מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

17.1 קוסמולוגיה

סיפור הקוסמולוגיה המודרנית התחיל עם אלברט איינשטיין ואדווין האבל. על פי התיאוריות של איינשטיין, צורת החלל  מתעוותת בשל כוח הכבידה. מתוך התצפיות של האבל, למדנו שהיקום מתפשט. שני הגברים תיארו יחד את צורת המרחב המתפתחת, והם פיתחו תחום חדש של מדע שנקרא קוסמולוגיה. בנוסף לבניית לתובנות שלהם, הקוסמולוגיה נשענת על שלושה עקרונות: (1) היקום הוא איזוטרופי, שווה בכל הכיוונים, (2) היקום הוא חלק או הומוגני בקנה מידה גדול (3) איננו חיים בזמן מיוחד או מקום מיוחד בחלל. על בקנה מידה הגדולים יותר מ 300 מגאה-פארסק, היקום נראה חלק או הומוגני, ואין לנו מקום עדיף או מיוחס ביקום העצום.

הקשר בין בהירות הקפאידים לבין זמן המחזור שלהם התגלה על ידי הנריטה לוויט, וסייע לאדווין האבל לגלות את גודלו של היקום.
באדיבות NASA

התיאוריה הקוסמולוגית המודרנית מתארת ​​את היקום המתפשט כיקום שהחל את דרכו באירוע אלים –  "המפץ הגדול". מבחינה תצפיתית, כל גלקסיה מתרחקת מכל גלקסיה אחרת, ונישאת על גבי המרחב המתפשט. ההיסט לאדום של הגלקסיות נגרם בשל התפשטות המרחב. היסט לאדום יכול לשמש כמחוון להערכת המרחק בינינו לבין הגלקסיה. שביל החלב אינו עומד במרכז המרחב. משקיפים הנמצאים בכל גלקסיה אחרת ימדדו את אותו היחס שהאבל גילה. יתר על כן, הגודל העצום של היקום, בשילוב המהירות הסופית של האור, גורמים לכך שאיננו רואים את היקום המרוחק כפישהו כיום. כאשר אסטרונומים מסתכלים הרחק בחלל, הם מתבוננים באור עתיק המגיע מגלקסיות רחוקות. השיפוע של היחס בין מידת ההיסט לאדום והמרחק של הגלקסיות מאיתנו מניב את קבוע האבל, שהוא מדד לקצב ההתפשטות של היקום. היקום הוא כיום בן 13.8 מיליארד שנים וקוטרו כ- 92 מיליארד שנות אור. קבוע האבל, יחד עם צפיפות המסה וצפיפות האנרגיה של היקום, מאפשרים לנו לחשב את גיל היקום.

ככל שהיקום מתפשט לאורך זמן, חללים קטנים בחלל הולכים וגדלים יותר ויותר, ואילו גלקסיות מושכות זו את זו תוך יצירת במבנים גדולים יותר ויותר. סקרים מיפו את מבנה הגלקסיות ביקום בקנה מידה גדול ובפירוט עשיר. גלקסיות מתנהגות כיצורים חברותיים, וסקרים מראים שרובן חיות בקבוצות קטנות או בצבירים גדולים. הצבירים נקשרים לעתים קרובות באמצעות  כוח הכבידה למבנים ענקיים. מבנים אלה הם דמויי גיליון וביניהם מפרידים חללים שגודלם  עד 100 מגאה פארסק.. עם זאת, מבנים מרשימים אלה מתארים רק 5% מהחומר ביקום. יתרת היקום מורכבת מחומר אפל (23%) ואנרגיה אפלה (72%).

גלקסיה פעילה NGC 1068 כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל. במרכז הגלקסיה חור שחור על-מסיבי. באיור המתאר את מרכזו נראים עננים אבק וגז הסובבים את החור השחור.
באדיבות NASA

מודל המפץ הגדול הוא הסיפור המדעי של הבריאה. החלקים הראשונים בסיפור ספקולטיביים למדי ולא בטוחים. ההתחלה היתה בזמן שבו אנרגיה וצפיפות היו כה גבוהות, עד כי המסה והאנרגיה החליפו את צורתן האחת עם השניה. כתוצאה מהתנפחות מהירה, היקום הפך שטוח, חלק, וכמעט ריק. היקום המתפשט התמלא בעיקר בקרינה, יחד עם שארית חומר. שאריות אלה היו למרות הכל  מספקות כדי ליצור בסופו של דבר את כל מיליארדי הגלקסיות ביקום). במהלך 3 הדקות הבאות, כאשר היקום כולו עדיין היה חם יותר מאשר מרכזהכוכב, התמזגו כרבע מאטומי המימן לאטומי הליום. ככל שהיקום התפשט והתקרר, צפיפות הקרינה דעכה בקצב מהיר יותר מצפיפות החומר, עד שלאחר כ- 10,000 שנים הפך היקום לנשלט על ידי החומר. לאחר 380,000 שנים, היקום הפך שקוף לקרינה. אלקטרונים הצליחו לתחבר אל הגרעינים אטומיים כדי ליצור אטומים יציבים והפוטונים החלו להתפזר לכל עבר. כיום, מיליארדי שנים לאחר מכן, הקרינה מן העידן הזה עדין קיימת אך היא צפופה הרבה פחות ואורך הגל שלה עבר הסחה חזקה לאדום, כך שעתה אורכו האופייני הוא בתחום מיקרו-גלים. מודל המפץ הגדול נשען על בסיס מוצק של שלושה עמודי תשתית: התפשטותן של גלקסיות, קרינת הרקע הקוסמית, וכמות ההליום שנוצר במהלך 3 הדקות הראשונות – נוקליוסינתזה קוסמית.

בהדרגה, כוח הכבידה עיצב את אדוות היקום המוקדם לתוך מבנים בקני מידה שונים. תהליך זה הושפע מכמות החומר האפל – הבלתי נראה, הנמצאת ביקום. כחצי מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול, קרסו ענני גז ענקיים לתוך הגלקסיות הראשונות. בתוכם הופיעו לגיונות כוכבים בפעם הראשונה. הכוכבים שמרו על קצב של  לידה ומוות במשך 6 או 7 מיליארד שנה. רוב הכוכבים מתו מוות שקט, כמו גחלים לוחשות. אך היו גם כוכבים מסיבים שהתפוצצו, תוך שהם מעשירים את החלל בין כוכבי ביסודות כבדים. כוכבים רבים בסוף חייהם מוקפים בפסולת שיצרו. בסביבת "פסולת סלעית"  שכזו התפתחו החיים מתוך מרק אורגני בסביבה מימית. ארבעה וחצי מיליארד שנים לאחר מכן, מחוממים על ידי כוכב צהוב שטוף בקרינת מיקרוגל, שריד מאירועי הבריאה, בני אדם מפנים את הטלסקופים שלהם אל השמים ומפענחים את  משמעות המידע הזה.

צביר גלקסיות מן הגדולים ביותר שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל – 22.10.15
באדיבות NASA

כאשר אנו מסתכלים על היקום, תוך התבוננות בזמנים קוסמולוגיים, אנו יכולים להבחין בתופעות  שאנו רואים רק לעתים נדירות ביקום המקומי כמו התהוות גלקסיות. לדוגמה, בחלק קטן מהגלקסיות הנקראות גלקסיות פעילות מתרחשים אירועים אלימים בגרעיניהן.  גלקסיות פעילות מופיעות במספר גדל והולך ככול שמתרחקים מגלקסיית הבית. הפעילות בליבותהן של גלקסיות פעילות יוצרת חזקהרדיו חזקה כתוצאה מהתנועה במהירות גבוהה של הגז סביב גרעין הגלקסיה. גלקסיות רבות שבהן מתרחשת פעילות גרעינית יש מבנה מוזר ומזהים בהן התפרצויות רבות עוצמה הגורמות להיווצרות כוכבים. הגלקסיות בעלות הפעילות החזקה ביותר נקראות קוואזרים, וגרעיהן פולטים כמות אור גדולה יותר מכמות האור שיוצרת שאר הגלקסיה. קווזרים זוהרים עשויים לפלות כמות קרינה הגדולה פי 1000 מכמות הקרינה של כל שאר הגלקסיה, הקרינה נפלטת מאזור שגודלו כגודל ממערכת השמש. קוואזרים הם משואות הרחוקות ביותר ביקום – אור מהקווזרים הרחוקים ביותר נפלט כאשר היקום היה בגיל השווה ל- ​​5% של מגילו הנוכחי. המודל הטוב ביותר עבור מקור האנרגיה האדיר הזה קשור בחור שחור מסיבי המכלה את הגז והכוכבים שסביבו. האזורים המרכזיים של קוואזרים וגלקסיות פעילות משמשים כמאיצי חלקיקים עצומים, היורקים סילוני קרינה וחומר יחסותיים. קוואזרים מסוימים פולטים קרינה שאינה קרינה תרמית המשתרעת על פני הספקטרום האלקטרומגנטי כולו. למדנו שלכל הגלקסיות יש חורים שחורים סופר-מאסיביים, אבל הם אינם פעילים מרבית הזמן.

היקום הוא עצום וזקן מאוד. המהירות הסופית של האור וגילו הסופי של היקום מגבילים את יכולתנו לראות רק חלק מתוך היקום הגדול ואולי האינסופי. שלושה מספרים שולטים בעבר, בהווה ובעתיד היקום כפי שהוא מתואר על ידי מודל המפץ הגדול. הראשון קצב ההתרחבות הנוכחי או קבוע האבל, H0. הקבוע של האבל נקבע בדיוק של כ -4%.  השני היא הצפיפות הממוצעת של החומר והאנרגיה האפלה, הפועלים כ"בלם" וכ"מאיץ" של התפשטות היקום. בהתבסס על הערכים שהופיעו לעיל ומדידות שבוצעו לאחרונה על ידי לוויינים בתחום המיקרוגל, אנו יודעים שהיקום שלנו שטוח מבחינה גיאומטרית והוא יתפשט לנצח בקצב הולך וגדל.

Author: Chris Impey
Editor/Contributor: Erik Brogt
Editor/Contributor: Pamela Gay

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד