ובעלי רוחב של מאות קילומטרים לשנייה. לכן, הגז שגורם להופעת הקווים הצרים הוא רחוק הרבה יותר ממרכז הגלקסיה; אילו עננים שמרחקם מגיע לכדי מאות קילופארסק ממרכז הגלקסיה.

מספר קוואזרים אף נושאים חתימה המרהיבה ביותר של פעילות גרעינית: סילוני רדיו. רוב הקוואזרים הם מקורות רדיו חלשים; סילוני גז נצפו רק בקוואזרים שהם מקורות רדיו חזקים. האזור סביב חור שחור על-מסיבי יכול לשמש מאיץ החלקיקים רב-עוצמה. דסקת הספיחה חוסמת את רוב האור הנפלט, אבל החומר יכול להיות מואץ בשני הכיוונים הניצבים למישור הדסקה, לאורך ציר הסיבוב. הסילונים הנפלטים מסביבת הקוואזר הם סילונים יחסותיים. החומר זורם החוצה יכול לנוע בין 90% עד ל- 95%  ממהירות האור. חלקיקים בודדים, בעלי אנרגיה גבוהה, יכולים לנוע אף מעבר ל- 99.9% ממהירות האור. האזור שבו נוצרים סילוני החומר ואנרגיה, הוא אזור מורכב בצורה יוצאת דופן. אזור זה כולל: חלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה, קרינה, גלי הלם ושדות מגנטיים. מחשבי העל משמשים כדי לדמות את המבנה ואת האבולוציה של סילוני הפליטה. תצפיות רדיו הצליחו לחשוף מגוון עשיר של סילונים אסטרופיזיקליים. חלקם יוצאים מאזורי הגרעין, עוזבים את הגלקסיה המארחת, ומתפרשים על פני מיליוני שנות אור לעבר החלל הבין-גלקטי.

האם אסטרונומים יכולים לתאר את סיפור החיים של קוואזרים בהישען על תצפיות שלנו בגלקסיות קרובות? לפני עשרה מיליארד שנים, חורים שחורים גדלו במהירות במרכזי גלקסיות מסיביות, הניעו את האינטראקציות התכופות בין הגלקסיות ביקום המוקדם והצפוף. הקוואזרים שבהם ההיסט לאדום הגבוה ביותר מציבים אילוצים חמורים ביחס לתיאוריות החור השחור. הקוואזאר שבו ההיסט לאדום הגבוה ביותר מגיע לכדי    z=7.1, מה שאומר שחור שחור הצליח לגדול ולגדול עד לכמה מיליארדי מסות שמש, כבר 750 מיליון שנים אחרי המפץ הגדול. מאז השיא שהתרחש 8 מיליארד שנה לאחר המפץ הגדול, זוהרם של הקוואזרים הואם. חורים שחורים סופר-מסיביים לא יכולים להיעלם! עם זאת, הם יכולים לאבד את היכולת שלהם לזרוח בעוצמה כה גבוהה, אם אין להם דלק. ככל שהיקום מתרחב, יש פחות אינטראקציות בין הגלקסיות, וככל שאוכלוסיות כוכבים מתפתחת, כמות המסה הזמינה לדלק של פעילות גרעינית הולכת ופוחתת. בינתיים, רוב הקוואזרים כבר נכנסו לתקופת הרעב בשתיקה זועפת, כאשר מדי פעם מופיעים פרקי זמן נדירים של פעילות.

אם נחבר את כל האנרגיה שפלט הקוואזר ברגעי השיא של פעילותו, ונניח את קיומו של מודל החור השחור הסופר מאסיבי, נוכל לחשב את מסת שרידי הקוואזר שנותרו עד ימינו. התחזית היא כי לרוב הגלקסיות יהיו במרכזן חורים שחורים בעלי 106 מסות שמש, 10% יהיו בעלי 107 מסות שמש, 1% יהיו בעלי 108 מסות שמש, וכן הלאה. למרבה הפלא, חיפושים אחר חורים שחורים במרכזי גלקסיות סמוכות נמצאו חורים שחורים ביחס המשוער. תקופת הזוהר של הקוואזרים התרחשה לפני מיליארדי שנים, אך אנו עדיין רואים את הצללים שהותירו, אורבים בליבן של גלקסיות סמוכות.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד