מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר
מצפה הכוכבים כנרת
  • ספר לימוד
    • פרק א' – כיצד פועל המדע?
    • פרק ב' – אסטרונומיה קדומה
    • פרק ג' – המהפכה הקופרניקנית
    • פרק ד' – אנרגיה וחומר ביקום
    • פרק ה' – מערכת ארץ-ירח
    • פרק ו' – פלנטות ארציות
    • פרק ז' – פלנטות ענקיות וירחיהן
    • פרק ח' – גופים במרחב הפלנטרי
    • פרק ט' – כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
    • פרק י' – גלוי קרינה מהחלל
    • פרק י"א – השמש – הכוכב שלנו
    • פרק י"ב – תכונותיהם של כוכבים
    • פרק י"ג – הולדתם ומותם של כוכבים
    • פרק י"ד – שביל החלב
    • פרק ט"ו – גלקסיות
    • פרק ט"ז – היקום המתפשט
    • פרק י"ז – קוסמולוגיה
    • פרק י"ח – החיים בכדור הארץ
    • פרק י"ט – חיים ביקום
  • הדמיות
  • עבודות זעירות
    • מהם מטאוריטים?
    • מה הם כתמי שמש?
    • מה קורה לחלקי השמש כאשר הם מתפרצים מהשמש ומה תוצאת נפילתם?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • מדוע צבעו של מאדים אדום?
    • מדוע כוכב הלכת אורנוס מסתחרר בשכיבה על הצד?
    • למה נעלמו המים במאדים?
    • איך כוכב הלכת צדק נוצר, הגיע למערכת השמש והחל להסתובב סביבה במסלול הקבוע?
    • כיצד נוצרו טבעותיו של שבתאי (saturn)?
  • פעילויות תלמידים
    • בית ספר יסודי
    • חטיבת ביניים
    • בית ספר תיכון
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
    • מייזמים שמתקיימים כעת
    • מייזמים שהסתיימו
    • תערוכת טילאות
  • צור קשר
  • ראשי
  • ספר לימוד
  • הדמיות באסטרונומיה
  • עבודות זעירות
  • אסטרוטופ
  • פעילויות תלמידים
  • מצפה כוכבים רובוטי
  • פרויקטים
  • צור קשר

18.1 טבע החיים

האם אי פעם חשבת על הדרך בה פועלים החיים? כולנו יכולים  להצביע על פרח ולומר באופן אינסטינקטיבי כי אלה הם חיים, אבל כיצד אנחנו יודעים זאת? הרי קיימים דברים רבים המציגים תכונות דומות לאורגניזמים חיים, אך אנו יודעים באופן אינטואיטיבי כי אלה אינם חיים, למשל:  אש, אינה חיים. למה אנחנו מתכוונים כאשר אנו מדברים על הגדרה של "חיים"? ברמה הבסיסית ביותר, אנו יכולים לתאר את החיים כתהליך – כסדרה של תגובות כימיות הקשורות למולקולות מבוססות פחמן. בתהליך זה, החומר והאנרגיה הנכנסים למערכת, משמשים לצורך צמיחה ורבייה, ולאחר מכן מסולקים כמוצרי פסולת. נציין, עם זאת, כי הגדרה זו  עמומה למדי, עלול להיותר שאורגניזם המכיל חיים יסווג  כדבר נטול חיים, על בסיס הגדרה פשוטה זו. כאשר בוחנים מהם "חיים", חשוב  לציין כי אנו מוגבלים לתצפיות שאנו יכולים לעשות על כדור הארץ. אף על פי כן, ביולוגים רבים יסכימו שההצהרות הבאות כוללות קבוצה של דרישות כדי שמשהו שייחשב כבעל חיים:

• דברים חיים גדלים, מתפתחים ומתרבים.

• היצורים החיים הם מערכות כימיות מאורגנים.

•  חיים דורשים אנרגיה, והם מגיבים לסביבתם.

חלק מהמניעים של אסטרוביולוגיה בבחינת טבע החיים על פני כדור הארץ נובע מהצורך להתכונן בצורה טובה יותר לחיפוש אחר חיים במקומות אחרים ביקום. לכן, חשוב לאפיין את החיים על כדור הארץ באופן מושלם ככל האפשר. לדוגמה, היחידה הקטנה ביותר בה מתרחשים תהליכי החיים היא התא. כל היצורים החיים הידועים מורכבים מתא אחד או יותר, כאשר בתוך כול תא מתקיים מערך מורכב של מולקולות. לכן ניתן לומר כי הדברים החיים על כדור הארץ מבוססים על המבנה התאי.
אבל מאילו מרכיבים בדיוק החיים עשויים? באופן מפתיע רוב הגוף של כול אחד מאיתנו , מעל 99%, עשוי רק מארבעה יסודות כימיים : מימן H, חמצן O, פחמן C, חנקן N.

לכל אחד מהמרכיבים הכימיים האלה היבטים מעניינים כחלק מאורגניזמים חיים. ראשית, הכמות גדולה של מימן וחמצן, ובמיוחד היחס בין שני היסודות אלה (שני אטומי מימן עבור כל אטום חמצן אחד), משמשת כדרך לזיהוי אחוז גבוה של מים בכל החיים על כדור הארץ. שנית, כאשר אנו בוחנים את האטמוספרה של כדור הארץ, אנו רואים כי חנקן הוא היסוד השכיח ביותר. והוא גם הוא מרכיב חשוב בכל היצורים החיים כמרכיב מרכזי במולקולות רבות, כגון מולקולת DNA מולקולות החלבונים. פחמן נחשב כיסוד החיים על כדור הארץ והוא מרכיב ממרכזי בבניית התא החי והפעילות שבתוכו.

למעשה, כימיה אורגנית מוגדרת ומתייחסת בעיקר לתהליכים והמבנים של פחמן ותרכובותיו, בין אם מעורב בכך אורגניזם החי ובין אם לאו. פחמן הוא אטום ייחודי ביכולתו לבנות מולקולות גדולות ומורכבות. לשם השוואה, מימן יכול להתחבר עם חמצן כדי ליצור רק שתי מולקולות: מים (H2O) ומי חמצן (H2O2). באופן דומה, מימן יכול להתחבר עם חנקן כדי ליצור רק שתי מולקולות: אמוניה (NH3) והידרוזין  (N2H2). מצד שני, מספר הדרכים שמימן יכול להתרכב עם פחמן הוא כל כך גדול כדי כך שהוא אינו ידוע! המולקולה הגדולה ביותר הרשומה בספר הכימיה והפיזיקה היא בעלת נוסחה כימית  C90H154. היכולת הייחודית של פחמן ליצור תרכובות מסובכות היא, אם כן,  יסוד חיוני ליצירת מבנים מולקולריים הכרחיים לקיום מערכות חיות חיים ומהווה אבן-הבניין המושלמת עבור מבנים מורכבים היוצרים את החיים.

כל היסודות שנדונו לעיל (למעט מימן) נוצרים בתוך ליבות כוכבים והם נפוצים ביקום.  מדהים עד כמה ההרכב הכימי של אורגניזם חי  על פני כדור הארץ דומה לזה של כוכב יותר מאשר זה של כדור הארץ. פחמן וחנקן, הנחוצים לכל החיים כפי שאנו מכירים אותם, שכיחים יותר בשמש מאשר בכדור הארץ. ברזל, סיליקון ומגנזיום הם המרכיבים הנפוצים ביותר בכדור הארץ – מלבד חמצן – אך מיוצגים רק בכמות מזערית (אם כי חשובה)  בכימיה האורגנית ובביולוגיה של התא החי.

ללמרות שאנו מתקשים לספק הגדרה ממוקדת וכוללת של החיים על כדור הארץ, ברור (כפי שהודגם למעלה), כי אנו יכולים לאפיין כמה מן מהתכונות המשותפות שחולקות כל צורות החיים על כדור הארץ . אך מה בדבר החיים מעבר לכדור הארץ? האם כימיה מבוססת פחמן היא הדרך היחידה לקיום חיים ? כימאים (וסופרי מדע בדיוני) העלו השערות לגבי כימיה של חיים המבוססת על סיליקון או על יסוד אחר. עוד יותר ספקולטיבי הוא הרעיון של החיים על בסיס עיקרון מארגן אחר, כגון שדות חשמליים או מגנטיים. איש מעולם לא ראה צורות חיים שכאלה, ולכן איננו יכולים לומר שום דבר מהותי עליהם. עם זאת, הכימיה של היסודות ביקום מובנת היטב. במונחים של בסיס לחיים מוסכם, בדרך כלל, כי יכולתו של הפחמן ליצור מולקולות מורכבות הופך אותו ליסוד המתאים, יותר מכל יסוד אחר, לשמש אבן הבניין לחיים.

מה בדבר המים? הועלתה הצעה כי המים מהווים דרישה יחידה לחיים על פני כדור הארץ. ברור שכדי לקיים חיים חייב להיות, לכל הפחות, ממס נוזלי כדי להקל על ביצוען של תגובות כימיות. האם החיים מתקיימים רק בסביבה מימית, או שהם יכולים לנצל נוזל אחר כדי לבצע את פעילותם? ראשית, עלינו להכיר בכך שהמים הם אולי הנוזל הנפוץ ביותר ביקום. חמצן שכיח הרבה יותר מאשר סיליקון, המרכיב העיקרי ביצירת סלעים. לכן בכוכב לכת סלעי מנוצל כול הסיליקון כדי ליצור תרכובות עם החמצן לשם ייצור סלעים, עם זאת נשארים עודפי חמצן גדולים כדי להתרכב עם היסוד השכיח ביותר, מימן, כדי ליצור מים או קרח. המים נשארים נוזליים על פני מנעד רחב של טמפרטורות שבהן הם מתפקדים כממס ומאפשרים המסה של מגוון גדול של חומרים אחרים ליצירת תמיסות. זו אחת הסיבות שהמים חיוניים כל כך לתפקודים רבים של התא; התמיסה המימית מאפשרת הנעת חומרים מזינים ומזיז מוצרי פסולת בתוך התא, מווסתת את הטמפרטורה של האורגניזם, ואפילו משחקת תפקיד בהגנה על התא מפני קרינת UV מזיקה. (תכונות הממיס של מים הן חרב פיפיות, הוא גם מפרק כימיקלים שימושיים!) לכן אין זה מפתיע כי אסטרוביולוגים משערים כי מקורן של צורות חיים מורכבות באוקיינוסים המפוארים של כדור הארץ. גם ביבשה, חלק גדול ממשקל הצמחים (40%) ובעלי החיים (70%) שייך למים. ממיסים רבים הוצעו כנוזל החיים, כגון אמוניה ואתל אתילי. עם זאת, המים שכיחים ביותר והוכיחו יתרונות ייחודיים המאפשרים קיומם של תהליכי חיים.

למרות שהתצפיות שלנו על החיים מוגבלות לתצפיות שאנחנו יכולים לעשות בכדור הארץ, אפשר להעלות השערות ביחס לקיום חיים במקומות אחרים ביקום. אחת בעיות שאנו עלולים להיתקל עוסקת בשאלה עד כמה ניתן למתוח את ההגדרה של החיים? האם וירוס נחשב לצורת חיים? וירוסים פשוטים יותר מאשר אורגניזמים חד-תאיים רבים (הם חסרים אברי רבייה), אבל הם יכולים לשכפל את עצמם באמצעות חומרים השייכים לתא המארח אליו פלשו. הם לא יכולים, עם זאת, לתפקד באופן עצמאי כמו תאים אחרים. מכיוון אחר, מתברר שהטכנולוגיה התקדמה עד לנקודה שבה מכונות ומחשבים מגלים תכונות האופייניות לבעלי חיים. עד כמה מחשבים מתוכנתים להתפתח ולהתאים עצמם לסביבה. האם ניתן להתייחס אל מכונות מסוימות או מחשבים מסוימים כאל ישויות חיות? לא משנה איפה אנחנו מעבירים את הקו ביחס למקרים שכאלה, קרוב לוודאי שנצטרך להעריך מחדש את ההגדרה שלנו ביחס לחיים, כאשר אנו מתחילים את החיפוש אחר החיים מעבר לכדור הארץ.

Author: Chris Impey

« הקודם
הבא »
חיפוש בספר לימוד:
תוכן העניינים:
פרק א' - כיצד פועל המדע?
  • 1.1 השיטה המדעית
  • 1.2 ראיות
  • 1.3 מדידות
  • 1.4  אומדן
  • 1.5  ממדים
  • 1.6 תצפיות ואי-וודאות
  • 1.7 סימון מדעי
  • 1.8 בדיקת השערות
  • 1.9 חקר מקרה – חיים על מאדים
  • 1.10 תיאוריות מדעיות
  • 1.11 מערכות ידע מדעיות
  • 1.12 מחקר מדעי מודרני
  • 1.13 האסטרונומיה כמדע
פרק ב' - אסטרונומיה תצפיתית
  • 2.1 שמי הלילה
  • 2.2 תנועות בשמים
  • 2.3 ניווט
  • 2.4 קבוצות כוכבים ועונות השנה
  • 2.5 עונות השנה
  • 2.6 בהירות כוכבים
  • 2.7 גודל קווי וגודל זוויתי
  • 2.8 מופעי ירח
  • 2.9 ליקויים
  • 2.10 זוהר הקוטב
  • 2.11 לוחות זמנים
  • 2.12 זמני השמש
  • 2.13 תקציר תולדות האסטרונומיה
  • 2.14 האסטרונומיה היוונית
  • 2.15 אסטרונומיה גיאוצנטרית
  • 2.16 יממה כוכבית ויממה שמשית
  • 2.17 חודש שמשי וחודש כוכבי
פרק ג' - המהפכה הקופרניקנית
  • 3.1 תלמי והמודל הגיאוצנטרי
  • 3.2 הרנסנס
  • 3.3 קופרניקוס והמודל ההליוצנטרי
  • 3.4 טיכו ברהיי
  • 3.5 יוהנס קפלר
  • 3.6 מסלולים אליפטיים
  • 3.7 חוקי קפלר
  • 3.8 גלילאו גליליי
  • 3.9 משפט גלילאו
  • 3.10 אייזק ניוטון
  • 3.11 חוק הכבידה העולמי של ניוטון
  • 3.12 תהליכים מחזוריים
  • 3.13 ריבוי עולמות
  • 3.14 הולדת המדע
  • 3.15 הסדר במערכת השמש
  • 3.16 קנה-המידה של מערכת השמש
  • 3.17 מסע בחלל
  • 3.18 קיצור תולדות מסעי החלל
  • 3.19 הנחיתה על הירח
  • 3.20 תחנת חלל בינלאומית
  • 3.21 משימות חלל מאוישות מול רובוטיות
  • 3.22 טיסות חלל מסחריות
  • 3.23 עתיד מחקר החלל
פרק ד' - אנרגיה וחומר ביקום
  • 4.1 חומר ואנרגיה
  • 4.2 ראת'רפורד ומבנה האטום
  • 4.3 פיזיקה יוונית
  • 4.4 דלטון והאטומים
  • 4.5 הטבלה המחזורית
  • 4.6 מבנה האטום
  • 4.7 אנרגיה
  • 4.8 חום וטמפרטורה
  • 4.9 אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית
  • 4.10 שימור אנרגיה
  • 4.11 מהירות חלקיקי גז
  • 4.12 מצבי צבירה בחומר
  • 4.13 תרמודינמיקה
  • 4.14 אנטרופיה
  • 4.15 חוקי התרמודינמיקה
  • 4.16 קרינת חום
  • 4.17 חוק ווין
  • 4.18 קרינה מפלנטות וכוכבים
  • 4.19 חום פנימי בפלנטות וכוכבים
פרק ה' - מערכת ארץ-ירח
  • 5.1 הארץ והירח
  • 5.2 ניסיונות בהערכת גיל הארץ
  • 5.3 התקררות כדור הארץ
  • 5.4 תיארוך רדיואקטיבי
  • 5.5 קביעת גיל הירח והארץ
  • 5.6 חום פנימי ופעילות גיאולוגית
  • 5.7 מבנה פנימי של הארץ והירח
  • 5.8 סוגי סלעים
  • 5.9 שכבות בארץ ובירח
  • 5.10 מים בכדור הארץ
  • 5.11 כדור הארץ המשתנה
  • 5.12 תנועת הלוחות
  • 5.13 הרי געש
  • 5.14 תהליכים גיאולוגיים
  • 5.15 מכתשי פגיעה
  • 5.16 זמן גיאולוגי
  • 5.17 הכחדות המוניות
  • 5.18 אבולוציה וסביבה קוסמית
פרק ו' - פלנטות ארציות
  • 6.1 מדוע ללמוד על פלנטות?
  • 6.2 הפלנטות
  • 6.3 פלנטות ארציות
  • 6.4 מרקיורי
  • 6.5 נוגה
  • 6.6 תופעות געשיות בנוגה
  • 6.7 אפקט חממה בנוגה
  • 6.8 פעילות טקטונית בנוגה
  • 6.9 אגדות מאדים
  • 6.10 מחקרים מוקדמים של מאדים
  • 6.11 מחקר מאדים
  • 6.12 הגיאולוגיה של מאדים
  • 6.13 מבט מקרוב על קרקע מאדים
  • 6.14 ירחי מאדים
  • 6.15 מסלולי מרקיורי
פרק ז' - פלנטות ענקיות וירחיהן
  • 7.1 פלנטות גז ענקיות
  • 7.2 האטמוספירות בענקיות הגז
  • 7.3 עננים בענקיות הגז
  • 7.4 המבנה הפנימי של ענקיות הגז
  • 7.5 קרינת חום מענקיות הגז
  • 7.6 היש חיים בענקיות הגז?
  • 7.7 מדוע הן כה ענקיות?
  • 7.8 חוקי הגזים
  • 7.9 הטבעות של ענקיות הגז
  • 7.10 כיצד נוצרו הטבעות?
  • 7.11 גבול רוש
  • 7.12 ירחים של הפלנטות הגדולות
  • 7.13 משימת וויאג'ר
  • 7.14 פלנטת צדק
  • 7.15 הירחים הגליליאניים
  • 7.16 תופעות געשיות באיו
  • 7.17 שבתאי
  • 7.18 מסע קאסיני לשבתאי
  • 7.19 טיטאן – גדול ירחי שבתאי
  • 7.20 גילוי אורנוס ונפטון
  • 7.21 אורנוס
  • 7.22 נפטון
פרק ח' - גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.1 גופים במרחב הפלנטרי
  • 8.2 שביטים
  • 8.3 מבנה גרעין השביט
  • 8.4 הכימיה של השביט
  • 8.5 ענן אורט וחגורת קוויפר
  • 8.6 חגורת קוויפר
  • 8.7 מסלולי השביטים
  • 8.8 מהלך חיי שביט
  • 8.9 גופים מחוץ למערכת השמש
  • 8.10 מטאורים
  • 8.11 אסטרואידים
  • 8.12 צורת האסטרואידים
  • 8.13 אירוע טונגוסקה
  • 8.14 איומים מהחלל
  • 8.15 פגיעות בצדק
  • 8.16 הזדמנויות בחלל הבין-פלנטרי
פרק ט' - כיצד נוצרה המערכת הפלנטרית?
  • 9.1 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.2 ראשית מערכת השמש
  • 9.3 שימור תנע זוויתי
  • 9.4 תנע זוויתי בענן קורס
  • 9.5 התכווצות הלמהולץ
  • 9.6 ויקטור ספרונוב ויצירת הפלנטות
  • 9.7 קריסת ערפילית כוכבנית
  • 9.8 מפלנטסימלים לפלנטות
  • 9.9 התפתחות גופים במערכת השמש
  • 9.10 הפרדה פלנטרית – דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה
  • 9.11 כיצד נוצרה מערכת השמש?
  • 9.12 מעבר מגרגרים לפלנטות
  • 9.13 התלכדות והתפרקות של גופים במערכת השמש
  • 9.14 שדות מגנטיים בפלנטות
פרק י' - גלוי קרינה מהחלל
  • 10.1 תצפיות ביקום
  • 10.2 הקרינה והיקום
  • 10.3 טבע האור
  • 10.4 הספקטרום האלקטרומגנטי
  • 10.5 תכונות הגלים
  • 10.6 גלים וחלקיקים
  • 10.7 כיצד נעה הקרינה
  • 10.8 התכונות של הקרינה אלקטרומגנטית
  • 10.9 אפקט דופלר
  • 10.10 קרינה בלתי נראית
  • 10.11 קווים ספקטרליים
  • 10.12 קווים ופסי פליטה
  • 10.13 ספקטרום בליעה ופליטה
  • 10.14 חוקי קירכהוף
  • 10.15 חישה ופיענוח של מידע אסטרונומי
  • 10.16 הטלסקופ
  • 10.17 הטלסקופ האופטי
  • 10.18 גלאים אסטרונומיים
  • 10.19 אופטיקה מסתגלת
פרק י"א - השמש - הכוכב שלנו
  • 11.1 השמש
  • 11.2 הכוכב הקרוב ביותר
  • 11.3 תכונותיה של השמש
  • 11.4 קלווין וגיל השמש
  • 11.5 הרכב השמש
  • 11.6 אנרגיה גרעינית
  • 11.7 המרת מסה לאנרגיה
  • 11.8 דוגמאות להמרת מסה-אנרגיה
  • 11.9 אנרגיה מביקוע גרעיני
  • 11.10 אנרגיה מהיתוך גרעיני
  • 11.11 תהליכים גרעיניים בשמש
  • 11.12 פנים השמש
  • 11.13 זרימת האנרגיה בשמש
  • 11.14 הכרומוספירה והקורונה
  • 11.15 נייטרינים מהשמש
  • 11.16 תנודות השמש
  • 11.17 כתמי השמש
פרק י"ב - תכונותיהם של כוכבים
  • 12.1 כוכבים
  • 12.2 שמות כוכבים
  • 12.3 תכונות כוכבים
  • 12.4 המרחק לכוכבים
  • 12.5 בהירות נראית או גודל נראה
  • 12.6 בהירות מוחלטת או גודל מוחלט
  • 12.7 מדידת המרחק לכוכבים
  • 12.8 מדידת פארלקסה
  • 12.9 ספקטרום הכוכבים
  • 12.10 מיון ספקטראלי
  • 12.11 טמפרטורה ומיון ספקטראלי
  • 12.12 תנועת כוכבים בחלל
  • 12.13 נגיהות
  • 12.14 מדידת רדיוס כוכב
  • 12.15 חוק סטפאן-בולצמן
  • 12.16 מסת כוכבים
פרק י"ג - הולדתם ומותם של כוכבים
  • 13.1 הולדתו ומותו של כוכב
  • 13.2 הבנת מהלך חיי כוכבים
  • 13.3 כמות היסודות ביקום
  • 13.4 היווצרות כוכבים
  • 13.5 עננים מולקולריים
  • 13.6 כוכבים צעירים
  • 13.7 כוכבי T טאורי
  • 13.8 גבולות מסת הכוכבים
  • 13.9 ננסים חומים
  • 13.10 צבירי כוכבים צעירים
  • 13.11 קדירת היסודות
  • 13.12 כוכבי הסדרה הראשית
  • 13.13 תגובות גרעיניות בסדרה הראשית
  • 13.14 משך החיים בסדרה הראשית
  • 13.15 התפתחות כוכבים
  • 13.16 ענקים אדומים
  • 13.17 כוכבים בענף האופקי ובענף האסימפטוטי
  • 13.18 כוכבים משתנים
  • 13.19 מחזורים בחייהם ומותם של כוכבים
  • 13.20 כוכבים מגנטיים
  • 13.21 אובדן מסה בכוכבים
  • 13.22 ננסים לבנים
  • 13.23 סופרנובה
  • 13.24 לצפות במותו של כוכב
  • 13.25 כוכבי ניוטרונים ופולסרים
  • 13.26 תורת היחסות הפרטית
  • 13.27 תורת היחסות הכללית
  • 13.28 חורים שחורים
  • 13.29 תכונותיהם של חורים שחורים
  • 13.30 ערפיליות פלנטריות
פרק י"ד - שביל החלב
  • 14.1 פיזור כוכבים בחלל
  • 14.2 כוכבים שותפים
  • 14.3 כוכבים כפולים
  • 14.4 מערכות מרובות כוכבים
  • 14.5 העברת מסה במערכת כפולה
  • 14.6 מערכות כפולות ומסת כוכבים
  • 14.7 נובה וסופרנובה
  • 14.8 מערכות בינאריות אקסוטיות
  • 14.9 היווצרות מערכת רב-כוכבית
  • 14.10 סביבות הכוכבים
  • 14.11 התווך הבין כוכבי
  • 14.12. השפעת תווך בין-כוכבי על אור כוכבים
פרק ט"ו - גלקסיות
  • 15.1 גלקסיית שביל החלב
  • 15.2 מיפוי דסקת הגלקסיה
  • 15.3 מבנים הספירליים בגלקסיות
  • 15.4 המסה של גלקסיית שביל-החלב
  • 15.5 חומר אפל בגלקסיית שביל-החלב
  • 15.6 מסת הגלקסיה
  • 15.7 מרכז הגלקסיה
  • 15.8 אוכלוסיות כוכבים
  • 15.9 יצירת גלקסית שביל-החלב
  • 15.10 גלקסיות
  • 15.11 שאפלי, קורטיס והאבל
  • 15.12 מדידת מרחקים באמצעות קפאידים
פרק ט"ז - היקום המתפשט
  • 16.1 הסחה לאדום של גלקסיות
  • 16.2 היקום המתפשט
  • 16.3 היסט קוסמולוגי לאדום
  • 16.4 יחס האבל
  • 16.5 היחס בין היסט לאדום ומרחק
  • 16.6 סמנים להערכת מרחקי גלקסיות
  • 16.7 הגודל והגיל של היקום
  • 16.8 קבוע האבל
  • 16.9 מבנה היקום בקנה-מידה גדול
  • 16.10 חומר אפל בקנה-מידה גדול
  • 16.11 הגלקסיות הרחוקות ביותר
  • 16.12 גלקסיות פעילות
  • 16.13 גילוי קוואזרים
  • 16.14 קוואזרים
  • 16.15 חורים שחורים בגלקסיות קרובות
  • 16.16 קוואזרים כחיישני היקום
  • 16.17 מקור האנרגיה של קוואזרים
  • 16.18 יצירת כוכבים וההיסטוריה של היקום
פרק י"ז - קוסמולוגיה
  • 17.1 קוסמולוגיה
  • 17.2 קוסמולוגיות קודמות
  • 17.3 קוסמולוגיה ייחסותית
  • 17.4 מודל המפץ הגדול
  • 17.5 העקרון הקוסמולוגי
  • 17.6 התפשטות היקום
  • 17.7 יצירת יסודות קוסמית
  • 17.8 קרינת רקע קוסמית
  • 17.9 גילוי קרינת רקע קוסמית
  • 17.10 מדידת עקמומיות היקום
  • 17.11 התפתחות היקום
  • 17.12 התפתחות מבנה היקום
פרק י"ח - החיים בכדור הארץ
  • 18.1 טבע החיים
  • 18.2 הכימיה של החיים
  • 18.3 מולקולות החיים
  • 18.4 ראשית החיים בכדור הארץ
  • 18.5 ראשיתן של מולקולות מורכבות
  • 18.6 הניסוי של מילר-יורי
  • 18.7 טרום עידן ה- RNA
  • 18.8 עולם ה- RNA
  • 18.9 ממולקולות לתאים
  • 18.10 חילוף חומרים
  • 18.11 אורגניזמים אנאירוביים
  • 18.12 אקסטרמופילים
  • 18.13 פסיכרופילים
  • 18.14 חשיבות המים לחיים
  • 18.15 דנ"א ותורשה
  • 18.16 ברירה טבעית
  • 18.17 השערת גאיה
  • 18.18 החיים ואירועים קוסמיים
פרק י"ט - חיים ביקום
  • 19.1 החיים ביקום
  • 19.2 אסטרו-ביולוגיה
  • 19.3 החיים מחוץ לכדור הארץ
  • 19.4 אתרים אפשריים לקיום חיים
  • 19.5 מולקולות מורכבות בחלל
  • 19.6 חיים במערכת השמש
  • 19.7 השערת כדור הארץ הנדיר
  • 19.8 האם אנחנו לבד?
  • 19.9 היסטוריה של חיפוש חוצנים
  • 19.10 איפה הם?
  • 19.11 הדרך הטובה ביותר לתקשר
כל הזכויות שמורות ל-שיר-שירותי ידע ברשת, אשדות יעקב איחוד © 2022
Design by Visuali

תפריט נגישות

  • מופעל ב favoriteאהבה ע״י עמית מורנו
גלילה לראש העמוד